ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

מכאן הכל התחיל: סיפורו של בית מפא"י בתל אביב

בימים של פילוג במפלגת העבודה, מעניין להיזכר בבניין התל-אביבי, שבו נתקבלו כמה מההחלטות הלאומיות הגורליות של נציגי מפא"י

בימים אלה - שבהם מפלגת העבודה, ששורשיה במפלגת מפא"י ההיסטורית, חווה פילוג ויוצרת סערה - מעניין להיזכר בבניין היסטורי שבו התקבלו החלטות גורליות של אנשי מפא"י וראשי המדינה.
 
הבניין ברחוב צבי הרמן שפירא 11 בתל אביב שימש ערב הקמת המדינה את הכינוסים והישיבות של מועצת העם ומינהלת העם, ונסללה בו הדרך להקמת מדינת ישראל. בין השאר, נערכה בבניין זה ההצבעה המפורסמת שהובילה את בן גוריון, חרף עמדתו של משה שרת, להביא להכרזת המדינה ב-14 במאי 1948. בבניין זה אף חוברה מגילת העצמאות, ושם גם הוחלט על שמה של המדינה החדשה, מדינת ישראל.

מדובר בבניין שהיה שייך לשלוחת הקרן הקיימת בתל אביב מאמצע שנות ה-30. בקונגרס הציוני הראשון ב-1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני החמישי ב-1901, הוכרז על ייסוד "הקרן הקיימת לישראל" - ארגון שתפקידו היה לרכוש קרקעות להתיישבות יהודית ונוהל על ידי ההסתדרות הציונית.

בתחילת שנות ה-30 הביעו את רצונם ראשי הקרן הקיימת להקים לעצמם מבנה גם בתל אביב המתפתחת. שנתיים ארכה בנייתו של הבית, שהוקם בסגנון הבאוהאוס המקובל באותם ימים ומאבן ירושלמית בשילוב בטון משוריין. הבניין נחנך רשמית ב-1937 ולצדו הועבר במקביל גם אחד מבתי הספר היסודיים היוקרתיים של אותם ימים בתל אביב, בית ספר הכרמל.

ב-12 באפריל 1948 החליט הוועד הפועל הציוני על הקמת מועצת העם ומינהלת העם. אז הופקע הבית מהקק"ל. מועצת העם כללה 37 חברים (הל"ז) שנבחרו מכל קצות הקשת הפוליטית והיוו למעשה את הכנסת הראשונה. מתוכם נבחרו 13 חברי מינהלת העם (הי"ג) שהיוו למעשה את הממשלה הראשונה של היישוב היהודי בארץ ישראל. שני גופים אלה שבראשם עמד דוד בן גוריון ניהלו את הישיבות באולם האספות, בקומה הראשונה של הבית.

לפני למעלה מ-20 שנה, במלאות 40 שנה למדינת ישראל, הוחלט לשפץ את הבניין ולפתוח בו מוזאון. בקצה המדרגות שבמקום מצוי חדר י"ג מינהלת העם. זהו שחזור מדויק של מקום מושב ממשלת ישראל הראשונה, עם הרהיטים המקוריים, כאשר הכיסא של בן גוריון בראש השולחן והטלפון המקורי. בחדר מוצגים גם העתקי הפרוטוקולים של הישיבות.

ב"אולם האספות" מוצגים המאבק וההתלבטות בת חודש ימים על הכרזת המדינה. בסופו של דבר התקבלה כאן החלטת עשרת חברי מינהלת העם להקים את מדינת ישראל. באולם זה ניסחו גם את

"פקודת יסוד", ואושר כאמור הנוסח הסופי של מגילת העצמאות.

במוזאון ניתן לחזות בשלוש הגרסאות שהוכנו למגילת העצמאות: מכיוון שלא הספיקו לכתוב את הנוסח הסופי של המגילה ביום הכרזתה (14 במאי 1948) היא נחתמה על גבי קלף ריק, ושלושה שבועות לאחר מכן השלימו את כתיבתה על הקלף המקורי.

לאחר הקמת המדינה, ובשל המצור שהיה באותם ימים על הבירה בירושלים, התקיימו אספות הכנסת הראשונה באולם קולנוע קסם בחוף ימה של תל אביב, שזכה לאחר מכן לכינוי בית האופרה, אבל זה כבר סיפור אחר.

הכותב הוא עיתונאי וחוקר תולדות תל אביב

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...