למרות החירשות, אורן בדרך לאליפות ישראל באייקידו
אורן אברבנאל מראשון לציון הוא חירש מלידה עם לקות ראייה. למרות מגבלותיו הוא מצטיין באומנות לחימה יפנית והשיג מדליות זהב בתחרות האחרונה. היעד הבא: אליפות ישראל
נראה שלא במקרה הוריו התחברו לספורט זה. פירוש השם אייקידו, בתרגום חופשי, הוא הדרך להרמוניה עם האנרגיה. וכך למרות המגבלות, אורן מצליח להגיע להישגים מקצועיים כשווה בין שווים.
בתחרות האחרונה שנערכה בחנוכה בין המועדונים בחולון וראשון לציון הוא זכה בשלוש מדליות זהב.
מעבר להישגים, שהם באמת פחות חשובים הפעם, מה שיוצא דופן במקרה של אורן הוא מערכת היחסים המיוחדת במינה שנוצרה באימונים בין כל התלמידים השומעים והמדריך סהר טלמור. היום, חמש שנים מאז שהגיע לחוג אייקידו במכון "שי-דו-קאן" בראשון לציון, אורן מתאמן ומשתתף בתחרויות אזוריות.
הנערים איתם הוא מתאמן למדו ממנו ועדיין לומדים את שפת הסימנים ובכך הם מתקשרים אחד עם השני. הביטחון העצמי של אורן עלה והוא מתקדם בצעדי ענק להערצתם של כל הסובבים אותו. בעוד כחודשיים אורן אף יתחרה באליפות ישראל בג'וגיסטו הברזילאי.
רותי, אימו של אורן, שבעת רצון מהתהליך שעובר בנה: "קורה תהליך מאוד יפה. ילד שכל העולם כביכול היה נגדו, צומח ועובר תהליך יפה של אחווה וחברות. יש ניסיון לתקשר עם אורן בכל דרך, עד כדי כך שהנערים דורשים מהמתורגמן של אורן ללמוד עוד ועוד סימנים כדי לדבר איתו. אורן מוזמן תמיד לבר מצוות, והחברים הגיעו אליו לבר מצווה והם מגיעים אליו הביתה".
איך הוא הגיע לחוג ואיך הוא היום?
"מה שמעניין בתהליך שאורן עבר זה שהוא הגיע במצב של היפטוניה טונוס נמוך וחולשה גדולה בשרירים. הוא היה נופל ממשב של רוח, היינו קוראים לו שק מלט. הספורט הזה חיזק אותו, הוא נהיה שרירן אמיתי, יציב, חזק, עם הרבה ביטחון עצמי. החוג תרם לו המון לאישיות".
כשהגעתם לחוג, איך המאמן והנערים האחרים קיבלו אותו?
"בהתחלה, אף אחד לא ידע איך לעכל את זה. גם לא סהר המאמן. הבאנו לו מתורגמן, אנחנו שילמנו את כל הכסף עבור המתורגמן, מכיוון שלחירשים יש סל תרגום למבוגרים בלבד מגיל 18, לא לגיל הזה. על כל אימון שלו אני צריכה להוסיף למעלה ממאה שקל לתרגום ואנחנו לא עשירים. אורן התאמן במתנ"ס ליד הבית, זה היה נוח בשעות ובמיקום. הוא התמיד והמשיך וכל פעם הוספנו עוד ימים".
"כשאורן הגיע", מספר המאמן סהר טלמור, שבבעלותו המכון לאייקידו ואומנויות לחימה, "אמא שלו
"מלכתחילה לא התייחסתי אליו כאל שונה ולא ויתרתי לו בשום דבר. היה לו מאוד קשה להסתגל כי הוא בא מעולם אחר. הוא נכנס לעולם שהוא לא מכיר. בהתחלה הייתי עסוק בלתקשר איתו ולאט לאט ראיתי שהעניינים מתקדמים יפה. אמרתי לאמא שלו שכדי שלא ייפגע כדאי להביא מתרגם מקצועי, כי לא רציתי שזה ימנע ממנו להתקדם ואז הגיעה מתורגמנית".
מה קרה אחרי שהמתורגמנית הגיעה והוא הצליח להבין את מה שאתה מעביר בשיעורים?
"הוא התחיל לרוץ קדימה. המשכתי לדחוף אותו יותר עם שיעורים פרטיים ועבודה מאומצת, לא עשיתי לו הנחות, קלטתי את הפוטנציאל שלו. ראיתי שהוא ווינר, לא מוותר בשום פנים ואופן. הוא התחרה אפילו בקיקבוקסינג וקרבות קרקע.
"הבנתי שהוא יכול יותר, ובשנה שעברה הוא עשה מבחן בחגורה ירוקה ועבר בהצלחה. בגלל שהמבחן שלו היה יותר טוב מתלמידים אחרים שומעים והוא עשה אותו בלי הנחות, החלטתי לקדם אותו בדרגה אחת יותר, מחגורה ירוקה לכחולה.
"הוא עבר דרך ארוכה של התגבשות והתמודדות, וחשוב שתלמידים ששומעים ויש להם יכולות יבינו שלא משיגים הכל בקלות בחיים. חשוב שהם ינסו, ויתאמצו ויבינו שצריך לעבוד קשה בשביל ההישגים ואורן הוא דוגמא טובה לכך".
איך הילדים קיבלו אותו?
"כל הנערים בקבוצת הגיל שלו קיבלו אותו מיד בזרועות פתוחות. היו קטעים שהוא התחרה וצעקתי עליו כאילו שהוא שומע אותי, אבל הוא לא היה שומע. הוא רק הבין שכעסתי. בתחילת שנת הלימודים הגיע מתרגם חדש, ופתאום הילדים התחילו להתעניין איך מדברים בשפת הסימנים.
"מבחינתי, זה שהוא חירש, זה לא אומר שהוא לא מסוגל", אומר סהר המאמן, "חוסר הרצון של מורים לתת לו הזדמנות שווה היא לא הוגנת, כי בסופו של דבר אורן הוא חומר גלם מצוין. יש לו את הרצון העז להצליח ולהוכיח שהוא יכול בדיוק כמו כולם ויותר.
"מאמן לחיים צריך לגלות את הפוטנציאל ולחזק אותו. אני לא הייתי מוכן לוותר לו והיום אני רואה גבר גבר, חזק, רציני, קשוב, שעושה את הכל כפול מכל ילד רגיל. הוא אף פעם לא חיפף, הוא עובד מאוד קשה ויש לו מטרות. בעתיד אשתדל לדחוף אותו למדור קרב מגע בצה"ל כמתנדב".
הוא הגיע להישגים?
"בזירה המקומית אצלנו במועדון, הוא מתחרה בכל תחרות מקומית ותמיד זוכה במדליות. בתחרות האחרונה הוא זכה בשלוש מדליות זהב".
מה עם אליפות ישראל?
"אורן מאוד חזק לגילו, אני מקווה שהוא יצליח ויזכה, אבל זה ספורט".
איפה אתה רואה אותו בעתיד?
"הוא ילד עם פוטנציאל אדיר. אני צופה לו הרבה דברים טובים בהמשך. אני רוצה שהוא יהיה בעתיד המדריך החירש הראשון בארץ. אני רוצה להקים איתו כיתה לחירשים ושומעים ושהוא יאמן אותם ביחד".
אורן, מה למדת על עצמך?
"הייתי פעם ילד קצת חששן וקצת פחדן ומאוד חלש. האייקידו נתן לי הרבה כח והמון ביטחון. זה מאוד חיזק אותי, למדתי לכבד ושיכבדו אותי. אני מאוד נהנה מכך שיש לי חברים שלא אכפת להם שאני חירש והם מתייחסים אליי מאוד יפה. השילוב עם שומעים מאוד מתאים לי, כמו שגם בבית ספר אני משתלב עם תלמידים שהם שומעים במקצועות מתמטיקה וספורט".
"בהתחלה הייתי מאוד מתוסכל, כי לא הבנתי מה רוצים ממני, אבל המדריך סהר הציע שנביא מתורגמן ומאז הבנתי שאני יכול לעשות הכל כמו אנשים רגילים. אני עובד מאוד קשה באימונים ומצליח. הבנתי שבכל דבר בחיים, אם לומדים הרבה או מתאמנים הרבה, בסוף מצליחים".
איך הרגשת כשחבריך התחילו ללמוד את שפת הסימנים?
"מאוד התרגשתי כשחבריי התחילו ללמוד את שפת הסימנים, כי כשהם מדברים ביניהם אני לא מבין מה קורה ומרגיש בצד. מאז שהם התחילו לסמן הם משתפים אותי. גם יש קטעים נורא מצחיקים, כשהם טועים בסימנים ואומרים מילים אחרות ממה שהתכוונו. לדוגמא, כשהם מסבירים לי מה התרגיל ומסמנים לי שאני צריך להפיל במקום לתקוף.
"מאוד כיף לי איתם והכל הרבה יותר טוב כשיש חברים. גם המדריך סהר התחיל ללמוד את שפת הסימנים ואני לומד לדבר קצת יותר ברור. כמובן שהיה הרבה יותר קל בחיים שלי אם שפת הסימנים הייתה קיימת בכל מקום כמו במדינות אחרות. בארה"ב, לדוגמא, בכל מקום אליו הולכים, תמיד יש מי שיודע את שפת הסימנים. יש שם גם אוניברסיטה לחירשים עם מרצים שיודעים את שפת הסימנים".
מה אתה יכול להגיד לאנשים חירשים שעוצרים את עצמם מלעסוק בספורט תחרותי או בדברים אחרים בגלל שהם חירשים?
"אני חושב שחירשים יכולים לעשות אותו דבר כמו כולם. מי שצריך להבין את זה אלה השומעים ולא החירשים ולדעת לקבל אותנו".
אורן, מה החלום שלך?
"החלום שלי להתגייס ולאמן בצבא חיילים להגנה עצמית. אני גם רוצה לטוס ליפן ולהכיר שם חירשים אחרים שמתעסקים באומנויות לחימה שונות".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם