כך ניצח עו"ד דן אבי יצחק את הביורוקרטיה הנתנייתית
פרקליט הצמרת דן אבי-יצחק הצליח לכופף את עיריית נתניה ואת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה. בית המשפט קיבל את עתירתו נגד העיכוב באישור תוכנית לבנייה בקרקע שבבעלות משפחתו. השופט: "הוועדה נקטה סחבת בלתי נסבלת". עו"ד אבי-יצחק: "נגרם לנו עוול"
בפסק דין שניתן בעתירה שהגיש פרקליט הצמרת דן אבי-יצחק נגד הוועדה המקומית נתניה (הזרוע של הרשות המקומית לענייני תכנון ובנייה) והוועדה המחוזית לתכנון ובנייה של מחוז מרכז, נקבע כי הוועדה המחוזית נקטה סחבת בלתי נסבלת. סגן נשיא בית המשפט המחוזי בפתח תקווה, אילן שילה, הורה אף למנות ועדה מיוחדת שתעקוף את הוועדות המחוזית והמקומית. "העיכובים בהליכי אישור הם רעה חולה", כתב השופט בפסק הדין.
בעתירה שהגיש עו"ד אבי-יצחק בשמו ובשם מבני משפחתו, הוא פירט כי בבעלותם חלקת קרקע ששטחה דונם אחד בדרום נתניה, סמוך לחוף הים. על פי תוכנית המתאר החלה על אזור דרום החוף, הקרקע מיועדת למגורים.
על החלקה שבבעלות משפחת אבי-יצחק אפשר לבנות מבני מגורים בשטח של 1,519 מ"ר. סמוך לקרקע המדוברת קיים אתר אשפה גדול. בית המשפט קבע כי האתר הזה מהווה מטרד ומפגע סביבתי קשה, ועיריית נתניה הכירה באחריותה לפינוי האתר.
יש לציין כי החלקה של משפחת אבי-יצחק היא רק נתח משטח רחב ידיים של 760 דונמים, שעליו חלה תוכנית מתאר נת/620, המצויה בהליך המכונה "הפקדה" (הליך של אישור תוכניות מתאר. לאחר אישור התוכנית בוועדה המקומית, היא מובאת לוועדה המחוזית - ערכאה גבוהה יותר של ועדות התכנון - לתקופה שבה אפשר להתנגד לה).
על פי הוראות התוכנית, אתר האשפה יפונה, ועל השטח תיבנה שכונה ובה 2,000 יחידות דיור, בבניינים של עד 19 קומות, וכן 1,000 חדרי מלון ו-9,000 מ"ר למסחר. נוסף על כך, מתוכננת במקום שמורת טבע. לתוכנית זו שהעירייה מעוניינת לקדם הוגשו 19 התנגדויות שונות של בעלי קרקע, בהן של בני משפחת אבי-יצחק.
התוכנית של העירייה הופקדה בוועדה המחוזית ב-7 באוקטובר 2009. על פי חוק התכנון והבנייה, הוועדה המחוזית אמורה הייתה להחליט אם לאשר או לדחות את התוכנית בפרק זמן של עד שלושה חודשים, קרי עד 7 בינואר 2010.
למרות זאת, כך נטען בעתירה, רק שלושה חודשים וחצי לאחר ההפקדה, התכנסה ועדת המשנה המחוזית להתנגדויות (הגוף הדן בהתנגדויות שהוגשו). השמאי-יועץ של הוועדה לא נכח בדיון בטענה לניגוד עניינים.
רק באפריל התפרסם פרוטוקול הוועדה, שבו נכתב כי היא תפנה לשמאי הוועדה - אותו שמאי שפסל עצמו מלדון בתוכנית - כדי לקבל ממנו חוות דעת לפני שתידון בהתנגדויות.
כאשר בני משפחת אבי-יצחק ראו שהליכי התכנון מתארכים מעבר לקבוע בחוק, הם פנו ליו"ר הוועדה המחוזית וביקשו ממנו להפעיל את סמכותו ולמנות ועדה מיוחדת שתדון בתוכנית (ועדה זו מכונה ועדת השלמה).
מתכנן המחוז סירב לבקשה בטענה שהקמת ועדה כזו עלולה לפגוע בתוכנית ולהאריך את לוח הזמנים לאישורה. ביולי 2010, חצי שנה לאחר שהוועדה המחוזית הייתה אמורה לקבוע את עמדתה ביחס לתוכנית, הגישה משפחת אבי-יצחק את העתירה. שלושה חודשים לאחר הפנייה לבית המשפט, בחודש אוקטובר, פורסם פרוטוקול הדיון של הוועדה המחוזית. הוועדה אישרה, באופן עקרוני, את התוכנית, אך מסיבות שונות לא העניקה לה תוקף רשמי.
במהלך הדיונים טען עו"ד אבי-יצחק כי מכיוון שהוועדה לא עמדה בלוחות הזמנים הקבועים בחוק למתן החלטה על דחייה או אישור של התוכנית, הרי שיו"ר הוועדה מחויב למנות ועדת השלמה. הוועדה המחוזית השיבה כי מדובר בתוכנית מקיפה ומורכבת, הן בשל גודל השטח שעליו היא חלה והן בשל הנושאים
הוועדה הוסיפה וציינה כי מינוי ועדה משלימה לא תייעל את הליכי אישור התוכנית, וכי העירייה היא זו שיזמה, באמצעות הוועדה המחוזית, את התוכנית. אי לכך, הוועדה טענה שאי אפשר למנות את נציגי הוועדה המקומית לשבת בוועדה המשלימה כפי שקובע החוק, מחשש שייקלעו למצב של ניגוד עניינים.
השופט שילה לא התרשם מטענות הוועדה המחוזית. "התמשכותם היתרה של הליכים לאישור או דחיית תוכניות, ובפרט של תוכניות מתאר מקומיות, היא רעה חולה שמקומה לא יכירנה במדינת חוק", הוא כתב בשפה שאינה משתמשת לשתי פנים.
השופט שילה ציין כי המחוקק היה מודע לסחבת של מוסדות התכנון, ולכן הגדיר במפורש בחוק התכנון והבנייה לוחות זמנים לאישור תוכניות מתאר. הוא אף הדגיש בהחלטתו כי אם הוועדה התכנונית לא תעמוד בלוחות הזמנים, יו"ר הוועדה המחוזית מחויב למנות ועדה משלימה.
"ההליכים לפני הוועדה המחוזית התמשכו עד כדי סחבת", כתב שילה. "תחילתם נועדה ליום 7 בינואר 2010, דהיינו לפני שנה שלמה, אך עד עצם היום הזה לא סיימה הוועדה המחוזית את עבודתה במתן החלטה לאשר או לדחות את התוכנית. נראה אפוא שבא כוח העותרים (עו"ד אבי-יצחק) צודק בטענותיו באשר לסחבת הבלתי נסבלת בהתנהלות הוועדה כעולה מהזמן שחלף מאז המועד האחרון להגשת התנגדויות ועד המועד שבו פרסמה את פרוטוקול הדיון.
"התנהלות הוועדה המחוזית וועדת המשנה הייתה אטית, ובין הישיבות חלפו חודשים. גם הפרוטוקולים של ההחלטות פורסמו בחלוף תקופות ארוכות מאלה שקצב המחוקק".
השופט שילה קבע כי כל הסבריה של הוועדה המחוזית לא היו רלוונטיים. "בדיוק למקרה שכזה נחקק סעיף 109א (הסעיף המגדיר את לוחות הזמנים לאישור התוכניות), סעיף אשר אינו מבחין בין הסברים ראויים ומוצדקים להתמשכות הליכי האישור, לבין הסברים שאין בהם ממש ושלא נועדו אלא לחפות על אי קיום מצוות המחוקק".
השופט שילה הדגיש כי חשש לניגוד עניינים מצד הוועדה המקומית אינו סותר את הצורך במינוי נציגיהם לוועדה המשלימה. כדי למנוע ניגוד עניינים, כפי שטענה הוועדה המחוזית, השופט קבע כי נציג הוועדה המקומית לא יהיה עובד עירייה או חבר מועצה אלא אישיות ציבורית אובייקטיבית.
השופט, כאמור, הורה למנות ועדה משלימה לדיון בתוכנית החלה על דרום החוף בנתניה, ופסק כי משפחת אבי-יצחק תקבל מהוועדות המחוזית והמקומית שכר טרחת עו"ד בסכום של 25 אלף שקל.
עו"ד אבי-יצחק אמר בעקבות החלטת בית המשפט: "ההחלטה הזאת מתבקשת מהוראות החוק. יש לקוות שכתוצאה מהחלטת בית המשפט ומהנזיפה החמורה שהטיח בוועדה המחוזית, תאושר תוך זמן קצר תוכנית סופית וסבירה, ויוקטן במידת מה העוול שנעשה לבעלי המקרקעין במשך 50 שנה ומעלה, כאשר נמנעה מהם הבנייה במקום".
אבי-יצחק מאשים את עיריית נתניה כי גרמה לנזק בשטח באמצעות הקמת אתר הפסולת. "זו פלישה והסגת גבול", הוא אומר. "גם אישור התוכנית אינו סוף פסוק למאבקנו. בעלי המקרקעין יגישו תביעות פיצויים על כל הנזקים שנגרמו להם בעקבות הקמת אתר האשפה"
מעיריית נתניה נמסר בתגובה: מעיריית נתניה נמסר בתגובה: "העתירה הייתה מכוונת כנגד הוועדה המחוזית שעיכבה את הדיון בתוכנית נת/620 ולא כנגד הוועדה המקומית, לפיכך יש להפנות את הטענות לפתחה של המחוזית. ולראיה, העירייה לא חויבה בתשלום הוצאות ואילו הוועדה המחוזית חויבה.
"לעניין אתר הפסולת, מדובר באתר שהוקם לפני שנים רבות. העירייה, באמצעות החברה לפיתוח נתניה, מקדמת את פרויקט פינוי אתר האשפה מול משרדי הממשלה הרלוונטיים. מאחר שמדובר בפרויקט רחב היקף הן תקציבית והן ביצועית, הוא מתבצע בשלבים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם