כשמחזיקת הגביע יורדת ליגה: הפועל באר שבע מודל 98'
את עונת 1997/8 פתחה הפועל באר שבע כמחזיקת הגביע. אלא שהבעלים אלי להב החליט לחסוך קצת כסף. התוצאה: כל הכוכבים שוחררו והקבוצה נשענה על ילד צנום בן 17 העונה לשם יוסי בניון. התוצאה: ספינת הדגל של הכדורגל בנגב יורדת ליגה. פרק עגום בהיסטוריה של הקבוצה
בפברואר 1997 המאמן אלי גוטמן עוד היה אופטימי. "עד כמה שזה ידוע לי, אני אהיה בבאר שבע גם בעונה הבאה" הצהיר. אלא שהמים בנחל באר שבע זרמו בכיוון אחר לגמרי.
מסיבותיו הוא, החליט הבעלים להב ללכת על "עונה פיננסית", כשבין השאר, במקומם של כוכבים זרים כמו הקרואטי ג'ובאני רוסו והבוסני סיעד חלילוביץ', מגיבורי הזכייה בגביע, והחלוצים הישראלים, שי הולצמן ולירון בסיס, הגיעו שחקנים פחות טובים וגם פחות מנוסים.
גם המאמן אלי גוטמן, מיותר לציין, עזב והוחלף בבני טבק. כל האחריות על מצבה של הקבוצה הוטלה על ילד בן 17 העונה לשם יוסי בניון. הוא אמנם כבש 15 שערים ב-25 משחקים. אבל זה לא הספיק והקבוצה ירדה ליגה.
"אוהדים יקרים, בנינו קבוצה צעירה ואטרקטיבית עם המון כישרונות מתוצרת הבית, אך בלי עידוד שלכם הקבוצה תיראה אחרת. לכן, בואו בהמוניכם לפתוח את העונה ויחד נצעיד את הפועל באר שבע לעונה טובה עוד יותר! לעולם לא תצעדי לבד הפועל באר שבע, מחזיקת גביע המדינה 96/97", נכתב בעמוד פרסום לקראת פתיחת העונה החדשה.
פתיחת העונה החדשה הייתה דווקא מעודדת. "יופי יוסי", הייתה הכותרת שנתן חברנו חיים זלקאי בכל-בי לניצחון הביתי 0-2 על בני יהודה, משערים של אורן סגרון ויוסי בניון. ובפתיח נכתב: "גם בחלומותיו הוורודים ביותר, הוא לא ציפה לסיפתח שכזה:
שבועות אחדים לאחר ששילשל לכיסו צ'ק בסך 100 אלף דולר, הוכיח יוסי בניון שההשקעה בו הייתה כדאית.
למען ההיסטוריה, הכוללת מאות שערים שכבש מאז היהלום מדימונה, בארץ, באירופה, ובמדי הנבחרת, ובישולים רבים, נזכיר את המהלך של אותו שער היסטורי, על פי התיאור של זלקאי: "בדקה ה-66 התעוררה באר שבע מהסייסטה של אחר הצהריים. בניון החליף את דודו מויאל והקהל היה בעננים. בדקה ה-81 נדמה היה שחלילוביץ' חזר מאי שם.
"הילד לקח כדור במרכז השדה והעביר מסירת אמן לסגרון, שבעט תוך כדי ריצה. רפי כהן הדף, ועל הריבאונד השתלט בניון שהצליח להחדיר את הכדור דרך יער הרגליים שניצב מולו, לקבוע את תוצאת הסיום ולפרוע צ'ק ראשון".
הרכב וציונים: סמדג'ה 6, רפאל 6, זכארוב 6.5, בוחניק 6, ביטון 6; חפר 6, הורבאט 5.5, מויאל 5.5 (בניון), זיבוצקי 5 (שמחון 5.5); סגרון 7, שרון אביטן (גוסייב 5.5).
למען האמת, צריך לומר שבגדול הגישה של שיתוף שחקני בית הייתה מוצדקת, אף שרק בדיעבד, לאחר הירידה, ניתן היה להעריך יותר את חלקם של העוזבים, ולא פחות מכך את חלקו בהצלחה של גוטמן.
בני טבק הגיע אמנם לבאר שבע עם רקורד מרשים ככדורגלן במכבי תל אביב ובנבחרת ישראל, אבל פחות כמאמן. לתודעה כמאמן הוא פרץ רק שנה קודם לכן, עם נבחרת הנוער בראשותו של ... יוסי בניון, שעימה זכה במדליית ארד באליפות אירופה לנערים!
משחקים ספורים בלבד מפתיחת העונה, הוא נאלץ להתפטר, וזאת בעקבות חרפת רודה (0-10) בגביע אירופה למחזיקות גביע, שכתמה נדבק לצערנו גם בשחקנים מסורים ומצטיינים כמו יוסי.
בהמשך, בין השאר, העלה טבק (2001) את קריית שמונה לארצית, את רמת השרון, ובעונה שעברה את הפועל הרצליה ללאומית, איתה הוא ממשיך כיום.
אגב בשולי משחק הפתיחה של עונת 97/98 בין באר שבע לבני יהודה, קשה שלא להזכיר את הפיקנטריה. את בני יהודה אימן אז ויקו חדד, אולי המאמן הכי מזוהה עם הפועל באר שבע בשני העשורים האחרונים:
"המאמן ויקו חדד צירף שלושה משחקני הפועל באר שבע בעבר לשורות בני יהודה. זהוב עולה או שיפודי התקווה", נכתב בכותרת המשנה של כל-בי כשהכוונה היא לשלושה באר שבעים שצירף חדד לבני יהודה: ניסו אביטן, יובל אוחנה ןסתיו אלימלך
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם