סנסציה מהעבר: תכנית לתעלה מאשדוד לאילת הסעירה את העולם
תכנית נועזת וחדשנית לחפירת תעלה מאשדוד לאילת, במקום תעלת סואץ, שפורסמה ב-1967, הציתה את דמיונם ועוררה את סקרנותם של מיליוני אנשים בארץ ובחו"ל. פרסום התכנית העלה את אשדוד, לראשונה בתולדותיה, למפת החדשות בעולם
אונייה בתעלת סואץ. המודל אי-פי
תכניתו המהפכנית של מאיר בץ, מהנדס בכיר בשרות הציבורי, התבססה על כך שנתיב מים בינלאומי הוא כלי כלכלי ופוליטי רב עוצמה, האמור לחזק את הקשר בין ישראל וארצות העולם. התכנית, שנחשבה למאתגרת וחדשנית, שאבה את השראתה מן החזון שעמד בבסיס מפעלי פיתוח גדולים אחרים. המיזם תוכנן להעסיק כ-100 אלף איש ולהזניק את המדינה בתנופה גדולה קדימה.
האמת ההיסטורית מחייבת לומר כי המהנדס בץ לא היה הראשון שהגה את רעיון התעלה המקבילה לתעלת סואץ. גם בנימין זאב הרצל העלה את רעיון כריית התעלה. ב-1902 פרסם את ספרו "אלטנוילנד", שבו תיאר איך נחפרה בארץ ישראל, בידי היהודים, תעלה המקשרת את האוקיאנוס ההודי עם הים התיכון. גם המצביא הבריטי הרברט קיצ'ינר, שקבע את הגבול הדרומי של ארץ ישראל במשא ומתן עם הטורקים, וגם המדינאי האנגלי לסלי הור-בלישה, דיברו על כריית תעלה אלטרנטיבית לתעלת סואץ.
התכנית הקדימה את זמנה
תכניתו של המהנדס מאיר בץ, שעוררה כאמור רעש גדול והתעניינות רבה, פורסמה בפרוטרוט במיטב עיתוני העולם. שמה של אשדוד, שאיש בעולם הגדול לא שמע עליה עד אז, התנוסס באון ובגאון לצדן של תל אביב ופורט סעיד. מה, יכרו תעלה ענקית בהשקעה של 3.5 מיליארד דולר ולא יציינו מאיפה היא תתחיל? וכך כיכבה אשדוד בזכות התכנית, לראשונה בתולדותיה, במפת החדשות העולמית.
תעלת אשדוד הייתה אמורה להתפתל לאורך של 287 ק"מ והאניות יועדו לנוע בה במסלול דו-סטרי ברוחב של כ-140 מטר. במילים אחרות, היא תוכננה לתנועה מהירה של אניות ולאפשרות מעבר של כלי שיט עד לתפוסה של כ- 150 טון. נתיב המים של התעלה תוכנן לעבור מאשדוד לאשקלון ומשם, לאורך גבול רצועת עזה ודרך הערבה, נחל צין והר הנגב, עד אילת.
התכנית לכריית תעלת אשדוד,
שכונתה גם תעלת בץ, הציתה את דמיונם ועוררה את סקרנותם של אנשים רבים בארץ ובעולם, גם בגלל חדשנותה ונועזותה וגם בגלל ממדיה וייחודיותה. היא התאפיינה בשורה ארוכה ומרשימה של רעיונות חדשניים, החל ממפלי מים להפקת חשמל ומנהרות למעבר אניות מתחת להרים, וכלה בפיצוצים גרעיניים, תת-קרקעיים, לחציבת מיליוני מטרים מעוקבים של אדמה וסלעים.
הסוף, כמובן, ידוע. מכול התכנית הגרנדיוזית הזו, שזכתה לפרסום כה רב ועוררה הדים כה נרחבים, לא יצא בסופו של דבר כלום. לא כי לא הייתה טובה. לא כי היו לה, כמו לכל רעיון מהפכני, מתנגדים ושוללים. היא פשוט הקדימה את זמנה. איך אמר ראש הממשלה באותם ימים, לוי אשכול: "לא בדור שלנו".
האם מישהו בדורנו, או בדורות שאחרינו, יעלה אותה, או תכנית דומה, מחדש? לך תדע.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם