המערב הפרוע: לא תאמינו כמה קל להשתלט על שטח ציבורי באשדוד
דוח מבקר עיריית אשדוד חושף: במשך עשרות שנים אנשי עסקים, גופים ציבוריים ואנשים מן היישוב השתלטו על קרקע ציבורית באין מפריע. והעירייה? שם לא עשו שום דבר מיוחד. ראש העירייה, יחיאל לסרי: צריך להגדיל את האפקטיביות של הפיקוח
חוף הקשתות באשדוד צילום: אדי ישראל
מרבית הציבור בישראל ובעיקר הזוגות הצעירים, עובדים קשה מאוד על מנת לחסוך שקל לשקל רק כדי שלאחר שנים יוכלו לומר שלום לשכירות המעיקה ולהצטרף לנושאים בעול המשכנתא.
אולם מתברר כי באשדוד ישנן דרכים אחרות להפוך לבעליו המאושר של נכס נדל"ני: השתלטות על שטח ציבורי. עבירה על החוק? קנסות מהעירייה? אל חשש. דוח ביקורת של חמור של מבקר העירייה שלמה בן עזרא לשנת 2009 מציג תמונת מצב מדאיגה וקובע מפורשות:
"הביקורת מצאה דוגמאות רבות המעידות על כך שהיתה קיימת בעיר, במשך שנים רבות, תופעה רחבת היקף של השתלטות על שטחי ציבור, הן של גורמים פרטיים והן של גורמים ציבוריים וזאת מבלי שהעירייה פעלה באופן משמעותי במטרה לנסות ולצמצם את מימדי התופעה".
איפה הפיקוח?
שטח השיפוט של אשדוד כולל כ-50 אלף דונם, שחלקם מיועד לשמש שטח ציבורי. בעיר ישנם שני סוגים של שטחים ציבוריים: שטח ציבורי פתוח המוגדר כשטח ירוק ושטח להקמת בנייני ציבור המוגדר כשטח חום. על פי החוק שני סוגי השטחים קיימים למען הציבור ועל הרשות המקומית לפעול כמיטב יכולתה במטרה למנוע השתלטות שלא כדין על שטחים אלו. אז מה קורה באשדוד?
גדר לא חוקית ברובע ב' באשדוד צילום: אדי ישראל
הביקורת חושפת את ההתנהלות השערורייתית בעירייה: לפני מספר שנים הוחלט כי האחריות על פיקוח על השטחים הציבוריים תועבר ממחלקת הפיקוח למחלקת הנכסים. באותו מעמד נקבע כי עבירה שהטיפול בה על ידי מחלקת הפיקוח על הבנייה תמשיך להיות באחריותה בעוד שאירועים שהתגלו לאחר 2007 יטופלו על ידי מחלקת נכסים. לאחר העברת האחריות התעלמו פקחי מחלקת הפיקוח על הבניה מעבירות שבוצעו בשטחים ציבוריים
ואף לא העבירו את המידע על כך למחלקת הנכסים.
כך למשל, כאשר אחד היזמים בעיר הציב מכולה בשטח פארק ציבורי הנמצא בסמוך למבנה שבנה, מפקח מטעם מחלקת הפיקוח על הבניה היה מודע להצבת המכולה אולם לא העביר את המידע למחלקת הנכסים משום ששטח הפארק אינו באחריות המחלקה שבה הוא עובד.
הביקורת מדגישה כי מאחר והחוק מאפשר שימוש בצו הריסה מינהלי רק במקרה שתקופת השימוש הלא חוקי היא קצרה (עד חודשיים) למועד איתור השימוש הלא חוקי ולמהירות הטיפול במפגע ישנה חשיבות מכרעת. למנהלת מחלקת הנכסים בעירייה היה הסבר מקורי לממצאי הביקורת: היא טענה בפני המבקר כי בשל אילוצי כוח אדם לא יכלה לטפל במפגעים במסגרת לוחות הזמנים שקובע החוק ולכן במקרים רבים לא נעשה שום טיפול על ידי המחלקה.
דוחות? לא באשדוד
אז איך משתלטים על שטח ציבורי בעיצומו של יום בהיר? הביקורת גילתה מספר שיטות לכך. השיטה הראשונה היא סיפוח שטח ציבורי לחצר בית פרטי. בסוג ההשתלטות הזה התושבים, רובם ככולם בעלי בתים פרטיים, חומדים שטחים הסמוכים לבתיהם ופשוט מרחיבים את החצר שלהם.
גן אלישבע באשדוד צילום: אדי ישראל
ברחוב ההדס מספר בתים פרטיים הגדילו את חצר ביתם על חשבון שטח ציבורי פתוח הגובל עם החצר הפרטית ואילו ברובע ב' עשרות תושבים סיפחו לעצמם מעברים ציבוריים המשמשים להעברת קווי ביוב מים וחשמל. מצב זה מקשה על הטיפול בתקלות כאשר אלו מתעוררות. מה בנוגע לדוחות? תנסו בעיר אחרת. בכל אחד מהמקרים הביקורת לא איתרה דוחות של מחלקת הפיקוח או דוחות של מלקת הנכסים נגד הפולשים.
לא גרים בבית פרטי ועדיין רוצים להשתלט על שטחי ציבור באשדוד? תמיד תוכלו לפתוח עסק. סוג שני של השתלטות המופיע בדוח הוא השתלטות של גורמים עסקיים. בדוח הביקורת מופיעות כמה וכמה דוגמאות לכך: בעלי עסקים ברחוב העבודה פלשו לשטח ציבורי הממוקם בגב המגרש שלהם וסיפחו לשטחם עוד עשרות מ"ר כל אחד.
הפלישה הייתה ידועה לעירייה אך דבר לא נעשה בנושא. מפעלים הממוקמים ברחוב ההדרים פלשו לשטחי ציבור הסמוכים אליהם, הביקורת מגלה עוד כי מסעדה באזור התעשייה השתלטה על גן ציבורי הנמצא מולה והציבה בתחומו כסאות שולחנות וסככות. בשנת 2005 נחתם הסכם בין העירייה ובין המסעדה לפיו היא תשכור את השטח תמורת 400 דולר לחודש, אולם ההסכם לא חודש מעולם משום מה לאחר שנה זו. מקרים נוספים של פלישת עסקים התגלו ברחוב מקס נורדאו, בגן ציבורי ברובע ז' ובקיוסק שפלש לשטח ציבורי באזור ג'.
מחנכים לפלישה
הדרכים להשתלטות על שטחי ציבור, הן כאמור, מגוונות. אחת הפופולאריות שבהן היא הקמת מוסדות חינוך. הביקורת מצאה דוגמאות רבות למוסדות חינוך שפלשו לשטחי ציבור והציבו מבנים על קרקע ציבורית מבלי לקבל הקצאת קרקע כנדרש ומבלי לקבל היתר בניה. מרבית המקרים המופיעים בדוח מתייחסים למוסדות חינוך חרדים ברובע החרדי בעיר:
קרוואנים שהפכו לכיתות לימוד ברובע החרדי באשדוד צילום: אדי ישראל
באוגוסט 2010 הוכשרה החריגה בדיעבד כאשר סיווג השטח שונה מירוק לחום. במקרה אחר הוצבו 20 קרוואנים על שטח ציבורי ברחוב הרב חיסדא ואילו ברחוב רבי ינאי הוצב מבנה של 100 מטרים על שטח ציבורי בסמוך למוסד חינוכי חוקי ופשוט סופח אליו.
דרך השתלטות נפוצה נוספת על שטחי ציבור היא של מוסדות דת: הביקורת גילתה ברחוב רבי יהודה הנשיא קרוואנים שהוצבו על שטח ציבורי ומשמשים כבית מדרש, בסופו של רחוב התלמוד הוצב קרוואן גדול המשמש כבית כנסת על שטח ציבורי שמוגדר כדרך, ברחוב אליעזר בן הורקנוס הוצבו ללא היתר מבנים יבילים רבים על שטח הגן. במקום מתקיימת פעילות עסקית ערה של דוכנים ללא היתר ואילו בגן נווה יהונתן הוצב מבנה בגודל של כ-100 מ"ר המשמש כבית מדרש.
הביקורת מתארת גם השתלטות על שטחים של מינהל מקרקעי ישראל. דוגמאות בולטות המופיעות בדוח הן חוות לכיש שהוקמה על קרקע האמורה לשמש לפרויקטים תיירותיים. במקום פועל גן אירועים ואולם שמחות כשהמבנים במקום נבנו ללא היתר. קיומו של האולם אינו מאפשר את פיתוח האזור לצרכי הציבור.
החווה באשדוד צילום: אדי ישראל
רק לאחר הערת הביקורת מצאה מחלקת הפיקוח על הבנייה לנכון לפנות לאחראי על האזור מטעם המינהל ולהעיר לו על כך. במקרה נוסף, בחלקו המערבי של המבנה, באזור האמור לשמש כשטח ציבורי למערבים ולטיילת, פלשו עסקים רבים לשטחי המעברים הציבוריים והרחיבו את עסקיהם על חשבון השטח המדובר.
העירייה ניפקה גם כאן תשובה מקורית ביותר לביקורת: הלשכה המשפטית מסרה כי מאחר והמבנה נבנה ללא תוכניות מאושרות מלכתחילה, קיים קושי מבחינה סטטוטורית להסדיר את הבנייה או לחלופין לפעול נגד בעלי העסקים שהשתלטו על שטחי הציבור.
הביקורת מציינת עוד את חוות הסוסים – בה בנתה העירייה חוות סוסים עבור אדם פרטי על אדמת המינהל ללא הסכמתו. בכך סייעה העירייה להשתלטות בלתי חוקית של הגורם הפרטי על קרקע ציבורית ואת תוואי נחל לכיש בתחילת שדרות בני ברית, שם הרחיבו עסקים את שטחם לתוך שטח הציבורי פתוח שבבעלות המינהל.
לסרי: להגדיל את אפקטיביות הפיקוח
ומה אומר ראש העירייה ד"ר יחיאל לסרי על ממצאי הביקורת החמורים? בהערות לדוח נמסר בשמו: "אחד מעקרונות המדיניות המרכזיים שקבע ראש העיר הוא לשמור על המרחב הציבורי ועל נכסי הציבור בכל הדרכים האפשרויות העומדות לרשות העירייה.
ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, במהלך סיור בעירו. צילום ארכיון: אדי ישראל
"על מינהל ההנדסה והיועץ המשפטי להמליץ על הקריטריונים שלפיהם ניתן יהיה להסדיר את השימוש באופן חוקי במקרים שהדבר ניתן. לגבי המקרים שבהם לא ניתן יהיה להסדיר בדיעבד את השימוש בשטחי ציבור, על המחלקה המשפטית לפעול באמצעים משפטיים לפינוי המחזיקים מהשטח".
עוד נמסר בשמו של לסרי: "ראש העיר הנחה את מהנדס העירייה לבחון את השינויים הנדרשים בסדרי העבודה בתחום הפיקוח במינהל ההנדסה, במטרה להגדיל באופן משמעותי את אפקטיביות הפיקוח".
אגב, מרבית הטענות המופיעות בדו"ח מתייחסות לשנים קודמות בתקופה בה לסרי טרם נכנס ללשכת ראש העירייה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם