בן אל תבורי: אני הכי מצליח מבין האחים
מאבא הוא ירש את הקול, העיניים והלארג'יות. מאימא הוא קיבל את הזיקה לדת. עם אלבום בדרך, סינגל חדש ושובל של מעריצות פנאטיות, בן אל תבורי מנסה לחמוק סופית מצלו הכבד של שימי
בן אל תבורי צילום: יח''צ
"הסכמתי להתראיין מסיבה אחת בלבד", הוא חוזר ואומר לאורך הראיון, "אני רוצה להוכיח לעולם שאני לא הבן-של, אלא שאני מוכשר בתור עצמי". ולמי שעדיין לא מבין, בן אל הוא הבן-של הזמר שימי תבורי.
מבט אחד על זוג האוהבים הדקיקים מגלה שתבורי בן ה-19 מאוד גבוה ("אני 1.90 מ', בערך כמו אבא שלי"). לעומתו, חברתו בת ה-22, שאת זהותה הוא לא מוכן לחשוף ("בעבר היו איומים על החברה הקודמת שלי"), נמוכה ושחומה.
בין השניים מתקיים ויכוחון קצר. הוא מתעקש לתת לה, לחברתו עימה הוא יוצא בקושי חודשיים, את כרטיס האשראי שלו, שתלך לעשות קצת שופינג בקניון הסמוך. היא מסרבת בתוקף. הוא מנסה לדחוף לה 600 שקל, שתלך ותתפרע. היא עומדת בסירובה. בסופו של דבר היא מתרצה ולוקחת 100 שקל פלוס כרטיס האשראי. הבחור נושם לרווחה.
אני מביטה בקנאה, גם אני רוצה בן זוג כזה שיזרוק עליי מזומנים בכמויות. "את עוד תראי שהיא לא באמת תבזבז את מה שהבאתי לה, היא לא מוכנה לקחת ממני כסף", מתלונן תבורי לאחר שחברתו נעלמה מהאופק. הוא מתבונן בי בעיניו הגדולות, הגרסה הצעירה של אבא שלו, וכעת מסתבר שהבחור דומה לאביו גם מבחינת הלארג'יות.
תבורי כאילו קרא את מחשבותיי ורגע לפני שאנחנו מתיישבים הוא מקפיד להבהיר: "אני לא בזבזן או פזרן כמו שלבטח את חושבת עכשיו. אבל אני כן נהנתן. כמו שאני מבזבז, אני יודע גם לחסוך. אני בשלב בו אני יכול ליהנות מהחיים. אין לי ארמונות, אך כן יש לי חברה שאני אוהב ואם אני יכול לפנק אותה, אז למה לא? בעתיד אני לבטח אחשוב אחרת".
דואט או לא דואט
אבל עזבו את העיסוק בפיננסים. בואו נתמקד בבנאדם עצמו, בסיבה שהוא פינה ערב לטובת התקשורת. "עד עכשיו הצטיירתי כילד מתלהב", הוא מספר, "חושבים שקיבלתי אלבום בקומבינה בגלל אבא שלי, שאני שחצן. חשוב לי להבהיר שיש לי כישרון הרבה מעבר. אני צובר ניסיון ומשתפשף מהופעה להופעה. עברתי דרך ארוכה מגיל 13 כשהתחלתי לשיר".
שימי תבורי צילום: עומר מסינגר
השאלה היא אם בכלל היית בתחום לולא אבא שלך?
"האמת, התחלתי לשיר בגלל אבא שלי. לא ידעתי בכלל שאני יודע לשיר, היה לנו אירוע וביקשו ממני לשיר מפני שאני הבן-של. כך שנכון שבאמת קיבלתי חבל מאבא שלי, אך אני לא חושב שהצלחתי בגללו, אלא בזכות עצמי".
איך השפיעה עליך הקריירה של אביך?
"אני כל הזמן שומע אותו שר וחושב שיש לו קול אדיר. אני גם כל הזמן לומד ממנו".
אתה מתייעץ עם אביך? הוא מעורב בקריירה שלך?
"יש רגעים שהוא מגיע לאולפן ומקשיב, הוא אוהב לכרות אוזן ולייעץ, אך אני ומעבד המוסיקה הם אלה שמחליטים מה עושים בסוף. יש ביני לבין אבי שיתוף פעולה, אך הוא לא באמת מעורב".
מה עם דואט?
"אולי בעתיד, יש סיכוי".
אבל דואט לא יחזק את תדמית הבן-של, ממנה אתה מנסה לברוח?
"אה, כן, אני מנסה לצאת מזה, כך שבינתיים אין דואט. אולי בעתיד יהיה משהו. אני צריך לחשוב על זה".
ספר קצת על מערכת היחסים עם אביך.
"היא מאוד טובה. אני חולה על אבא שלי בצורה היסטרית. אבא כזה יש רק אחד, למרות שהוא אומר שיש שניים: יש גם את הקדוש ברוך הוא, והוא תמיד צודק".
זה אומר שאתה מאמין?
"מאמין כמו כולם".
שומר שבת?
"תלוי מתי. בגדול אני מתי שבא לי לשמור שבת, אני פשוט שומר, כשאני עושה חשבון נפש עם עצמי. אם אני חושב שעשיתי משהו לא טוב, אז אני פשוט שומר כדי לחפות על מה שעשיתי".
ממי הגיעה האמונה?
"בעיקר מאימא שלי. היא תמיד דואגת שתהיה ארוחת שבת מסודרת, היא יותר מסורתית. גם אני מסורתי".
ההורים שלך מסתדרים ביניהם?
"כן, אין ביניהם בעיות".
סדרת התבוריס עזרה לך?
"כמובן שכן, תמיד חלמתי להגיע לריאליטי כזה. עם הסדרה התחילה הקריירה שלי, נוצר גל מעריצות, פתאום מתייחסים לקול שלי. אך מצד שני ראו אותי בסדרה עושה שטויות ומסתלבט, הצטיירתי בעצם בתור שובב ואני לא באמת כזה, אני מאוד רציני ואוהב לקחת את החיים באיזי.
"אני האח הצעיר, וגם כי עשיתי המון שטויות
בשביל הצחוקים והכיף. בתכל'ס היה לי משעמם, הסדרה הייתה משעממת מהבחינה שכולם סתם יושבים בסלון. הייתי צריך להראות ממני משהו, רציתי לבלוט. אבל בסופו של דבר נוצר מצב בו אני מדגיש פחות את היותי זמר ויותר מתפקד על תקן הילד השובב שגונב את הפוקוס. אבל האמת? לפחות הצלחתי לגנוב את הפוקוס".
לולא התבוריס, היית בכלל נכנס לתודעת הציבור?
"לא יודע. לבטח הייתי מנסה ולא מוותר, אך הדרך פשוט הייתה יותר ארוכה".
בבקו"ם בלי אבא
רגע לפני שכיכב בריאליטי המשפחתי, ניסה תבורי להתקבל לכוכב נולד. אחיו דניאל עבר את האודישנים, הוא לא. "אין מה לעשות. הכל מלמעלה". תבורי שר את המילים.
התבוריס צילום: פיני סילוק
"כי חשבתי שזה מה שייתן לי את הפוש, את החשיפה, ומשם כבר אמשיך הלאה. קשה מאוד להצליח בתור זמר בארץ כי יש המון זמרים, וחשבתי שכוכב יעזור".
כמה באמת קשה התחרות בין הזמרים?
"קשה מאוד. יש יותר מידי זמרים, בעיקר בז'אנר המזרחי".
אבל לך יש ייחוס משפחתי. זה לא פתח לך דלתות?
"כמובן שכן. פעם אבא היה אליל, כך שמן הסתם ייפתחו בפני דלתות. עצם השם שלו גורם לאנשים לפתוח אוזניים כשאני באזור, לשים לב אליי".
באילו קשיים נתקלת?
תבורי מסתכל על היחצן שלו, כפיר לוי, שיושב בסמוך אליו. לוי, שהיה שקוע במנת פסטה מהבילה, מניח את המזלג על השולחן. "הוא לא ניסה לעשות עד עכשיו משהו גדול או ריסקי, כך שלא נתקל ביותר מדי קשיים", משיב לוי.
תבורי נושם בהקלה, השאלה המכשילה עברה בשלום. "מהתבוריס התחלתי לבנות קריירה, שבהתחלה בכלל הייתה סוג של תחביב וכיף. לא ראיתי בשירה עתיד, אך עם הזמן הגיעו כל מיני דעות מאנשים וככה התחלתי להתגלגל עם זה".
מי לדעתך הכי מצליח מכל האחים תבורי?
"אני לא רוצה להישמע שחצן, אבל לדעתי אני הכי מצליח מבין האחים תבורי. כולנו טובים, אך אף אחד לא המשיך הלאה עם זה חוץ ממני. החלום שלי היה לשיר, אז הלכתי עם זה כמה שיותר רחוק וחזק".
למי אתה הכי קרוב מבין אחיך?
"אני קרוב לכולם, כולנו מפרגנים אחד לשני. כל אחד מחפה על השני, יש בינינו המון אהבה. למרות שלכל אחד יש אימא אחרת, גדלנו ביחד. משום שאבא רוב הזמן היה בחו"ל, גרנו כולנו תחת אותה קורת גג".
אבל חלק מאחיך בכלל גדלו בארה"ב.
"נכון, שלושה מאיתנו גרו בחו"ל, אני עצמי גדלתי בארץ. אבל תמיד דאגנו לתקשר באינטרנט, ראינו אחד את השני במצלמה".
חייל של אהבה
לפני כשנתיים עברו כל האחים לגור ביחד בביתו של שימי תבורי. "אנחנו חיים בסוג של קומונה", מתלוצץ תבורי.
דניאל תבורי בייגל
"תראי, מצד אחד מאוד שמחתי לראות אותם במציאות, לגעת, לראות. אבל עדיין מצד שני יש קשיים, בכל זאת אנחנו אחים שהתאחדו אחרי הרבה זמן, אנחנו כמו כל משפחה נורמאלית אחרת. לפעמים בא לנו להרוג אחד את השני ולפעמים אנחנו אוהבים בטירוף".
לפי מה שאתה אומר יש לך קשר נפלא עם האחים שלך. אז איך זה כשהתגייסת לפני מספר חודשים לא כולם באו להיפרד ממך?
"יש לי שני אחים קטנים שלא יכלו לבוא, אבל בת אל אחותי כן באה, אני זוכר שהיא אמרה לי ביי באוטובוס. זה היה יום מיוחד, אני זוכר שהוא התחיל מוקדם בבוקר. הלכתי להיפרד משתי אחיותיי הקטנות שיש לנו אימא משותפת, ומשם לקחתי אותן לגנים. אחר כך הלכתי ללשכת הגיוס, שם חיכו לי כל החברים עם בת אל, והאחים שלי דניאל ואלירן ואימא כמובן. רק אריאל היה חסר".
למה הוא לא בא?
"כי הוא לא קם בבוקר".
גם אביך לא הגיע ליום הגיוס שלך.
"אבא שלי בדיוק היה על מטוס בדרך ללאס וגאס".
אבל גיוס לצה"ל הוא דבר משמעותי. לא נעלבת ממנו?
"היה לי עצוב בלב שאבא לא בא ליום הגיוס שלי, אך אני רגיל שהוא כל הזמן טס וחוזר. עדיין מדובר בסוג של אכזבה, אך זו אכזבה שנמשכת מספר שניות, כי זה בנורמה, מתרגלים להכל. גם יש לי את אימא שלי שתמיד מחבקת ומחזקת. היא כן באה לגיוס שלי".
שימי לא יכל לנסוע בעיתוי אחר?
"לא, אבל יום לפני הגיוס הוא היה בבית, ישבנו ודיברנו. הוא חיזק אותי ואמר שאין לי מה לדאוג, שהכל יהיה בסדר, ואם אני צריך אותו אז הוא פה בשבילי. עוד לפני שהתגייסתי, אבא ראה אותי כאיש קבע, הוא אוהב מאוד את המסגרת שהצבא נותן. אפשר לומר שאבא שלי הוא סוג של דובר צה"ל בקטן, הוא מנסה לשכנע את כולם לחתום קבע".
דובר צה"ל או לא, חוץ מתבורי הצעיר ואחת מאחיותיו, אף אחד מבני התבורי לא התגייס.
אתה חושב על לחתום קבע?
"האמת", תבורי מסתכל על היחצן שלו בחיוך חושש, "כרגע לא. אך אם לא הייתי זמר, כן הייתי רוצה. אבל בגלל הקריירה שלי אני לא יכול. שלא תביני אותי לא נכון, כיף לי לקום בבוקר וללכת לצבא. לא הרבה זוכים לעשות את מה שהם אוהבים ובמקביל עושים שירות מלא ואף זוכים למפקדים טובים. אלוהים זיכה אותי בכל הטוב שאפשר ואין לי משהו רע לומר על הגיוס שלי".
בזמנו בכלל דיברת שאתה רוצה להיות קרבי.
"כן, אבל הקריירה...".
אולי יש לך קב"א או פרופיל נמוך?
"אני לא רוצה לדבר על זה, כבר אכלתי אותה לפני בגלל כל מיני כתבים שהוציא את דבריי מהקשרם. בצורה הכי פשוטה, לא הלכתי לקרבי בגלל הקריירה ובגלל שאני קצת הרבה מפונק ואני לא יכול להסתיר את זה".
באיזה מובן?
"שאני רגיל להיות עם אבא, עם אימא ועם המשפחה. יהיה לי מאוד קשה להתרחק ולוותר על זה שדואגים לי, שמביאים לי, שמפנקים אותי ושחושבים עליי".
אתה לא חושב ששירות צבאי רחוק מהבית יבגר אותך? או לפחות ייצור לך תדמית נפרדת מאשר הבן-של?
"אני עדיין ילד, אני לא בנאדם בן 40-50, אני מנסה לקחת את חיי יותר לכיוון הבוגר".
מקווה לטוב
כשתבורי אומר "בוגר" הוא מסמן בידיו מרכאות. "לא ניתן להיות חצי בוגר וחצי ילד בעולם בו אני חי", הוא אומר. "למשל כשהופעתי בפסטיגל מול ילדים, הייתי צריך להתחבר לחלק הילדותי שבי ולהיות ילד לתקופה. אך בגיל שלי אני יכול לומר שאני מנהל קריירה, מה שהרבה לא עושים בגילאים כאלה.
אביבה תבורי. צילום ארכיון: אמיר מאירי
תבורי אמנם לא מדבר על תפקידו בצבא, אך ידוע כי הוא משרת עם הדוגמנית אסתי גינזבורג ביחידה המעודדת תלמידי תיכון להתגייס.
לרגע חשבת לא להתגייס? בכל זאת יש לך קריירה שרק מתחילה.
"אני אמנם לא מורעל על הצבא, אך אני כן אוהב את הצבא ומה שהוא מייצג. לרגע לא חשבתי על השתמטות. כל החיים שלי חלמתי להתגייס, כשהייתי ילד, ראיתי חיילים ברחוב, ותמיד חשבתי מתי אני אעלה על מדים, חיכיתי לזה".
צה"ל פוגע לך בקריירה?
"לא, צה"ל מאוד מפרגן לי, אם יש לי הופעה אז אני יכול לצאת כל עוד אני משלים את התפקיד שלי ביום למחרת. זה התנאי שלהם וזה בסדר גמור מצידי. לדעתי כל אחד צריך להתגייס ולתת למדינה. כאן נולדתי".
בנקודה הזו תבורי מתחיל לפזם את השיר "כאן נולדתי" של הדצים. אחר כך הוא מסתכל על התפריט, מתלבט האם בא לו עוד משהו חוץ מלימונענע, ותוך כדי הוא נוגע מבלי משים במשקפי הראייה המשתלשלים מצווארון חולצתו.
מדוע אתה לא מרכיב את המשקפיים?
"אני רואה טוב, אבל יש לי מספר נמוך, כך שאני רואה פחות טוב ממרחק של יותר משלושה מטרים. אני שונא משקפיים, עד עכשיו הייתי כל הזמן עם עדשות. כך או כך זה לא משנה כי אני עושה ניתוח לייזר בעיניים".
מעולם לא ראו אותך מרכיב משקפי ראייה.
תבורי צוחק. "אני פשוט לא שם אותם, בחיים שלי לא שמתי משקפי ראייה. אני רואה טוב, אבל רוצה לראות עוד יותר טוב. בגלל שהחלטתי לעשות את הניתוח, נתנו לי בשבוע שעבר משקפיים, עד עכשיו מעולם לא היו לי. כבר הספקתי להרוס שני זוגות".
בשבוע אחד?
"מה אני אעשה? אני לא רואה אותם וכל הזמן יושב עליהם".
עושה רושם שאתה חושב שמשקפי ראייה פוגעות לך בתדמית.
"האמת? כן. אבל זה גם לא נוח לי. אנשים לא יראו אותי עם משקפיים, אני שם אותם רק לנהיגה".
אתה חושש מהניתוח?
"בטח שכן. אני פוחד שחס וחלילה הוא לא יצליח, אך שמעתי דברים טובים על הרופא אליו אני הולך, ואני מקווה לטוב. אני אופטימי וחיובי".
הערצה מטורפת
חזותו המנומנמת של תבורי ג'וניור עשויה להטעות. לבחור יש מטרה, להיות זמר מוביל – והוא מתכוון לחתור אליה בכל הכוח. "אני רוצה להגיע כמה שיותר גבוה, כמה שיותר הלאה", הוא מצהיר. "אני עכשיו עובד על אלבום ראשון, ואני רוצה שהוא יגיע לפלטינה או זהב. ובהווה אני רק רוצה להמשיך ליצור מוסיקה וליהנות".
הראל סקעת צילום: אמרי מאירי
אתה שוקל להציע מועמדות בשנית?
תבורי שוב מסתכל על היחצן שלו בשאלה, אשר בתגובה עונה: "קודם נעבור את האלבום הראשון ואחרי זה כבר נחליט". "זה החלום שלי, זה כל העולם". מבהיר תבורי ליחצן שלו.
חלום אחר שבימים אלו קורם עור וגידים הוא הוצאת אלבום. לאחרונה שחרר תבורי סינגל נוסף מאלבום הבכורה עליו הוא עובד. הסינגל המדובר, "לו הייתי", נולד משיתוף פעולה מוזר משהו בין תבורי לבין בן-של נוסף, דניאל אסייג, בנו של שלום אסייג. כמו אביו, גם דניאל בא מתחום הסטנדאפ והוא זה שהלחין את השיר.
איך הכרתם?
"אנחנו מיוצגים באותו משרד. נהיינו חברים לפני חצי שנה בערך. דניאל בא אליי יום אחד ושמע שאני מחפש שיר. הוא אמר שיש לו לחן. החלטתי להקשיב ללחן וממש הופתעתי לטובה, מאז אני מכנה אותו במקום דניאל אסייג, דניאל פּלס אסייג. לדעתי הוא מאוד מוכשר ועצם זה שהשיר שלנו מצליח זו ההוכחה לכך".
לאיזה ז'אנר של מוסיקה אתה הכי מחובר?
"כרגע? אני מתחבר לז'אנר הים תיכוני. זה מה שאני אוהב, וזה גם מה שהקהל אוהב. היום הולך ים תיכוני, אך באותה מידה אם היה הולך היום רוק, הייתי הולך על רוק. זמר לא צריך להיות מקובע, אולי בהמשך אלך על עוד כיוונים".
כעת תבורי מחניק פיהוק. זה כבר השלישי שלו.
הפיהוקים שלך רומזים לי שאתה עייף או משועמם?
"כל החיים שלי אני עייף, ירשתי את זה מאבא. גם הוא כל הזמן עייף, הוא ישן כל הזמן, אנחנו בית מאוד עצלן, בית שאוהב לנוח ולא לעשות כלום במידה ואפשר. כל דבר שצריך לעשות הוא סוג של עונש, אך כשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים זאת באהבה".
