מי אמר משתמטים? הכירו את שלושת הטייסים הטריים מת"א

משתמטים? ג'ובניקים? מסתבר שגם בעיר הגדולה אפשר אחרת. שלושה צעירים תל-אביבים קיבלו בשבוע שעבר את סיכת הכנפיים והפכו לטייסים בשירות צה"ל

עינת טורס | 3/1/2011 8:14 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
למרות הסטיגמות הידועות על הצעירים התל-אביבים ולמרות נתוני הגיוס שלעתים תומכים בסטיגמה, שלושה תל-אביבים גאים עמדו ביום חמישי האחרון במגרש המסדרים בחצרים וזכו לקבל את סיכת הכנפיים, לה הם ייחלו בשלוש השנים האחרונות, והפכו לטייסים מן המניין בשירות צה"ל.

"עייפים אך מרוצים", מסכמים הטייסים הצעירים את הקורס הממושך. שניים מהם סיימו את הקורס כטייסי קרב: אמיר, תושב נאות אפקה ובוגר תיכון ליידי דייויס, ויובל, תושב רמת אביב ובוגר תיכון חדש. השלישי, ניר, טייס מסוק קרב, התחנך בזיכרון יעקב ועבר לפני גיוסו לנאות אפקה.

"נקודות השבירה סובבות לרוב סביב ההתחייבות עצמה, תשע שנות קבע, שזו החלטה קשה בגיל כזה צעיר", אומר יובל, "אבל ברגע שחושבים על זה קצת לעומק ונזכרים למה שווה לעשות את השירות, זה חולף".
צילום: דובר צהל
ניר, אמיר ויובל צילום: דובר צהל

איך בכלל מחליטים בגיל כל כך צעיר שרוצים להיות טייסים?
אמיר: "אני חושב שספגתי את הערכים האלה בעיקר בצופים. בסביבה שלי היו חריגים שדיברו על השתמטות, היא קיימת, אבל יש נטייה מאוד לנפח את זה כי זה נשמע טוב ומתיישב עם איזו סטיגמה על תל אביב. היו בבית הספר שלי משתמטים כמו בכל מקום, אבל אני לא חושב שאפשר להסתכל על זה בתור דבר גורף".

יובל : "אצלי זה הגיע יותר מחברים ומשפחה, פחות מהמערכת הלימודית. הרגשתי בבית הספר שלי שכל החינוך לערכים של גיוס לצה"ל ותרומה למדינה קצת חסר. קשה לי להיזכר בדוגמאות שדיברו אתנו על זה בבית הספר".

ניר : "יש לי עכשיו אחיות קטנות שלומדות בליידי דייויס, וההתרשמות שלי היא שכן יש שם שיח בנושא. חברים שלה באים ושואלים אותי על מקומות קרביים בצבא, נראה לי שיש נכונות".

התייחסו אליכם אחרת בקורס, בתור תל-אביבים?
ניר: "זורקים הערות אבל הכול בגדר הצחוק, זו בדיחה כזו - כמו שצוחקים על קיבוצניקים שהם טיפשים. בסופו של דבר היחס לא שונה, כולם שווים בקורס, מקום המגורים מאבד ממשמעותו".

ובזמן שהשלושה מתכוננים בהתרגשות להתחיל את השירות הצבאי האמיתי לאחר הקורס, הם צופים בחבריהם מבית הספר מחזירים ציוד בבקו"ם. "זה קצת מציק", אומר יובל. "עכשיו כל החברים נוסעים

לדרום אמריקה ולתאילנד, ואנחנו מתחילים הכשרה. אבל זו תקופה קצרה. בסופו של דבר התפקיד תורם לנו ולמדינה, ובעוד שלוש-ארבע שנים זה בכלל לא יהיה חשוב".

ניר: "בעוד כמה שנים כולם ייכנסו למעגל עבודות ולימודים ויתחילו לתפוס כיוון בחיים - לנו כבר יש כיוון. מעבר לערכיות וכמה שזה חשוב וכל הקלישאות, בהיבט האישי, העבודה עצמה מהנה מאוד וזה בונוס אדיר".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/center/ -->