ועל הנפלאות: לרגל החג, חמישה סיפורי נסים מהחיים
אישה שאיבדה את בנה התינוק וקיבלה חיים חדשים. אם שילדה תאומים לאחר שנזקקה ל-107 מנות דם. בחורה שנדרסה והרופאים אבחנו אצלה גידול. חייל שברגע האחרון נמנע ממנו להיכנס ללבנון. ונהג מונית שניצל מלינץ'. נסים גדולים התרחשו לא רק בימים ההם, אלא גם בזמן הזה
לכבוד חג החנוכה, הידוע כחג הנסים, חמישה אנשים מהאזור מספרים על נסים שקרו להם בחיים.
איריס אורינגר: החליפו לי את כל הדם בגוף ונשארתי בחיים
איריס אורינגר (37), תושבת זיכרון יעקב, ניצלה בניתוח מורכב. אורינגר, שהייתה בשבוע 27 להריונה עם זוג תאומים, הובהלה לניתוח קיסרי דחוף בדיוק ביום הולדתה עקב ירידת מים מוקדמת וזיהום. הניתוח הסתיים בלידת שני תאומים בריאים, אך מצבה של אורינגר הידרדר בשל דימום מאסיבי.
איריס אורינגר עם התאומים וצוות בית החולים הלל יפה צילום: יחצ הלל יפה
"במהלך שהייתה ביחידה השתדלנו למשוך את ההיריון ככל הניתן, אך לקחנו בחשבון את האפשרות שנאלץ ליילד אותה מוקדם מהצפוי", מסביר פרופ' מוטי חלק, מנהל המחלקה לנשים ויולדות המתמחה בהיריון בסיכון. "בהתאם, ניתנו כל הטיפולים התרופתיים הנדרשים כמו למשל טיפול להבשלת הריאות של העוברים ואנטיביוטיקה מניעתית".
במהלך אישפוזה, נראה היה כי מתפתח זיהום בגופה של איריס ויש הכרח לבצע את הניתוח לאלתר, זאת בהתייעצות עם מומחי הפגייה. היא נלקחה לחדר ניתוח לביצוע ניתוח קיסרי שבמהלכו נולדו לה תאומים, אשר הועברו להמשך טיפול בפגיית המרכז הרפואי. עם זאת, במהלך הניתוח התגלה כי מצבה של איריס מורכב משחשבו והיא אף החלה לאבד דם רב עקב מצב של שליה נעוצה, המונע מהרחם להתכווץ.
לחדר ניתוח הובאו מנות דם רבות על מנת לעמוד בקצב איבוד הדם של איריס בעת ביצוע הניתוח הסבוך. "כמעט כל מומחה אפשרי הגיע לחדר ניתוח, מתחום האורולוגיה, מתחום ההמטולוגיה וכמובן מתחום המיילדות", מספר פרופ' חלק. "הרגשנו שאנחנו ממש נלחמים
על חייה בכל רגע נתון".
מלבד 25 מנות דם, איריס נזקקה גם לעשרות סוגי דם שונים כמו פלסמה, וכן את התרופה פקטור 7, שהיא תרופת קרישה מיוחדת ויקרת ערך. בסך הכול – 107 מנות דם ומוצריו. מדובר בכמות כמעט נדירה במצבים כאלה.
בתום שעות רבות הצליח הצוות לייצב את מצבה של איריס והיא הועברה להמשך טיפול ביחידה לטיפול נמרץ כללי. לשמחתו של הצוות, התאוששותה של איריס הייתה מופלאה ותוך מספר ימים היא כבר הועברה למחלקת יולדות להמשך השגחה וטיפול.
שבוע וחצי לאחר מכן, היא ישבה בפגיה עם שני ילדיה. עדיין חיוורת מעט, אבל מחייכת ובריאה: "מדהים לחשוב שבעצם החליפו לי את כל הדם בגוף ואני עדיין כאן. נס של ממש. נכון, זו בהחלט לא המתנה שצפיתי לה ביום ההולדת, אבל ברור לי שהרווחתי את החיים שלי בחזרה. עכשיו כל מה שאני רוצה זה ששני התאומים יתחזקו ונוכל לצאת הביתה".
פרופ' חלק מסכם: "ללא ספק, זהו סיפוק גדול לראות שעבודת הצוות המקצועית, המהירה והמורכבת שנדרשנו לה במקרה של איריס הצליחה, למרות כל הקשיים שבדרך. איריס קיבלה במתנה את חייה לכבוד יום הולדתה, ואולי זה לא מקרי שזה קרה דווקא בחנוכה".
רמי אליהו: חטפו אותי ואיימו לרצוח אותי
רמי אליהו (50), נהג מונית מנתניה, לא מפסיק להודות על הנס שקרה לו בחייו. ארבעה בני מיעוטים חטפו אותו וניסו לרצוח אותו. אלמלא הצליח להימלט מחוטפיו ולמצוא מקלט בעיר הערבית אליה נחטף, הוא לא היה מצליח לשרוד.
רמי אליהו צילום: ויטלי קיטייב
"החבר'ה האלה התקשרו אליי בסביבות 17:30 ואמרו שהם מחכים לי בכיכר. הם שילמו לי על הנסיעה והחזרתי להם את השעון. כעבור שעתיים הם התקשרו וביקשו שאאסוף אותם. כשבאתי, עמדו בכיכר שני נערים ובדרך הם ביקשו שאאסוף שני חברים שלהם. הם ביקשנו לנסוע לכיוון קלנסווה".
אליהו לוקח נשימה ארוכה וממשיך לתאר: "הם נראו חברותיים והיה כיף להסיע אותם. כשהגענו למקום, הם ביקשו שאמשיך איתם לטייבה. אני לא בחור חשדן, אבל פה נפלתי. התחיל להיות כבר חשוך כשנכנסנו לטייבה.
"המשכנו בכביש עפר ופנינו לשביל כורכר. רק אז נדלקה לי נורה אדומה. משהו פה לא נראה לי, אבל בכל זאת המשכתי. הגענו לסוף השביל וכבר לא היה לאן להמשיך. איך שעצרתי את המונית, הבחור שהיה מאחוריי הצמיד לי משהו חד לצוואר, משך לי בשיער לכיוון המשענת, ואמר 'מה תעשה עכשיו יא מניאק?'.
"הכול קרה בשניות, ועלו לי סרטים לראש. כשהוא התחיל להדק את הסכין לצווארי, הרחקתי את ידו ביד ימין שלי, פתחתי את הדלת ועפתי החוצה. ארבעת החבר'ה הקיפו אותי. ניסיתי להתגונן, אבל הבנתי שאין לי סיכוי ועליי לברוח לפני שהם גומרים אותי.
"התחלתי לרוץ, והם אחריי. האוטו מונע עם מפתח בפנים. הם חזרו למונית והתחילו לנסוע אחריי. הם ניסו לדרוס אותי, וקפצתי על הסלעים בצד. כשהם יצאו מהמונית, הצלחתי להיכנס לאחד הבתים.
"סיפרתי לדיירי הבית על מה שקרה לי, והם הרגיעו אותי. הם הציעו לי מים והזעיקו משטרה. תוך כמה דקות הגיעו השוטרים, אבל השודדים כבר נעלמו".
אליהו מספר כי אחרי הטראומה שחווה הוא לא עבד מספר חודשים ונזקק לטיפול פסיכולוגי. "ראיתי פשוט את המוות בעיניים. אחרי חצי שנה התקשרו ממשטרת כפר סבא והתבקשתי להגיע למסדר זיהוי. שם ראיתי את זה שישב לידי באותו יום. מאז, כשאני שומע מבטא ערבי, אני לא מסיע אנשים".
ורד טביב: הצלחתי להיכנס להיריון לאחר קריסת מערכות
לוורד טביב (38), בעלת מספרה מכפר סבא, קרו שני נסים גדולים בחייה: היא הצליחה לבנות את חייה ולהשתקם לאחר אובדן בנה לפני עשר שנים והצליחה להתגבר על קריסת מערכות בעקבות סיבוך רפואי. באותה תקופה איש לא האמין כי תשרוד.
ורד טביב צילום: יוסי אלוני
הצלחת לשקם את חייך.
"כן. זה בהחלט מזל גדול. לפני אור היה לי קשה מאוד להיכנס להיריון. לקח שנה וחצי עד שנכנסתי להיריון. אחרי שאור מת נכנסתי להיריון רק מהריח של בעלי".
מסלול החיים של טביב איים להשתבש פעם נוספת. ב-9 בדצמבר 2007 הייתה טביב בהריון בחודש השני כשלקתה ברעלת היריון, תופעה הגורמת לסיבוכים קשים. "זה היה נדיר מאוד כי בחודש שבו הייתי לא מתרחשת רעלת היריון. במשך יומיים הרופאים לא גילו את מקור הכאבים. באולטרה סאונד ראו שאין דופק לעובר והחליטו לעשות לי גרידה. אחרי שהוציאו אותי מהגרידה, אמרו להורים שלי שהכול תקין".
חמש דקות לאחר שיצאה מחדר הניתוח, קרסו כל מערכות גופה של טביב. "סבלתי מכשל זיהומי מערכתי. הרופאים נאלצו לכרות לי את הרחם ואף אחד מהם לא חשב שאחיה. הכליות לא תפקדו, ועשו לי דיאליזות. גם הריאות והלב לא תפקדו כראוי.
"אחרי שכרתו לי את הרחם נאלצו שוב לנתח אותי, כי איבדתי הרבה דם. נתנו לי 48 מנות דם וחיברו לי נקז לגוף. הרופאים לא ידעו מה לעשות. בניתוח השני הם לא האמינו לשבריר שנייה שאצא ממנו.
"אבל כנגד כל הסיכויים אחרי חודש וחצי התעוררתי ותוך שבוע הייתי במצב מאוזן כאילו דבר לא היה ולא נברא. לקח לי זמן ללכת ולדבר. אני מרגישה היום שאלוהים חס עליי למען הילדים שלי".
ואין בך מרירות על כך שהבן שלך נהרג?
"אני לא כועסת על אף אחד. תמיד הייתי אדם מאמין. אני מאמינה שהכול בידי בורא עולם. אני מאמינה בהרבה כוחות ותפילות. המשפחה שלי הייתה לצדי כשהייתי מאושפזת. כולם דאגו לי. הביאו לי רבנים ומקובלים שיתפללו, וזה הצליח".
מה התובנות שלך בעקבות כל מה שקרה לך?
"שיש חיים אחרי. צריך הרבה כוח ואמונה כדי לעמוד על הרגליים. בלי האמונה שלי, שום דבר לא היה מצליח. צריך לחיות את הרגע. צריך להיות אדם טוב, להסתכל על האור בעיניים, וזה נוגע בנו. אם אנחנו באמת רוצים, נשיג כל דבר, גם את הבריאות שלנו. ללא המשפחה שלי, ללא בעלי ומשפחתו, ללא החברים, לא הייתי שורדת. כולם התחננו לבורא עולם. אני לא דתייה, אבל אני אדם מאמין. שום דבר לא ברור מאליו".
נס עדני: חייל אחר עלה במקומי לרכב וכך חיי ניצלו
בנסיבות אחרות נס עדני (38), הנדסאי מכונות מגבעת אולגה, היה צריך להיות עכשיו בעולם אחר. במהלך מלחמת לבנון ניצלו חיי במזל לאחר שנדרש לפנות את מקומו במשאית לחייל אחר. בכניסה ללבנון פגע טיל ברכב, וכל יושביו נפגעו.
נס עדני צילום: עצמי
"באחד הימים הייתי אמור להיכנס עם שיירה לתוך לבנון. כבר הייתי אחרי תרגולת, ישבתי במשאית וחיכיתי שנצא לדרך. פתאום, בלי הודעה מוקדמת באו והודיעו לי 'אתה יורד מהרכב'.
"מתברר שהגיע חובש מילואימניק שהשיג באופן חריג אישור להיכנס ללבנון. זה היה יוצא דופן, כי באותם ימים נכנסו רק חיילי סדיר. בדקה ה-90 החליטו, בלי שביקשתי ובלי הודעה מוקדמת, שאותו חובש ייכנס במקומי ללבנון.
"ירדתי מהמשאית, והמילואימניק ישב בכיסא שלי. הרכב נכנס ללבנון, וספג פגיעה ישירה של טיל. כל הרכב עלה באש. החובש שהחליף אותי וישב במקומי, וגם הנהג, נפצעו באורח קשה.
"כשסיפרו לי מה שקרה הייתי בשוק. הרי אני הייתי אמור לשבת באותו כיסא, ואם הוא לא היה מחליף אותי – אני הייתי זה שנפצע קשה. הרגשתי את יד הגורל, אמרתי תודה לאלוהים ששמר עליי. עד היום אני מרגיש שנעשה לי נס גדול".
דניאלה: עברתי תאונת דרכים ואז גילו אצלי גידול מוחי
נהוג לומר שאין דבר רע שאין בו מעט טוב. לא פעם נולדים דברים טובים דווקא מתוך החושך והשחור. זה מה שקרה לדניאלה (בעבר היה שמה דינה, אך בעקבות מה שעבר עליה שינתה את שמה לדניאלה), תושבת רעננה. לפני שבע שנים היא הובהלה לבית החולים אחרי שמכונית פגעה בה. בבדיקות שעברה התגלה גידול במוחה, שהוסר בניתוח.
אילוסטרציה דייב בוימוביץ
"הובלתי לבית חולים, עשו לי בדיקות מקיפות כי הקאתי והיה לי זעזוע מוח. ראיתי שהרופאים רצים ובאים, באים ורצים, ואז גילו אצלי גידול בגודל כדור פינג פונג בגזע המוח שדחף את החדר הרביעי.
"הובלתי לבילינסון, שם פגשתי את משפחתי. הכול נפל עליהם. נותחתי בראש שבוע לאחר התאונה. לא יכולתי לדעת שיש לי גידול על גזע המוח. אילולא התאונה סביר להניח שלא הייתי כאן היום".
לאחר הניתוח דניאלה התקשתה לתפקד ובמשך שנה היא לא עבדה. פגישה מקרית עם המתקשר דרור ירדני, תושב רעננה, הצליחה להביא לשיפור מצבה. "דרור ראה אותי בסופר וניגש אליי", היא נזכרת. "מבלי להכיר אותי, הוא לקח את כף ידי ואמר לי שעבר עליי משהו, שהייתי בין חיים למוות, ושכנראה יש לי זכות להיות כאן בעולם. אני מאמינה בקשר בין הגוף לנפש. כשהגוף נפגע ויש זעזוע, יש לנפש מה להוציא החוצה".
בעקבות המפגש עם ירדני, דניאלה החליטה לפנות לעצת רבנים. בעצתם היא שינתה את שמה הקודם, דינה. "מצבי היום השתפר, אני מדברת, אוכלת והולכת. וזה אחרי שהייתי בשיקום. היום אני לומדת להשתמש במחשב, הכול נמחק לי באנגלית וחוזר לאט לאט. חזרתי ללמוד נהיגה, ועכשיו אני נוהגת".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם