רמה"ש: אבל כבד בחט"ב עלומים עם מותה של סגנית המנהלת
התלמידים והמורים בחטיבת עלומים ברמת השרון ביכו השבוע את מותה של סגנית המנהלת ענת אילני, שהוכרעה על ידי מחלה קשה. אחד התלמידים: "היא הייתה כמו אמא שנייה שלי במשך שלוש שנים"
ענת אילני צילום: זמן השרון
"היא הייתה כמו אמא שנייה שלי במשך שלוש שנים", מספר אלון יער, היום תלמיד כיתה י"ב בתיכון רוטברג. "לא הייתי ילד עם בעיות, אבל הייתי מרעיש. בכיתה ז' הלימודים לא היו בראש שלי, רציתי לספר בדיחות כל השיעור. היא הבינה אותי ועשתה שיחות עם הורים שלי.
"כל הזמן דיברתי איתה. ידעתי מתי אפשר לצחוק איתה ומתי היא מתעצבנת. היא ידעה לצחוק וגם להציב גבול. כולם הכירו אותה כאחת שמקפידה על תלבושת מצד אחד, אך עם לב זהב מצד שני. אם הייתה לך בעיה היא הייתה שם כדי לעזור בצורה דיסקרטית. לפעמים סתם אהבתי לבוא למשרד שלה ופשוט לדבר איתה. היא הייתה שלב מאוד משמעותי בהתבגרות שלי. היא חלק ממני לגמרי".
אילני החלה את דרכה המקצועית בהרצליה בחטיבת נווה מגן. היא הייתה מחנכת כיתה ומורה ללשון ולספרות. לאחר כמה שנים, התאחדו חטיבות נווה מגן ועלומים, ואילני מונתה לרכזת שכבה ולאחר מכן לסגנית מנהלת.
"גם כשחלתה המשיכה לעבוד"
בסך הכול עבדה אילני 30 שנה בהוראה, מתוכן שש שנים כסגנית מנהלת בחטיבת עלומים. חבריה לעבודה סיפרו השבוע כי גם לאחר שנותחה בשנה שעברה, היא עשתה את כל המאמצים לחזור לעבודה במלוא המרץ. "גם בתקופה שחלתה היא המשיכה לעבוד, מ-7:00 עד 15:00, ותמיד שידרה שיהיה בסדר", סיפרה חברתה אירית בר-טל, יועצת בית הספר.
"היא הייתה מעצימה את הילדים. בימי מחלתה היא עזרה עם כל הלב לילדה עולה חדשה וחיזקה את ביטחונה העצמי. היה ילד בכיתה שמאוד אהב לשיר, והיא טיפחה את העניין שלו בשירה. הלימודים
לא היה החלק החזק שלו והיא נתנה לו ביטוי. היא לימדה תלמידים בחטיבה, עודדה אותם ועזרה להם למצוא את נקודות החוזק שלהם לפני התיכון".
המנהלת הקודמת של החטיבה, רונית הופמן, מספרת על האחריות ועל האופי המיוחד של אילני: "היא ידעה להציב גבולות מבלי להרים את קולה, היא אף פעם לא צעקה. היא טיפלה בפרט בצורה יסודית ביותר. בתור סגנית שלי היא הייתה יד ימיני, אחראית, מסורה ויסודית. אם נתת לה מטלה ידעת שהיא תבצע אותה בצורה הכי מקצועית שאפשר".
אילני הותירה אחריה בעל ושלושה ילדים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם