לא בשבילנו: ירידה בשיעור המתגייסים בשרון
הירידה בשיעור המתגייסים לצה"ל לא פסחה גם על אזור השרון. בתוך שלוש שנים צנחו אחוזי הגיוס לשירות קרבי בהוד-השרון וברעננה בעשרה אחוזים, וגם בהרצליה, ברמת-השרון ובכפר-סבא המצב רחוק מלהיות מזהיר
דירוג משוקלל של אחוזי הגיוס לשנת 2009 ושל אחוזי היציאה לקצונה, מחמיא לערים באזור. הוד-השרון דורגה במקום השני, כפר-סבא, רמת-השרון ורעננה שובצו במקומות 12, 13 ו-14 בהתאמה. לעומתן, הרצליה השתרכה מאחור, במקום ה-24 מתוך 67 ערים.
אלא שבחינה מדוקדקת יותר של הנתונים מעלה תמונה הרבה פחות מחמיאה. אם עורכים השוואה ביחס לנתוני העבר, הרי שכמעט בכל ערי השרון חלה ירידה תלולה באחוזי המתגייסים בקרב הגברים הפונים לשירות קרבי.
דווקא בהוד-השרון, שכאמור דורגה שנייה ברשימה של צה"ל, צנח שיעור המתגייסים לשירות קרבי בעשרה אחוזים בתוך שלוש שנים – מ-46 אחוזים בגיוס 2006 ל-36.2 אחוזים בלבד ב-2009. ברעננה התמונה דומה. ב-2006 עמדו הנתונים על 54 אחוזי גיוס מבני העיר לשירות קרבי, ואילו ב-2009 עמדו הנתונים על 44.9 אחוזים.
כפר-סבא והרצליה רשמו כל אחת ירידה של שלושה אחוזים
ב-2009 לעומת 40 אחוז גיוס למערך הלחימה ב-2006. אגב, הממוצע הארצי של הקרביים מבין המתגייסים ב-2009 עומד על 39.5 אחוזים. פחות מאשר ברעננה וברמת-השרון, יותר מאשר בהרצליה ובהוד-השרון.
את האנשים העוסקים בנושא הגיוס לצה"ל, ובפרט בגיוס הקרבי, הנתונים שפורטו למעלה רחוקים מלהפתיע. "הירידה באחוזי הגיוס לשירות קרבי באזור השרון מורגשת בשטח, חד וחלק", קובע יובל עילם, מדריך ותיק לכושר קרבי העוסק זה 25 שנים בהכשרת בני נוער מאזור השרון לקראת השירות הצבאי. "לא רק שאני רואה את הירידה ברצון לשרת בקרבי, אני גם רואה את הירידה ברצון ובנכונות להגיע לתפקידים מיוחדים וליחידות מובחרות".
במהלך השנים הקודמות עברו בחוג ההכנה לצבא שמנהל עילם 4,000 בני נוער, רבים מהם בחרו לשרת ביחידות המובחרות ביותר של צה"ל. כיום, מעיד עילם, המצב שונה.
"לפני 15-10 שנה, החבר'ה הדומיננטיים בחוג היו מרעננה, מרמת-השרון, ובמידה מסוימת מהרצליה. באותם ימים כל מחזור היה מורכב באופן קבוע מ-40 עד 50 חניכים מכל אחת מהערים הללו. עכשיו מרעננה יש סדר גודל של 20 חבר'ה, מהרצליה עוד 20 ומרמת-השרון בין 10 ל-15 חניכים. כמות החניכים שמגיעה משלוש הערים הללו נחתכה בחצי בתוך עשור".
יש גם יישובים שהתחילו להגיע מהם יותר חניכים מאשר בעבר?
"מגיעים אליי חבר'ה ממקומות רחוקים יותר. בסך הכול, הכמות של החניכים בקבוצה לא השתנתה. אבל אלה לא רק המספרים, אלא גם המקומות שאליהם הבוגרים מגיעים. פעם אזור השרון היה יצואן מצטיין של חיילים ליחידות מובחרות.
"במיוחד סימלו את זה תיכון רוטברג ברמת-השרון ותיכון אוסטרובסקי ברעננה. היום זה כמעט לא קיים. פעם תיכון אוסטרובסקי היה ידוע בכך שבכל סיום קורס טייס היו שם שניים-שלושה מבוגריו. בשנים האחרונות זה הפך להיות יוצא דופן".
עילם מייחס את השינוי לכך שאזור השרון עובר תהליך חברתי משמעותי, או במילים פשוטות יותר, איבד את הערכים שעליהם גדלו כאן בני הנוער בעבר. "ההשערה שלי היא שהיום ההורים פשוט מכוונים את הילדים ללכת ליחידות עורפיות יותר מאשר פעם", הוא מאבחן.
"ההורים כאילו אומרים שהילד ילך לתפקידים שבהם הוא לא יסתכן. הלך הרוח השולט היום באזור הוא ש'אני דואג קודם כל לעצמי'. היום זו כבר לא בושה להגיד את זה, והמטריאליזם וההדוניזם הם הערכים השולטים.
"אם לדבר בהווי הצבאי, אז היום בניגוד לעבר מי שסוחב על הכתפיים שלו את האלונקה הם החבר'ה הדתיים ולא החילוניים מאזור השרון. לחבר'ה הדתיים יש אמונה ולהט. לא רק להם. גם לחבר'ה מאזורי הפיתוח, שרואים בצבא אמצעי למוביליות בחברה. המתגייסים מהשרון מעדיפים את יחידה 8200 (יחידת עילית של חיל המודיעין, נ"ב)".
הנתונים שפורסמו על ידי אגף כוח אדם בצה"ל מאששים את דבריו של עילם. אחד הנתונים הבולטים הוא ש-45.8 אחוזים מבין המתגייסים לשירות קרבי, כלומר קרוב למחצית, מתגוררים מעבר לקו הירוק, בשטחי יהודה ושומרון. מי שהחליט לקחת את נושא השירות לידיים, לפחות בעיר שעליה הוא מופקד, הוא ראש עיריית הוד-השרון, חי אדיב.
אדיב, אל"מ במיל', אומר כי נושא השירות הצבאי בעירו הוא אחד האתגרים החשובים שהציב מול עיניו. לדבריו, כאשר נבחר לראשונה לתפקיד ראש העירייה, לפני שבע שנים, נעו אחוזי הגיוס בעיר בין 55 ל-60 אחוז, נמוך בהרבה מהממוצע הארצי.
"אלה היו נתונים קשים", נאנח אדיב. "זיהינו את נקודות התורפה בנושא, הכנו תוכנית פעולה, ובעיר יש היום אווירה אחרת. יש רצון גדול להתגייס ולעשות שירות משמעותי".
אדיב טוען כי יזם שורה של תוכניות המיושמות כיום בעיר ואשר כל מטרתן להעלות את אחוזי הגיוס לצה"ל. בין היתר הוא מציין את תוכנית ההכנה לקראת גיוס משמעותי לצה"ל, המיושמת בשכבות י"א-י"ב, את "פרויקט צהלה" לקידום מעורבות חברתית ועידוד הגיוס לצה"ל, ואת תוכנית כושר קרבי המיושמת בעיר.
כקצין בכיר במילואים וכאח שכול, נושא השירות הצבאי בוער בעצמותיו. "אני מאמין גדול בצורך לשרת, ואני משדר את זה לנוער מגיל גן ועד גיל תיכון. הכול עניין של חינוך. החינוך שומר עלינו. מערכת החינוך צריכה לשדר את אהבת האדם, אהבת המדינה ואהבת הצבא. ללא כל אלה, אין לנו כאן זכות קיום".
למרות אחוזי הגיוס הגבוהים לצבא, אחוזי הגיוס לקרבי בהוד-השרון הם עדיין הנמוכים באזור.
"אני מודה באשמה, ויכול להגיד שזה משהו שהידרדר בחברה הישראלית כולה בשנים האחרונות. בשנים האחרונות יש נגיסה בקונצנזוס. כמו שאמרתי, הכול מתחיל ונגמר בחינוך. אנחנו חייבים לחנך את הדור הצעיר לאהבת הזולת ולתרומה, והצבא הוא חלק בלתי נפרד מזה.
"אם כל ילד יבין את זה, הוא גם יעשה את זה. היו שנים שבהן קצת שכחנו את החובה הזו, אולי לקחנו את זה כמובן מאליו, והתחלנו לזלזל. המצב בהוד-השרון משתנה, וימשיך להשתנות. אני בטוח שנתוני הגיוס לשנת 2010 יצביעו כבר על שיפור משמעותי גם בגיוס ליחידות הקרביות".
גם מבחינתו של עילם, למערכת החינוך ולראשי הערים באזור יש חלק לא מבוטל ברמת המוטיבציה או בהיעדר המוטיבציה של בני הנוער. "הבעיה היא שבתי הספר נמדדים היום בדבר אחד – בציונים", אומר עילם. "אמנם משרד החינוך מחייב את בתי הספר לעסוק בהכנה לצבא באופן מאוד מקיף ויסודי, אבל בפועל יש מעט מאוד בתי ספר שאכן עושים את זה. זה לא משהו שאפשר אחר כך להשוויץ בו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם