ראשל"צ: בשכונת רמת אליהו מחכים בצער רב לרצח הבא
הפצע שנפער בליבה של מלקם טסרה והביא למותה, חשף פעם נוספת את הפצע המדמם בליבה של רמת אליהו בראשון לציון, שכונה שבה הייאוש ניבט מכל עבר. רשויות הרווחה חושפות כי קיים חשש לחייהן של לא פחות מ-19 נשים נוספות ממוצא אתיופי המתגוררות בשכונה
רשויות הרווחה טוענות כי בידן מידע על עוד 19 נשים אתיופיות מרמת אליהו אשר קיים חשש לחייהן, אך הן מפחדות להתלונן. הרצח, מטבע הדברים, מיקד תשומת לב רבה לרמת אליהו, כאשר בשבוע שעבר התקיימו בשכונה שני סיורים, האחד של שגריר אתיופיה בישראל והשני של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת.
רק בעתיד הבינוני-רחוק נדע האם מדובר בתחילתו של שינוי אמיתי, עמוק, או האם ציידי הכותרות עשו סיבוב נוסף על גבה הכפוף של השכונה האומללה הזו.

גם אם השינוי המיוחל בוא יבוא, החור בליבה של מלקם טסרה ז"ל, שמטאפורית נפער גם בליבם של בני משפחתה, כבר לא יתרפא לעולם. ביום שישי שעבר מלקם בת ה-26, אם לילדה בת שמונה מנישואים קודמים, נפטרה מפצעיה לאחר שחמישה ימים קודם לכן נדקרה בביתה.

אחותה של מלקם, סלמלק (30), מספרת כי מלקם סיפרה לה על קנאתו של אבוהאיי באותו היום בו נרצחה. "הוא לא רצה שהם ייפרדו", היא משחזרת. "היא רצתה לעזוב אותו כי הוא היה קנאי. הוא לא נתן לה לצאת למסיבה או ללכת למשפחה, פשוט אסר עליה לצאת מהבית.
"מלקם טלפנה לאימא שלו ביום שישי והזמינה אותה שתבוא לבקר. היא ביקשה ממנה לדבר ולהרגיע אותו, שלא יהיה קנאי. היא ביקשה ממנה שתיקח אותו לשבוע לבית שלה בחיפה ותסביר לו בשקט, בבית שלה, ושהם ידברו אחרי שבוע.
"הוא לא הסכים ללכת לאימא שלו ואמר שהוא הולך לאבא שלו לכמה דקות ונעל אותם בבית, לקח את כל המפתחות והלך.
"אימא שלנו התחילה לצעוק ואמרה לאימא שלו 'הוא הרג את הילדה שלי'. כשמלקם נפלה על הרצפה, אימא שלו ראתה את זה והלכה לחדר, ושם הוא חתך לה אצבע ביד ויצא מהחדר לסלון, שם היה האח הגדול ואימא שלנו.
"הוא ניסה לדקור את האח, שנפצע קל. הוא רצה להרוג גם את אימא והרביץ לה בכל הגוף. אחר כך הוא זרק את הסכין ואמר לאחי 'בוא תהרוג אותי'. הוא ענה לו 'אני לא הורג אותך, אלוהים יהרוג אותך' ועזב אותו. השכנה צעקה שיזמינו אמבולנס ומשטרה.
"הם לקחו את אחותי לבית החולים אסף הרופא ושם אמרו לנו שנחתך לה הלב. עשו ניתוח שעבר בשלום אבל אחרי שלושה ימים אמרו לנו שהיא קיבלה מכה בראש ואיבדה הרבה דם ובגלל זה היא במצב קשה. הם לא יכלו לעשות כלום. ביום ראשון היא נפצעה ובשישי היא נפטרה לנו".
אבוהאיי עצמו מוחזק כעת במעצר עד שעניינו יוכרע בבית המשפט. יש לציין כי המשפחה טוענת שלאבוהאיי לא היו בעיות פסיכולוגיות והתרופות אותן נטל היו פיזיות בלבד.
המשפחה מספרת על מלקם שהייתה בחורה שקטה ואכפתית. "מלקם הייתה בחורה יפה, היא אהבה לעזור לאנשים, יפה מבחוץ ומבפנים", מספרת אחותה בקול חנוק. "היינו קרובות, דיברנו בערך שלוש פעמים ביום ועזרנו האחת לשנייה".

"היא פחדה לדבר כי אין תרופה למישהו קנאי. ביום הרצח, בצהריים, היא התקשרה אליי ודיברה אתי לראשונה על הקשיים שלה איתו. היא שאלה 'מה אני יכולה לעשות?', אז אמרתי לה שתחליף מנעול, שתגיד לו בטלפון שהיא לא רוצה אותו. אמרתי לה 'אם הוא יבוא בדלת תזמיני משטרה'. היא אמרה לי שהיא תגיד לאימא שלו והיא תבוא ותיקח אותו.
"אחרי שמלקם אמרה לי שהיא חוששת מהתנהגותו הקנאית, הוא התקשר אליי ואמר לי להגיד למלקם שלא תגרש אותו מהבית שלה עד שנחגוג את בת המצווה של הבת שלי. שאלתי אותו למה הוא קנאי, למה הוא לא נותן לה לצאת מהבית, ביקשתי שיפסיק. הקלטתי אותו".
מה הוא אומר בהקלטה?
בן דודה של מלקם, בקדה: "הוא מדבר באמהרית על הבת מצווה של הבת של סלמלק ואומר 'חכי לי עד הבת מצווה', עוד חודשיים הבת מצווה שלה. הוא תכנן את זה ועשה מה שהוא רצה. הייתה צריכה להיות בת מצווה שמחה".
אחיה של מלקם, קנדה, ששהה בבית בזמן הרצח, תיאר את שראה: "היא הזמינה את אימא שלו לשישי שבת, היא באה בסוף ביום ראשון בערב. לפני כן אבוהיי הלך לאבא שלו לבקש מראש את סליחתו, אבל כשהוא יצא משם, האבא לא עדכן את מלקם שאולי נשקפת לה סכנה. הוא לא חשד שמשהו יקרה? אם כן, הוא היה צריך לעדכן אותה, להזהיר, הוא אמור להכיר את האופי של הבן שלו. יכול להיות שהוא חשד, אבל פחד. אבוהיי היה מאיים עליו".
כשהוא נעל אותם בבית לכמה שעות, למה הם לא התקשרו למשטרה, למישהו?
"הוא איים שהוא יחזור עם סכין. לא חשבנו שזה יקרה, לא עלה על דעתנו בכלל. כולם באו להרגיע אותו, אימא שלו באה במיוחד מהצפון. הם חשבו שהוא ילך ויירגע ויחזור. קרה בדיוק הפוך. גם אחרי ששנינו תפסנו אותו, אני והבן דוד פקדה, אחרי שהוא דקר אותה, הוא אמר לנו שהוא מצטער שהוא פגע רק בבן אדם אחד. הוא ציפה ליותר, לפגוע ביותר".
איך עצרתם אותו?
"שמענו רעש ובאנו, הוא היה יכול להרוג גם את אימא שלנו. תפסנו אותו, הוא זרק את הסכין לכיוון הרגל שלי. זה נפל בין הרגל שלי לרגל של אח שלי. הוא לא רצה לזרוק סתם, הוא רצה לפגוע".
לא חשבתם לפני כן שהוא יכול לעשות כזה דבר?
"אם היינו חושבים שכן, היה אפשר למנוע את זה וללכת למשטרה. הוא נראה תמים כזה, אבל הוא שקרן. הוא התהלך עם הכוונה לרצוח ולא סיפר. עכשיו הוא השיג את המטרה. אם היינו חושדים בו היינו מזמן מנסים למנוע".
המשפחה שלו באה לנחם?
"אנחנו לא מדברים עם המשפחה שלו. אימא שלו מחיפה, הוא גר עם אבא שלו", מספר אחיה של מלקם וחברו של אבוהאיי, דרג'ה.
דרג'ה, מאיפה אתה מכיר אותו?
"לפני שהיה בקשר עם אחותי, הוא היה יושב איתי בבית שלי, היה חבר שלי. אני הייתי לוקח אותו לקופת חולים, כי הוא לא ידע לדבר טוב עברית, אני תרגמתי לו. כשהחל הקשר עם אחותי, הוא לפתע תפס מרחק".
על ערב הרצח מספר דרג'ה כי "בשעה תשע ומשהו השכנים התקשרו אליי, הייתי בבית שלי, ואמרו לי 'תבוא, אבוהאיי יהרוג את אחותך'. באתי וכולם היו כבר פה. משטרה, אמבולנסים".
הרצח של מלקם טסרה ז"ל מצטרף לרשימת מקרי אלימות בשכונת רמת אליהו. היה זה הרצח השני באותו הבניין, כאשר לפני שלוש שנים נרצחה בדקירות סכין צאקולה קול (45), אם לתשעה, על ידי בעלה.

שכן אחר, תושב השכונה מזה 50 שנה, מאשים את הרשויות וטוען כי השכונה מקופחת כבר שנים. "כל האתיופים בחוץ כאילו אין להם בית", הוא אומר. "צריך שתהיה להם איזו מסגרת, שידברו איתם ויסבירו להם את החיים פה. לא כמו ברברים.
"הרי גם אנחנו היינו עולים חדשים. היו לנו מועדונים, היו באים לראות אם אנחנו עובדים או לא. פה? איפה. העירייה לא משקיעה פה. אחרי כל בית יש סירחון של הביוב שעולה. התלוננו הרבה פעמים על המצב פה, כל פעם אומרים שיטפלו, אבל שום דבר".
בשבוע שעבר, יום אחד בלבד לאחר מקרה הרצח של מלקם, נערך בשכונת רמת אליהו ביקור של שגריר אתיופיה בישראל, פסחה אסגדום. אל שגריר אתיופיה, המסיים את תפקידו בחודש הבא, התלוו ראש העירייה דב צור, חבר המועצה ומחזיק תיק רמת אליהו שמעון טרבלסי, חבר המועצה ומחזיק תיק קשרי חוץ גיל יודפת, סמנכ"לית העירייה חיה ברנפלד וראש מנהלת רמת אליהו דוד אלימלך.
צור ציין בפגישה כי הקהילה בעיר היא השלישית בגודלה בישראל ומונה כיום כ-7,000 תושבים והוסיף כי מרבית הקהילה מרוכזת בשכונת רמת אליהו. לדברי צור, העירייה משקיעה עשרות מיליוני שקלים לפיתוח התשתיות בשכונה, לתוכניות חינוך ולרווחה. צור הוסיף כי "שיקום שכונת רמת אליהו היא משימה מרכזית ובעלת חשיבות רבה בעשייה העירונית. אני מאמין כי מכלול הצעדים שיינקטו בשכונה בשנים הקרובות, הנאמדים בהיקף של כ-50 מיליון שקלים, יתנו את אותותיהם ויביאו לשינוי המיוחל".
במהלך הסיור הגיעה הפמליה למתנ"ס רמת אליהו, שם התקיימה הופעה של להקת "אדנת", באמהרית "ביחד", המורכבת מבני נוער. לאחר מכן הוגש קפה על ידי נשות העדה בטקס מסורתי ובלבוש מסורתי. "למדנו", הוסיף צור, "שחלק מתהליך הקליטה והשילוב של עולים חדשים בחברה הישראלית הוא לא רק לימוד עברית ותרבות ישראלית, אלא גם מתן האפשרות לקיים את המורשת והמנהגים של הארץ ממנה באו".
שמעון טרבלסי הגיב על מקרה הרצח של מלקם ז"ל ואמר: "מקרים כאלה קורים בכל הארץ, זה יכול לקרות גם בהרצליה פיתוח ובמרכז תל אביב. אני מאוד גאה בעדה שאני מייצג ובחברה שאני מייצג. אנחנו מנסים את כל האפשרויות ועדיין לא הספקנו לעשות את כל מה שצריך. אנחנו משקיעים בשכונה הרבה מאוד כסף, גם מבחינה חברתית וגם מבחינה פיזית.

אתה מודע לכך שיש הרבה מקרי אלימות בשכונה?
"מקרי אלימות כמעט שאין בשכונה. חיים הכט רצה לעשות בזמנו כתבה על האלימות ברמת אליהו. אמרתי להם שאם הם יראו לי איפה יש בדיוק אלימות בשכונה, אז לא אכפת לי לעשות את הכתבה. אין בשכונת רמת אליהו אלימות, פרט למקרים חריגים, שזה המקרה הזה ועוד איזשהו מקרה שקרה".
איך זה מסתדר עם הטענות של אגף הרווחה כי ידוע להם על עוד 19 נשים שיש חשש לחייהן?
"אני לא עקבתי אחר כמות התלונות, אבל יכול להיות שיש גם 50 מקרים בקרית ראשון. אם יש מקרים כאלה, הרווחה תטפל בזה. אני חושב שעם ההשקעה בנושא החברתי שאנחנו הולכים להשקיע, זה באמת הולך לשנות את פני השכונה".
טרבלסי הוסיף כי "בתוך העדה האתיופית יש כמות אדירה של חבר'ה טובים, יוצאי יחידות קרביות, לומדים באוניברסיטאות משפטים, אדריכלות, חבר'ה שרוצים לעשות ואנחנו נירתם יחד ונשנה את התוצרת".
שלושה ימים לאחר ביקורו של שגריר אתיופיה בעיר, נערך ברמת אליהו סיור ודיון חירום של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות בראשות חבר הכנסת דני דנון (ליכוד). חברי הוועדה, שבנוסף לדנון כוללת את חברי הכנסת רוברט טיבייב ואברהם מיכאלי, ערכו סיור בשכונה והגיעו לרחוב ש"י עגנון בו התגוררה מלקם ושוחחו עם השכנים. "התופעה הזו של רצח בעקבות סכסוך משפחתי בקהילה האתיופית נוצרה בישראל. אנחנו לא יודעים מאיפה הדבר הזה בא", טענו התושבים.
אחד הדיירים בבניין תיאר בפניהם את המצב הכלכלי הקשה של משפחתו ואמר שזהו מצבן של רוב המשפחות המתגוררות באזור. "יש לי חמישה ילדים", סיפר. "בחדר הגדול בדירה מתגוררת בתי הגדולה ובחדר השני גרים ארבעת בניי".
בדיון החירום השתתפו גם נציגי התושבים האתיופים בעיר, נציגי העירייה ואגף הרווחה. במהלכו התפתח ויכוח סוער בין נציגי התושבים האתיופים בעיר לבין נציגי העירייה, כאשר אדמסו אללי, יועץ ראש הממשלה לענייני אתיופים, הטיח בעודו נסער: "התושבים חיים בגטו, לא פלא שהם רוצחים אחד את השני. בשכונות שאתם כולאים אותם אין מתקני רווחה ברמה טובה, אין שירותים לקהילה ואין תשתיות. השכונה מוזנחת והלב שלנו ממשיך לכאוב".
על כך ענה לאללי סגן ראש העירייה ואדים קירפצ'וב: "תפסיקו להאשים את השלטונות, אתם מקבלים כל מה שאתם זקוקים לו מהעירייה ומהממשלה. אתם מנהיגי הקהילה וצריכים להיות מסוגלים לגרום בעצמכם לשינוי".
מירה שחם, מנהלת לשכת הרווחה במערב העיר, מסבירה כי "יש סניף של לשכת הרווחה בפאתי שכונת רמת אליהו. בלשכה יש תשעה תקנים, מתוכם חמישה לעובדות סוציאליות בנות העדה האתיופית. עם זאת, רשויות הרווחה לא הכירו את הבחורה שנדקרה.

"נכון להיום בלשכת הרווחה בעיר מכירים עוד 19 נשים ממוצא אתיופי המתגוררות בשכונה וחוששות לחייהן, אנחנו מבקשים מהן לשתף פעולה ולפנות למשטרה אבל הן מסרבות, ולנו אין מה לעשות בנדון, אנחנו אובדי עצות".
ליאת עברי, מנהלת פרויקט "עיר ללא אלימות", שהשתתפה גם היא בדיון החירום, ציינה כי "יש מפקח מטעם העירייה שמסתובב כדרך קבע בשכונת רמת אליהו, המפקח הוא בעצם הנציג של התושבים בשכונה מול רשויות הביטחון והמשטרה. בנוסף העירייה מפעילה סיירת שפועלת בשכונה ועובדת בשיתוף פעולה מלא עם הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול".
דנון סיכם ואמר: "זוהי זעקת עזרה של המגזר האתיופי לחברה הישראלית. כל רשות לאומית חברתית, ובייחוד רשויות הרווחה, חייבות לבחון מה נדרש לעשות אחרת בכדי שעולי אתיופיה ירגישו שישראל היא ביתם החם והמחבק".