ראשי » מקומי » שפלה » חולון ובת-ים

האם יצליח ברוך מרזל לכבוש את בת ים?

"אנחנו יודעים כל מה שקורה בעיר, יש לנו מערכת של מלשינים. אנחנו יודעים בדיוק עם מי הבנות היהודיות מסתובבות". ברוך מרזל חזר השבוע לבת ים, 18 שנים אחרי שסחף אלפים להפגנות אלימות נגד ערבים בעקבות הירצחה של הנערה הלנה ראפ, בנסיון להפר את הדו קיום המקומי

ביום שני השבוע, מעט לפני השעה 19:00 בערב, התאספו כמאתיים איש בצומת הרחובות אלי כהן פינת יוספטל בבת ים. היו שם כמה מתושבי העיר, תושבים משכונות ערביות ביפו וצעירים מתנועת הנוער העובד והלומד. בין הנואמים מצאנו את חברת הכנסת לשעבר נדיה חילו ממפלגת העבודה, תושבת בת ים, ולצדה את כאמל אגברייה, תושב שכונת עג'מי ביפו, ממארגני ההפגנה.
 
במרחק עשר דקות הליכה משם, בצומת הרחובות יוספטל פינת הרב לוי, התקיימה במקביל הפגנה אחרת בהשתתפותם של 400 איש. מצאנו שם, בין היתר, את איש הימין ברוך מרזל ואוהדיו ואת אנשי ארגון "להבה", שמטרתו המוצהרת היא "הצלת בנות יהודית מקשר עם גברים ערביים".

הנואם המרכזי היה הרב דוד חי הכהן, ראש ישיבת נתיבות ישראל בבת ים, ראש קהילת "אורות התורה" ורב שכונה בעיר. הוא אף מתפקד כאחד מראשי מפלגת תקומה. 

בין מאות המפגינים מימין ניתן היה למצוא צעירים רבים בני 15-18 ואף ילדים בגילאי שש ומעלה. רבים מהם, אגב, אינם תושבי בת ים אלא הגיעו מצפת ומהתנחלויות שונות. סיסמת ההפגנה "בנות ישראל לעם ישראל" לוותה בלא מעט סלוגנים בוטים יותר כגון "יהודים בואו ננצח", "המלחמה על היהדות" ו"שומרים על בת ים יהודית".

בשעה 19:40 הגיע למקום ברוך מרזל. בעיר זוכרים היטב את ביקורו בשלהי חודש מאי 1992, שעות בודדות לאחר רצח הנערה הלנה ראפ בידי מחבל חמוש בסכין. הביקור פתח בזמנו מהומה רבתי בעיר, שנמשכה ימים אחדים והביאה לתקיפתם של ערבים והרס רכוש רב. מרזל, ממארגני ההתפרעויות ההן, אף נשפט ונידון למאסר על תנאי בגין מעשיו.

"בכל פעם שאדרש להגיע כדי לשמור על היהדות בבת ים, אגיע", אמר לי השבוע מרזל בעודו מפלס את דרכו בין ההמון, שמבקש לנשק, לחבק ולומר כמה מילים.

כעבור דקות ספורות הוא מתפנה לפרוש את משנתו ואמונתו. "אני מצפה שכל תושבי בת ים יקומו נגד האויב. אנחנו יהודים וצריכים לשמור על הבית". כאשר אני מחזיר אותו למאי 1992, הוא מסביר שאם יצטרך יעשה הכל כדי שהמצב בבת ים ישתנה.

"אני חושב שהתקופה שלאחר הרצח איננה התקופה כפי שהיא היום", אומר זאב ראפ, אביה של הלנה. "אני נגד התבוללות של נערות יהודיות עם ערבים, אבל אני חושב שזה צריך להגיע מהבית, מההורים, מהחינוך. זאת התבוללות עם אויב ואני רואה את זה באור שלילי מאוד".

מה אתה חושב על ההפגנה?
"למחות נגד הכוונה של הערבים להסתובב עם יהודיות זה בסדר ולגיטימי, אבל לקרוא לאיסור מכירת בתים לערבים זה פסול. אם יש לאותם ערבים תעודת זהות כחולה, מותר להם לקנות בתים.

"מדינת ישראל קבעה שהם אזרחים ואני לא אכנס לדיון אם זה בסדר או לא. זאת עובדה. גם כשאני גרתי בבת ים היו מכירות בתים לערבים. בבניין שלי גר ערבי. בכל השנים הערבים שחיו בבת ים גרו עם יהודים ללא הפרעות. הפגנה כזו יכולה להוציא את המצב מאיזון".

"אנחנו יודעים כל מה שקורה בעיר", אומר לי מרזל כאשר אנו נעמדים הרחק ממאות המשתתפים בהפגנה, "יש לנו מערכת מיוחד של מלשינים. כמו מלשינון כזה. אנחנו יודעים בדיוק מה קורה בבתי הספר ועם מי הבנות היהודיות יוצאות ומסתובבות לאחר שעות הלימודים. אנחנו מקבלים את כל המידע הזה ואז פועלים".
 

כיצד אתם פועלים?
"אנחנו מאתרים את אותה ילדה, נערה צעירה, ומדברים איתה. מסבירים לה בדיוק למה זה אסור על פי הדת ואת ההשלכות במצב שבו היא מבלה בחברת ערבים שהופכים לחברים שלה".

ואם היא אומרת לכם שזה מה שהיא רוצה וזאת זכותה?
"אז אנחנו ממשיכים להסביר לה עד שהיא משתכנעת ומבינה שזה אסור. לצערי, התופעה הזו בבת ים היא של מאות בנות שיוצאות עם ערבים ומסתובבות איתם. זה נורא ואיום. אסור לנו כחברה יהודית לאפשר את זה. במקרה כזה, הנערות האלה יתחתנו עם הערבים וילכו לכפרים שלהם והרוב הערבי יגדל. מי יודע איזה מעשים יעשו להן הערבים".

זו לא גזענות לדעתך?
"אני לא רוצה להתייחס לזה בכלל. מעל 20 אחוזים מהבנות בבת ים מבלות בחברת ערבים. זה צריך להדליק נורה אדומה ולהוות תמרור ברור של זהירות. הגענו לפה כדי לערוך הפגנה, לעורר את המודעות. בת ים לא תהפוך להיות הפקר. הבנות היהודיות יסתובבו רק עם בנים יהודים".

מן הסתם קשה מאוד עד בלתי אפשרי לאמת את הנתונים שמסר מרזל. אנשיו מתעקשים כי המספרים בידם מדויקים, והציבור לא מבין עד כמה "התופעה הולכת וגוברת". עדות למקרה שבו נערה יהודיה הכירה צעיר ערבי וחזרה בה בעקבות התערבותם של רבנים ופעילי עמותת "להבה", ניתן למצוא בדבריה של ד', בת 14, תלמידה בכיתה ח' באחד מבתי הספר הלא דתיים בבת ים.

אני נפגש עמה באמצע השבוע, בשעות הבוקר המאוחרות, במגרש ספורט סמוך לבית הספר בו היא לומדת. היא נאותה להתראיין לבקשת אנשי העמותה אך מסרבת להצטלם. "היום אני בעיקר מרגישה בושה על מה שקרה", היא אומרת, "אם הייתי מודעת עד כמה זה חמור בוודאי שלא הייתי חוזרת על הטעות הזו".

איך בעצם הכל החל?
"בתחילת השנה, ממש בשבועות הראשונים של הלימודים, בכל פעם שיצאנו מבית הספר אני וחברות שלי ראינו ליד השער כמה בנים עם מכונית. הם דיברו איתנו".

מה הם אמרו?
"הם שאלו אם אנחנו רוצות שהם יקפיצו אותנו הביתה. הם היו שלושה או ארבעה, בני 17 לדעתי. בכל פעם סירבתי, עד שפעם אחת הסכמתי שאחד מהם יסיע אותי הביתה. הוא היה נחמד מאוד אליי, שאל אותי מה אני לומדת ואיך הלימודים. הוא שאל אותי אם אנחנו נוכל לדבר בפייסבוק אחר הצהריים ואמרתי לו שכן, שזה בסדר".

ידעת שמדובר בצעיר ערבי?
"לא ידעתי. לא היה לו מבטא, הוא התלבש כמו כל נער בן 17 או 18. הוא נראה חמוד מאוד ולא חשבתי שמה שאני עושה לא בסדר".

איך המשיך הקשר?
"דיברנו בפייסבוק במשך שלושה שבועות. כמעט כל יום היינו מדברים. הוא אמר שהוא לומד במקום אחר בבת ים ושיש לו בגרויות ואני סיפרתי לו על עצמי, וככה בעצם דיברנו".
 

מה היה שמו?
"כשאני הכרתי אותו הוא אמר לי שקוראים לו יוסי, וזה נראה לי הגיוני. ראיתי את התמונות שלו בפייסבוק ולא ראיתי משהו שונה. היו לו תמונות עם חברים שלו בים, בטיולים, עם חברות. לרגע לא חשבתי שאני מדברת עם בחור ערבי".

איך הקשר שלכם התפתח?
"הוא הציע שנעבור לדבר בטלפון. לא הייתה לי בעיה עם זה כי הוא נשמע חמוד מאוד, ומאז שנפגשנו בפעם הראשונה ראיתי אותו רק עוד פעם אחת כשהוא הקפיץ אותי הביתה. אחרי בערך שבועיים הוא שאל אותי אם אני רוצה להיפגש, ואמרתי לו שזה נשמע לי סבבה אז נפגשנו".

איפה נפגשתם?
"בפעם הראשונה הוא בא לאסוף אותי מהבית שלי ונסענו לקניון בת ים. הסתובבנו ביחד בין החנויות ואכלנו גלידה. הכל היה נראה לי בסדר גמור. הייתי דלוקה עליו וחשבתי שאנחנו מתחילים להיות חברים. באותו ערב הוא קנה לי גם שעון מכסף שעלה 350 שקל. זה היה כיף מאוד לקבל מתנה".

ומאז בעצם הייתם חברים?
"אפשר לומר שכן. באותו שבוע יצאנו ביום שישי למועדון בתל אביב רק הוא ואני. שבוע לאחר מכן הוא קנה לי שרשרת יפה מזהב, אני לא יודע כמה זה עלה אבל היא הייתה יפה. היינו חברים כמו כל מי שיש לה חבר בגיל כזה".

מתי הוא סיפר לך שהוא בעצם ערבי?
"אני זוכרת שיום אחד מצאתי אצלו ברכב דיסק וכששמענו אותו אלה היו שירים בערבית. הוא אמר לי שחבר שלו שומע שירים בערבית ולא הוא, והדיסק נשאר במקרה אצלו ברכב. זה לא היה נראה לי חשוד, אבל כנראה שהוא חשב שעדיף לו לספר לי את האמת, ואז כמה ימים מאוחר יותר הוא נפגש איתי בשכונה שלי.

"ירדתי למטה ודיברנו, ואז הוא אמר שהוא צריך לספר לי משהו. לא הבנתי מה קרה, חשבתי אולי שהוא לא רוצה שנמשיך את הקשר, אבל הוא הפתיע אותי ואמר לי שלא באמת קוראים לו יוסי אלא יוסוף ושהוא גר ביפו ולומד ביפו ולא בבת ים".

הופתעת?
"ברור. מי לא היה מופתע? אבל לא היה לי אכפת כי היה לי טוב איתו. היום אני יודעת שזה בכלל לא היה בסדר מצידי שבכלל מההתחלה הסתובבתי איתו. אני זוכרת שסיפרתי את זה לחברות שלי והן היו בהלם מוחלט. הלם טוטאלי. דיברנו בינינו ואמרתי להן שאני מעדיפה לא לספר לאף אחד שהוא ערבי וגם לא להורים שלי".

ההורים שלך ראו אותו?
"לא. הם גם לא יודעים בכלל על הסיפור. הם ידעו שיש לי חבר אבל אף פעם הוא לא עלה אליי הביתה ואני לא הלכתי אליו. תמיד נפגשנו למטה או יצאנו לבלות. פחדתי שההורים שלי יידעו. אני מצידי המשכתי לצאת איתו".

בשלב מסוים החל מנגנון "המלשינון" של מרזל לעבוד. אחת מחברותיה של ד' סיפרה את הסיפור לאחד הנערים בבית הספר, ומכאן הייתה הדרך קצרה אל אחד הרבנים שמטפל בנושא.
 

"לי לא הייתה בעיה עם יוסוף", היא מדגישה, "המשכתי לדבר איתו והמשכנו להיות חברים גם אחרי שהוא סיפר לי שהוא בעצם ערבי. בילינו יחד כשרק חברות שלי יודעות על זה".

ואז מה בדיוק קרה?
"יום אחד חברה טובה שלי וידיד שלי קראו לי לרדת למטה. דיברנו והם אמרו שהם הבינו שאסור לי, כיהודייה, לצאת עם בחור ערבי. בהתחלה לא הבנתי מה בכלל הקשר. לא הבנתי מה הם רוצים ממני. הם ביקשו שאגיע לאחד מבתי הכנסת. הלכנו ביחד כולנו ופגשנו שם רב ועוד כמה תלמידים שלו, שהתחילו להסביר לי על מה שעשיתי".

מה הם אמרו לך?
"שזה אסור על פי היהדות, ואם אסתובב איתו הילדים שלי יהפכו להיות ערבים ואני אתרחק מהמשפחה בגלל החבר שלי. הם גם אמרו שבחברה הערבית יש כאלה שאונסים ומתנהגים באלימות כלפי הנשים שלהן. הם הראו לי סרטים באינטרנט על בנות יהודיות שחיו עם גברים ערביים וסיפרו שהיה להן רע".

מיד שינית את דעתך או שלקח לך זמן להשתכנע?
"בפעם הראשונה לא הבנתי מה בדיוק קורה איתם ואיתי. לא הבנתי על מה הם מדברים. נפגשתי איתם כמה פעמים והם ממש לחצו עליי והסבירו לי את הדברים, עד שהבנתי שטעיתי ושעשיתי דברים לא נכונים. עד היום ההורים שלי לא יודעים על הסיפור הזה. אני גם לא מתכוונת לספר להם".

את מתביישת?
"מאוד. הבנתי עד כמה הייתי תמימה. דיברתי עם יוסוף בטלפון ואמרתי לו שאני נפרדת ממנו ושאני לא רוצה שהוא יתקשר אליי יותר ושיעזוב אותי. הוא ניסה לשכנע אותי אבל אמרתי לו שאם יתקשר אליי עוד פעם אני אתקשר למשטרה. מחקתי אותו מהחיים שלי".

"אני בקשר טוב עם הרבה מאוד תושבים", אומר לנו הרב דוד חי הכהן, "לאחרונה ראינו שיש עלייה גדולה מאוד בשני מישורים עיקריים. האחד הוא במישור הבנות. ערבים מגיעים לפה מיפו, ולפעמים מרמלה ולוד, ומשתכנים בעיר בלילות. הם מסתובבים ברחובות ומטילים פחד ואימה על התושבים. לפני שנתיים ושלוש המצב היה שונה לגמרי. אפשר היה לנוע חופשי בלילות אבל היום המצב הוא מסוכן הרבה יותר".

מדוע מסוכן?
"ערבים נמצאים פה ליד הגנים הציבוריים, ליד הקניון, והם מפחידים את הבנות בשעות הלילה. יש רחובות בעיר שהנוער יודע שאסור להיכנס או לעבור דרכם בלילות כי הערבים נמצאים פה וזה מסוכן. הם משתוללים ועושים צרות. ניסיתי באחת הפעמים להזעיק את המשטרה אבל הנערים האלה ברחו".

מה עושים לדעתך?
"אני מנסה בעיקר להרגיע כי המצב הזה לא יכול להימשך. המישור השני הוא שאותם נערים ערבים מגיעים לבתי הספר בבת ים, מדברים עם נערות, מפתים אותן במתנות ואז הם הופכים לחברים. זו התבוללות. והמצב הזה הפך להיות נורא ואיום בשנה האחרונה".

תושבי בת ים שראו את שתי ההפגנות, שאלו את השוטרים ששמרו על הסדר מה פשר המהומה. רבים סברו כי מדובר בהפגנה אחת של ציבור דתי בעד הקמת בית כנסת ובהפגנה שנייה של הנוער העובד והלומד."אין לנו פה בעיה של ערבים. בכל השנים הם גרו באזור גבול יפו ואנחנו כאן בעיר. סתם מנסים להתסיס את המצב", סיפר טוביה קדם, תושב העיר, שחלף עם מכוניתו בסמוך לאחת ההפגנות.

 

מכל העוברים ושבים, חלקם החליטו לצפור ממכוניתם או לחילופין לזרוק הערה מסוימת, בלט צעיר בן 25 מיפו בשם ניר דרור. "כל מה שאתה שומע ורואה בהפגנה של החרדים האלה זה שקר אחד גדול", הוא אומר בפסקנות. "לאף אחד מתושבי בת ים לא באמת אכפת מה אותם חרדים אומרים. תראה מי בכלל הגיע להפגנה שלהם, אין פה כמעט תושבי בת ים. כולם דתיים מההתנחלויות".

לעברם של מפגיני הימין, שקיללו אותו, הוא קרא: "תתביישו לכם. אתם לא יהודים. אתם גועל נפש. אני שירתי בצבא ונלחמתי על המדינה הזו ולא אתם. קודם כל תתגייסו, תעשו צבא כמו כולם ואז תבינו שאתם גזעניים". 

"הגעתי להפגנה הזו כי אני לא מוכן לראות את המדינה שלנו מתדרדרת לכאלה רמות", סיפר, "כל מה שנאמר שם זה שקר אחד גדול. כולם שם פעילים של כהנא ואף אחד מהם לא תושב בת ים. מנסים לגרום לקרע בין היהודים והערבים ולהביא את המחלוקות האלה לתוך בת ים. זו בושה".

מה דעתך כל מה שהם טוענים בקשר לנערות היהודיות והקשר שלהן עם צעירים ערביים?
"אני יכול לספר לך שיש לי אחות קטנה ממני. אם היא תחליט שהיא יוצאת עם ערבי לא תהיה לי שום זכות לומר משהו וגם לא להורים שלי. מותר לה לעשות מה שהיא רוצה.

"אני אשמור עליה בין אם היא תצא עם בחור ערבי ובין אם היא תצא עם בחור יהודי. אף אחד לא יקבע עם מי היא תצא, וכך צריכים לפעול תושבי בת ים".

במרכזה של הפגנת הנגד לאנשי הימין עומד כאמל אגברייה, תושב שכונת עג'מי ביפו. "לא יכולתי לשבת בחיבוק ידיים", הוא אומר, "אני חושב שהגיע הזמן למחאה חברתית רחבת היקף. אסור לנו, כחברה ישראלית והטרוגנית, לשמוע את הקולות הגזעניים האלה, השקרים האלה, ופשוט לא לעשות כלום".
 

עד כמה זה כואב לך ברמה האישית?
"מאוד כואב. הם אומרים שאסור לערבים להסתובב עם יהודים. לאיפה הגענו? למה לא מפסיקים עם הגזענות המגעילה הזו? מותר לנערים ערביים לצאת עם יהודיות ומותר ליהודיות להכיר נערים ערביים.

"הרי גם ככה אין הרבה מקרים כאלה, ואם הם אכן קיימים מדובר במספר קטן ביותר של מקרים. לבוא ולומר שהערבים משליטים פחד בבת ים זה שקר. אף פעם לא היה מצב כזה. תמיד כולם גרו בשכנות טובה עם כולם. זה פופוליזם זול ועלוב".

אתה חושש שהמרקם המיוחד בין יפו לבת ים ייקרע בגלל אותה הפגנה?
"אני מאוד מקווה שלא. יפו ובת ים הן ערים שאין ביניהן גבול. אלה ערים שחיות אחת עם השנייה בצורה כל כך יפה במשך שנים. למה להרוס את זה? לא חסר לנו בעיות במדינה?".

בין מאות המפגינים משמאל מצאתי גם את נדיה חילו, עובדת סוציאלית במקצועה, שכיהנה כחברת הכנסת ה-17 מטעם מפלגת העבודה. חילו הייתה חברת הכנסת הערבייה הנוצרייה הראשונה בתולדות הכנסת. היא מתגוררת על גבול בת ים-יפו יחד עם בעלה וארבעת בנותיהם.

"הגעתי לפה מתוך שליחות", היא מסבירה, "מישהו נתן את האות כדי להתחיל בפוגרומים נגד היחסים בין הערבים ליהודים. פעם זה היה בצפת, ועכשיו הכהניסטים הביאו את זה לבת ים, המקום שבו מתקיים דוח שיח ודיאלוג כל כך יפה ומיוחד עם הערבים".

מה את מרגישה כשאת שומעת את הסיסמה "בנות ישראל לעם ישראל"?
"אני יודעת שתושבי בת ים לא נופלים בפח של הגזענות הזו, ולכן אני יודעת שאין סיכוי שהדו קיום שיש פה ייעצר בגלל כמה פעילי ימין קיצוניים. הלב שלנו הוא כמו הלב של כל היהודים. כולנו רוצים לחיות פה בשקט ובשלום. אין פה ערבים נגד יהודים. אנחנו כולם עם אחד".

גם בעיריית בת ים לא התלהבו מהפגנת אנשי ימין. "המדובר בהפגנה אשר אורגנה על ידי פעילי הימין הקיצוני בארץ לעורר פרובוקציות מיותרות", נמסר מדוברות העירייה, "אנו גאים בתושבי בת ים שלא נותרו אדישים ויצאו להפגין כנגד האמירות הגזעניות והאלימות.

"נדגיש, אחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה היא האפשרות להפגין ולהשמיע דעה, אך יחד עם זאת יש לשמור בקנאות על הקו הדק המפריד בין חופש הביטוי לשימוש במילות הסתה כנגד כל אדם באשר הוא אדם.

"עיריית בת ים פועלת רבות למען מסורת ישראל ושמירה על ערכי היהדות כחלק בלתי נפרד מזהותנו, ולמען כך מתקיימת פעילות ענפה דרך מגוון פרויקטים בקרב מוסדות העיר והארץ תוך שיתוף יהדות התפוצות. אך עיריית בת ים פועלת למען מטרה זו בדרך של אהבת ישראל והאדם, בסובלנות ובכבוד האחד לשני".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...