אורנה בן דור: נועה מימן רמסה את זכויותיי המוסריות
"החברה של נועה מימן התנהלה ביהירות, כוחנית וכפוית טובה". חשיפה ראשונה של כתב התביעה שהגישה הבמאית אורנה בן דור נגד השחקנית ובתו של איל ההון יוסי מימן

מעיון בכתב התביעה שהגיע לידי "זמן תל אביב" ניתן לומר כי החיבור בין היוצרת הוותיקה בן דור (56), שניהלה בעבר את המחלקה הדוקומנטרית בערוץ 10, לבין השחקנית/ דוגמנית מימן (30), בתו של אחד מבעלי השליטה בערוץ 10 יוסי מימן, התנהל על קרקע לא יציבה כבר מתחילת דרכן המשותפת.
שיתוף הפעולה החל לראשונה בסרט "אוי מאמא", המספר את סיפורה של סבתה ניצולת השואה של מימן. לטענת בן דור, מימן ביקשה ממנה לביים את הסרט, שאותו החלה להפיק ולביים לבדה, זאת בשל "חוסר ניסיונה וחוסר יכולתה לביימו לבד".
שיתוף הפעולה נמשך, על פי כתב התביעה, כאשר הציעה מימן לבן דור לעמוד בראש המחלקה הדוקומנטרית בחברת ההפקות "אדד ואליו" (Added Value), בה שימשה מימן כמנכ"לית.
לטענת בן דור, עד אותו שלב החברה בבעלות מימן לא הפיקה בכוחות עצמה שום סרט או תכנית טלוויזיה. בין יוני 2009 לאוקטובר 2010 הפיקו השתיים שבעה סרטים במסגרת החברה, ובהם סדרת התעודה הקומית "המסע לארץ הציצים", "הדיכאון יוצא מהארון", "השיבה הביתה" על ילדי העובדים הזרים,
לטענת בן דור, היא כתבה וביימה את כל הסרטים הנ"ל, אף שבסרט "השיבה הביתה" קיבלה מימן קרדיט בימוי משותף "מטעמים קולגיאליים". כן, לדברי בן דור, היא הובילה שבעה פרויקטים נוספים בחברה שטרם הופקו.
על פי כתב התביעה, זכויות היוצרים ותנאי העבודה של בן דור לא עוגנו בין השתיים בחוזה, ולאורך הדרך התגלעו מחלוקות בעניין, עד שהגיעו למבוי סתום ולהודעתה של מימן על סיום ההתקשרות עם בן דור.
באוקטובר השנה פורסם כי השותפות בין השתיים התפרקה בטונים צורמים, אולם כעת מתפרסמת לראשונה טענותיה הקשות של בן דור , כפי שהובאו בפני בית המשפט.
בכתב התביעה טוענת בן דור כי היא ציפתה לקבל זכויות יוצרים בחברה בנוסף למשכורתה החודשית ולהחזר הוצאות. במשא ומתן בין השתיים הציעה מימן לבן דור 12 אחוזים מרווחי החברה לצמיתות, כולל ממכירת נכסים שבבעלותה, אך ללא קבלת זכויות יוצרים בחברה.

כאשר סירבה בן דור להצעה והוחלט על סיום ההתקשרות, הודיעה למימן כי היא מוכנה לדון בדרכים לסיום ההתקשרות ולהסדרת נושא הזכויות, אך "פנייה עניינית זו", לדברי בן דור, "נענתה במכתב שנשלח מטעם החברה של מימן ובו נקטה הנתבעת גישה יהירה וכוחנית שלא לומר כפוית טובה, שתכליתה לנשל את התובעת מכל זכויותיה, כל זאת אף ללא כל תמורה".
בתביעה, אשר הוגשה באמצעות עו"ד טוני גרינמן, הוסיפה בן דור: "הנתבעת המשיכה לנקוט גישה כוחנית ויהירה שכל תכליתה לנשל את התובעת מזכויותיה, להתחמק מכל תשלום עבורן ולנקום בתובעת על שהעזה שלא לקבל את תכתיבה".
עוד טוענת בן דור כי אף שסיכמה עם מימן על כך שבחברה לא יתערבו בתכני היצירה שלה, הסיכום הזה הופר בחלק מהמקרים, ובין היתר בסרט "השיבה הביתה" נעשות פעולות עריכה בניגוד לדעתה של בן דור, "ותוך רמיסת הזכויות המוסריות של התובעת".
לסיום ביקשה בן דור מבית המשפט להצהיר כי היא בעלת הזכויות בסרטים שהופקו על ידי השתיים ולחלופין, לפסוק לה כאמור חצי מיליון שקלים – שווי תרומתה החוזית לחברה בבעלות מימן.
אורנה בן דור סירבה להתייחס לדברים.
עד כה לא הוגש כתב הגנה.נועה מימן סירבה להתייחס לדברים. יצוין כי בפרסום קודם על פירוק השותפות ביניהן דחתה מימן את טענותיה של בן דור. כן הוסיפה כי חברת "אדד ואליו" הוקמה ונמצאת בבעלותה הבלעדית וכי אורנה שימשה בה כעובדת.