באשמת האוצר: לשר לנדאו ברור מי גרם למשבר המים
השר לתשתיות לאומיות, עוזי לנדאו, מודאג מעתיד משק המים בישראל. בטור מיוחד ל"זמן מעריב" הוא טוען כי אם האוצר לא היה מטרפד את התוכניות לפיתוח מתקני התפלה, הכול היה נראה אחרת
השנה הנוכחית היא שנת הבצורת השביעית ברציפות, והיא עלולה להיות הקשה מכולן, אף יותר מזו שלפני שנתיים ושלוש. למרות גשמי הברכה, את מלוא התמונה נראה רק בשבועות הקרובים. לעתים, הגשמים שיורדים בפברואר משנים את התמונה לשנה. המאבק הנוכחי שלנו הוא למנוע מצב שבו מאגרי המים יחצו את הקווים האדומים. אנחנו נלחמים לא לחצות את הקווים השחורים. כי אם הדבר יקרה, או אז הנזק יהיה בלתי הפיך למאגרי המים.
הוועדה לבחינת משק המים, ועדת ביין, קבעה בדוח שלה כי הממשלה הייתה מודעת למצב הקשה של משק המים. החלטות הממשלה הן הוראות ביצוע לדרגים המקצועיים. אין מנוס מהמסקנה שהדרג המקצועי באוצר לא פעל לביצוע החלטות הממשלה, כמתחייב מסדרי מינהל תקין. האוצר הוא שצריך לשחרר את הכסף.
שר החוץ אביגדור ליברמן, כשכיהן כשר התשתיות, קיבל החלטה לפני שבע שנים להתפיל כ-500 מיליון מ"ק מים בשנה במתקני התפלה מאסיביים. אותה שנה הייתה גשומה, ואגף התקציבים באוצר החליט לחסוך את הכסף. את התוצאה אנחנו רואים כיום. מתקני התפלה חסרים, והמשבר הולך ומחריף. כדי שיהיו מתקני התפלה בעוד חמש שנים ותחנות כוח בעוד עשר שנים, צריך לפעול.
כאמור, הגוף שאחראי לכך שלא הוצאו כספים הוא אגף התקציבים באוצר. בדוח ועדת ביין נכתב כי באוצר הציגו את הגישות המקצועיות של משרדי החקלאות והתשתיות כשגויות, ופעלו לשינוי החלטות הממשלה וצמצום היקפי ההתפלה שנקבעו.
אנחנו צפויים למשבר דומה גם במשק החשמל. לפני שלושה חודשים הבאתי הצעה למשק החשמל. האוצר התנגד להצעה, וראש הממשלה הטיל על מנכ"ל משרדו להגיש הצעה משלו. בינתיים איבדנו זמן, ומשבר החשמל מעמיק. מה שיכולנו לעשות כדי להקל את קיץ 2012, איננו יכולים לבצע עכשיו.
דרך החור בגרוש
הפקידות במדינה יכולה לחסום החלטות ולעשות מה שהיא רוצה. במדינה מתקיים תהליך שנמשך 20 שנה, ומכל מיני סיבות נשללות סמכויות מהדרג הנבחר. לשם כך הוקמו רשויות סטטוטוריות כמו רשות המים והחשמל, וניתנו להן סמכויות שהיו בעבר במשרדי הממשלה. סמכויות הרשויות עוגנו באופן חוקי, כך שקשה להתערב בהחלטותיהן. כולם נכשלים בהתמודדות מול אגף התקציבים באוצר, שמשקיף על הכול דרך החור שבגרוש.
אם ראש הממשלה ידפוק על השולחן, ויגיד "אני רוצה מתקני התפלה", זה יקרה. גם אריק שרון יכול היה לעשות את זה כשהיה ראש הממשלה.
באחרונה ביקרתי בסמינר ובמסגרתו סיפר שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, איך ישראל ביצעה את פרויקט המוביל הארצי. כיום אין סיכוי לפרויקט דומה, כי הפקידות היא בעלת הכוח. אנחנו עובדים על תוכנית אב למשק המים, והיא תימשך חמש שנים. בתוך כמה חודשים נגיש תוכנית
חומש. החלטת הממשלה מדברת על התפלה בהיקף של 750 מיליון מ"ק מים בשנה.
באשר לעתיד, אני רואה שמדינת ישראל תמשיך להתחבט ולמצוא את הפתרונות לניצול יעיל יותר של המים, כולל טיהור מלוא מי הביוב לצורך שימוש בחקלאות. ישראל תיאלץ למצוא טכנולוגיות זולות ופשוטות יותר להתפלה וטיהור מים, מעבר לטכנולוגיות הקיימת של אוסמוזה הפוכה.
אינני יודע אם אנשים מודעים להישגים של ישראל בניהול המים. בעבר המים זרמו מהצפון, מהכנרת, דרומה. כיום המים זורמים מהמרכז צפונה ודרומה. יש מוביל ארצי של מים מטוהרים מהשפד"ן לנגב במטרה להשקות את עוטף עזה. ללא מים מושבים אין חקלאות. סוריה וירדן סובלות מאוד מהבצורת. בסוריה יש חקלאים שנותקו מבתיהם. בירדן אפשר לראות פעם-פעמיים בשבוע מכלית מחלקת מים, כי יש שם קיצוב. בארץ עם כל הקשיים, עדיין יש מים כשפותחים את הברז. ועל כך נחמתנו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם