ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

"אין להם זכות לפטר אותי": מלחמתה של הטרנסג'נדרית נגד פיטוריה

"לי יש זכות לעבוד כמי שאני ואני לא צריכה להסתיר את עצמי". ריאיון ראשון עם הטרנסג'נדרית שתבעה מסעדה תל-אביבית מוכרת בה עבדה, מכיוון שנאסר עליה לבוא לעבודה לבושה בבגדי נשים

תביעה תקדימית שהוגשה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לפני כשבועיים מנסה לעגן לראשונה בארץ את זכויותיהם של טרנסג'נדרים בתחום העבודה. במסגרת התביעה טוענת עובדת מסעדה טרנסג'נדרית שהיא ספגה השפלות במקום עבודתה בשל זהותה המגדרית, ולבסוף אף פוטרה מהמסעדה מסיבה זו.
 
ב' נולדה כזכר, אך מגיל צעיר מאוד התחילה להרגיש לא נוח עם גופה, ובשנים האחרונות התחילה לעבור תהליך לשינוי מין, שבמסגרתו שינתה את שמה, התחילה ללבוש בגדי נשים, לרבות חזייה מנופחת, ולהתאפר, והיא אף עומדת להתחיל טיפול הורמונלי.

בפברואר האחרון התחילה ב' לעבוד במספר תפקידים בסניף של מסעדה תל-אביבית מוכרת במרכז העיר (על שמה של התובעת ושם העסק הוצא צו איסור פרסום). מכתב התביעה עולה שבזמן שהתחילה את עבודתה, אף שנראתה כמו גבר ולא לבשה בגדי נשים לעבודה, היה ברור לכל העובדים במסעדה שב' עוברת תהליך לשינוי מין, והיא אף נודעה שם בשמה הנשי, וכך אף הופיעה במחשב הנוכחות.

הצרות התחילו במאי האחרון, כשב' החליטה להגיע לעבודה עם איפור ולק בציפורניים. "מהר מאוד הובהר לי שזה לא מתקבל על הדעת, ובאופן די מידי התחילו איומים ממשיים בפיטורים", אמרה ב' בריאיון ראשון. "כשהגעתי פעם אחת בלבוש נשי קיבלתי נזיפה והתבקשתי להחליף בגדים. במקרה היו לי שם בגדים להחלפה, אבל זה היה מאוד מכעיס, מאוד פוגע".

לדברי ב', מאותו יום התחילה מסכת של ויכוחים בינה לבין מעסיקיה. כך, באחד הימים, הודיעו לב' שמרשים לה להשתמש רק באיפור לעיניים, וזאת בעוד שעובדות אחרות הגיעו לעבודה מאופרות לגמרי. מכתב התביעה עולה שהמנהלת הישירה של ב' הסבירה את האיסור בכך שהופעתה "מצחיקה ולא מכובדת".

באמצע נובמבר החליטה ב' לא לוותר, והופיעה לעבודה בלבוש נשי מלא. לפי כתב התביעה, בשלב זה התפרץ עליה בעל העסק, שאף התעקש לאורך כל התקופה לפנות אליה בלשון זכר, ואסר עליה לשוב לעבודה כל עוד היא מסרבת להתלבש כגבר. הבעלים "עלב בה, טען שהיא מבריחה לקוחות... והדגיש כי היא רשומה כ'עובד' ולא כ'עובדת', ולכן זו זכותו המלאה לדרוש ממנה שתיראה כגבר".

מאז ב' מובטלת למעשה, ועכשיו כאמור היא תובעת את המסעדה, ודורשת מאה אלף שקלים כפיצוי. לדברי עו"ד דורי ספיבק, המייצג את ב' מטעם הקליניקה לזכויות אדם באוניברסיטת תל אביב, מדובר בתביעה תקדימית.

"במשפט הישראלי כיום אין אף פסק דין או אמירה שיפוטית שמתייחסת לנושא של זכויות טרנסג'נדרים בעבודה, ואני חושב שהתביעה תהיה הזדמנות ראשונה לקבוע שהאיסורים על אי אפליה בעבודה חלים על אפליה מחמת זהות מגדרית", אומר ספיבק.

"כך גם לגבי הטיעון שלנו על הטרדה מינית. החוק אוסר

להשפיל אדם על בסיס מינו או נטייתו המינית, ואנחנו חושבים שמדובר גם בלבוש של טרנסג'נדרית, או זה שהיא מבקשת ללבוש שדיים. ההתייחסות של הבעלים לזה היא מבזה ומשפילה, ולכן מהווה הטרדה".
  
בכתב התביעה מפרט ספיבק, על בסיס עדות מומחה של נורה גרינברג, יועצת לסוגיות זהות ומגדר ופעילה למען זכויות טרנסג'נדרים, עד כמה רגישים שלבי המעבר הראשוניים של תהליך שינוי המין ושל הצגת הטרנסג'נדרית את עצמה כאישה בציבור.

גרינברג מציינת שמקרים מסוג זה נפוצים מאוד בשוק העבודה הטרנסג'נדרי, שמלא בהתנכלויות ופיטורים על בסיס זהות מגדרית, אלא שרוב המקרים לא מגיעים לבית המשפט. "במקרה הזה, שהוא מאוד בוטה ומקומם, מדובר במישהי אמיצה שהחליטה לעמוד על הזכויות שלה", אומרת גרינברג. "מבחינתנו זה עניין מאוד חשוב ציבורית וחברתית, שגם משדר מסר לקהילה, ובתקווה גם יגרום למעסיקים לחשוב פעמיים לפני שייפגעו באוכלוסייה הזו".

בדיון הראשון בבית הדין לעבודה, שנערך יום לאחר הגשת התביעה, טענה עורכת דין מטעם המסעדה שהבעלים לא מתנגדים לתהליך שינוי המין, אלא רק להופעתה הלא מכובדת של ב'. היא גם הציעה בשמם שב' תחזור לעבוד ושיימצא הסדר בנוגע להופעתה.
 

על כך הוסיפו הבעלים בריאיון לזמן תל אביב: "העובדות הברורות הן שהיא התחילה לעבוד כגבר, לפני שהיא עברה את תהליך שינוי המין. היא נמצאת כיום בתהליך, בטיפול אצל מומחית, ועד היום לא עברה את התהליך הפיזי. במשך שמונה חודשים היא באה כגבר ויום בהיר אחד היא באה כאישה וזה נראה לנו לא לעניין, והיו גם לקוחות שהתלוננו".

מכיוון שבדבריהם של בעלי העסק לא נכללה התנצלות, החליטה ב' שלא לקבל את ההצעה. "ברור לי שהם נבהלו מהתביעה, אבל אין לי כוונה לחזור רק כדי שהם ימצאו תירוץ אחר בשביל לפטר אותי או שיתייחסו אליי בצורה שתגרום לי להתפטר", היא אומרת. "במהלך כל האינטראקציה שלי עם ההנהלה היה דבר אחד מאוד עקבי בדברים שהם אמרו, וזה שלא שהם טרנספובים, אלא שהם חושבים על העסק, ומה הלקוחות יחשבו, ושכל האיומים וההשפלות נבעו רק משיקולים של טובת המסעדה.

"מה שחשוב מבחינתי זה שייקבע שלי יש זכות לעבוד כמי שאני ואני לא צריכה להסתיר את עצמי, ושלהם אין זכות לאיים עליי או לפטר אותי בשם האינטרס הכלכלי של העסק. כמו שאי אפשר לפטר אישה שילדה או גבר במילואים, כך גם לא צריך להורות לפטר אותי כטרנסית בגלל אינטרס כלכלי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...