ניצולת השואה החולה מתחננת לסיוע, ביטוח לאומי מסרב

"היא צריכה עזרה בכל דבר: בהכנת האוכל, ברחצה, מה אם ייקרה לה משהו בבית? אנחנו פונים שוב ושוב לביטוח הלאומי, אבל כלום לא זז", כך מספרת בתה של קולט ברוך, קשישה ניצולת שואה. ביטוח לאומי: "הגברת ברוך לא נמצאה תלויה בעזרת הזולת במידה שמזכה בגמלת סיעוד"

דני בלר | 17/1/2011 7:41 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
"אימא שלי היא אישה חולה: היא סובלת מסכרת לא יציבה, מתקשה מאוד בהליכה, כבר לא יכולה לדאוג לעצמה. היא עברה את השואה בטוניס, במחנה עבודה. אבל מה לעשות, שבישראל היום מי שאין לא כח פשוט לא קיים", אומרת אורלי הלימי, בתה של קולט ברוך, המתגוררת בגפה בדירה ברחוב רינגלבלום, בשכונה ד' מזרח בבאר שבע.
 
קולט ברוך
קולט ברוך צילום: עוזי דגני

"אנחנו פונים ופונים לביטוח הלאומי, שיעזרו לנו במה שמגיע לנו, לא מעבר לזה. שאלמנה, ניצולת שואה, לא תישאר לבדה ללא עזרה. אתה יודע, כל השנים לוקחים מאיתנו ביטוח לאומי דרך המשכורת, אבל כשאתה נזקק עזרה, אם אתה בפריפריה ולא מקושר, אתה פשוט לא נספר".

נושא שואת יהודי טוניס הוא אחד הכאובים והשנויים במחלוקת, שכן הממסד סירב, שנים רבות, להכיר בהם. אבל במדינה שמקשה גם על ניצולים מאירופה, כנראה שאי אפשר לצפות להרבה.

אורלי הלימי, אלמנה בעצמה, מתקשה לטפל באימה בת ה-74: "גם אני לא הכי בריאה וגם אימא צריכה עזרה יותר גדולה, שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו. אימא גרה בבית קומות, בלי מעלית. היא כבר לא מסוגלת ללכת בעצמה והיא פשוט תלויה בחסדים שלנו.

"היא אישה שלא מרשה שאחרים יעשו בשבילה ולא תבקש בחיים טובה ממישהו. אז אם היא צריכה שייקנו לה לחם, היא מבקשת ממני או ממישהו אחר במשפחה, אבל לפעמים אנחנו שוכחים, אז היא לא תזכיר לנו עוד פעם, היא פשוט תישאר בלי לחם לכל השבוע.

"היום, בגלל הלחץ דם, בגלל הסכרת והגיל, היא בקושי הולכת, היא צריכה עזרה בכל דבר: בהכנת האוכל, ברחצה, מה אם ייקרה לה משהו בבית? פעם הכירו בה כנכה 75 אחוזים, אבל היום אין לה כמעט עזרה. אנחנו פונים שוב ושוב לביטוח הלאומי, ארבע פעמים אימא הייתה בוועדה, אבל כלום לא זז".
ביטוח לאומי: לא נמצאה תלויה

"מה שקורה זה שמי שעלה לארץ בשנות ה-50 עוד קיבל איזה סיוע בשל היותו ניצול שואה. אימא עלתה לבאר שבע ב-1967, אז לא מכירים בה כניצולה. הנאצים היו בטוניס, היהודים שם הסתובבו עם טלאי צהוב, גם אימא וגם אבא שלי. הנאצים העבידו אותם במחנות כפייה, רצו לשלוח אותם למחנות, אך המלחמה נגמרה בדיוק, אלא שזה לא מפחית מהטראומה של ההורים שלי.

"היום אימא שלי זקוקה לעזרה, אבל אין מה לעשות. איש לא יעזור לאישה חולה ובודדה. היא לא מקורבת לצלחת".

במוסד

לביטוח הלאומי בדקו את המקרה. דובר המוסד חיים פיטוסי מסר לכל-בי: "הגברת ברוך מקבלת מן הביטוח הלאומי קצבת זקנה עם השלמת הכנסה של 50 אחוז בתוספת קצבת שאירים.

"גמלת הסיעוד היא גמלת שירותים שניתנת על ידי מטפלים בבית הקשישים שזקוקים לעזרת אדם אחר בביצוע פעולות היום יום: להתלבש, להתרחץ, לאכול, להלך בבית וכן לקשישים שזקוקים להשגחה.

"הגברת ברוך הגישה מספר תביעות לגמלת הסיעוד, נבדקה, אך לא נמצאה תלויה בעזרת הזולת במידה שמזכה בגמלה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/south/ -->