חברים למשק: הצצה לחיי משפחת בשן מקיבוץ מירב
הם הכירו עוד בתיכון, כשלכל אחד מהם היה בן/בת זוג. אחר כך הפכו לידידי נפש כשהוא כבר דיבר על חתונה עם החברה מהתיכון. אבל בסוף החליט יוחאי לנתק את הקשר ולהדק את היחסים עם אסנת. בגיל 21 הפכו לזוג, וזמן קצר לאחר מכן נישאו
דיאלוג מוזיקלי: יוחאי, אדם דתי, מופיע בשירה ומנגן בגיטרה יחד עם חברו החילוני, שחר נוף, מגבעת חיים איחוד, במופע שנקרא "חתירה למגע" ("שם המופע מסמל את החתירה לקשר בין דתיים לחילוניים וקבלת השונה, והוא כולל דיאלוג מוזיקלי ביני לבינו. זה מופע מקורי הבנוי על חומרים שלנו, ויש בו חומר למחשבה"). הם מופיעים זה שנתיים בקיבוצים ובמוסדות חינוך, ויוחאי מחכה להזמנות נוספות מהקיבוצים.
פרנסה: אסנת עוסקת בהידרותרפיה (טיפול במים) בבריכה בגן נר, עובדת כדולה (מלווה יולדות) ("זה תענוג. חוויה מדהימה ומאוד מרגשת"), משחקת בתיאטרון ילדים בשם אלומה ובתיאטרון למשפחות בשם טיולטרון (למטיילים על הגלבוע), ובנוסף מדריכה ב"בית בגלבוע" במירב, המאכלס נערות בעלות צרכים מיוחדים. הבית הוקם כמיזם מיוחד של תרומה לקהילה, שהקיבוץ לקח על עצמו בחג ה-25 שלו.
יוחאי
קהילתיות: יוחאי חבר בוועדת התרבות במירב, ועורך את העלון הפנימי.
השורשים שלה: הוריה של אסנת, בת שבע (56) ומאיר (62) אינדור, היא ילידת מרוקו והוא יליד כפר אתא, נפגשו בצעדה להקמת אחת ההתנחלויות בשומרון ("היא אמרה לו שקוראים לה בת שבע חזן מירושלים ולא נתנה לו מספר טלפון, אז הוא צלצל לכל משפחות חזן בירושלים עד שאיתר אותה"). הם מתגוררים בירושלים. בת שבע היא אחות בבית החולים שערי צדק, מאיר הוא מנכ"ל ארגון אלמגור לנפגעי טרור, התומך במשפחות נפגעי טרור ומתנגד לשחרור מחבלים תמורת גלעד שליט.
לאסנת יש חמש אחיות: שרה בק (35) ("כתבתנו לענייני חינוך בערוץ 2") בכפר עציון, מירי (26) באביגיל, רויטל (24) בתל אביב, אביגיל (23) בירושלים, מוריה (21) מטיילת בהודו.
השורשים שלו: הוריו של יוחאי, חנה (59) ויאיר ז"ל בשן, היא בת קבוצת יבנה והוא בן משואות יצחק, הכירו בבית חולים כשיאיר נפצע בעת שירותו הצבאי, וחנה פגשה אותו כשבאה לבקר את אחיה, ששירת באותה יחידה ונפצע באותה הפעולה. לאחר נישואיהם הם גרו בקיבוץ ראש צורים בגוש עציון, משם עברו לעופרה ובהמשך למושב בית מאיר בפרוזדור ירושלים. יאיר עבד בחברה להגנת הטבע, ונפטר לפני 13 שנים. לאחר פטירתו עברה חנה למושב שדה אילן ליד צומת גולני בעקבות בניה שבצפון, והיא עובדת עם קשישים. ליוחאי יש שלוש אחיות ואח: הילה (37) בבית רימון, רעות (34) באבני איתן, עופר (27) ברותם, נירית (24) באבני איתן.
ידידי נפש: היא גרה בירושלים והוא בעופרה, והם הכירו זו את זה עוד בתקופת התיכון. לו הייתה חברה ולה היה חבר, וההיכרות לא התפתחה לקשר זוגי. לאחר התיכון היא הגיעה לעופרה לשירות לאומי, והם הפכו לידידי נפש בתקופת שירותו הצבאי. הוא עדיין היה עם החברה מהתיכון, וכבר דובר על חתונה, אבל בסוף שירותו הצבאי הוא החליט לנתק את הקשר ולהדק את היחסים עם אסנת. בגיל 21 הם הפכו לזוג, וזמן קצר לאחר מכן נישאו.
קול ששון: ב-1998, בירושלים.
בני בשן: שחר, שלומד בכיתה ה' בבית שאן, הוא תלמיד טוב, משחק קט-סל בקבוצת הילדים בקיבוץ, אוהב כדורסל. נווה, שלומד בכיתה ב' בשדה אליהו, הוא חובב שחייה, קראטה, כדורסל וקריאה. רועי, שמתחנך בגן גפן אצל נעמי, קרלה וציפי, הוא ילד שמח, אוהב לשחות ולצפות בטום וג'רי. אדווה, שמתחנכת בפעוטון ניצן אצל רחל ואתי, היא נסיכת הבית הקטנה.
הבחירה במירב: הם הגיעו למירב בעקבות עבודתו של יוחאי במלכישוע. עד לפני שנה היו במעמד של תושבים, ועכשיו הם בתהליך קליטה לחברות.
השכונה הטורקית: השכונה נקראת בעגה המקומית השכונה הטורקית, על שם הפועלים הטורקים שבנו אותה. בתים דו-משפחתיים, שהחלוקה בין הדירות ובתוך הדירות היא מקירות גבס. משמשת כשכונה זמנית למשפחות צעירות.
דמוי פרקט: שטח הבית - 65 מ"ר. רצפת הסלון היא שטיח בצבע אפור כהה, שעליה מונח לינוליאום דמוי פרקט עץ. חלק מהסלון תחום במחיצה חלקית ומשמש כחדר עבודה. על הקירות תלויים ציורים שציירה הדודה של אסנת, ביתיה, ותצלום מיוחד של הבן שחר עם חתול. על קיר נוסף תמונה של אפריקאית, שאבא של יוחאי הביא מקניה.
קניות: במרכולית מירב - בכל מצב.
בילויים: רחצה בכנרת ובמעיינות, בילוי לפי בחירת כל ילד ביום הולדתו.
מאכלים: אוכל מרוקאי של בת שבע בכל סוף שבוע.
הפרטות ושכר דיפרנציאלי: קיבוץ מירב מופרט ומתנהל במודל רשת הביטחון זה כעשר שנים. אסנת ויוחאי: "הכרנו את קבוצת יבנה כשכירים, ובחרנו לא להיות חברים בקיבוץ שיתופי. השיטה במירב מתאימה לנו יותר".
מצב כלכלי: נע ונד ("שנינו עצמאיים").
עושה להם את היום: אצל אסנת – יום של עשייה טובה בכל התחומים; אצל יוחאי – להתרומם מהשגרה ולהצליח ליצור.
טוב להם בקיבוץ (ציון מ-1-10): אסנת ויוחאי – 10.
קיבוץ מירב נוסד ב-1982 ונקרא מלכישוע, ב-1987 עבר למקומו הנוכחי ושינה את שמו למירב. נמצא על כביש 667 בהרי הגלבוע, מונה כ-90 משפחות חברים ותושבים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם