למה כדאי לכם להעסיק לקויי למידה?
תרגילים במחשבים ובתקצוב, מטבח לימודי ואיך מבחינים בין מוצרים משומרים לטריים. בקמפוס "ניצן אונים" בכפר סבא מלמדים חניכים בעלי ליקויי למידה קשים. "אנחנו כאן כדי להכשיר אותם ליציאה אל החיים", מסבירה מייסדת ומנהלת המכון, רחל רגב
חניכי מכון ניצן אונים צילום: אלי דסה
"תסלחו לנו", היא פונה אל יתר החניכים. "אנחנו מיד חוזרים". היא מובילה את החניך השואל אל המדרגות, ויחד הם מונים את המטבעות. אולי דרך הרגליים ההסבר יעבוד טוב יותר.
חלק מן החניכים לומדים רק עכשיו לספור עד עשר. רובם בעלי לקויות למידה קשות וחלקם השלים כבר מזמן עם מחלות כמו סוכרת נעורים, מומים בלב ואפילפסיה. מאחורי ההגדרה הפורמלית "לקות למידה קשה" מסתתר עולם שלם של מהמורות.
עולם שלם של בוגרים שלא יודעים קרוא וכתוב, שמתמודדים עם בעיות בתחום הרגשי, בעיות התמצאות וסרבול גופני ממשי. רובם חווים בעיות בתחום הכמותי עד כדי חוסר יכולת לבצע פעולות חשבון בסיסיות או חוסר יכולת לחשב עודף.
המטרה: עבודה תמורת שכר מינימום
כשג' יצאה בשמחה לסופרמרקט להביא פיתות לקראת קומזיץ קבוצתי, היא זכרה שאמרו לה "תביאי קצת", אז היא הביאה 200. ח' אוגרת מזון וניירות. כל הקיץ היא התהלכה בבגדים ארוכים וחמים. גם חבריה התרגלו למפגשים לא נעימים עם החיים: עוברי אורח מזהים בהם את השוני ומבקשים מהם כסף, חברות סלולר מחתימות אותם על חוזים דרקוניים, מוכרים מדלת לדלת עושים איתם עסקים מטורפים.
רחל רגב צילום: אלי דסה
"בעלי לקויות למידה קשות לא יכולים להסתדר לבדם בלי למידה מיוחדת. הם זקוקים להשגחה לכל אורך חייהם", מסבירה מייסדת ומנהלת ניצן אונים, הפסיכולוגית רחל רגב. "אנחנו כאן כדי להכשיר אותם ליציאה אל החיים".
מכון ניצן אונים כפר סבא להכשרת בוגרים עם לקויות למידה וקשיי הסתגלות ותפקוד, הוקם בשנת 1988 על ידי הביטוח הלאומי ואגודת ניצן. הרעיון היה להקים מסגרת שתשמש כפנימייה לאוכלוסיות עם ליקויי למידה קשים, במטרה להכין את חניכיה לתפקוד עצמאי
ולחיי עבודה. כ-20 חניכים חיים פה בתנאי פנימייה במשך שנתיים. המשימה העליונה: הכשרת החניכים לקראת יציאה לשוק החופשי והבאתם לרמת עצמאות מקסימלית, כל אחד כפי יכולתו.
"לחלק לא קטן מהאנשים שלנו מאוד קשה, בגלל שהם מיטלטלים בין שני העולמות. יש להם את הפנטזיה שהם יהיו לגמרי רגילים, והפנטזיה הזו לא לגמרי מתגשמת. מספיק ה'לא לגמרי' כדי שיהיה פצע וקושי לזרום עם החיים", אומרת רגב. "נורא קשה להשיג מקומות עבודה ואנחנו עומדים על זה שהם יעבדו תמורת לא פחות משכר מינימום ובתנאים רגילים. גם כאשר אנחנו מוצאים עבורם מקומות עבודה, נדרשות התערבויות רבות כדי לעזור להם בקליטה הראשונית. אחרת הם ייפלטו מהר מאוד".
לא עונש אלא תוצאה
אין כאן גדר. הכניסה והיציאה אל הבית מוקף הירק היא חופשית. רק שעון הנוכחות בכניסה מרמז על כך שהבניין בן שלוש הקומות הוא לא עוד בית משותף. החניכים מחתימים כרטיס עם כניסתם לכיתה וביציאה. על לוח המודעות תלויה מערכת השעות.
ארז פיגלש צילום: אלי דסה
השבוע נפתח בשיעור מחשבים ותקציב, ואחר הצהריים נערכת הדרכה מינית בהדרכתה של העובדת הסוציאלית של המכון. יום ראשון הוא סמן לקראת הבאות: כתיבה שימושית, אקטואליה, שיחות קבוצתית עם המדריך החברתי, עידוד קריאה ועוד. בין לבין, יש גם שיעורי טאי צ'י שמעביר אחיקר אייל, טייס נכה שהיה שבוי במצרים והיה שותף להקמת המכון הייחודי הזה.
הדירות הוסבו לכיתות לימוד, ואחד המטבחים משמש כמטבח לימודי. כאן הם לומדים לתפקד בין הסירים, כהכנה לחיים שממתינים להם בחוץ. הם לומדים על תזונה נכונה, כיצד מתייחסים למבצעים, מהו תאריך תפוגה ואיך מבחינים בין מוצרים משומרים לטריים. בכל קבוצה כזו מסתתרים אפקט טיפולי ודגש על עזרה הדדית, חלוקת עבודה ושיתוף פעולה. העבודה מסתיימת רק כאשר המטבח נקי.
א' הגיע לא מסודר לכיתה. כאשר נשלח להתארגנות מחדש בדירה, קיבל בהכנעה את גזר הדין. "אנחנו מסבירים להם שזה לא עונש, אלא תוצאה. זהו ניסיון להתאים את סרגל המאמץ ליכולותיו של האדם. הם מבינים שאין אפשרות שהם לא יצליחו", אומרת רגב. "אנחנו אומרים למעסיקים: אל תרחמו. חשוב מאוד להתייחס אליהם כאל אנשים, שלא נמסים מביקורת או מדרישות שמציבים בפניהם. צריך לדרוש ולהפעיל בקרה, וצריך להגיד את הדברים".
מאחורי כל הפעילות הזו מסתתרים בסך הכל שבעה תקנים של אנשי צוות, ולא כולם במשרה מלאה. מאז הקמתו של המכון, לא הוחלפו המיטות של החניכים. הארונות הרעועים הוחלפו, אך רק לאחרונה, הודות לתרומה של משרד עורכי דין.
"המקום מטופח כי אנחנו מאוד מטפחים אותו, אבל התנאים הבסיסיים לא קלים", מסבירה רגב. "איך עושים את זה? מותחים את השמיכה עד לקצה. אנחנו פועלים 24 שעות ביממה. בעבר המקום היה מוזנח עם שדה קוצים. את כל השיפוצים והניקיון עשו אנשי הצוות של ניצן אונים. עכשיו הוא גן עדן קטן".
אף אחד לא עושה טובות
על אף הקשיים שבדרך, מכון ניצן אונים כפר סבא חתום על הצלחה בלתי רגילה. עד היום 87 אחוז מבוגריו השתלבו בעבודה בשוק החופשי. השכר הממוצע שלהם למשרה מלאה עומד על 4,133 שקל והם משתלבים במקומות כגון נס טכנולוגיות, קפה ארומה, טבע, חברת החשמל, תנובה, קוסמוס, בית החולים מעייני הישועה, אוניברסיטת תל אביב, בנק דיסקונט, חברת דן האגיס, חברת טלפייר, כפר השעשועים, חברת אי-איי-אם ומשרדי עורכי דין יוקרתיים.
מסירות שקשה למצוא היום. צילום אילוסטרציה: SXC
"אנחנו לא מפנים אותם רק לשירותי ניקיון או לשטיפת כלים. יש לנו חבר'ה שעובדים בחברת החשמל בקריאת מונים, בפקידות במשרדי עורכי דין ורואי חשבון, ויש בוגרת הנמצאת בפרויקט המשך ועובדת במוקד טלפוני. בוגר אחר עובד בחיווט טלפוני במפעל היי-טק", מדגיש המדריך החברתי ארז פיגלש.
"אנחנו משתדלים להתאים את מקום העבודה ליכולות. אני רואה תפוקות נפלאות. יש לנו חניכה שנכנסה לעבוד ב'כללית סמייל' והם היו כל כך מרוצים ממנה, שבזמן השיפוץ הם הגדילו את עמדת המחשב שבה ישבה והוסיפו לה תחומי אחריות. היא מקבלת שכר מלא, שמגיע לה בהחלט. היא עושה אותה עבודה כמו עובדים אחרים. למה שהיא תקבל פחות?"
מה נדרש מהמעסיקים?
"להיות טיפה גמישים. זה בהחלט משתלם. לרוב הם מקבלים עובד שמחזיק מעמד המון שנים במקום העבודה. אני לא מכיר הרבה אנשים היום, ובטח לא חבר'ה צעירים, שמחזיקים מעמד בקו ייצור 20 שנה. הרי ברגע שמישהו ישלם עוד שקל או שניים הם יברחו. החבר'ה האלה, בזכות הלקויות שלהם, באים יום אחר יום לעבודה שיכולה להיות מאוד משעממת, אבל עושים אותה טוב.
"אולי המעסיק נדרש לטיפה יותר סבלנות, אבל הוא מקבל עובד טוב באמת. הרבה פעמים החניכים מגיעים לעבודה אחרי שהם לא מאמינים שהם מסוגלים לקבל עבודה בשוק החופשי. הם כל כך שמחים ומוקירים, כי עבורם זו גאווה של ממש. על השאלה 'למה באת לכאן ומה אתה מצפה להפיק מהשהות שלך במקום הזה', התשובה שלהם היא תמיד'למצוא עבודה'".
יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן וארגוני החירשים בישראל ייערך מחר, 16 בנובמבר. ב-29 בנובמבר יתקיים יום פתוח למשפחות. לפרטים: 09-7601879 שלוחה 5.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם