פינה בעיר: החברות בין המלך אלברט למאיר דיזינגוף הולידה כיכר

מי היה אלברט הראשון שעל שמו נקראת כיכר בתל אביב, ושלאחר מותו התייפח מאיר דיזנגוף בפני מועצת העיר? סיפורה של חברות שהסתיימה בהנצחה בעיר העברית הראשונה

אילן שחורי | 17/11/2010 7:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
תל אביב מלאה בכיכרות, תוצאה ישירה של תכנונה על ידי פטריק גדס בסוף שנות ה-20. אולם רק כיכר אחת, אולי הקטנה ביותר, שבקושי נראית כמו כיכר, מזכירה אווירה פריזאית ציורית. מדובר בכיכר המלך אלברט, הממוקמת סמוך לבית הפגודה בהצטלבות הרחובות נחמני, מונטיפיורי, מלצ'ט ובצלאל יפה, כיכר הכוללת בסך הכול ספסל אחד שמשני צדיו עצי פיקוס גדולים.

הכיכר החביבה, שבאחרונה זכתה לשיקום ולשילוט, הוקמה בסוף 1934 לזכרו של המלך הבלגי אלברט הראשון, שהיה ידידו של מאיר דיזנגוף וסיים את חייו באורח טרגי לאחר שנהרג בעת טיפוס הרים.
צילום: אילן שחורי
כיכר המלך אלברט צילום: אילן שחורי
עסקים בין בלגיה ליפו

המלך אלברט הראשון עלה לכס המלכות סמוך להקמתה של אחוזת בית ב-23 בדצמבר 1909, היה אהוד מאוד על בני עמו וניהל בארמונו אורח חיים פשוט. הוא נזכר כמי שדרש במהלך מלחמת העולם הראשונה מגרמניה לכבד את הניטרליות הבלגית, וכאשר נדרש לאפשר לצבא גרמניה לעבור בתחומי ארצו - התייצב בראש צבאו ושהה עם הצבא לכל אורך המלחמה.

לאחר מלחמת העולם הראשונה ייצג המלך אלברט את בלגיה בשיחות השלום שהתקיימו בוורסאי, תוך הגנה מצד אחד על האינטרסים של מדינתו ומצד שני התנגדות למסכת ההשפלות הגרמנית. לאחר

מכן השקיע מרץ רב בקידום פרויקטים לתועלת הציבור על מנת לשקם את המדינה מהרס הכיבוש.

במספר הזדמנויות במהלך שנות ה-20 נועדו באירופה מאיר דיזנגוף והמלך הבלגי. ראש עיריית תל אביב אף הזמין את אלברט הראשון לבקר כאן, ולהיות המלך הראשון שיבקר בעיר העברית הראשונה. דיזנגוף בינתיים הרבה לעשות עסקים עם בלגיה, ואף הוביל כמה עניינים עסקיים בין בלגיה ליפו באמצעות חברת הספנות שלו מ. דיזנגוף ושות'. לאור פעילות זו זכה דיזנגוף בראשית שנות ה-30 גם לתואר קונסול כבוד של בלגיה בארץ ישראל.

לא ידע את נפשו מרוב צער

באמצע 1933 ביקר המלך אלברט הראשון בתל אביב. דיזנגוף יצא מעורו כדי להנעים לידידו הוותיק את זמנו בעיר, ביקר אתו במקומות רבים, ערך לכבודו קבלת פנים מפוארת, ובפרידתו אמר המלך כי ישוב לבקר את תל אביב בעוד מספר שנים. אולם הוא לא זכה לכך. כעבור שנה נהרג כאמור בתאונה במהלך תחביבו הגדול - טיפוס הרים בהרי הארדנים בדרום-מזרח בלגיה.

מאיר דיזנגוף לא ידע את נפשו מרוב צער עם היוודע דבר מותו של ידידו המלך, ודברי ההספד שהשמיע במועצת העיר תל אביב הי מלאים בעצב, בדומה להספד שהשמיע ארבע שנים קודם לכן לרגל פטירתה של רעייתו צינה.

מאיר דיזנגוף ביקש להנציח את ידידו בפארק גדול בתל אביב, ועל כך קיבל החלטה כתובה עם עוזריו. תכנית הפארק על שם אלברט לא יצאה לפעול ודיזנגוף הסתפק בהקמת כיכר הקטנה ליד בית הפגודה, שכבר אז - בתל אביב של אמצע שנות ה-30 - הייתה אטרקציה לא קטנה.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/center/ -->