הרב מיכאל אבן-דוד מתחיל את המהפכה הליברלית שלו באשקלון
כאשר עלה לישראל, הוא נבהל מהתנהלות הקהילה החרדית והחליט ללמד את הציבור שאפשר גם אחרת. לאחרונה הוא קיבל הסמכה לרבנות ומונה לרב הקהילה המסורתית באשקלון. תכירו את הרב מיכאל אבן-דוד, שחושב שלפסול גיור (גם אם הוא צבאי) זה בזיון
הרב מיכאל אבן-דוד צילום: חן מור
דווקא באשקלון, עיר שנחשבת לפחות ליברלית מבחינה דתית, מיכאל אבן-דוד הולך לכהן כרב. אומנם רב של הקהילה המסורתית – הס מלומר את המילה הגסה רפורמית – אבל עדיין רב באשקלון. אם הרב הראשי של העיר, הרב יוסף חיים בלוי, הוא בעל תדמית קשוחה ומחמירה, הרב מיכאל אבן-דוד הוא ההיפך הגמור: מתירן ופשרן.
בימים אלה, כאשר על סדר היום הציבורי בארץ עולות לא מעט שאלות שם דת ומדינה, רבים מאנשי הרוח המובילים מקצינים את העמדות שלהם. הסערה הגדולה ביותר, שמאיימת לפרק את הממשלה עם פרישה של ש"ס, החלה דווקא באשקלון.
היה זה כאשר זוג צעיר ביקש להירשם לנישואים אצל הרב בלוי, אך זה סירב מאחר שהאישה היא גיורת שעברה גיור בצבא. תקציר השתלשלות העניינים מאז: הרב בלוי סירב לקבל את הגיור, השניים יצאו למאבק בנושא, מפלגת ישראל ביתנו החליטה לקחת את העניין בתור פרויקט והציעה חוק שייאלץ רבנים לקבל את הגיור הצה"לי. ראש הממשלה הודיע שיתמוך בחוק, ש"ס מאיימת לפרוש מהקואליציה.
בסופו של דבר יתברר כי לא ועדת חקירה כלשהי, אלא דווקא הרב הראשי של אשקלון הוא זה שיפיל את הממשלה. כיצד רב מסורתי כמו מיכאל אבן-דוד יכול להשתלב בעיר, תחת עינו הפקוחה של הרב בלוי?
שבועיים עברו מאז טקס ההסמכה לרב של אבן-דוד וכעת הוא יצטרך להתמודד עם המציאות הזאת.
בכל מקרה, הוא לא חושש. הוא מאמין שדווקא הדרך שלו תגרום ליותר אנשים להתקרב לדת. על פי תפישתו, פשוט לא צריך להגזים: לא להשקיע יותר מדי שעות ביום על תפילות, לא להתלבש יותר מדי צנוע. לדבריו, יש הרבה מאוד דרכים להיות דתיים, ואלוהים מקבל את כולן באהבה. במילים פשוטות: איש באמונתו יחיה.
זה הייעוד שלי
מאז הוסמך לרב על ידי בית המדרש לרבנים על שם שכטר בירושלים, אבן-דוד מכהן כרב של הקהילה המסורתית באשקלון. מה זה בדיוק רב "מסורתי"? על פי הגדרתו של אבן-דוד, זה משהו באמצע, בין אורתודוקסי לבין רפורמי.
בית הדין הרבני האזורי רענן כהן
אבן-דוד (30) נולד בצ'ילה ועלה לארץ לפני חמש שנים וחצי. הוא גדל במשפחה יהודית מסורתית וקיבל חינוך ציוני. לאחר שעשה עלייה, הוא לקח על עצמו משימה: לקרב אנשים
ליהדות, אך לא בדרך שהוא רואה אותה ככפייה. את השלב הראשון בדרך למטרה, הוא מתחיל באשקלון.
"עוד מהיותי ילד קטן חונכתי בבתי ספר יהודיים וקיבלתי את כל הידע בנושא היהדות", מסביר אבן-דוד. "אחרי הבר מצווה שלי, התחלתי להתעניין בנושא יותר ויותר. עברתי תהליך מסוים בצ'ילה. חונכתי להיות ציוני, ובהתאם לכך, בגיל 25 החלטתי לעלות לארץ. הייתה לי את האמונה האישית שהמקום היחידי שבו יהודי יכול להגשים את עצמו הוא כמובן לא בגולה אלא בארץ ישראל".
חבשת כיפה בתור נער בצ'ילה?
"לא תמיד הייתי עם כיפה. לא בגלל הערות אנטישמיות, אלא בלי כל סיבה מיוחדת. רק בארץ התחלתי לשים כיפה, לאחר שהתגייסתי. הייתי כל הזמן עם כיפה, ולא הורדתי אותה עד היום".
מגיל קטן ידעת שאתה רוצה להיות רב?
"לא. לא ידעתי שאני אהיה רב, אבל אני לא אכחיש שזה עבר לי בראש מדי פעם. אני מרגיש שזה הייעוד שלי בחיים. תמיד קירבתי אנשים ליהדות, גם כשחייתי בצ'ילה. הייתי מאוד פעיל בקהילה היהודית וגם בתנועות נוער יהודיות.
"הייתי מלמד נערים לקראת הבר מצווה, הייתי מעין חזן בבתי כנסת, הייתי מורה למקצועות התורה בבתי ספר ועבדתי בסוכנות היהודית כחמש שנים. הייתי מביא את הפן היהודי-ציוני לפעילויות האלו, וליהודים בצ'ילה בכלל".
אז מתי גיבשת את ההחלטה להפוך לרב?
"עשרה ימים לאחר השחרור שלי מהצבא, התחלתי ללמוד יהדות בדרך להיות רב. תמיד עברה לי המחשבה הזאת בראש, אבל אחרי השירות הצבאי, ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות והחלטתי ללכת על זה עד הסוף".
בלי מרחק נגיעה
כאשר הגיע לגיל בוגר יחסית, שבו ידע שיוכל להסתדר לבד בארץ הקודש, הוא נטש את מולדתו ואת משפחתו ועשה עלייה. את כל חייו הישנים השאיר מאחור כדי להגשים את החלום הציוני. מיד עם קבלת האזרחות שלו הגיע גם צו הגיוס לצה"ל, והוא שובץ כנהג צבאי למשך תקופת שירות שישה חודשים. לאחר השירות, התחיל להתגבש אצלו הרעיון להפוך לרב.
הרב יוסף חיים בלוי צילום: אדי ישראל
"בנוסף, חיתנתי זוג שמאוד היה חשוב לו שרק אני אחתן אותו, כי הם מאוד אהבו את הגישה שלי. הם ניסו לשמור על המסורת כמה שיותר, אבל הם נגד הרבנות הראשית, כך שרב כמוני קסם להם".
האם לדעתך העיר אשקלון שמרנית או ליברלית יותר?
"העיר היא די שמרנית. כמובן שיצא לי לפגוש אנשים עם ראש פתוח, שהקשיבו לדעותיי, ובכלל, מוכנים לשמוע דעות מנוגדות לשלהם, אבל לא בהכרח לקבל אותן. אני לא רוצה לתת תשובה חד משמעית כי יש ויש, אי אפשר להכליל, אבל לפי מה שאני הספקתי להכיר- העיר היא שמרנית יותר מאשר ליברלית".
לפני כשלושה שבועות התחתן אבן-דוד עם בחירת לבו. שלא כמו רבנים אחרים, הרב אבן-דוד לא מיהר להציע נישואים והשניים התחתנו רק לאחר קשר רומנטי שנמשך שנתיים. "הכרנו באוניברסיטה העברית, התחלנו לצאת זמן קצר לאחר מכן", הוא מספר. "היינו יוצאים לבתי קפה, ברים, היינו נהנים. הייתי עושה איתה שבתות והיינו מאוד קרובים. לא שמרנו נגיעה, כי אנחנו לא מאמינים בזה".
איך הגיבו במשפחה שלה כששמעו שהיא מתחתנת עם רב?
"הם קיבלו זאת יפה מאוד. יש לה במשפחה רבנים, אורתודוקסים וקונסרבטיביים. הסבא שלה הוא רב קונסרבטיבי בארצות הברית. דרך החיים שלי לא הייתה חדשה להם. אני רוצה לציין שכשהייתי אצלם בבית בשבתות וחגים, הם כיבדו אותי ושמרו שבת".
איך הייתה החתונה שלך? בהרקדה מעורבת, או נפרדת? מי חיתן אתכם?
"החתונה לא הייתה בהפרדה והייתה בלי רב. על פי המסורת היהודית, לא חייבים רב שיחתן. אני קידשתי אותה, היו עדים, כל הטקס היה לפי ההלכה. קראתי כתובה, היו שבע ברכות, אנשים עלו לחופה לברך אותנו. הייתה חופה מסורתית, אבל אחרת".
רבים יופתעו כאשר ישמעו שרב התחתן בצורה הזאת.
"אני רב ליברלי. אני שייך לזרם הקונסרבטיבי. זה הזרם שאני מרגיש בו הכי בנוח. בגלל זה גם לא הלכתי לזרם החרדי, אני לא מתחבר לזה. אני חושב שהם מחמירים מדי, פרימיטיביים, לא שייכים לתקופה שלנו".
במה מתבטאת הליברליות שלך?
"הדוגמה הכי בולטת היא המקום של האישה, מבחינתי ובכלל, בזרם הקונסרבטיבי. מצד אחד, אני מאמין שמבחינה מוסרית, אין סיבה שאישה לא תהיה פעילה מבחינה חברתית. צריך להיות שוויון. מבחינה הלכתית, גם אין בעיה שאישה תעלה לתורה, תניח תפילין וכדומה.
בית כנסת באשקלון צילום: זמן הדרום
"אני באופן אישי לא מבין למה צריך שהאישה תישאר מחוץ לכותלי בית הכנסת. בינתיים זה לא מקובל, אבל יש נשים שעושות זאת. ברור לי שזה צורם לעין, והסיבה היא הפרימיטיביות של האנשים כאן. הם לא יודעים איך לקבל את זה".
אז גם אשתך מניחה תפילין?
"לא, אבל היא כן משתתפת בפעילויות בבית הכנסת. היא מלווה אותי ושמחה להיות חלק מהעשייה שלי. היא לא גדלה בבית דתי, אבל היא ללא ספק מתאימה את עצמה לאורח החיים שלי. אנחנו שומרים בבית שבת וכשרות, הולכים לבית כנסת. במידה מסוימת גם אני מקבל את אורח החיים שלה, היא לא שמה כיסוי ראש וחצאיות ארוכות, ומבחינתי אין עם זה שום בעיה.
"אני מאמין שכדי שאישה תהיה צנועה היא לא חייבת לשים חצאית ארוכה וכיסוי ראש, אלא צריכה להיות צנועה בנפשה. אני לא רואה בעיה בנשים שלובשות מכנסיים. אני חושב שזה לא פחות צנוע מאשר חצאית ארוכה. זה אפילו יפה יותר".
אז מה בעצם ההבדל בינך לבין רב רפורמי?
"ההבדל הוא שאני יודע במה מתבטאת העשייה היהודית, ומבחינתי אלו דברים שההלכה מחייבת. מצד שני, רב רפורמי הוא רב שמבחינתו ההלכה היא בגדר המלצה בלבד. הוא יודע מה ההלכה אומרת, אבל הוא מרגיש שיש לו את הזכות לבחור.
"אני לא רוצה להיות מהרבנים המחמירים, אלה שלא נותנים כבוד לאישה, אלה שהולכים לפי 'שולחן ערוך' של לפני אלפי שנים. צריך להבין שאנחנו חיים בעולם אחר, תרבות אחרת, והאורתודוקסים לא מבינים זאת. אני מנסה לחיות באמצע ואולי אפילו לגרום למחמירים להבין שהיהדות נפגשת עם העולם המודרני, ושאנחנו עוד נוכל לחיות בשלום".
אורתודוקסי, רפורמי או קונסרבטיבי – נדמה שאף אחד מהם לא בדיוק מגדיר את הרב אבן-דוד. אם הייתה אפשרות להגדיר רב חילוני, נדמה שהוא היה הטייפ-קאסט המושלם. בתיאוריה זה נשמע נחמד, כאשר רב נותן את התחושה שהדרך לתקן את החטאים היא לא על ידי מצוות דרקוניות, אלא על ידי אמונה שלמה ומעשים טובים.
אבל ברור לכל שרבים לא יקבלו את הדרך הזאת ויעשו הכל כדי לתקוף אותה. "אני מברך אנשים, עושה בר מצוות, אבל יש דברים שלא מתירים לי לעשות, כמו לחתן", אומר אבן-דוד בתסכול ומוסיף: מבחינה הלכתית, זה דווקא מותר לי, אבל מבחינה חוקית לא.
"הרבנות הראשית בישראל לא מאפשרת זאת. היא מוסד שהולך לקצה, והמצב הזה לא משתנה, בגלל סיבות פוליטיות. זה מוזר, כי מדינת ישראל היא המדינה היחידה שבה ליהודי אין חופש דת. זה מאוד עצוב לי. אנחנו מנסים להילחם בזה. אני יהודי, הוסמכתי להיות רב, אבל בגלל שאני שייך לזרם שהוא לא חרדי, אז אסור לי לחתן".
הרבנות מקשה על הציבור
יש עוד איסורים שקיימים עליך בתור רב מסורתי?
"גם מבחינת הגיורים, הרבנות הראשית עושה בעיות. הרבנות הראשית לא מכירה בגיורים האלו שרבנים כמוני מאשרים, רק משרד הפנים מכיר. משמע, כל מי שגויר על ידי רב שהוא לא אורתודוקסי, לא יכול להתחתן כדת משה וישראל. אם הם רוצים לעשות את זה, הם צריכים לעבור עוד גיור, אורתודוקסי, או לחלופין, לנסוע מחוץ לגבולות ישראל ולהתחתן שם. מבחינתי זה לא מתקבל על הדעת".
פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם חיילים מקורס נתיב העומדים לפני גיור, במשרד רה''מ צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ
"צריך להבין שיש בעיתיות הלכתית לפסול גיור. יש איסור בהלכה להציק לגר. זה ממש עינוי מה שעושים לחיילים שעברו גיור בצבא. בן אדם עובר גיור, הוא יהודי לכל דבר, ואז בא רב ופוסל לו אותו? ההשלכות של זה מאוד חמורות. לפסול גיור בצורה רטרואקטיבית – זה ביזיון. למה להקשות, למה להחמיר? אדם רוצה להיות יהודי, תנו לו. מה רע?".
בהקשר זה, אתה בטח יודע שהרב הראשי באשקלון, הרב בלוי, נחשב לאחד המחמירים והמתנגדים הגדולים לגיור הצה"לי.
"אני חושב שלכל בן אדם יש את הזכות לבחור את הדרך הדתית שלו ואילו מצוות הוא לוקח על עצמו, אבל מבחינה אישית אני נגד הרעיון שצריך להיות מוסד ציבורי כמו הרבנות הראשית, שיבדוק מי יהודי מבחינתי.
"הרבנות מקשה על הציבור, ואני טוען שזה אסור. ברגע שיש מוסד כזה, שכופה על הציבור דעות כאלה או אחרות, זה נורא מבחינתי. לכל אחד צריכה להיות דעתו האישית, ולא חייבים להתייחס לרבנים המחמירים. תאמינו לי שהם לא יודעים שום דבר שאתם לא יודעים. הם לא יותר טובים מאף אחד".
בתקופה האחרונה אשקלון סערה בעקבות נושא פעילויות בשבת. מה דעתך בנושא?
"יש גבול. שבת היא שבת. יש לה את הקדושה שלה. אני לא אטיף לאף אחד שרוצה לפתוח את העסק שלו בשבת, אבל בוודאי שאני גם לא אתמוך. אני מן הסתם לא אכנס לשום עסק שנפתח בשבת. אם בן אדם רוצה לפתוח עסק בשבת, זו זכותו. אני לא אצא בהפגנות נגד. אבל מבחינתי, אסור לקנות בשבת.
"מצד שני, אי אפשר לכפות יהדות על אנשים, יש אפשרות לחנך אותם. כשאתה כופה על מישהו לא לפתוח עסק בשבת, אתה גורם לו לכעוס על הדת, והוא יעשה דווקא. הדרך היא חינוך ולא כפייה".
אז איך אתה מעביר לאנשים את הדרך שלך?
"יש קבוצות לימוד בקהילה המסורתית באשקלון. אני מנסה, ככל יכולתי, לחנך אנשים לדת ולהלכה. אני מקווה שכולם ילכו עם הדת בדרך שלהם. שוב, אני לא כופה על אף אחד. אני מלמד אנשים דרך ארץ. זה מאוד חשוב מבחינתי. בשונה מרבנים אחרים, שמעבירים שיעורים, אני לא מבלף על עונשים למיניהם, אם לא נקיים מצוות מסיימות. אני לא מאמין בזה. אני מחנך אותם בצורה אחרת, שיידעו ויבינו מה באמת ההבדל בין טוב לרע. אני לא מאמין בהפחדה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם