רועי לא רוצה הנחות בביה"ס, רק מעלית כדי להגיע לכיתה
מחלה נדירה שתקפה את רועי (שם בדוי) בן ה-13 מקרית ביאליק פגעה בגזע המוח וברגל, והוא עבר טיפולים קשים. כעת, כשהוא רוצה להשתלב, יש בפניו מכשול: מדרגות שמונעות ממנו להגיע לבית הספר. הפיתרון: מעלית מיוחדת, האמצעים: יש, ההבטחות: יש. התוצאה: רועי יושב בבית
נכה בכסא גלגלים צילום הדמייה: יוסי אלוני
עוד כשהיה קטן נדרש רועי לעבור טיפולים רפואיים קשיים, ביניהם סדרה של ניתוחים שיסייעו לו ללכת. אבל למרות מגבלותיו לכל אורך חייו הוא למד במסגרת רגילה, והתאים את עצמו לנדרש.
כתוצאה ממחלתו הוא נדרש ללכת עם מכשיר מברזל ברגל, המונע ממנו לקפל את הרגל. עם מכשיר זה הוא צולע כל יום לבית הספר אורט "אפק", בו הוא לומד. "כבר מאז שהוא ילד, הוא עובר כל תקופה ניתוח מסובך אחר. זה ממש לא קל לו. הוא ילד חזק וחכם, שלא רוצה להיות שונה מהחברים שלו", מספר אביו איתי (שם בדוי).
"הוא הולך לבית הספר, ומשתתף בכל השיעורים. הוא משתתף אפילו בשיעור ספורט, למרות הקושי עם הרגל שלו. הוא לא מבקש הנחות בשום דבר, ואף פעם לא התלונן. לפעמים היו דוחפים אותו במדרגות בלי כוונה והוא היה נופל. גם קשה לו להרים את הילקוט. אבל הוא לא אומר כלום. הוא התמודד עם כל הקשיים. הוא בשבילי השורד האחרון".
הבטיחו שהעניין בטיפול
בחודשים האחרונים נדרש רועי לעבור ניתוח קשה נוסף ברגלו. מועד הניתוח נקבע כמעט שנה מראש בבית חולים במרכז הארץ. במסגרת הניתוח אמורים היו הרופאים להכניס לרגלו של רועי ברזלים לכל אורכה, דבר שיגביל את תנועתו עוד יותר למשך תקופה ארוכה מאוד לאחר הניתוח.
אלי דוקורסקי צילום: זמן קריות
אולם לא כך היה. עברו חודשים, אך המעלית לא הותקנה. בינתיים הניתוח שאמור היה להתקיים בחודש יולי נדחה בעקבות המתנה לחומר מיוחד שהיו צריכים הרופאים מחו"ל. החומר בושש להגיע, והניתוח של רועי נדחה לחודש דצמבר.
לכל אורך התקופה פנה אביו של רועי מספר רב של פעמים לטענתו לעירייה, בבקשה להתקין את המעלית. בכל פעם שמע שהעניין בטיפול, אבל בפועל כלום לא קרה. "הניתוח נדחה במספר חודשים. כל פעם הלכתי לעירייה לבקש שידאגו למעלית, כל פעם מחדש הבטיחו לי שפועלים בעניין, אבל לא עשו כלום. פעם אחת אפילו אמר לי ראובן שהוא נסע עם ראש העירייה למחלקת החינוך בירושלים במיוחד, כדי לבקש תקציב עבור מעלית לרועי".
בתחילת חודש דצמבר, לאחר שחגג את בר המצווה עם חבריו ומשפחתו, נכנס רועי לניתוח. ניתוח ארוך ומסובך שנמשך כשמונה שעות. אחרי כשבועיים, כשהוא מרותק למיטה עם כאבים עזים, נשלח רועי על ידי הרופאים להחלים בביתו. "הוא שכב בבית חולים כשבארבעה
ימים ראשונים הוא היה על מורפיום, עם כאבים שאי אפשר בכלל לתאר.
"אחרי תקופת ההתאוששות העדפנו שהוא יהיה בבית, מכיוון שזה מאוד מדכא לילד להיות כל הזמן בבית חולים. צפויה לו עוד תקופת החלמה ממושכת. אחרי שלושה חודשים שהוא יהיה עם הברזלים האלה ברגל, הוא יצטרך להיות עוד עשרה חודשים מרותק לכסא גלגלים ואחר כך עוד שלושה חודשים עם גבס".
במשך ימים נאבק רועי בכאבים העזים. מנסה להחלים מהניתוח כמה שיותר מהר, כדי לחזור לשגרת חייו עם החברים שלו בבית הספר. אולם לכל אורך הזמן הזה, למרות ההבטחות הרבות, אף אחד בעירייה לא דאג לבנות עבורו מעלית בבית הספר כדי שיוכל לחזור לשגרה זו.
"היה להם חודשים לדאוג לזה, אבל כנראה שהם עוד לא חזרו מירושלים", אומר איתי בציניות. "אני מתאר לעצמי, שאם ראש העירייה היה מסביר למשרד החינוך בירושלים למה הוא צריך תקציב - היו מאשרים לו. או לחילופין אני חושב שעיריית קריית ביאליק יכולה לממן את זה מכיסה, ואחר כך לקבל החזר ממשרד החינוך. לא חסר לה כסף, במיוחד כשהיא קיבלה פרס הכנסת למען פועלה עבור אנשים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים.
"אני לא אומר שראש העירייה לא עושה. אבל אני חושב שאתה יודע שיש מצב כזה, ושאם מתריעים מראש - אפשר להשים את זה בראש סדר העדיפויות. הילד גם אחרי עשרה חודשים הולך להיות בכיסא גלגלים, מכיוון שהוא הולך לעבור עוד ניתוח שלא יותר פשוט מקודמו".
העירייה: נתקין מעלון
בימים אלו מחלים רועי מהניתוח בביתו. בזמן זה, לו הייתה מעלית בבית הספר, יכול היה ללכת ללמוד. "היום הוא כבר יכול היה ללכת לבית ספר, אבל הוא יושב בבית רק בגלל שבעיריית קרית ביאליק לא טרחו לדאוג לו למעלית. הוא יושב בבית משועמם, במקום לבלות עם החברים", אומר איתי, "וזה מאוד מעציב אותו".
אילוסטרציה צילום ארכיון: אלי דסה
"הוא סיפר שהוא רצה לקום ולומר לאלי 'איך אתה מדבר על נגישות. תראה איך אני עולה לבית הספר כל יום לקומה שלישית עם הרגל שלי, ואף אחד לא עושה שום דבר כדי שתהיה לי מעלית', אבל הוא לא אמר כלום.
אל מול הביקורת החריפה של איתי כלפי העירייה, הוא לא שוכח להודות לאלו שכן תמכו בו לכל אורך הדרך, ביניהם מנהלת בית הספר, אביגיל גרינברג. "אני מוקיר ומעריך את מה שהיא עושה. לאורך כל התקופה היא התקשרה אלינו, ושאלה לשלומו של הילד.
"מורים הגיעו לבקר אותו בבית החולים. לא רק המחנכת, אלא גם מורים מקצועיים. אני הייתי המום מזה. אבל מצד שני אני לא מופתע, מכיוון שזאת אביגיל. יש לי רק מילים טובות להגיד על האישה הזאת. אם זה היה תלוי בה המעלית כבר היתה שם, אבל זה לא בידיים שלה. מי שצריך לדאוג לזה זו הרשות המקומית".
גרינברג אולי לא יכולה לדאוג למעלית, אבל עשתה לטענתו ככל שביכולתה כדי לסייע לרועי לחזור לבית הספר. "הורידו את הכיתה שלו לקומת קרקע, אבל זה עדין לא מספיק. הבעיה היא שכדי להגיע לשירותי הנכים צריך לעלות חמש מדרגות, והוא לא יכול לעשות את זה. בנוסף שיפצו שירותים בקיץ האחרון. במקום לדאוג לרמפה, שמו בשירותי נכים מדרגות, זה ממש אבסורד.
"אני זוכר שכשהבן שלי למד בבית ספר קדימה, אלי דוקורסקי דאג שיבנו את הרמפה. אז הוא עוד היה חבר מועצה, ועשה הכל כדי שיבנו אותה. אולי אז באותה תקופה הוא היה צריך את זה כדי להשיג קולות, כנראה שכל דבר אצלם הולך במסלול של הפוליטיקה. במקום שיתעסקו בדברים החשובים, וישקיעו מאתיים אלף שקלים על מעלית. לא יקרה כלום, קרית ביאליק לא תתמוטט מזה".
היום יושב רועי בבית במקום ללכת לבית הספר, ובימים הקרובים תגיע חונכת שתשלים איתו את חומר הלימוד בביתו. לבית הספר כנראה שהוא לא יוכל להגיע בתקופה הקרובה, לפחות עד שבעירייה יחליטו להרים את הכפפה ולדאוג בכל זאת למעלית. "זה אחד הניתוחים הקשים שיכול לעבור ילד. בשביל להרים אותו או להזיז אותו, צריך שני אנשים. זה ממש לא פשוט. יש לו 17 חורים ברגל, ובכל זאת הוא צריך ללכת לבית הספר", אומר איתי.
"כל אבא צריך לדאוג לילדים שלו, וכל מה שאני רוצה זה בסך הכל שיתקינו מעלית בבית הספר שלילד לי יהיה נוח, ושחס וחלילה לא יקרה לו משהו. הוא על כיסא, וכל נפילה יכולה להיות חמורה. אני מאוכזב מזה שהעירייה עד היום לא דאגה לבנות את המעלית. ואני מקווה מאוד שלא נחכה הרבה זמן ושימצאו פיתרון מהיר".
מעיריית קרית ביאליק נמסר בתגובה: "עיריית קרית ביאליק נחשבת לרשות נגישה ואכן, קיבלה הוקרה והערכה על פעילותה בתחום זה בהנגשת מוסדות ציבור, הנמכת מדרכות בעיר ובמוסדות החינוך.
"העירייה נערכה ועשתה את כל ההכנות הדרושות לנושא של הנגשת בית הספר, ובתוך זה הוגשה לפני זמן רב בקשה למעלית. הותקנו שירותי נכים. ובתיאום עם הנהלת ביה"ס כל הלמידה מתבצעת בקומה התחתונה לרבות פעילות המעבדות.
"בימים הקרובים, למרות שהאב התרשל ולא נענה להפצרות העירייה להעביר האישורים הרפואיים הנדרשים על ידי משרד החינוך להתקנת ההנגשה בביה"ס ולמרות שלא התקבל תקציב ממשרד החינוך, העירייה תתקין מעלון לשם הנגשת חדר השירותים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם