ראשי » מקומי » מרכז » תל אביב-יפו

הגנרל: ההומלס יעקב קטרי עושה סדר בגזרת אלנבי

הוא מרחיק נרקומנים מרחוב אלנבי, מגן על בחורות מפני הטרדות, מפריד בין מתקוטטים ומשגיח על חפצים של מבלים. כך הפך יעקב קטרי, הומלס המתגורר באלנבי פינת ברנר, לשומר הבלתי רשמי של הרחובות התל אביביים

בר תל-אביבי במרכז העיר, שעת לילה מאוחרת. אחת המבלות מסיימת את הערב ויוצאת אל הלילה, בדרכה לביתה. מחוץ לבר היא נתקלת בדר רחוב, שקבע את ביתו על המדרכה שמול הבר. במקום להאיץ את הליכתה, היא פונה אליו ומבקשת ממנו שילווה אותה עד המקום שבו השאירה את רכבה.

חסר הבית נעתר לבקשתה, ובדרך הם מנהלים שיחה ידידותית. תסריט כזה, שנשמע מופרך עבור תושבי תל אביב, המשתדלים להימנע עד כמה שאפשר ממגע עם הומלסים, הוא מציאותי לחלוטין עבור תושבים ברחוב ברנר, בקרבת רחוב אלנבי.

זה שנתיים וחצי שיעקב קטרי (54) מתגורר ברחוב. קשה לפספס את מקום מגוריו: במקום קבוע, מול כניסת אחד הבניינים, מסודר הציוד האישי של קטרי כמעין סימון טריטוריה. בימים הוא מסתובב ברחובות ובלילות מגיע אל משכנו.

אבל קטרי הוא לא דר הרחוב הטיפוסי, השרוע מוזנח על המדרכה ומחכה לחסדי עוברי אורח שיסכימו לתרום לו כמה שקלים. עם הזמן הפך קטרי לשומר הבלתי רשמי של הרחוב, אבל כזה שכולם מכירים. בתפקידו זה לא אחת הוא מלווה מבלות מהבר הסמוך "צימרמן" לביתן או לרכבן, מסלק מהסביבה נרקומנים שמנסים לקחת את מנת הסם שלהם בטריטוריה שלו ומזהיר עבריינים לבל יבצעו פשעים בסביבתו. "בזכותו הרחוב היום הרבה יותר ידידותי", אומר אחד מבעלי העסקים באזור.

לא בכדי הפך קטרי לשוטר מטעם עצמו ולא גויס לכוחות הביטחון. נדמה כי סיפור חייו לא הותיר לו שום אפשרות אלא לגור ברחוב: בילדותו סבל קטרי מנחת זרועו של אביו. "בתור ילד הייתי שק החבטות של המשפחה", הוא מספר. "אבי נפטר כשהייתי בן  15 וכשהייתי בן 12 הוא הפסיק להרביץ לי, גם כי הוא נהיה חולה אבל גם בגלל שגדלתי והוא פחד להרביץ לי.

"אני זוכר מקרה שהוא שיחק קלפים עם חברים בבית, כשהייתי בן 12 וחצי, ואמר לחברים שלו 'ממנו אני מפחד, אני צריך להרוג אותי לפני שיהרוג אותי'. בשלב מסוים הוא התחיל לכבד אותי וכשהכנתי קפה לחברים שלו שהגיעו אלינו הוא נתן לי כסף, כאילו עבור זה שהכנתי קפה".

האלימות שספג והמצוקה שבה חי הביאו אותו להחלטה לברוח מהבית, וכנער מצא מפלט ברחובות תל אביב, בדיוק באזור בו הוא מתגורר כיום. עם חיי הרחוב באה ההיכרות עם עולם הפשע, וכבר בהיותו בן 12 החל קטרי לגנוב.

"בגיל 14, כשאימא שלי נפטרה ואבא כבר היה בבית לוינשטיין, לקחו את האחים שלי ודאגו להם", הוא מספר. "אותי הרחוב לקח. זו הסיבה שהאחים שלי היום נשואים, מסודרים ועובדים, בגלל שדאגו להם אז. המלחמות שלי לעומתם היו מלחמות הישרדות. לאחרונה דיברתי עם אחותי, והיא אמרה לי שאם היא הייתה יודעת שזה יהיה המצב היא הייתה דואגת לי. אבל לפני שנתיים וחצי, כשהשתחררתי מבית הסוהר, ביקשתי לבוא אליה לכמה ימים עד שאסתדר, אבל אפילו לזה היא לא הסכימה".

במהלך חייו הפך קטרי לדייר קבע בבתי הכלא בעיקר בשל מעורבותו בעבירות רכוש. בעבר התמכר לסמים אבל הצליח להיגמל וכיום הוא מטופל באופן קבוע באמצעות תחליף הסם מתדון ומשתדל להישאר נקי מסמים. הוא הספיק גם להתחתן ולהתגרש והוא אב לארבעה ילדים, שכפי שהוא מספר, באים לבקרו מפעם לפעם במקום מגוריו.

זה שנתיים וחצי, מאז שיצא מהכלא בפעם האחרונה, הוא מתגורר באותה פינת רחוב וכאמור, הפך לאיש שאמון על ביטחון העוברים ושבים ברחוב. "אם יבואו אנשים וייכנסו לפה כדי לעשות מאורה של סמים או שינסו לפגוע בבחורה שעוברת ברחוב אני לא אתן להם לעשות את זה", הוא מצהיר.
 

אבל איך אתה עושה את זה?
"אנשים מכירים אותי ויודעים שאני ישן פה. פעם אחת בא אלי מישהו ואמר לי שהוא הולך לעשות איזו עבירה ברחוב. אמרתי לו 'תקשיב אני גר פה ברחוב, אם יקרה משהו ישר יבואו אליי, ואז אני אבוא אליך, ואם אני אבוא אליך זה כבר לא יהיה טוב. לך למקום אחר תעשה מה שאתה רוצה. אני לא מרשה שתזיק לרכב או לבית'".

השכנים של קטרי מודים כי הם בהחלט נהנים מנוכחותו של ההומלס הלא שגרתי. "מדובר בטיפוס מיוחד", סיפר מוכר באחד העסקים הסמוכים. "הוא ידוע כאחד שמסייע לבחורות ומלווה אותן, והן סומכות עליו".

"רחוב אלנבי ידוע כמקום לא הכי נחמד בשעות המאוחרות של הלילה", מספרת אחת מהדיירות ברחוב ברנר. "במיוחד בסופי השבוע, כשיש שיכורים שיוצאים ממקומות בילוי. אבל כשאני נכנסת לרחוב אני משתדלת להיכנס ליד רחוב שינקין, ובדרך כלל אני אומרת ליעקב שלום ואז הוא מסתכל כדי להיות בטוח שאני מגיעה הביתה או שהוא מלווה אותי עד הבית ואנחנו קצת מדברים בדרך. אני יודעת שבחורות שהוא מכיר מהרחוב, הוא דואג שהן יגיעו הביתה בשלום".

גם אנשי הבר "צימרמן" הסמוך מספרים כי הם נהנים מנוכחותו. "הוא עוזר לנו, הוא ממש בסדר", מספר הבעלים עופר שבו. "הוא לא מזיק לאף אחד, לפעמים אנחנו מבקשים ממנו לשים עין על הדברים כדי שלא יגנבו אותם. מעבר לזה שיש שכנות שהוא מלווה הביתה כי הן מפחדות, הייתה פה תקופה שהסתובבו פה נרקומנים וטיפוסים מגעילים, והוא פשוט דאג להעיף אותם מפה. בזכותו האזור היום הרבה יותר ידידותי".

כשקטרי נשאל למה לקח על עצמו את המשימה להפוך את האזור ליותר בטוח הוא מסביר שרצה לעשות "תיקון" למעשיו בעבר. "אני רוצה לעשות משהו טוב בשביל הסביבה", הוא אומר.

אז למעשה התושבים מרוויחים מזה שאתה פה?
"כן, זה נכון. אבל הם לא יודעים את זה. היו מקרים שליוויתי בחורות לבית או לאוטו שלהן. אני גם מכוון אנשים בחניות פה. היו לי גם מקרים מעניינים ומצחיקים".

למשל?
"היה מקרה שחבר שלי צעק לי פתאום 'יעקב מרביצים לי', מיד רצתי לכיוון הצעקות ובאתי לאדם שהרביץ לו, אמרתי לו 'האיש לא מרגיש טוב, למה להרביץ לו? אפשר לדבר'. אז הוא פנה אליו ואמר לו 'אם תיכנס עוד פעם לבניין אני אביא לך משטרה'".

מה מצחיק בזה?
"שאותו אחד עובד עם אחת ממשפחות הפשע, אז בוא נגיד שהוא לא ממש מפחד מהמשטרה. זה היה מצחיק באותו רגע".

קטרי, בין השאר, דואג גם לקולגות שלו – הומלסים אחרים ברחוב. "היה מקרה של מקבץ נדבות ערבי שישב באלנבי", הוא מספר, "ובאה חבורה מסוימת, ורצתה  להוציא אותו משם. הוא קרא לי ואני יודע שהוא יושב שם כמה שנים טובות. דיברתי אתם ואמרתי להם שילכו כי זה המקום שלו, הם כיבדו את זה. אני יודע שהוא מקבץ נדבות בשביל סמים, אבל אם תוציא אותו משם, הוא ילך לגנוב או לפרוץ. אז מה עדיף?"

אתה לא מפחד לפנות לנרקומנים ולעבריינים?
"לא, אני לא מפחד. אני יודע לקבל מכות אבל גם לתת. אם הייתי מפחד לא הייתי נרדם פה. אני ישן כל כך טוב שלפעמים הדיירים בבניין שלידו אני ישן אומרים לי 'לא נעים לנו להעיר אותך בבוקר מרוב שאתה ישן טוב'".

אתה לא בדיוק נראה כמו הומלס. חולצה נקייה, שעון.
"נכון, אלה דברים שחשובים לי. כסף יש לי מהצד ומדי פעם אני מקבץ נדבות".

את השיחה מבקש קטרי לסיים במסר: "היה לי טוב ברחוב אבל עכשיו אני כבר מחפש דירה. אני עוזר לאנשים, ויהיה נחמד אם הרשויות יוכלו לעזור לי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...