היריב הכי גדול של קצב בקריית מלאכי: "מצטער על נפילתו, זה נורא"
ראש עיריית קריית מלאכי לשעבר, ד"ר יוסי ונונו, החל את דרכו הפוליטית יחד עם חברו הטוב משה קצב. בהמשך הדרך הפכו השניים מחברים לאויבים ובסוף השלימו. היום מתקשה ונונו להשלים עם המפלה הגדולה שנחל מי שהיה חברו הטוב
רק למקום אחד יצא קצב בקביעות. בית הכנסת של הצעירים בקריית מלאכי היה מקום מפלטו של הנשיא לשעבר בימי זעם מהיום בו נפלו עליו השמים. שם קיבלו אותו במאור פנים ונהגו בו בכבוד ובאהדה.
בדיוק באותו אופן, קיבלו אותו אנשי בית הכנסת גם לאחר שבית המשפט המחוזי הרשיע אותו בכל סעיפי האישום. המתפללים התקשו השבוע לחבר את החביבות הלא מתנשאת שהוא מפגין כלפיהם עם הדמות הדמונית שצייר בית המשפט המחוזי.
"האדם שתואר על ידי בית משפט המחוזי זה לא האיש שאנחנו מכירים", חזרו ואמרו רבים מהמתפללים. למרות היחס החם בו התקבל בבית הכנסת, המתפללים לא יכלו שלא להתרשם ממצב רוחו השפוף, ותווי פניו הקודרים והייאוש שמשתקף מעיניו של קצב. "הוא מעולם לא נראה כמו שראינו אותו בשבת האחרונה, מת מהלך זו הגדרה קולעת.
הוא שבר כלי, לא חשוב מה דעתו של כל אדם על המשפט ועל תוצאותיו, אבל אי אפשר שלא לחוש מידה רבה של רחמים על מי שהיה רק לפני זמן קצר ביותר האיש מספר1 במדינה ולאן הגיע, זה נורא", אמר לנו אחד המתפללים.
בינתיים המשפחה מסוגרת בדלת אמותיה ואפילו הדובר המשפחתי, האח הנאמן, ליאור קצב כבר לא יוצא להעביר מסרים לציבור באמצעות התקשורת. שנים של מתח נפשי עצום ושל עלבונות קשים, יחד עם ההלם מפסק הדין החמור, סדקו את מעטה הביטחון הרב ששידרה המשפחה כלפי חוץ.
ד"ר יוסי ונונו לשעבר ראש עיריית קריית מלאכי וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בימיה הגדולים כאשר יצחק רבין נבחר לראשות הממשלה, סוגר כמעט 48 שנות היכרות קרובה ואפילו אינטימית במשך שנים רבות עם משה קצב, אבל גם יריבות פוליטית חריפה רבת תככים שהביאה לריחוק וליחסים קורקטים בין השניים. בשבועיים האחרונים הוא פגש את קצב מספר פעמים בבית הכנסת והבין עד כמה השבר הוא עמוק, "זה כמובן לא האיש שאני מכיר", הוא אומר.
ההיכרות ביניהם החלה
"עשינו היכרות קצרה ומשם החל הקשר", הוא מספר. הקשר הזה הביא לתפנית בחייו של ונונו. "ראיתי את עצמי עושה קריירה בתחום האקדמיה. למדתי כלכלה, עשיתי דוקטורט, עבדתי בתה"ל. מי שמשך אותי לפוליטיקה היה משה קצב".
מה שהחל כקשר חברי בין שני תלמידי תיכון בני אותה עיר הפך לקשר חברי ופוליטי רב שנים.
שניהם עשו יחד את הצעדים הראשונים בחיים האזרחים והפוליטיים. תחילה פלירטטו קצרות עם מפלגת רפ"י של דוד בן גוריון, משה דיין ושמעון פרס. "זה הסתכם רק בנוכחות בכנס היסוד", נזכר ונונו. אך אז פנו לתנועת החרות שנחשבה לתנועה אנטי ממסדית, אנטי מפא"י.
תוך כדי התחככות עם הפוליטיקה המקומית והארצית, קצב ניסה את מזלו גם בתחום התקשורת ופנה ללימודי התקשורת. המורה שלו לתקשורת היה לא אחר מאשר אורי אבנרי, אז העורך מטיל האימה של השבועון "העולם הזה", משם הוא פנה לידיעות אחרונות. "פעמיים הייתי איתו בשעה שעבד על כתבה, אני זוכר גם את הנושאים. במקרה אחד הוא כתב על אומן שעשה עבודות אומנות מכלי עבודה שהתיישנו וכתבה שנייה על תושב קריית מלאכי שעבד בארמון מלך מרוקו", מספר ונונו.
ב-69' משה קצב עושה את מהפך מדהים במושגים של אותם ימים הוא מצליח לגבור על ראש המועצה המיתולוגי דוד עבודי איש מפא"י. שלושה חודשים כיהן כראש מועצה עד אשר בית המשפט קיבל ערעור של מפלגת פועלי אגודת ישראל ושלל מהמפד"ל מנדט אחד.
מה שטרפד את ההסכם הקואליציוני ששלח את קצב הצעיר לכס ראש המועצה. ב-75' כבר הפך לראש מועצה מכח הסכם רוטציה עם עבודי וב-77' נבחר קצב לרשימת הליכוד לכנסת. ב-79' נבחר בפער עצום לראש המועצה ומינה את חברו יוסי ונונו לתפקיד ממלא מקום. לשם כך חזר ונונו עם משפחתו לקריית מלאכי מרחובות אליה עקר. "עזבתי תפקיד של כלכלן בכיר בחברת תה"ל כדי להצטרף לפוליטיקה", מספר ונונו.
כאשר נבחר משה קצב לסגן שר השיכון והבינוי הוא פינה את מקומו לונונו, אלא שמאז החלה הידרדרות ביחסיהם. עד מהרה חל בין השניים נתק מוחלט, והדברים הגיעו לכדי כך שונונו החליט לפרוש מהליכוד לטובת מפלגתו של עזר ויצמן- "יחד" ובהמשך הגיע למפלגת העבודה שמטעמה נבחר לכנסת.
הפוליטיקאים הוותיקים בקריית מלאכי טוענים כי הריב בין השניים ניצת לאחר שקצב הבין שונונו לא יהיה מריונטה שלו, אותה יוכל להפעיל מרחוק. "הוא חשב שונונו ישב על כיסאו ויהיה פיון שיוכל להפעילו כמריונטה. לונונו היו תוכניות אחרות. קצב הוא פוליטיקאי שיודע לתגמל היטב את תומכיו אבל אוי למתנגדיו", אמר השבוע לזמן הדרום פוליטיקאי ותיק בעיר. ונונו הבין את הרמז ופשוט נמלט ל"יחד" ומאוחר יותר למפלגת העבודה בה הוא חבר פעיל ומשפיע עד היום.
כל זאת לא הפריע לונונו להעניק לקצב את תאר יקיר העיר ומאוחר יותר, להעניק לו בשנת אזרחות כבוד יחד עם נשיא המדינה דאז, חיים הרצוג. בשלב מאוחר יותר שמו קצב וונונו סוף ליריבות ביניהם אך החברות הטובה לא חידשה ימיה כקדם.
הקריאות העולות בימים אלה, לבטל את אזרחות הכבוד של קצב, מעוררות את כעסו ומכאיבות לונונו. "אני מתנגד לכך באופן נחרץ. משה קצב קיבל את אזרחות הכבוד בזכות ולא בחסד. הוא היה ראש מועצה טוב מאוד, כשר התחבורה הוא חנך את הרמזור הראשון בקריית מלאכי והיה אחראי לפתיחת משרד הרישוי בעיר".
בתגובה לפנייתנו, מסר ראש עיריית קריית מלאכי מוטי מלכה, כי אין כוונה לבטל את תואר אזרח הכבוד שהוענק לקצב.
כשקצב התמודד על הנשיאות מול שמעון פרס סייע ונונו לפרס והופתע מבחירתו של קצב. "פרס היה איש מפלגתי ומאוד רציתי בניצחונו. אבל כאשר התברר כי קצב נבחר לנשיא המדינה, הייתי די גאה שתושב קריית מלאכי נבחר למשרה כה רמה. במהלך השנים התארחתי מספר פעמים בבית הנשיא ובכל פעם הרגשתי גאווה מכך שבן קריית מלאכי משמש כנשיא", מספר ונונו.
כמה מחבריו הקרובים של קצב היו הראשונים לטפטף באוזני עיתונאים שמועות על יחסיו עם נשים כבר בתחילת דרכו הפוליטית. כמי שבילה איתו לא מעט באותן שנים הבחנת בזה?
"ממש לא. בפסק הדין הוא מתואר באופן כמעט מפלצתי וזה ממש לא האיש שהכרתי. להיפך, היו לא מעט נשים שרצו בחברתו כי הוא היה בחור נאה ומוכשר. הוא היה מאוד מנומס ועדין בקשריו החברתיים עם הנשים. כולם ניבאו לו עתיד מזהיר בפוליטיקה כפי שאכן קרה.
"הכרתי אותו במשך שנים רבות כפוליטיקאי מתוחכם וגם קשוח מאוד. הוא לא הגיע לאן שהגיע בזכות נימוסיו אלא בזכות החושים הפוליטיים שלו והתחכום. באשר לחבריו הקרובים, בפוליטיקה למדתי שאין חברים. החברות היא לטווח קצר, כל זמן שיש כוח אתה חשוב בעיני אותם חברים, אבל ברגע שאתה מאבד את הכוח, לך חפש את החברים שלך.
מתי נפגשת עם קצב בפעם האחרונה?
"פגשתי אותו השבוע פעמיים בבית הכנסת אבל לא שוחחנו. הפעם האחרונה בה החלפנו כמה מילים היתה ימים ספורים לפני פסק הדין. שאלתי אותו מה נשמע והוא השיב בקצרה 'בעוד שבוע'. הוא היה לחוץ מאוד, אפשר להבין מדוע.
איך הרגשת כששמעת שקצב הורשע באונס?
"הלם וצער גדול. פעלנו ביחד שנים רבות. הייתי הסגן שלו, הוא היה מודל בארץ לצעירים בעיירות הפיתוח ובשכונות ולא רק להם, בכלל לצעירים. הוא היה הצלחה אדירה, צעיר שנקודת הזינוק שלו לא היתה מבטיחה. להגיע מהמעברה לתפקיד נשיא, זה לא דבר של מה בכך. את המודל הזה פשוט הרגו. זה לא סתם מכה שאפשר להתאושש ממנה. אי אפשר לתאר את המכה הקשה שספג".
בסופו של דבר, ההתנהלות שלו לאורך כל הדרך, מהרגע בו התלונן על סחיטה ועד להחלטה לדחות את
עסקת הטיעון לא מעידה עליו שהוא פוליטיקאי מתוחכם כמו שהגדרת אותו.
"כשהוא דחה את עסקת הטיעון אמרתי לעצמי אז שהוא מכיר את עצמו טוב יותר מכל אחד. אם הוא ידע שהוא נקי לחלוטין יש לו את הביטחון העצמי לדחות את העסקה הזו. אבל אם דבק בו אפילו רבב, מוטב שהיה מקבל את עסקת הטיעון. בסופו של דבר, זו היתה שגיאה נוראית לדחות את עסקת הטיעון. יש בי צער גדול על נפילתו, זה נורא".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם