חודרים עמוק: הפטנט שיציל את אקוויפר החוף
בימים אלו נערך בכפר סבא פרויקט ניסיוני בעל השלכות מרחיקות לכת על משק המים של ישראל. הביו פילטר, פיתוח של דוקטורנט ישראלי, מטהר את מי הגשמים הניגרים ברחובות הערים באמצעות צמחייה, ומחדיר אותם אל עומק האדמה. החלום: שיקום מוחלט של מי האקוויפר המזוהמים
את המים הללו, המכילים מתכות ומיני רעלים נוספים, מטהר הביו פילטר באמצעות כמה שכבות טיהור וסינון הכוללות צמחייה וחיידקים. שכבות הטיהור מסננות מתכות כבדות, ניטרט (חנקה) ושמנים המאפיינים מי נגר מהסביבה העירונית.
משם מועברים המים למערך בארות החדרה, המגיעות עד עומק של 87 מטר, ואשר מחזירות את המים המטוהרים למאגר מי התהום של מישור החוף (אקוויפר החוף). באזורים רבים המים המטוהרים הזדהמו במהלך השנים האחרונות. הטמעת הביו פילטר ברמה הארצית, משוכנע ירון זינגר, מפתח הפטנט, תביא תוך שנים אחדות לשיקום האקוויפר והפיכת מימיו לראויים לשתייה.
"הפתרון הלאומי הוא להחדיר את המים לאקוויפר. כיום הוא סובל מהיעדר מילוי חוזר כי ככל שהערים מתרחבות, השטחים הפתוחים מצטמצמים ואין חלחול של מים בחזרה למאגר מי התהום", מסביר זינגר.
"בתל-אביב נסגרו שני שלישים מהבארות בגלל זיהום ניטרט, אך המערכת שלנו מסוגלת להתמודד זיהום כזה. גם ברמת השרון נסגרו הבארות בגלל בעיית זיהום של מתכות כבדות, והמערכת שלנו מסוגלת לסנן 95 אחוז מהמים".
את הביו פילטר פיתח זינגר, דוקטורנט ועמית מחקר באוניברסיטת מונש (Monash University), במלבורן באוסטרליה, שם עושה את תואר הדוקטורט בהנדסה ביוטכנולוגית.
"ב-2008 הוכחנו את נכונות הגישה שלנו באוסטרליה, וקיבלנו מהממשלה מענק של 20 מיליון דולר כדי להתחיל להטמיע אותה", הוא מבהיר. "רשות המים הלאומית האוסטרלית הזמינה מאיתנו 10,000 מתקנים כאלה אשר יותקנו כולם בחמש השנים הבאות. הרשות גם דאגה לרגולציה אשר מחייבת כל קבלן לדאוג להתקין ביו-פילטרים באתרי הבנייה שלו אחרת הוא יישא בקנסות כבדים".
כאזרח ישראלי גאה, זינגר הבין כי הפטנט יוכל לעבוד גם במשבר המים בארץ. "ניגשתי לקק"ל אוסטרליה (JNF) עם הרעיון, והם היו נלהבים ביותר לסייע לי 'לייצא' את
המתקן שנבנה בכפר-סבא משוכלל יותר אף מזה האוסטרלי, המיועד לטיהור מי גשמים בלבד. מאחר שישראל סובלת מתקופת יובש ממושכת, תוכנן הביו-פילטר שבכפר-סבא לשימוש מיוחד גם בימי הקיץ. בחודשים מארס עד נובמבר מחובר הביו-פילטר לצנרת המרכזית של מערכת הבארות שבמערב העיר.
בגלל זיהום האקוויפר, המים הנשאבים משמשים לחקלאות בלבד. המתקן מטהר את המים ומשיב אותם למאגר מי התהום. "הרעיון הוא שבעוד כמה שנים נוכל לטייב את מי התהום המזוהמים, ולהפוך אותם שוב למים הראויים לשתייה", אומר זינגר.
עד כה פועל הפיילוט בהצלחה, אך מדובר בכמות מזערית שהוא מטהר. בסך הכול מטהר הביו-פילטר בין 7,000 ל-13 אלף קוב בשנה. לזינגר ברור שעל מנת לטהר כמויות מים משמעותיות ולהחזיר אותן לאקוויפר, צריך מדיניות כלל-ארצית.
"המטרה היא להביא את השיטה הזאת לכדי רגולציה ומדיניות. במקום להסיט את המים לים, אנחנו אומרים: המים הם באיכות סבירה, ואפשר לטפל בהם. צריך לדאוג שכל עירייה תחדיר מים לקרקע, תקבל מים בתמורה וזה ישתלם לה כלכלית. ברור שאם הפתרון הזה לא יהיה כלכלי לכפר-סבא ולערים אחרות, הוא פשוט לא יתקיים".
ואם בעניינים כלכלים עסקינן, אז ראוי לציין כי אין מדובר בפיילוט זול ועלותו מסתכמת ב-2 מיליון שקל. בשליש מהעלות נושאת עיריית כפר-סבא, בעיקר באמצעות תקציב מפעל המים, ואת היתר מימנה קק"ל אוסטרליה. בעתיד צפוי להשתרע במקום פארק עצום של 200 דונם, והביו-פילטר ישמש נקודת הכניסה אליו.
"אני רוצה להוכיח לרשויות שההפרש בעלויות בין פארק רגיל לבין פארק ובו ביו-פילטר לא רק כדאי, הוא גם משתלם מאוד", מרצה זינגר בלהט. "יש כאן ערך חינוכי. אפשר להביא גנים ובתי ספר ולהסביר להם מה נעשה כאן. יש גם ערך סביבתי של מניעת זיהום הים וכמובן – המטרה הלאומית של שיקום האקוויפר החוף".
יש כאן יופי של ניסוי, אבל מה החזון?
"אם תיתן לי את כל השטח הציבורי שאני צריך – איי תנועה, כיכרות תנועה, אפילו שבילי הליכה – הפוטנציאל הוא להשיב למאגרי מי התהום את כלל מי הגשמים בערים".
לצורך הפרויקט של זינגר, הוקם צוות היגוי הכולל את מנכ"ל קק"ל, יו"ר רשות המים, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל מקורות. "זה בעצם נותן תמיכה לאומית", פוסק זינגר. "זה שינוי תפיסתי. צריך להתחיל לראות במי הנגר משאב ולא מטרד, והשינוי הזה צריך להיעשות בכל הרבדים: ראשי ערים, מנכ"לים וכמובן תושבים. אני רוצה שהביו-פילטר יהיה אתר שאנשי השכונה שתיבנה כאן יחבקו".
בין שאנשי השכונות הירוקות יחבקו את ה"ביו-פילטר" ובין שלאו, חיבוק אחד זינגר כבר קיבל, והוא מאנשי עיריית כפר-סבא. "כשפניתי לרשויות בארץ, הפרויקט עורר בתחילה התנגדות רבה. אמרו 'זה לא כלכלי'. לשמחתי, כפר-סבא הייתה הראשונה לאמץ את הפתרון, כי בסופו של דבר מדובר באנשים, בעירייה, בחברה הכלכלית ובמפעל המים יש אנשים שאכפת להם".
זינגר משבח בעיקר את סמנכ"ל החברה הכלכלית, איתי הוכברג, שלדבריו מגיע כמעט מדי יום לאתר הביו-פילטר כדי לבדוק שהכול פועל כשורה. "בלעדיו לא הייתי מצליח להרים את זה", אומר זינגר. "איתי ידע לדחוף בזמנים קשים. מילים טובות מגיעות גם לאנשי מפעל המים (תאגיד המים של כפר-סבא), ובייחוד למנכ"ל רבקה הריסון ולעובדים מעוז ליפשיץ ושמוליק רודיטי".
אם אכן יצליח הביו-פילטר לתת פתרון ברמה הלאומית, כפי שהוא כיום באוסטרליה, יישמר לכפר-סבא מקום של כבוד. בכל זאת, היא הראשונה שביצעה את ניסוי הכלים בארץ. גם ראש העירייה, יהודה בן-חמו, מודע לכך.
"פעולת מתקן הביו-פילטר היא צעד חשוב בקידומה של מדינת ישראל וצעד חשוב בקיבוען של השכונות הירוקות בכפר-סבא כמודל ייחודי לסביבת מגורים ירוקה", אומר בן-חמו. "המערכת, שצפויה להציל עשרות מיליוני מ"ק של מים, ואף לסייע בטיהור מי התהום, מסמלת את מחויבות העיר לאיכות הסביבה".
בימים אלו זינגר מחפש עיר שתארח את מתקן הפיילוט השני בפרויקט. לדבריו, מתקיימים מגעים מתקדמים עם עיריות תל-אביב-יפו ובת ים, ונעשו פניות גם להרצליה, רמת-השרון והוד-השרון. "אני רוצה שהפיילוט הבא יהיה ליד הים כדי להראות שזה אפשרי גם בסביבה אחרת, ובה סוג אדמה שונה", אומר זינגר. "חשוב לי גם לבנות ביו-פילטר במקום שבו יש תשתית קיימת, על כביש קיים או בתוך שכונה קיימת. הרבה אנשים מביעים חשש שבניית ביו-פילטרים 'תהפוך' את העיר, וזה ממש לא כך".
באילו תגובות נתקלת כשפנית לשאר הערים בשרון?
"מדובר במגעים ראשונים. אנחנו מנסים לתאם פגישה עם ראשי הערים ומנכ"לי העיריות, להציג להם את הפרויקט ולהקים צוות משותף. המטרה היא לזהות אתרים פוטנציאליים לביצוע הפיילוט. אני מאוד מעוניין, למשל, לטפל במי התהום של רמת-השרון. אני רוצה להראות את האפקטיביות של הטיפול במתכות הכבדות שגרמו לזיהום הבארות. אני חושב שנוכל לסייע כאן".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם