מה עמד מאחורי ההתפוצצויות שהחרידו את אשדוד ב-1968?
בתחילת יוני 1968, בדיוק שנה אחרי מלחמת ששת הימים, נשמעו לפתע באשדוד התפוצצויות אדירות, בלתי פוסקות, שהרעידו את העיר ועוררו כאן תדהמה. מה זה, שאלו תושבים מזועזעים, פרצה שוב מלחמה?

ענן עשן כבד צילום אילוסטרציה: אלכס רוזקובסקי
"מה זה?" שאלה ציפי אשתי, מופתעת. "לא יודע", עניתי, מופתע לא פחות. כל עוד ההתפוצצויות היו קטנות, חלשות. חשבתי שהצבא פועל, מתאמן בסביבה. ואולם, כשהדי ההתפוצצויות זעזעו את הבית ונענעו את הקירות ואת הרצפה, כבר היה ברור שזה לא הצבא, אלא אם כן מישהו שם השתגע והכריז עלינו מלחמה.
אחת השכנות פרצה אלינו, מבוהלת ורועדת: "מה קרה? מה קרה? שוב מלחמה? עוד מלחמה? אחת לא הספיקה להם? הזגוגית שלי במטבח התפוצצה. זה הוא הולך ובא, הולך ומתקרב. מה עושים? מה עושים? פחד אלוהים".
ניסינו, כמובן, להרגיעה, אך ההתפוצצויות הלכו וגברו, הלכו והתקרבו, והמצב הפך ממש בלתי נעים. באוויר נישא ריח חריף של אבק שריפה ואיש לא ידע להסביר מה קורה. השכנים התאספו בחדר המדרגות וכל אחד שם העלה השערות משלו. זה אמר כך וזה אמר אחרת, עד שמישהו שם פתח טרנזיסטור והסתבר כי מאגר תחמושת גדול, בין אשדוד ליבנה, עולה בלהבות, והכול שם - כדורים, פגזים ופצצות - מתפוצץ.
בעקבות ההתפוצצויות הוחלט לחסום את כביש יבנה-אשדוד, וכל התנועה בכביש החוף הופנתה לדרכים חלופיות. אספקת החשמל הופסקה ובתי החולים באזור עברו לכוננות מלאה. למשטרות אשדוד ויבנה ניתנה הוראה לפנות את התושבים מהכבישים ולהכניסם לבתים.
ביבנה הושמעה אזעקה ואילו באשדוד עברו מכוניות משטרה עם רמקולים והורו לתושבים להיכנס לבתיהם. בשעות הערב גויסו באשדוד כל אנשי הג"א, שיצאו לרחובות כדי לפנותם. מושב בן-זכאי, ליד יבנה, פונה מתושביו.
בקיצור, חברים,
זה נראה רציני ונשמע רציני. ההתפוצצויות האדירות הרעידו את כל האזור והדיהן נשמעו למרחקים גדולים. מדי פעם נראו הבזקי אש ובעקבותיהם רעמו התפוצצויות עזות, מלוות בפטריות ענק, שמילאו את האוויר בריח מחניק של אבק שריפה ובענני עשן שחורים וכבדים.
סמוך לחצות שככה האש והתפוצצויות התחמושת הלכו ונחלשו, עד שפסקו כליל. לאחר תשע שעות רצופות של התפוצצויות ושריפות, נהרסה והושמדה כל התחמושת שהייתה במאגר. האירוע הסתיים, למרבה המזל, ללא נפגעים.








נא להמתין לטעינת התגובות





