רחובות: אישה הואשמה בניסיון לתקוף שוטר וזוכתה מחמת הספק
תושבת רחובות הואשמה בהכשלת שוטר במילוי תפקידו וניסיון לתקיפת שוטר. במהלך המשפט כבר לא היה ברור מי התוקף ומי המותקף – והאישה זוכתה מחמת הספק
על פי כתב האישום שהוגש נגדה, ביוני 2004 בורה העליבה שוטרים שנשלחו לדירתה על מנת לזמן אותה לחקירה. לשוטר קובי סויסה היא אמרה בין היתר: "שוטר מניאק, כל המשטרה על הזין שלי", תוך שהיא מסרבת לפתוח לו את דלת ביתה. או אז נקרא למקום השוטר ליאור בן סלמון, ששימש ראש משמרת הסיור.
באותן נסיבות ומקום העליבה בורה, כך כתב האישום, את בן סלמון בכך שאמרה לו בין היתר "יא מניאק, זה מה שאני שמה עליך, זין, יא זבל", וזאת תוך שהיא מפנה לעברו "אצבע משולשת".
בכתב האישום נטען עוד כי באותן נסיבות ניסתה בורה לתקוף את בן סלמון בכך שירקה לעברו ובשל תזוזתו של בן סלמון לא פגעה היריקה בגופו. כאשר הודיע לה השוטר שהיא מעוכבת היא סירבה לסור עמו לתחנת המשטרה. משטרת רחובות בחרה שלא להציג עדים מטעמה כך שהתביעה הציגה עד בודד – בן סלמון שכבר אינו שוטר.
בדוח הפעולה שהציג בן סלמון בפני בית המשפט הוא מציין, כי כנגד בורה עומדים תיקי אלימות רבים וכי בורה נוהגת לנתק את הטלפון בכל פעם שמתקשרים מהמשטרה ולא מגיבה להזמנות הרבות שנשלחו אליה. לאחר שסירבה לפתוח את הדלת הוזמן צוות של כיבוי אש, שפרץ אותה ובורה נלקחה לתחנת המשטרה כשהיא אזוקה בידיה וברגליה.
מנגד עדותה של בורה הציגה גרסה שונה בתכלית: לדבריה היא הסתכלה מהחלון ראתה שתי ניידות ושאלה את השוטרים מה הם רוצים ממנה. הם אמרו לה לפתוח את הדלת וכשהיא שאלה האם יש להם צו, הם ענו לה בשלילה. כעבור כמה שניות הגיע מכבי אש ופרץ את הדלת. ליד הדלת היו שני שוטרים, איש כיבוי אש אחד ועוד אדם ללא מדים, שאין היא יודעת מי הוא.
לדבריה
היא מוסיפה ואומרת שבתחנת המשטרה ברחובות לשם נלקחה, צחקו עליה השוטרים. אחר כך לקחו אותה לתחנת המשטרה ברמלה ואמרו לה ששם יטפלו בה. לדבריה, המשטרה מטרידה אותה ומתעללת בה בגלל קשר משפחתי שיש לאבי ילדיה לשוטר יס"מ. היא מספרת ואומרת שהשוטרים אמרו לה שאין להם צו מעצר נגדה, אלא שתחנת רמלה שלחה מברק כדי שהיא תבוא לחקירה. לדבריה גם בתחנת המשטרה ברמלה לא אמרו לה שיש צו נגדה.
סנגורה, עו"ד גבי שחר, טען כי לשוטר לא הייתה סמכות לפרוץ את דלת ביתה של בורה ותהה כיצד ניתן לעכב אדם הנמצא מצדה האחר של דלת נעולה. בורה טענה כי שמעה את השוטרים אומרים לה, כי על מה שעשתה להם הם "יכניסו לה שלושה סעיפים", ואילו בן סלמון בעדותו טוען כי התכוונו בהקשר העבירות שיוחסו לה.
למרבה הפלא, סויסה השוטר המופיע בכתב האישום ככזה שהותקף ובוזה על ידי בורה הפך לעד הגנה - בעדותו לא מזכיר סויסה כל זכר לקללות הקשות המופיעות בכתב האישום. בהמשך הוא נאלץ להודות שאכן אין לו שליטה על אדם שנמצא מעבר לדלת ולכן לא ניתן לעכבו.
הוא מעריך שהתנהגותה של בורה במהלך האירוע הזה, גרמה לו ולבן סלמון לכעס. או אז הוא מעומת עם גרסת בורה ואיננו נותן תשובה חד משמעית, אלא אומר שהוא לא מאמין שהם הרימו עליה ידיים והוא גם לא מאמין שהם בעטו בה.
השופטת צבר מציינת בהכרעת הדין: "אם אכן אין ממש בגרסת הנאשמת, כי אז הייתי מצפה מסויסה שיענה באופן חד משמעי ובצורה נחרצת שהוא ובן סלמון לא הכו אותה באופן כלשהו".
הסנגוריה הציגה עד הגנה נוסף – קצין המשמרת במועד הרלוונטי לכתב האישום – שסותר את גרסתם של בן סלמון וסויסה בכל הנוגע לעניין של קבלת האישור להזמין כיבוי אש ולפרוץ לדירתה של בורה. הוא עומד על דעתו שהשוטרים לא התקשרו אליו ולא ביקשו ממנו את אישורו לפרוץ את ביתה.
בהכרעת הדין כותבת השופטת בין היתר: "ניצבות בפנינו שתי גרסאות של מי שהיו אמורים וצריכים להיות עדי תביעה. גרסתם של בן סלמון וסויסה נסתרת מניה וביה על ידי גליק. גרסתו של גליק היא חד משמעית. השוטרים לא פנו אליו, לא ביקשו את אישורו להזמין כיבוי אש ולא ביקשו את אישורו לפרוץ את דלת ביתה של הנאשמת.
"מכיוון שגליק לא היה מעורב באירוע וגם לא נכח באירוע וגם לא נחקר במח"ש בגין האירוע, סביר להניח שאין לו סיבה שלא לומר את האמת כאשר הוא נמצא על דוכן העדים. גליק מוסיף לשרת במשטרה. בן סלמון וסויסה שוב אינם שוטרים.
"על פני הדברים, אין סיבה להעדיף את גרסתם של בן סלמון וסויסה על גרסתו של גליק. המסקנה המתבקשת מכך היא המסקנה בדבר חוסר המהימנות של בן סלמון וסויסה... קשה לקבוע שבן סלמון וסויסה מהימנים רק לגבי חלק מגרסתם כאשר החלק האחר הוא על פניו – שקרי".
עוד כותבת השופטת: "אם אכן כפי דבריו של גליק, בן סלמון וסויסה פעלו שלא כשורה ופרצו לדירתה של הנאשמת ללא סמכות וללא רשות, אזי ברור שיש להם אינטרס להכפיש את שמה של הנאשמת ואולי אף לטפול עליה עלילת שווא, בניסיון כושל כנראה, להצדיק את מעשיהם ובניסיון כושל להראות שהם פעלו ללא דופי אל מול התנגדות והתנהגות שעולה כדי ביצוע עבירות של הנאשמת. במצב הדברים שבו מתעורר ספק בראיות התביעה מחד, ואין ליתן אמון מלא בגרסת הנאשמת מאידך, התוצאה היא שאני מזכה את הנאשמת מחמת הספק".
במשטרת מרחב שפלה ביקשו שלא להגיב על הכרעת הדין.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם