ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

ג'ימי טורק משיב אש: "יש פה חבורה של סמרטוטים. אין הנהגה ביפו"

אחרי שמכוניתו הוצתה ביפו והוגשה נגדו תלונה על הסתה, רפעת (ג'ימי) טורק שובר שתיקה. תהליך הייהוד שעובר על יפו מוציא אותו מכליו. כדורגלן העבר ומי שהיה סגן ראש עיריית תל אביב פותח את הארכיון הפרטי שלו ומשיב אש: "בעלי התפקידים פה דואגים רק לעצמם, ויפו נשארת מוזנחת"

הצעקות החרידו את שנתו. קצת לפני חמש בבוקר התעורר רפעת (ג'ימי) טורק בבהלה. אשתו טלטלה אותו עד שקפץ מהמיטה. ריח חריף של עשן נכנס לחדר השינה. "לא לקח לי יותר מדי זמן להבין מה קורה פה. ישר הבנתי ששרפו לי את האוטו".

כמה שעות לאחר מכן יושב טורק בביתו שברחוב הלוטוס ביפו. התריסים מוגפים. הג'יפ השחור, שעומד דרך קבע בחוץ, מפויח. מכסה המנוע פתוח, ילדים סקרנים מתקהלים מסביבו, מציצים פנימה. אשתו, וופא, שהייתה בדרכה לעבודה בבית החולים, פתחה את הדלת בבוקר וראתה את הרכב המשפחתי עולה באש.  

"מזל שיש לי גינה", אומר טורק. "הורדתי את הלהבות עם צינור ההשקיה והתקשרתי למשטרה ולמכבי האש". לאחר מכן התיישב על מדרגות ביתו, הביט בעשן המתפזר, וחיכה לצוות הסיור המשטרתי.

זה קרה בתחילת השבוע שעבר, וטורק לא ממש מופתע: "בזמן האחרון יש עליי איומים שמתחילים להיות קרובים וצמודים. הם באו כמו נמושות, כמו ילדים פחדנים, לא כמו גברים. זבלים. מתגנבים באמצע הלילה. אם היו נכנסים לתוך הבית שלי, אני מבטיח לך, הם לא היו יוצאים".

טורק רגיל להיות בעין הסערה. כשהוא רץ במגרשי הכדורגל במדי הפועל תל אביב והנבחרת בשנות השבעים והשמונים, ירקו עליו וקיללו אותו בגלל שהוא ערבי. כשהוא רץ לעירייה מטעם מר"צ בשנות התשעים, שרפו לו את המכונית וכינו אותו משת“פ ציוני. הפעם, מתנגדיו מכנים אותו "לאומן אובססיבי".
 

שריפת המכונית של טורק (56), לשעבר סגן ראש עיריית תל אביב, הוסיפה אש למדורה הבוערת שאוכלת כל חלקה טובה ביפו בשבועות האחרונים. מדובר במתיחות שמקורה בביקורת נוקבת שמותח טורק כלפי בעלי תפקידים בכירים ביפו, אשר לטענתו, מתפקדים כ"משת"פים" של העירייה, שותפים ל"טרנספר" לערביי העיר ופועלים מאינטרסים אישיים.

חמוש במצלמת וידאו מסתובב טורק ברחבי יפו, אוסף ממצאים, מסמכים ועדויות בנוגע למצוקת הדיור והנדל"ן בעיר ומתריע מפני הסכנה הגדולה שמאיימת, לתפיסתו, על התושבים הערבים: מגמת ייהוד העיר.

בשנים האחרונות הוא הפך לאחד מהקולות הבולטים ביותר במאבק של ערביי יפו נגד עיריית תל אביב. ומי שמכיר אותו יודע: טורק לא טורח להיות פוליטיקלי קורקט.

לא כולם מרוצים מזה. בעיתונות המקומית הוא מוצג לאחרונה כ"הזוי", "אובססיבי" ואף הוגדר כמי ש"מטיל אימה" על בעלי תפקידים בעיר. תלונה אף הוגשה נגדו באחרונה בחשד להסתה. טורק לא מתרגש.
"הנהגה? הנהגה של מי? בסך הכל חבורה של סמרטוטים. אין הנהגה פה ביפו", הוא אומר בכעס.

כמה אנשים ביפו תוהים אם יש קשר בין הביקורת שמשמיע טורק להצתת רכבו. טורק בטוח שכן, וסבור שמישהו מנסה להעביר לו מסר במטרה להשתיקו. "תשמעי, אדם ששורפים לו את האוטו הוא לא מבסוט. זו הרגשה חראית, הכי זיפתי שיכול להיות", אומר טורק בראיון ראשון מאז האירוע.

"אני לא מפחד מאף אחד. רק מאלוהים. הם לא ימנעו ממני את מה שאני רוצה לעשות. אני מקווה שהאדונים שאחראים על החוק פה יעשו משהו בעניין. שלא ייתנו להם למשוך את זה לדברים יותר רציניים", בינתיים, בסכסוך הערבי-ערבי המפותל הזה, רשימת החשודים הפוטנציאלים ארוכה יותר מההיסטוריה של יפו, ושמות רבים של גורמים בעיר כבר נקשרו אליה, כשמתנגדיו העזים של טורק אפילו פיתחו תאוריית קונספירציה שמחזירה את החצים לכיוונו. 

"נא להשתין", נכתב בצבע שחור על אחד מקירותיו של בית הקברות המוסלמי שביפו. המצלמה נעה באיטיות קדימה, מתמקדת בכתובת המרוססת, לאחר מכן משייטת על פני הקברים המוזנחים, ערימות של אשפה מונחות ליד כל אחד מהם. צמחיית פרא פורצת מתוך המצבות הסדוקות.
 

טורק מתקרב אל המסך שעליו מרצדת התמונה, ומנחית לפתע אגרוף בחוזקה על המקלדת. הוא עדיין מתרגז בכל פעם שהוא צופה בסרט הקצר הזה שצילם. סרט אחד מתוך מאות. "זה יכול להיות בית קברות אצלכם? כל פעם, אחרי שמנקים אותו, תוך דקה הופכים אותו למזבלה. רק ביפו רואים דברים כאלה".

שנתיים חלפו מאז סיים בתסכול ניכר לכהן כחבר מועצת עיריית תל אביב, לאחר עשור בתפקיד. הסמל הכי צבעוני של יפו שצמח בשכונת פשע, הלך לשחק כדורגל כשחבריו הזריקו סמים, עשה היסטוריה כשהפך לשחקן הערבי הראשון בנבחרת ישראל, אך לא שכח להזכיר את מצוקת ערביי יפו מול כל מיקרופון פתוח.

הוא סימל את הדו קיום היהודי-ערבי, אך נותר מריר לאור הניסיונות שכשלו לשנות את המערכת מבפנים. את המאבק שלו עם ההנהגה המקומית הוא מטפח כבר שנים ("מושחתים, משת“פים"), ואת דברי התוכחה שלו לעיריית תל אביב ולעומד בראשה הוא לא חסך בזמן הכהונה שלו ("לחולדאי נוח להנציח את הנחיתות של הערבים") ובטח לא אחריה.

"ניסו לקנות אותי בכסף. להציע לי משרה מכובדת בשביל שאפסיק להעביר ביקורת ולהגיד את מה שאני חושב. אבל מה לעשות שאותי אי אפשר לקנות? בשביל להיות פוליטיקאי צריך להיות שקרן ונוכל ותחמן. כשראיתי שאני לא יכול לשנות מתוך העירייה, שמתי את המפתחות והלכתי הביתה. לא נותנים לך שם לעשות כלום". 

טורק יושב בחדר העריכה הקטן שלו, שממוקם בתוך מקלט בסמוך לביתו שמשמש כמקום מפגש לילדי יפו, כחלק מעמותה שהוא עומד בראשה לעידוד הספורט והתרבות בעיר. בתקופה האחרונה הוא מקדיש זמן ניכר לתשוקה האמיתית שלו: צילום.
 

תושבי יפו כבר התרגלו לראות אותו מסתובב ברחבי העיר עם מצלמה, מתעד הפגנות, הריסות בתים, לוויות, דייגים בים, ילדים משחקים כדורגל, בניינים עתיקים וסתם שיפודים על האש. במקביל לעבודותו כפרשן כדורגל וכמרצה בבתי ספר, הוא עובד על שני סרטים דוקומנטריים באופן עצמאי.

אולם המתיחות האחרונה בינו לבין בעלי תפקידים ביפו נובעת סביב סרטים ביקורתיים שהוא מצלם על אופן פעולתם. חלקם מועלים ליוטיוב וגוררים תגובות אוהדות או זועמות, תלוי לאיזה צד אתם משתייכים בסכסוך הזה.

"אני מצלם את מה שאני רוצה ואף אחד לא יכול למנוע ממני. הם מסיתים נגדי וטוענים שאני לאומן. לפני שבוע עיכבה אותי משטרה, קפצו עלי שלושה אנשים עם לבוש אזרחי כאילו רצחתי מישהו. הלו, אני לא זורק אבנים על אף אחד, אני רק מצלם. אני מגלה את הפרצוף האמיתי של האנשים פה.

"אני עוד לא שמעתי שבמדינה הזאת לא חוקי לצלם ברחוב. את יודעת כמה תמונות יש לי? משהו כמו 300 אלף תמונות סטילס. יש לנו עמותה פה ואני מצלם. מה רע בזה? מי שאין לו מה להסתיר, אין לו מה לפחד, נכון?"

מה אתה מצלם?
"אני מצלם כל מה שזז ביפו. הנה תראי, גרפיטי על הקיר: ’ליד הים לערבים אסור לגור'.  אני מצלם את זה וכשאני צריך את זה, אני יכול להשתמש בזה. תראי איזה יופי, תמונות של יפו מגג בניין גבוה. מה לעשות, אני מצלם. אני אוהב לצלם. את התמונות האלה אף אחד לא מצלם ואף אחד זה לא מעניין את הסבתא שלו.

"עוד מעט לנו, לתושבים הערבים, לא יהיה זכר פה. אנחנו נעלמים. מה יהיה בעוד חמש שנים? אני לא אוכל לצלם את הדברים האלה. חשוב לי לתעד וחשוב לי לחשוף את האמת. המטרות שלי זה לא לזרוק את אף אחד לים, אלא להמשיך לחיות קצת יותר טוב במקום שלנו.

"אין לי שאיפות פוליטיות, אפילו לא להגיע להיות יו“ר ועד הרחוב הזה. אני בן אדם כזה שאומר דוגרי. אתה עקום - אני אומר לך שאתה עקום. אם אתה בסדר, תקבל ממני פרגונים מפה ועד טבריה".
  
למה החלטת להתחיל לתעד?
"היום מנסים להעלים כל דבר ששייך לעבר ולמקומיים. עם כל תנופת הבנייה הזאת, בעצם, מגרשים את הערבים מיפו. אני יושב בבית ורואה את הדברים האלה קורים מול העיניים שלי ואני חושב לעצמי ’מה אני יכול לעשות?'

"אני מנסה להגיד לתושבים כאן ’הלו, תתעוררו'. אם אני לא אעשה את זה, אני בוגד בעצמי ובמצפון שלי. זו לאומנות? זו הטלת אימה? הם רוצים להפנות את השב"כ שיטפל בי? יופי, שיבואו. אני מצלם. כשהממסד מתנכל לאנשים אני מצלם".

לא הרימו גבה לנוכח העובדה שאתה, כוכב כדורגל לשעבר, התחלת פתאום לצלם?
"לא מעניין אותי מה אנשים חושבים. מה עדיף? לצלם או לירות? לצלם או לזרוק אבנים? אני עושה הכל ברור ושקוף ואף אחד לא יכול למנוע ממני. אדם רגיל יכול לצלם את הבניין היפה הזה, נגיד חמישים תמונות. אני בשעה מצלם אותו משבעים זוויות, תופר לו 300 תמונות. אוהב, מה לעשות, אוהב. יותר מעשר שנים זה התחביב שלי. כשאני עצבני, אני הולך לתיקייה של התמונות, מסתכל ונרגע".

טורק עובר בגאווה על ארכיון הסרטים והתמונות שלו. "הנה תראי, דייגים בקיסריה. הלכתי בשתיים בלילה, ישנתי בקיסריה באוטו בשביל לצאת איתם בחמש בבוקר. זה היה לילה, קור אימים וגשם. הלכתי לצלם איך הם תופסים כרישים. עוד לא יצאה השמש ואני מצלם אותם. ירד עלינו גשם ואני עם המצלמה שלי, שעולה 25 אלף שקל ובלי ניילון ושום דבר, כמעט הלכה לי המצלמה.

"אז את שואלת מה אני הולך לצלם? אני אוהב את זה. למי יש צילומים כאלה? זה דברים מיוחדים. את תראי איך הם תופסים כרישים, תתעלפי. את יודעת מה זה לאהוב לצלם? צילום זה תרבות. אם אני אתן את זה לערוץ 2 ינשקו לי את הידיים".

אנחנו מסתובבים ביפו עם האוטו החלופי, המתפרק, שקיבל מהמוסך. הוא נוסע ברחובות הצרים של שכונת עג'מי, נוף ילדותו. אז שכונת עוני ופשע, היום שכיית חמדה מטופחת, פנינת נדל"ן עם מיזמי בנייה יוקרתיים, שהאחרונים שיכולים להרשות לעצמם לגור בהם הם התושבים המקומיים. בתי קפה אלגנטיים, גלריות אמנות וחנויות בוטיק צצות לצד בניינים מפוארי חזות. ג'יפים יוקרתיים חונים בצפיפות על המדרכה.
 

תנופת הנדל“ן הבלתי נתפסת שמתרחשת ביפו בשנים האחרונות אמנם הביאה לפיתוח (חלקי) של תשתיות העיר, אולם גרמה למחירי הדירות להרקיע שחקים. צעירים רבים שגדלו ביפו אינם יכולים להרשות לעצמם אפילו דירת שני חדרים ונאלצים לעזוב את העיר.

טורק מצקצק בלשונו ומצביע על קומפלקס מגורים יוקרתי שנושק לים. "פה ערבים לא גרים. צריך ויזה בשביל להיכנס לכאן", הוא מונה את שלטי המכירה הנקרים בדרך, "פור סייל, סייל, סייל. יפו שלנו עומדת למכירה. זאת הופכת לעיר של עשירים בלבד, ולערבים אין מקום בה. אפילו במתנ"ס ובפארק המפואר שצמח פה אין לנו מקום.

"כל אחר צהריים באים אלה מנווה צדק עם הג'יפים, מרצדסים, פג'רו, שמג'רו, האמא יורדת מהג'יפ, מכניסה את הילד למתנ"ס, יושבת על הדשא עם שקית פירות, משחקת עם הכלב בפארק שמשקיף לים. מה רע? זה המקום הכי יפה בעולם. אבל לא לנו מיועד כל הפיתוח הזה".

הפארק אכן מרהיב ביופיו, וערביי יפו מנצלים אותו לרווחתם, אך השלטים בגן המשחקים, שכתובים בעברית בלבד, צורמים לעין התושבים. "יש רצון ויש מגמה להוציא את הערבים מיפו, כי העשירים גילו שיפו זה המקום הכי יפה בארץ. יש אנשים פה שבאים ומציעים לתושבים 'תשמע, תמכור, תקנה לך שטח גדול יותר במקום אחר'. אבל מה לעשות שיש פה ערבים שהם הראשונים שהיו כאן? איפה יש להם ללכת?

"אני, יש לי בית. אני מסודר. אף אחד לא נתן לי את הבית הזה. בזכות הרגליים שלי בניתי אותו. הזעתי, קרעתי את התחת, שיחקתי, סיכנתי את החיים שלי בקור ובחום ועברתי מיליון ואחת השפלות, שאף אחד בעולם לא עבר את מה שאני עברתי בכדורגל. אבל אלה, אנשים מסכנים, שעומדים להוציא אותם מהבתים שלהם. היום צריך להביא מיליון דולר כדי לגור בבית של שלושה חדרים. את יודעת מה זה בן אדם שנולד מאה מטר מהים? גם אם תהרגי אותו, אי אפשר להרחיק אותו מכאן".

הוא מחנה את הרכב ליד בית אמו. כמו רבים בשכונה, גם נגד אמו עומד צו ממינהל קרקעי ישראל שדורש לפנותה מביתה. הוא נזכר בימים בהם שיחק יחף כדורגל ובעט אל עבר שער שציירו הילדים בשכונה על החומה הקטנה.

טורק, שנולד למשפחת דייגים ענייה בת שמונה ילדים, המתגוררת בעג'מי זה עשרות שנים, לא שוכח מאיפה הוא הגיע. "המשפחה שלי פה מלפני קום המדינה. אני בן אדם שאכפת לו מהחלשים. כי הייתי שם ואני יודע מה ההרגשה של אדם חסר אונים. אדם שאין לו. אנשים נותנים לי לצלם אותם בתוך הבית שלהם כי הם מאמינים בי".

טורק ידוע בפעילותו למען ילדים ונוער ביפו בשנים האחרונות, אבל יש תושבים בעיר שמלגלגים על מעורבותו החברתית, טוענים שטורק מדמה עצמו לצ'ה גווארה של ההמונים. "אנשים שעשו למען העם שלהם ולמען חופש, למה לא להעריץ אותם?" הוא משיב. "במדינת ישראל, כל בן אדם שלישי ברחוב הולך עם חולצה של צ'ה גווארה. אם ילכו עם החולצות שלי אחוז אחד מזה, אני אהיה הכי מאושר בעולם. זה בן אדם שעשה משהו בשביל העם שלו,

"אבל אל תדאגי. אני לא חולם להיות צ'ה גווארה, ואני לא נעלב ממה שהם אומרים עליי ברחוב. תשמעי, אני עברתי כל כך הרבה השפלות, ששום דבר כבר לא יכול לפגוע בי יותר. כשהייתי עולה לשחק הייתי חוטף יריקות וקללות, 'יא ערבי, יא מחבל, יא ערפאת', 'מוות לערבים'. שום דבר לא יכול לפגוע בי יותר".

כאמור, זו לא הפעם הראשונה שטורק מתעורר בבוקר כדי לגלות שהרכב שלו נשרף בלילה. ב-1998 הציתו אלמונים את מכוניתו, על רקע המרוץ שלו לעיריית תל אביב כחלק מרשימת מרצ. אז קראו לו "משת"פ שרץ ברשימה של הומואים". היום הוא שחושף לטענתו את "משתפי הפעולה האמיתיים".
 

הוא שולף קלסר עב כרס, ובו עדויות וממצאים פרי חקירה שניהל בעצמו ושלטענתו מצביעה על כך שהעירייה מעניקה לכאורה טובות הנאה לבכירים בעיר, ומעלימה עין מחובות ומעבירות בנייה של מקורבים לה ובעלי תפקידים. "פה, ביפו, יש לנו מה שאנחנו קוראים 'שאטרים'. ילדים טובים. הם מרופדים מכל הבחינות. בכוח מנסים להמליך אותם, מנסים לתת להם את מה שאין להם".

למה אתה מתכוון?
"קחי למשל את היועץ לקהילה הערבית של ראש העיר חולדאי. קוראים לו כמאל אגבריה. אני גיליתי שלמשפחתו יש חוב בעירייה של 385 אלף שקל (טורק מציג מסמך פנימי של העירייה שמראה כי למשפחה קיים חוב ארנונה בסכום זה). המשפחה שלו בנתה שני בתים בעג'מי ללא היתר בנייה וגם לקחה לעצמה את כל המדרכה", הוא אומר, ושולף תצלומי אוויר שונים של הבית בו מתגורר אגבריה ורשום על שם אביו. אגבריה עצמו טוען שמדובר בהכפשה.

ממסמכים של הוועדה לתכנון ובנייה מ-2005 עולה, כי הבנייה של משפחת אגבריה נעשתה "שלא כדין ובלי היתר". בסופו של דבר לפי העירייה המבנה נהרס, אולם כתב האישום בוטל "לפנים משורת הדין". כמאל אגבריה, יש לציין, מכהן גם כיו"ר ועד שכונת עג'מי, נחשב למקורב לחולדאי ואף רץ ברשימה שלו בבחירות לפני שנתיים.

זו לא הפעם הראשונה שטענות אלה עולות נגדו. בעבר אף הוגשה עתירה על ידי אורן שחור נגד חולדאי, גם בחשד שהעלים עין מהחובות של אגבריה האב, שבנו היה קבלן הקולות של חולדאי ביפו. העתירה נדחתה, אך החובות, כך נראה, לא נעלמו.

אחמד אגבריה מאשר שהוצא צו הריסה: "מה, ג'ימי נהיה מינהל מקרקעי ישראל? שיבדוק מה קורה במשפחה שלו. הבית שלי עומד בתקן. נכון שהוצא צו הריסה לבית, אבל הוא בוצע". לשאלת חוב הארנונה השיב ש"אין לי חובות. לא יודע אם יש או אין. הכרזתי על פשיטת רגל".

מעיריית תל אביב נמסר: "כמאל אגבריה אינו רשום כמחזיק בארנונה בעיר. אביו, אחמד אגבריה, מחזיק בחוב ארנונה של מאות אלפי שקלים אך הוכרז כפושט רגל ולכן אין באפשרותנו לבצע פעולות אכיפה נגדו".

טורק לא מוותר: "המבנה עדיין אינו חוקי. למה אף אחד לא מדבר פה? יש מקורבים שלהם מותר הכל ואחרים שלהם אסור. לפני חודש הוצא צו עיקול וכינוס נכסים למשפחה שפנתה אליי לעזרה, עקב חוב של מחצית מהסכום הזה. פה לא היו שום הנחות ושום עיכובים.

"ביפו, מי שמקורב לראש העירייה יכול להתחמק מתשלום חובות במשך שנים. זאת שחיתות", אומר טורק ומוסיף: "והוא לא היחיד. העירייה מחזקת את המשת"פים שלה. מנהל המתנ"ס, איברהים אבו שינדי, גם הוא מקורב של ראש העיר, אומר לערבים לצאת מיפו. מה הוא עושה, טרנספר?"

טורק מציג קטע וידאו שצילם במהלך אירוע ביפו שנכח בו ראש העיר לפני למעלה משנה, ובו מוקלט אבו שינדי אומר לשני פעילים חברתיים: "שכל אחד יחזור לכפר שלו. תחזרו לאיפה שבאתם". לפי אבו שינדי, השניים הסיתו ולכן ביקש שיסתלקו.
 

טורק רואה את הדברים אחרת: "אפילו הכהניסטים שבאו לפה לא מעיזים להוציא מילים כאלה מהפה. הוא, בגלל שהוא מקורב לעירייה, לא מפחד מכלום. הוא מרכז את כל הכוח אצלו. כל דבר שצריך לקרות בעיר הזאת, עובר במתנ"ס. תהיה משת"פ - הכל שלך. ראש העיר הוא מקור התמיכה שלהם, הם קבלני הקולות שלו, והם עושים כדברו למרות שזה מנוגד לאינטרס של תושבי יפו".

למה זה מנוגד?
"כי ראש העיר דואג רק לעשירים. העני עושה לו כאב ראש. בעלי התפקידים פה דואגים רק לעצמם ויפו נשארת מוזנחת, ולתושבים האמיתיים שלה לא דואגים. תראי בעצמך, בשכונות שיש רק ערבים אין חצי מטר של דשא.

"קחי למשל את המתנ"ס המפואר שאבו שינדי הקים. יש לו תקציב של מיליונים, אבל לילדים של יפו אין דריסת רגל אצלו. הוא מחפש את השמנת, את ילדי העשירים של המשפחות החזקות ביפו, שיסתדרו טוב עם הילדים של נווה צדק. אבל לילדים ולמשפחות מרובות הילדים שזקוקות לטיפול מיוחד אין כניסה אצלו".

אלו התבטאויות מאוד חריפות.
"אצלי הכל מגובה במסמכים. יש שמועה שהם רצו לתבוע אותי. סבבה. אין לי שום בעיה. אני אביא 200 עדים לבית משפט, להוכיח שהם שאטרים. הביאו את האנשים פה ביפו למצב של פחד, כי הם בקשר עם ראש העיר. האנשים פה לא יודעים מה זה אופוזיציה וקואליציה. מה זה בחירות. לא יודעים כלום. רוב האנשים לא מבינים את חוקי המשחק".

טוענים נגדך שאתה מקנא כי אתה לא בקדמת הבמה.
"איזה במה, יא חתיכת מזורגגים? למה? מייקל ג'קסון מופיע פה? ברוס ספרינגסטין? הם קוראים לעצמם המנהיגים של יפו. איזה מנהיגים? הם לא יכולים לבוא לשבת עם אנשים פשוטים, עם העם. הם יושבים ביחד עם החברים שלהם למעלה בממסד".

בעוד יפו מתחדשת, מאירת פנים ומרגשת מבקרים רבים שפוקדים את הסמטאות העתיקות ובתי הקפה החדשים, מתחת לפני השטח מתגלה סיפור אחר לגמרי. יפואים רבים מתמודדים עם מצוקת הדיור שגורמת תנופת הבנייה, ומאות מהם ניצבים בפני צווי פינוי מבתיהם, שמתבררים היום בבית המשפט.
 

מצוקת הנדל"ן וזכויות הדיור הביאה ליצירת שני מחנות יריבים שמתמודדים עם הבעיה. האחד מובל על ידי ההנהגה המקומית ביחד עם נושאי תפקידים רשמיים של העירייה, והשני על ידי הוועדה העממית של יפו - ארגון בלתי תלוי של פעילים חברתיים.

שני המחנות אמנם מסייעים לתושבים, אך היריבות הפנימית ביניהם נגררת להשמצות, חרמות ותלונות במשטרה. מתנגדיו של טורק טוענים כי הוא לוקח חלק ב“מחתרת היפואית", שמעלה סרטונים משמיצים נגד ההנהגה היפואית לרשת האינטרנט, אך טורק מכחיש זאת מכל וכל.

פעילים חברתיים שדיברנו איתם (וביקשו להישאר בעילום שם) אמרו על טורק כי "הסכסוך הזה זה שיחת היום ביפו. מדובר באדם מתוסכל שיש לו שנאה נגד כל העולם. הוא תוקף את כולם. עשר שנים היה בעירייה ואפילו לא שתל עץ ביפו.

"אתם, היהודים, תופסים ממנו לא בצדק, בגלל שהוא היה שחקן כדורגל, אבל אף אחד לא באמת מקשיב לדברים שלו. הוא מציק ומטריד. לאוכלוסייה הערבית יש היום בעיה קשה בנושא הדיור, וכולנו סובלים ממנה. יש הגירה שלילית, משפחות עוזבות את העיר. ועד שכונת עג'מי פועל יחד עם המועצה האיסלאמית כדי לפתור את הבעיה".

מנגד, פעילים אחרים טוענים כי ההנהגה המקומית מונעת מאינטרסים אישיים בלבד ואינה מסייעת באמת לתושבים. אחד מהם אמר השבוע: "האנשים הפשוטים ביפו יודעים מי נגד מי. פקידי העירייה המקורבים לצלחת מול האנשים שרוצים לעזור ולתמוך. האמת, הייתי מופתע ששרפו לג'ימי את האוטו. זו ממש הסלמה. כנראה שהביקורת שלו לא מתאימה לאנשים".

אגבריה, יועץ ראש העירייה, סירב להתייחס לתלונות שהועלו בכתבה, ואמר רק כי "טורק נובח והשיירה עוברת. ועדת הבחירות כבר דנה בטענות האלה וזרקה אותו מכל המדרגות. אני לא טורח להגיב, אני והוא לא באותה הליגה. אני לא נכנס לזה. למען הסר ספק, לא מדובר בבית שלי אלא של אבא שלי. על מנת לפגוע בי אפשר לחפש גם את הנכדים של אבא שלי. טורק רוצה רק להכפיש וללכלך".
 

איברהים אבו שינדי מסר בתגובה כי: "המרכז הקהילתי שלנו הוא אחד המתנ"סים הכי פעילים בארץ, יש בו 3,000 חברים והוא אחד המצליחים בישראל וגם בעולם. יש לו שם בינלאומי. הדלתות שלנו פתוחות לכולם. טורק רק מלכלך על אחרים. כבר הגשנו נגדו תלונה על הסתה.

"אני לא יודע מי שרף לו את האוטו. אני נגד אלימות. אדם שהסית, שישלם את המחיר דרך החוק. נגד הסרטונים שהוא מפיץ נגיש תביעת דיבה. בנוגע להתבטאות שלי, מדובר היה באירוע עמותת נשים ביפו, והם באו והפגינו ועשו הסתה וזה פגע באירוע, אז אמרתי להם ’תחזרו למקום שבאתם ממנו". זה הכל.

"מה זה משת"פ? לזרוק סתם מושגים מטומטמים. אם אני נציג הקהילה ועובד עם העירייה אז אני משת"פ? את כל החיים הקדשתי ליפו. טורק ואחרים הסיתו והם ישלמו על פי החוק. שימשיך ללכלך, לפעמים זה משעשע אותי".

מהמשטרה נמסר בתגובה: "בשני המקרים נפתחה חקירה. אין בכוונתנו לפרט את הנעשה בתיקי החקירה".

מעיריית תל אביב נמסר: "בעשור האחרון השקיעה העירייה מעל מיליארד שקל בפיתוח יפו בחידוש כבישים, מדרכות, מוסדות חינוך, הקמת תיכון ערבי בעיר לראשונה זה 60 שנה, הקמת גנים, פארקים ומגרשי ספורט, הקמת מכללה אקדמית, הקצאת מבנים לעמותות ערביות שונות - לרבות עמותה המנוהלת על ידי מר טורק בעצמו - וכן הקצאות חסרות תקדים בחינוך, העשרה, לימוד ורווחה. איך ניתן לומר על השקעות בסכום כזה שאינן מיועדות לתושבי העיר?

"העירייה פועלת ליצירת פתרונות דיור עבור האוכלוסייה הערבית ביפו, בין השאר באמצעות קידום החלטת הממשלה להקצות 150 דירות עבור זכאי משרד הבינוי והשיכון וקידום פרויקט ’דיור למשתכן' לאוכלוסייה המקומית, אשר כלל עשרות יחידות דיור במחירים שווים לכל נפש ואוכלס בהצלחה.

"בנוגע למרכז הקהילתי הערבי-יהודי, בפעולותיו משתתפים למעלה מ-3,000 צעירים, רובם ממשפחות בעלות רקע סוציו-אקונומי נמוך, המקבלות הנחות משמעותיות בתשלומי החוגים. באשר לטענות כלפי ראש העירייה, ידוע כי רון חולדאי מקפיד ומחמיר על שמירת נורמות של מינהל תקין, וטענותיו של מר טורק ביחס להקלות בארנונה והעדפת מקורבים נבדקו בעבר ונמצאו משוללות כל ".   

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...