ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

חבריו של עו"ד חיים שטנגר: אלימות מילולית היא שמו האמצעי

חיים שטנגר, עורך הדין שנעצר בחשד כי תכנן לפגוע בשכנו וכן ברכבה של השופטת טובה סיון, ידוע כאיש של קצוות: ידען משפטי חובב שירה, ומנגד אחד ש"אלימות מילולית היא שמו השני". למרות זאת, מכריו מתקשים להאמין כי ביצע את המעשים המיוחסים לו. סיפורו של מי שנחשב ל"ילד השובב של מערכת המשפט בישראל"

חשד: עורך דין גייס שכיר חרב כדי לפגוע בשופטת

לפני שנה בדיוק אירח מוזיאון רמת גן תערוכה משותפת לאמן מנשה קדישמן ולעו"ד חיים שטנגר, שחבש את כובע המשורר. שטנגר חיבר שירים בהשראת פרחי הטוליפ, אותם צייר קדישמן.

"טוליפ הזיכרון שלי / אינו עשוי משעווה אף על פי שהוא בוער / בלי שום הפוגה / שורף כל סביב / אינו נותן דעתו / על סובב. . .", כתב שטנגר באחד משיריו.

שורות אלה, כך נדמה, משקפות את הפרקליט המוערך, הנתון כעת במעצר בחשד שאיים לפגוע בשכנו ואף בשופטת שהתלוננה נגדו: צבעוני כמו טוליפ, חמתו בוערת בו, והוא שורף את מי ומה שסביבו למרות ההשלכות של התנהגותו.

מי שנתקל בעורך הדין חיים שטנגר מתקשה להישאר אדיש. הוא וולגרי, צועק ומגדף עד שקשה להאמין שמדובר בפרקליט מוערך, ועוד יותר מכך - במי שהוציא תחת ידיו תשעה ספרי שירה. שטנגר הוא איש של ניגודים בכל תחומי חייו. בתביעות ובעתירות שהוא מגיש לבית המשפט הוא משלב מכל העולמות.

הוא כותב באריכות שחוצה את רף הטרחנות, ומשלב שירים, קטעים מספרים ומהמקורות בצד גידופים ושפה קשה. "הוא איש תרבות חסר תרבות", היטיב להגדיר אותו השבוע אחד מחבריו הקרובים. "מצד אחד אוהב ספרות, תיאטרון ומוזיאונים, ומנגד פרא אדם בהתנהגות היומיומית".

חיים שטנגר, בן 56, גדל בתל אביב במשפחה חילונית, אך כבר בנערותו חזר בתשובה ולמד בישיבה התיכונית "נחלים" של הרב יוסף בא גד. לפני כמה שנים חזר בשאלה בתהליך הדרגתי, שכלל גם זניחת תפיסת עולם אידיאולוגית-לאומית לטובת עמדות ליברליות יותר.

"הוא איש של קצוות", מעיד עליו חבר קרוב. "ריב ומדון מצד אחד, אבל טוב לב ואנושיות מצד שני. כשהוא לוקח תיק, הוא נשכב על הגדר בשביל הלקוח וזו כנראה גם הסיבה שהסתבך עכשיו".
אתמול (ג') האריך בית המשפט את מעצרו של שטנגר, החשוד כי גייס לקוח עבריין כדי לפגוע בשכנו בשל ריב על חניה, וכדי לגרום נזק לרכבה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה, טובה סיון, שעמה הוא מסוכסך זה זמן.

דיון בתיק עיזבון שבו דנה סיון התפתח לעימות בין השניים

ולהגשת תלונות הדדיות. באופן חריג, שטנגר אף הגיש תביעת דיבה נגד השופטת. נשיאת העליון, דורית ביניש, דחתה ערעור שהגיש שטנגר על החלטתה של סיון לא לפסול עצמה, ומתחה ביקורת יוצאת דופן בחריפותה על שטנגר.

"הלשון הבוטה שנוקט שטנגר נגד השופטת", כתבה ביניש, "מקומה לא יכירנה בכתבי בית דין המוגשים לבית המשפט. מדובר בטענות שיש בהן משום פגיעה בכבוד המקצוע ובכבוד בית המשפט".

"בחודשים האחרונים חיים הפך להיות אש ותמרות עשן", מעיד מקורבו. "בגלל ההזדהות המוחלטת עם לקוחותיו, הוא ראה כל דבר באופן אישי כמלחמת עולם וכצעד שנועד לפגוע בו. על הסכסוך שלו עם השופטת הוא סיפר לכולם: החל מהמנקה והשליח ועד לנהג המונית. לכן לא הגיוני בעיניי שרקם נגדה מזימות בסתר".

בשנה האחרונה התעמת שטנגר פעמים מספר גם עם ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין והחליט שהדרך היחידה לשנות את התנהלותה היא להתמודד על ראשות ועד המחוז בבחירות הקרובות. אלא שתכנוניו נגדעו באחת עם מעצרו.

מקצועית שטנגר זוכה להערכה ולהצלחה. הוא ייצג את חברו, העיתונאי לשעבר בן ציון ציטרין, ב"הלכת ציטרין", התקדים המשפטי שבו יצר בית המשפט העליון את החיסיון העיתונאי. בעקבות עתירה שהגישו השניים אף החלה המדינה לפרסם את שמות המועמדים לשיפוט לפני הדיון במועמדותם. כחלק מתפיסת הצדק החברתי שלו שטנגר עותר סדרתי לבג"ץ.

בין היתר, עתר בדרישה להעמיד לדין את הילה כהן, השופטת שפברקה פרוטוקולים, עתר נגד חובת עורכי הדין להיות חברים בלשכה ולשלם לה דמי חבר, ועתר נגד האיסור על עו"ד לקבל שכר טרחה שלא בכסף.

"הוא כישרון משפטי גדול", מעיד נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר, השופט בדימוס אורי גורן. "הוא מכין תביעות יוצאות מהכלל".

עו"ד אילן בומבך, המתמחה במשפט מינהלי, מוסיף כי שטנגר "הוא משפטן שהטביע חותם. הוא קבע כמה תקדימים משפטיים חשובים והרבה בהגשת עתירות בנושאים עקרוניים רבים. הוא אדם ססגוני, משכיל ובעל בקיאות וידע בין-תחומי נרחב".

אלא שגם חבריו והקולגות שלו מודעים לבעיה באישיותו. "הביטוי התנ"כי'לא תגורו מפני איש' קיבל אצלו הגדרה מחדש, גם כשמדובר בשופטים", מוסיף עו"ד בומבך. "אין לו מורא מיוחד מפני שופטים, הוא גם לא רוחש להם כבוד מופרז".

ואכן , לא רק עם השופטת סיון התעמת שטנגר. באמתחתו שנים ארוכות של יחסים טעונים עם השופטת ורדה אלשיך, עד כדי כך שבצעד חריג הנשיא גורן פטר אותו מלהופיע בפניה. "יום אחד", מגלה גורן, "הוא נכנס ללשכתי וביקש לא להופיע אצלה יותר. אמרתי לו שאין לי התנגדות שהתיקים שלו יישמעו אצל שופט אחר, אך הוא לא יבחר את השופט ולא יידע מראש אצל מי יופיע".

לא פעם אמר שטנגר לחבריו שאלמלא היה מתפרנס מעריכת הדין, היה מקדיש את חייו לשירה ולספרות. במודעות שבישרו על צאת אחד מספריו הופיעו שבחים מאת נתן זך (אותו ייצג בעבר) וחיים באר, אולם שטנגר מעולם לא הוכר כמשורר.

כמה משיריו, שהודפסו על קנבס, עדיין מעטרים כמה בתי קפה בתל אביב. חלק משיריו משקפים התמודדות יומיומית עם העולם הדתי שאליו השתייך בעבר. כך כתב קובץ שירי אהבה המתכתבים עם מקורות היהדות כמו התנ"ך והתלמוד. חלק אחר משיריו עוסק בסוגיות אישיות ובזיכרונות ילדותו. באחד מספריו, "כיסאות למשפט", הוא מתח ביקורת על מערכת המשפט.

במידה מסוימת היה שטנגר אנטיממסדי, אך מנגד אהב את המערכת. "הוא חשב שהוא מנקה ומייעל את המערכת במהלכים שלו, טובת המערכת תמיד עמדה לנגד עיניו", אומרים הקולגות. בעבר היה פעיל בליכוד ובלשכת עורכי הדין.

מכריו מספרים שמדובר בסוליסט בחייו הפרטיים והמקצועיים. בשנות השמונים "טעם" את מוסד הנישואים ותוך כמה חודשים הבין שזה לא בשבילו. גם במשרדו לא רצה שותפים ואהב לעבוד לבד.

הוא סירב לעזוב את משרדו, השוכן בבית דירות ברחוב הרמן כהן במרכז תל אביב, לטובת בנייני המשרדים המודרניים. הוא מופיע רבות בבתי משפט, בעיקר בתחום המשפט המינהלי ודיני המשפחה. בעוד עורכי דין מתהדרים במומחיות בשלושה-ארבעה תחומי משפט, שטנגר מעיד על עצמו כמי שמתמחה ב-34 תחומים .

"ליטיגציה היא סם החיים שלו", מעידים הקולגות. "הוא אוהב להופיע, לצעוק, לתפוס את הצד השני בטעויות קטנות. הוא עורך דין שאתה רוצה שיהיה בצד שלך, כי אם אתה מולו הוא עושה לך חיים קשים".

את התואר במשפטים רכש באוניברסיטת בר אילן, וכבר כסטודנט עתר לבג"ץ בדרישה לאפשר ליהודים להתפלל על הר הבית. הוא כתב עבודת דוקטורט בספרות עברית באוניברסיטת באר שבע, אך לא השלים את חובותיו לקבלת התואר השלישי. הוא טהרן שפה, שתיקן אפילו את השופט שהאריך את מעצרו. כחובב ספרי יד שנייה, היה פוקד בכל יום שישי את "רובינזון ספרים" בנחלת בנימין.

אולי מאחר שאינו בעל משפחה, שטנגר עובד מסביב לשעון שבעה ימים בשבוע. לעתים כלל אינו ישן בלילה. לקוחות מעידים כי הוזעקו למשרדו באישון לילה כדי לחתום על תצהיר או לקרוא את החומר, כי אלה שעות העבודה שלו. כשהוא מגיש עתירה, תביעה או כתב הגנה, הוא נוסע בעצמו לבית המשפט כדי להגישו למזכירות. "זה בדם לבי", הוא נוהג לומר, "אני לא יכול לתת לשליח לעשות זאת".

לפני כחודש וחצי הופיע בטלוויזיה בשעשועון "אל תפיל את המיליון", יחד עם חברו הקרוב, יועץ התקשורת ציטרין. למעשה, שטנגר כמעט הפך לאושיית תרבות בזכות תוכנית "האח הגדול". בעבר הוצע לו להיות אחד מדיירי הבית, מן הסתם בשל פיו המפיק מרגליות שוודאי היה מקפיץ את הרייטינג. אבל שטנגר, מעידים חבריו, "לא היה בנוי לניתוק של שלושה חודשים מהעבודה ומהטלפון".

אחד מחבריו טוען כי "השילוב של קול רע, פה מלוכלך והופעה מאיימת-שכן הוא כבד-גוף-יוצרים את התחושה שהוא איש אלים, אף שהוא אינו כזה". חבר אחר מעיד כי שטנגר הוא דברן כפייתי. "יש לו פה גדול והוא כנראה דיבר את עצמו לדעת. אין ספק שאמר דברים קשים מאוד נגד השופטת סיון, יש לו דיבור אלים וגם טקסטים מאוד אלימים, שאפילו ביניש העירה לו עליהם. ידוע שאלימות מילולית היא שמו האמצעי".

חברו ציטרין מקווה שמדובר בחלום רע שבקרוב יקיץ ממנו. "אני לא מאמין שחיים מסוגל לעשות את מה שמייחסים לו. הוא משפטן מעולה, ידען גדול וחבר נפלא. הוא עו"ד שלוקח כל תיק באופן אישי, כאילו שזה עניין אישי שלו. הוא נלחם על הלקוח כאילו זו מלחמת חייו. זו פשוט טרגדיה".

הבעיה היא שאת מלחמת הליטיגטורים הוא יישם גם בסכסוכי שכנים לא מעטים. "הוא אדם מאוד תקיף, איש מדון", מעיד השופט גורן. "כששכן חנה פעם בחנייה שלי, ביקשתי שיזיז את רכבו. אצל חיים זה לא כך, הוא עושה זאת בתקיפות. יש לו אופי סוער".

ולמרות הכל, חבריו מתקשים להאמין שביקש לפגוע בשופטת. "יש לו נשמה של ילד, הוא מסוגל כמעשה קונדס לשבור מראה במכונית או להוציא אוויר מהגלגלים, אך לא להזמין פגיעה או רצח, זה מנוגד לאמונה שלו", הם אומרים. "הוא נלחם בעוול כשהוא חושב שנעשה כזה. אבל אם הוא באמת איים על שופטת, אין עברה חמורה מזו", אומר השופט גורן. "חיים הוא הילד השובב של מערכת המשפט", מסכם עו"ד בומבך. "נקווה שהשובבות הזו לא עברה לפסים קיצוניים מדי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...