חברים למשק: הצצה לחיי משפחת גלבוע מקיבוץ תל יצחק
הוא היה חייל שנפצע בתאונת צניחה. היא הייתה תיכוניסטית בת 16, שהביאה לו גלידה לחדר ונשארה לטפל בו. כשהתאושש היא הזמינה אותו לסרט, אחרי שקיבלה מאביה 10 לירות לבילוי. כעבור שנתיים הם נישאו, חודש לפני סיום לימודיה. ומאז הם יחד, בתל יצחק
תוצרת הארץ: יעקב, אספן בנשמתו, ליקט חפצים וכלים מתוצרת הארץ, והוא מציג אותם בביתן ששימש פעם את משק החי של הקיבוץ. ניתן למצוא שם פרימוסים, פתיליות, שעונים, מאווררים, מאזניים, כלי מטבח ואפילו ערכה לחוקן.
פרנסה: אסתר מנהלת מיזמים בקיבוץ ("עסקתי בשינוי, בשיוך נכסים ועכשיו אני מטפלת בשיוך הדירות. בנוסף, אני אחראית על הטיולים בקיבוץ"), ובעבר הייתה מורה לחינוך גופני, מטפלת, רכזת חינוך ופעילה בתק"ם. יעקב הוא גמלאי, ובעבר עבד בלול, בכותנה, בבוטנים, ביזמות בקיבוץ ("הקמתי את הפאב, את הלינה הכפרית והפכתי את הבריכה למסחרית"), ובהדרכת טיולים בקפריסין.
חגיגה בסנוקר: יעקב מלמד סנוקר וביליארד בשני בתי אבות יוקרתיים ("יש לי חברה שהיא מורה בכירה, אקדמאית, ומרוויחה 28 שקל לשעה. אני, לעומת זאת, העברתי את שנות הלימודים במועדוני סנוקר, ומרוויח על כל שיעור 150 שקל לשעה. הצעתי לה להחליף מקצוע").
השורשים שלה: הוריה של אסתר, פייגה (ציפורה) ז"ל וקלמן ז"ל שמעיה, נפגשו בתל יצחק ושם נישאו. פייגה, שהייתה חברה בתנועת הנוער הציוני בפולין, הגיעה לארץ ישראל ב-1936, למדה במשק הפועלות, עבדה בקריית ענבים ובאושה, ועלתה עם המייסדים על הקרקע ב-1938. בתחילת דרכה בקיבוץ עבדה בגן הירק ולאחר מכן במתפרה. היא נפטרה בגיל 94.
קלמן
השורשים שלו: הוריו של יעקב, פלה ז"ל ושמעון ז"ל לבנטל, היא מפולין והוא מגרמניה, נישאו בפולין והיגרו לצ'ילה ב-1936. הם הגיעו לעיר הנמל, ואלפראיסו, ושם נשארו לגור במשך 13 שנים. הם עסקו במסחר בבגדי נשים. פלה מכרה אותם בחנות, ושמעון מכר אותם בנסיעות ברחבי צ'ילה. מוולפראיסו עברו לגור בסנטיאגו הבירה, ובעקבות הצלחתו של שמעון בעסקי הבגדים בעיר הדרומית, פאראל, עברו לגור שם במשך מספר שנים ושוב חזרו לסנטיאגו. פלה ושמעון הגיעו ב-1974 בעקבות בנם לתל יצחק. היא נשארה בקיבוץ, הוא לא הסתגל ושב לצ'ילה. ליעקב היה אח, גרשון ז"ל, בצ'ילה.
התרמילאי הראשון: בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת יעקב כבר חרש את דרום אמריקה, הרבה לפני שהתרמילאים הישראלים גילו זאת. לקראת העלייה לארץ הצטרף לגרעין של הנוער הציוני לתל יצחק, אף על פי שמרבית שנותיו בתיכון היה חבר ב"השומר הצעיר". כשחברי הגרעין הגיעו לקיבוץ הפולני, הם הפיחו בו רוח דרום אמריקאית. בני הקיבוץ מיהרו ללמוד ספרדית, כדי שחברי הגרעין לא ירכלו עליהם באופן חופשי.
שיעורי בית: הוא היה חייל בן 23, ששבר רגל בתאונת צניחה. היא הייתה תלמידת תיכון בת 16, שהביאה לו גלידה לחדר ונשארה לטפל בו. כשהתאושש היא הזמינה אותו לסרט בקולנוע שרון בנתניה, אחרי שקיבלה מאביה 10 לירות לבילוי בעיר (יעקב: "התחתנתי איתה בגלל הכסף"). כעבור שנתיים הם נישאו בל"ג בעומר, כחודש לפני סיום לימודיה בתיכון (יעקב: "אמרתי לה: 'למרות שאת אישה נשואה, זה לא פוטר אותך מלהכין את כל שיעורי הבית'").
תחת החופה: ב-1966, בתל יצחק ("לא לבד. מובן שעם עוד זוג").
הצאצאים: עינת, אם לשלושה ילדים, מטפלת בקשישים, גרה בחולון. ערן, אב לילד, עבר קורס מאמני כדורגל ורוצה לעסוק בזה, מתעניין בנושא הדת, גר בתל יצחק. נעמה, עובדת בבתי הילדים, מתכוונת ללמוד בסמינר הקיבוצים, גרה בתל יצחק.
קניות: בכלבו של הקיבוץ שהפך לחנות אזורית.
בילויים: נסיעות לחו"ל, בילוי עם חוג ידידים, הצגות ואופרה (אסתר), משחקי ביליארד (יעקב).
מאכלים: בכל יום שישי ארוחת ערב לכל המשפחה שאסתר מבשלת, ויעקב תורם את חלקו במאכל הצ'יליאני פסטל דה צ'וקלו.
דרומיים: שכונה בדרום הקיבוץ ("ביום בהיר רואים מפה את תל אביב"). בתי רביעיות שנבנו ב-1973 כשיכוני קבע. שטח הדירות לפני הלינה המשפחתית היה כ-50 מ"ר, ולאחר מכן הן הורחבו ללינה ושופצו בהמשך באופן פרטי . רוב הדיירים בשנות ה-70 וה-60 לחייהם.
טרום שיפוץ: שטח הבית כיום הוא 90 מ"ר, לאחר שעבר הרחבה ושינוי פנימי ("אנחנו מתכוונים לשפץ ולחדש את המרצפות ואת הציוד הפנימי"). הסלון והמטבחון המקורי היו בחדר צר וארוך, וכיום סופח אליו חדר שינה לשעבר שקירו הוסר והוא הפך לפינת אוכל. ליד שולחן האוכל ניצבת שידה ("יש לנו אותה מאז החתונה"), ועליה אוסף החנוכיות של יעקב.
על הקירות תלויים הדפסי תמונות של משה פרופס, שניקנו ישירות מבתי הצייר, הדפסי תמונות של אביגיל יורש, שגם נקנו ישירות מהציירת, תמונת שמן מקורית של זולטן פרלמוטר, ותמונה נוספת שנמצאה זרוקה ברחוב ברעננה.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ תל יצחק מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה שמונה שנים. אסתר: "תמכתי והובלתי את השינוי בקיבוץ. המצב הכלכלי השתפר לאחר השינוי, והכי משמח אותי זה השחרור מהתלות בוועדות". יעקב: "גם אני תמכתי. בהתחלה היו כאלה שחששו מהשינוי, אבל היום כולם מרוצים מהמצב".
מצב כלכלי: בסדר גמור.
עושה להם את היום: אצל אסתר – הצלחה במיזמים, אצל יעקב – להיות בריא ולעסוק בפעילויות שלו.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): אסתר ויעקב – 9.
קיבוץ תל יצחק נוסד ב-1938, נמצא על כביש 553 סמוך לנתניה, מונה כ-160 חברים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם