קוואמי דה לה פוקס: במהלך ההיסטוריה היו שירי מחאה שהפכו ללהיטים
קוואמי דה לה פוקס, שכבש את הרדיו עם "תסחטי אותי" מוציא עם ה"חלבות" אלבום שלישי, מחמיא למפיק האלבום רמי פורטיס, לא מוותר על אלבומי המחאה, למרות שחלקם הגיע לכוכב נולד ומפזר אופטימיות, זהירה וזעירה. שיחה עם יוצר
לא רק בזכות התכנים הפוליטיים הבוטים שיש בו ("גם אמרו שוואלה איזה אחלה גבר גאידמק/אמרו לנו ביבי יציל אתכם/גם אמרו לנו ברק- יציל אתכם/גם אמרו שהירשזון היה שר אוצר ישר", או "לגזענים יש ת'מילים הכי יפות/שמרו על עצמכם מלקבל מהם עצות"), אלא גם בזכות המפגש הפורה בין קוואמי דה לה פוקס וחבריו לבין רמי פורטיס, שהפיק מוזיקלית את רוב שירי האלבום, וכן שר והיה שותף בשני שירים בו: "תסחטי אותי" (שכבר הפך ללהיט רדיופוני) ו"רושם".
לצד העיסוק בפוליטיקה, מופיעה בין המילים גם הפרידה הכואבת שחווה קוואמי לפני כמה שנים ("בושות", "אף אחד"). זאת שהובילה אותו לגנוז אלבום שלם, ולעבוד על השירים שיצאו במסגרת האלבום החדש. "אחרי הפרידה ההיא הרגשתי שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי. זה שבר אותי, וגרם לי לכתוב את השירים הללו ממש מתוך הקרביים ובלי תכנון מוקדם", מספר קוואמי (אייל פרידמן למי שמכיר אותו מנעוריו).
"הפרידה גם פקחה את עיניי, וגרמה לי לראות את העולם בצורה שונה. לכן חלק גדול מהכאב הזה התנקז גם לשירים החברתיים. יצא שבמקום להתכנס בתוך עצמי, הרגשתי הזדהות עם אנשים אחרים שחוו כאב מסיבות אחרות".
האם יש היום מקום למחאה מוזיקלית, אם כמעט אף אחד לא ישמיע אותה?
"אפשר להגיד משפטים חסרי משמעות שכל אחד יתחבר אליהם, אבל יותר אמיץ לתפוס עמדה ולהסתכן בכך שלא כולם יאהבו אותך. מצד שני במהלך ההיסטוריה היו שירי מחאה שהפכו ללהיטים, כמו 'סאנדיי, בלאדי סאנדיי' של 'יו 2' או 'קילינג אין דה ניים' של ה'רייג' אגנסט דה מאשין', שבאופן אירוני המנגינה שלו משמשת להצגת להקת הבית של 'כוכב נולד'. אני לא מצפה שמישהו ישמיע את 'ציד מכשפות' או 'תה', אבל מצד שני מקווה שההצלחה המפתיעה של 'תסחטי אותי' תביא אנשים לשמוע את יתר האלבום".
עד כמה אתה שלם עם האלבום?
"לגמרי. הלקח הגדול מהאלבום הראשון שלי היה לא להקשיב לאנשים שלא קשורים להפקה - אלא לעשות אלבום שישמע כמו שאני רוצה שהוא יישמע. לדעתי האלבום החדש הוא הכי מגובש שעשיתי, למרות הגוונים המוזיקליים שבו. בעיניי הוא לפני הכל אלבום רוק'נרול, עוד לפני שהוא אלבום ראפ. ולהוציא ארבע דקות מתוכו - אין בו בכלל היפ הופ".
מתי פורטיס נכנס לתמונה?
"פורטיס התארח בשני האלבומים הקודמים שלי, וגם הופיע איתנו בהשקה של 'מלחמת פופ'. מבחינתי הוא מפיק החלומות שלי. אף אחד מלבדו לא היה לוקח את האלבום הזה רחוק ונועז יותר. ככל שהזמן עבר ביקשתי שיתערב יותר, ובשלב הזה היו לו רעיונות סופר יצירתיים איך להרכיב מחדש את השירים, ולכן גם היו עיבודים שהשתנו".
מדוע נבחר "זרים במאה ה-21" כשם האלבום?
"למרות ההתפתחות הטכנולוגית והפתיחות המתגברת, התבדתה הציפייה שהייתה בשנות האלפיים לכך שהאנושית תתקדם חברתית. שיר המפתח כאן הוא 'לא מסתדר', שמדבר על דברים חברתיים שמחרפנים אותי - ויחד עם
מה, אין אצלך שמץ של אופטימיות?
"טוב, לא כולי שחור משחור. יש בי אופטימיות, אבל היא סופר זהירה וזעירה. אנחנו חיים בסוג של מטריקס אפל, שאם ארשה לעצמי להיות בו יותר מקצת אופטימי - איבלע בחשיכה שלו, ותאמין לי שמאוד נוח לתת לזה לקרות".
"זרים במאה ה-21", קוואמי ו"החלבות", 2010, "היי פידליטי"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם