חברים למשק: הצצה לחיי משפחת מלול מקיבוץ שמיר

הוא התפעל מתמונה שלה שהתפרסמה במקומון, ויום אחד היא הגיעה להתאמן במכון הכושר שבו הדריך. הוא רצה להתחיל איתה, אבל התבייש. בסוף פנה לחברה טובה שלה, וביקש לבדוק אפשרות לקשר. התשובה הייתה חיובית, והשאר היסטוריה

נחמן גלבוע | 26/12/2010 15:50 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תגיות: קיבוץ שמיר
משתתפים: יסמין (27), שמוליק (35), הילי (שנה ועשרה חודשים).

טריוויאלית: יסמין חובבת שעשועוני טריוויה ("השתתפתי בתוכנית הראשונה של אחד נגד מאה, ועכשיו נבחנתי לתוכנית חדשה שתהיה בטלוויזיה").

סובב גליל: שמוליק רוכב בכל שבת על אופני הרים עם קבוצה מהגליל.
צילום: נחמן גלבוע
משפחת מלול בביתה בקיבוץ שמיר צילום: נחמן גלבוע

פרנסה: יסמין היא רכזת החינוך הבלתי פורמלי של שמיר, מכיתה א' ועד כיתה י"ב ("יש לנו 150 ילדים בבתים שונים"), ובנוסף היא מעבירה חוג דרמה לילדי הקיבוץ, וגם כותבת ומביימת את מופע הבר מצווה לילדי כיתה ז'. שמוליק הוא מדריך כושר עצמאי, מומחה בתחום הספינינג (רכיבה על אופניים נייחים), ופועל בשישה מכוני כושר בגליל ("יש בגליל מודעות לנושא הכושר הגופני, אבל הבעיה שלנו היא שיש פה מעט אנשים מול תשתית רחבה של מכוני כושר. ההרחבות הקהילתיות הוסיפו רק מעט תושבים לגליל").

אנשי ההר: שכונת ההר הראשונה, שנבנתה לפני כ-30 שנה, בתים דו-משפחתיים ששופצו במהלך השנים; תושבי השכונה בשנות ה-50 לחייהם (יסמין: "אמא שלי גרה שני בתים לידנו"), בחלק מהבתים גרים צעירים בשלבי מעבר (שמוליק: "אנחנו מתכוונים לבנות בית בהרחבה הקהילתית, ונמצאים בשלב אישור התוכניות. מקווים להתחיל את הבנייה תוך שלושה חודשים").

ארון לחם: שטח הבית - 100 מ"ר ("יש לנו קומה שנייה, שאנחנו משתמשים בה רק לאחסון"). בסלון הבית ניצב ארון בסגנון עתיק עם וטרינה מזכוכית, שנוצר בעין קיניא בשנות ה-30, ושמוליק עובד על שיפוצו ("במקור זה היה ארון לחם, ואצלנו הוא משמש לאחסון המשחקים של הילדה ולכוסות יין"). הקירות נטולי תמונות ("אנחנו לא מרגישים קשורים לבית הזה, הוא רק בית מעבר"). במסדרון תלויים שני תצלומים: אחד של המשפחה עם כלבת המשפחה שמתה, והשנייה של הבת, הילי. שולחן אוכל כפרי-מסיבי, וספת עור חומה שניתן להשכיבה מול הטלוויזיה.

השורשים שלה: הוריה של יסמין, חדווה (57) סגל ופול (61) מור, היא בת הקיבוץ והוא מתנדב מאנגליה, נפגשו ונישאו בסוף שנות ה-70 בשמיר, כשחדווה שימשה כאחראית על המתנדבים. כשיסמין הייתה בת שבע הם התגרשו, ופול הקים משפחה חדשה במצפה חרשים. חדווה עבדה במפעל אופטיקה שמיר, וכיום לומדת אדריכלות

במכללת תל חי.

פול הוא נגן יוקליילי (גיטרת בנג'ו קטנה) בלהקת ג'ז בשם אשפי קרש הכביסה, ובנוסף בונה כלי נגינה מחפצים ממוחזרים, ומלמד נגינה בפרויקט בשם יוקולליז למען השלום, שמטרתו קידום דו-קיום בשלום של יהודים ועם ערבים. ליסמין יש אח למחצה, אלון (16), במצפה חרשים.

השורשים שלו: הוריו של שמוליק, שולמית (59) ואברהם (65) מלול, היא ילידת רומניה והוא יליד ספרד, עלו בילדותם לארץ והגיעו לקריית שמונה. שולמית עלתה בגיל 13 עם הוריה ועם אח אחד, אברהם עלה בגיל תשע עם הוריו ועם עשרה אחים, שאחד מהם נפל במלחמת יום כיפור. הם הכירו בקריית שמונה, ונשארו להתגורר בה. שולמית היא עקרת בית, ואברהם עובד כמכונאי במוסך בעיר. לשמוליק יש אח ואחות: ג'קי (42) ודורית (38), שניהם בקריית שמונה.

ומי איחר לחתונה?

שעת כושר: הוא ראה תמונה שלה שהתפרסמה בעיתון קול העמק והגליל, והתפעל מיופייה וממראה. יום אחד היא הגיעה להתאמן במכון הכושר בצומת הגומא, שבו הדריך, והוא גילה שהתמונה אכן משקפת את המציאות. הוא רצה להתחיל איתה, אבל התבייש. בכל זאת, צריך לשמור על דיסטנס בין המדריך לחניכה. אחר כך הוא פנה לחברה טובה שלה, וביקש לבדוק אם יש אפשרות לקשר זוגי. התשובה הייתה חיובית, והשאר היסטוריה.
 

 אחוזת דוברובין
אחוזת דוברובין יח''צ
חתן-כלה: באוגוסט 2007, באחוזת דוברובין ביסוד המעלה ("מקום מקסים").

ומי איחר לחתונה: יסמין ושמוליק קבעו עם הגיס של שמוליק, דורון, להסיעם לחתונתם ברכב המקושט. בשעה היעודה דורון ("האיש הכי אדיש עלי אדמות") החליט להיכנס למקלחת, ולא ענה לטלפונים הבהולים של בני הזוג הלחוצים. בסופו של דבר, הם החמיצו את קבלת הפנים, והצליחו לאחר לחתונה שלהם ("הגענו עצבנים, אבל די מהר נרגענו והכול הסתדר").

הילי: הילי, שמתחנכת בפעוטון זית אצל הגננת אורלי, היא הילדה של אבא ("מגיל אפס ראיתי שיש לה שרירים של ספורטאית"), בעלת אישיות כובשת, אסרטיבית, עומדת על שלה, יפהפייה, פעלתנית, חובבת אקסטרים וחברותית ("היא לא ילדה רק של בובות ברבי, היא מתה על טרקטורים ועל מכוניות").

הצעד הנכון: הם גרו תקופת מה בקריית שמונה, ושמוליק החליט לנסות לחיות בקיבוץ. קסמו לו השקט, הדשא, הסדר והרוגע ("זה הצעד הכי נכון שעשיתי"). יסמין היא חברת קיבוץ, שמוליק הוא תושב.

כנפה ברמת הגולן

קניות: הרוב בכל-בו בשמיר.
 

כנאפה
כנאפה צילום: אלכס רוזקובסקי
בילויים: טיולים משפחתיים, ארוחות במסעדות.

מאכלים: פסטות, סלטים, מרקים, דגים ובשר על האש, גבינות, לחם תוצרת בית ("שמוליק הוא המאסטר שף בבית").

הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ שמיר מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה שמונה שנים. יסמין: "אני מאוד בעד השינוי. זה מה שמאפשר לי לחיות פה. חשוב לי שבתוך השותפות, לכל אחד יש את הפרטיות שלו". שמוליק: "שמעתי חוויות לא נעימות מהלינה המשותפת, אבל אני לא מכיר את הקיבוץ של פעם. אני אוהב את הקיבוץ כפי שאני מכיר אותו היום".

מצב כלכלי: בסדר גמור.

עושה להם את היום: אצל יסמין – הבקרים עם הילי, נסיעה בשבת לאכול כנפה ברמת הגולן. אצל שמוליק – להתעסק בנדל"ן.

טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): יסמין ושמוליק - 9.

קיבוץ שמיר נוסד ב-1944, נמצא על כביש 918 בגליל העליון, מונה כ-350 חברים.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

חברים למשק

הפנים והשמות שמאחורי הקיבוץ

לכל הכתבות של חברים למשק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/north/ -->