למרות גילו הצעיר, העייפות המתמדת והשירות בצה"ל, תבורי הצעיר צבר לעצמו עדה מכובדת של מעריצות אשר עוקבות אחריו לכל מקום. "אני מאוד אוהב את המעריצות שלי", הוא מחייך. "כשאני בצבא ובאים תלמידים ומזהים אותי, אני נהנה מזה. כיף לראות שמכירים אותי ומתייחסים אליי.
"אני מאוד אוהב תשומת לב, אני אדם של תשומי, בלעדי המעריצים שלי לא הייתי היכן שאני, הם אלה שמפרגנים ובאים להופעות ולמפגשי מעריצים".
מה טווח גילאי המעריצים והמעריצות?
"הרוב בני 10 עד 12, אולי אפילו עד 18".
לא היית רוצה מעריצות מעט מבוגרות יותר?
"יש לי גם מעריצות יותר גדולות. אך לרוב בגילאי עשרים פלוס זו כבר לא הערצה אלא יותר הערכה לזמר, אלא אם מדובר באובססיה. הקהל שבנה אותי הוא אותו קהל שצפה בכוכב נולד ובתבוריס, וזה קהל צעיר".
נתקלת במקרים של הערצה מטורפת?
"וואו, יש המון מקרים. הייתה ילדה בת 15 שניסתה להשיג אותי דרך היחצן שלי לא פעם במטרה לקבוע איתי פגישה אישית. מיותר לציין שהיא קטינה, כך שדבר כזה לא ריאלי, ובאיזשהו שלב היא סיפרה ליחצן שלי שהיא קעקעה על הכתף הימנית שלה דיוקן שלי. אני יודע שאני אהוד מספיק, לא צריך להגזים".
"אני לא ערס"
תבורי מתעסק עם השעון הגדול שלו שמשובץ באבנים מנצנצות, ואז מתעסק בטבעת הזהב העבה המלופפת סביב אצבעו. הוא גם מזיז את הצמיד שלו ומשחק קצת עם שרשרת הזהב. יש לו גם עגילים נוצצים המעטרים את שתי האוזניים.
בן אל תבורי בייגל
תבורי מחייך חיוך רחב, "מה, בגלל הטבעת?" הוא ממהר להוריד אותה. "אין מה לעשות, אני מאוד אוהב תכשיטים. ירשתי את הסטייל הזה מאימא שלי שמאוד אוהבת אופנה. מאבא ירשתי את הקול".
התכשיטים לא יוצרים לך תדמית של ערס?
תבורי נעלב. "קודם כל בואי נבהיר משהו, אני לא ערס", הוא רושף. "את יושבת פה איתי וחושבת שאני ערס? אני לא מאמין בסטיגמות. כל אחד צריך ללכת עם הסטייל שלו. בגלל שאנשים יחשבו עליי משהו, אז אני אלך עירום? באתי עם טרנינג ואדידס! איזה מן ערס ייצא ככה מהבית? אני בפיג'מה! וגם עובדה שאני הולך עם השרשרת בתוך החולצה".
כאקט מחאה הוא מוציא את התליון המלבני עם אותיות הקבלה מהחולצה שלו. "יש לי גם משקפיים על החולצה! נראה לך שערס מסתובב עם משקפיים?".
מה עם החברה שלך, זו שראיתי בכניסה? איך קוראים לה?
"אני לא רוצה לחשוף אותה".
למה?
"היה כבר מקרה שהטרידו את החברה הקודמת שלי. איימו עליה טלפונית, ואני מעדיף לא להיכנס לזה. אני רק יכול לומר שזכיתי לחברה מדהימה".
איך הכרתם?
"בהופעה. דודה שלה הייתה מעריצה, היא ביקשה שאתן לה חתימה, והחברה שלי הייתה איתה, ומהרגע הראשון נדלקתי. אמרתי אחר כך למנהל שלי שאותה אני רוצה, שהיא הולכת להיות שלי. היא בול הסגנון שלי, תימנייה כזו, אך היא לא עשתה לי חיים קלים. היה לי קשה להשיג אותה".
באיזה מובן?
"היא חששה לצאת עם זמר, להתמודד עם המעריצות ועם אופי החיים. אני חי יותר בלילה מאשר ביום. היא חששה שלא תראה אותי מספיק, אך הבטחתי לה שאני אהיה אחרת, ושאני אוכיח לה שאני שונה מהסטיגמה של זמרי מזרחית שכל הזמן נמצאים עם בחורות שונות".
היא לא חוששת שיאיימו גם עליה?
"כן, ולכן אני לא רוצה לחשוף אותה. אך יש הבדל בינה לבין החברה הקודמת שלי. בניגוד לקודמת היא מבינה, היא תדע איך להתמודד. היא בוגרת מספיק כדי לשאת את כוח ההערצה".
היא בת 22 ואתה בן 19. אתה לא צעיר מדי בשבילה?
"אין גיל לאהבה", תבורי מתחיל לשיר, "אין היגיון לאהבה.... אימא ואבא שלי התחתנו כשהיא הייתה בת 16 ואבא היה מבוגר ממנה בעשר שנים לפחות. גם ההורים שלי מאוד אוהבים אותה ואני אוהב את המשפחה שלה".
בחורות פסלו אותך בעבר בגלל אורח החיים שלך?
"בינתיים לא, מקווה שגם לא תהיה פגיעה בהמשך. יש לי גם כוח שכנוע", הוא מוסיף בחיוך. "אם בחורה תפסול אותי בגלל המשפחה שלי זה יהיה מאוד עצוב, כי יש לי אחלה של משפחה".
הצרות שלי עם נשים
אפרופו משפחה, חלק מהביקורת על סדרת התבוריס הייתה כי אתם משפחה של דפוקים רודפי נשים.
"יש ויש. בכל זאת זו לא סדרה בה הלכנו לפצח נוסחאות מתמטיות. זו הייתה סדרה קלת דעת, חצי כיפית חצי שטותניקית, בלי עודף מחשבות. מי שחשב שאנחנו רודפי נשים בגלל התוכנית, לא הבין את הרעיון שלה.
בן אל תבורי בייגל
קשה להתעלם מכל הבחורות שעושות לך עיניים, זה לא מפתה?
"פיתויים תמיד קיימים, העניין הוא שלמדתי מספיק מהבית. ראיתי המון דברים שגרמו לי להיות אחרת במהות שלי. זה לא סוד שההורים שלי גרושים, אני הבטחתי לעצמי שלא אגיע למצב הזה, שלא אבגוד. אבא שלי עשה המון טעויות, אך הוא מלמד אותי איך להתנהג ומה לא לעשות".
איזה ניסיון יש לך עם בנות?
"הייתי עם בנות, עברתי בנות - למרות שהשתדלתי להיות נאמן בכל פעם בה הייתי במערכת זוגית. הניסיון שלי עם בנות עיצב אותי למה שאני היום".
שכבת עם הרבה בחורות?
"אני לא חושב שזה עניינך".
התכוונתי ביחס לגיל שלך.
"אני מכבד את הבנות עימן הייתי בקשר ומעדיף שלא להיכנס לזה. אבל מן הסתם ככל שיש יותר חשיפה, כך יותר קל להיות עם בנות".
מהי ההתחלה הכי בוטה של בחורה בה נתקלת?
"פעם מישהי נישקה אותי בכוח. היא קראה לי, סובבתי את הראש וקיבלתי נשיקה צרפתית".
המלצרית מגיעה עם החשבון, כמה עשרות שקלים בסך הכל. תבורי הצעיר ממהר להשליך לשולחן שטר של 200 שקלים. היחצן שלו כמעט מקבל התקף לב ולאחר שהוא נוזף בו, תבורי מחליף בשטר של 100 שקלים. אחר כך הבחור ברח לפני שהספקנו לומר מילה. הוא פשוט היה לחוץ לחזור לחברה שלו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם