מלחמת העצמאות של יסוד המעלה
ביסוד המעלה מתנגדים להמשך כהונת הוועדה הקרואה וליוזמה לאחדם עם מועצה אחרת. לקראת הדיון שתקיים היום (ב') ועדת הפנים, כתבו התושבים: "משרד הפנים מבקש לרמוס ברגל גסה את זכות הציבור לבחור את נבחרו ואת זכותו לנהל את הישוב בהתאם לאופיו וצרכיו"

שר הפנים אלי ישי. קריאה לדחות את המלצתו צילום: ראובן קסטרו
בעצומה - עליה חתומים 80 אחוז מבתי האב במושבה, ושתוצג היום (ב') בוועדת הפנים של הכנסת - מתנגדים התושבים להמלצת משרד הפנים לאיחודה עם המועצה האזורית מבואות החרמון, ואף טוענים כי השיקול לאיחוד זה מונע משיקולים זרים.
המושבה יסוד המעלה הוקמה בדרום עמק החולה ב-1883 על ידי אנשי העלייה הראשונה. לאחר קום המדינה היא הוכרזה כמועצה מקומית. מאז 2006 מנוהלת המועצה על ידי ועדה קרואה, שבראשה עומד עמוס רודין.
במכתב שכתב יוסי מזרחי, בן המושבה ומי שעמד בראשות המועצה המקומית יסוד המעלה במשך 21 שנים, עד שנת 1998, אל ועדת הפנים של הכנסת הוא כותב: "אנו נדהמים לגלות כי מטרתו של שר הפנים היא למנות יושבי ראש מאנשי השר ועושי דברו במקום נבחר ציבור שיפעל להמשך פיתוחה ושגשוגה של מושבתנו. משרד הפנים מבקש לרמוס ברגל גסה את זכות הציבור לבחור את נבחרו ואת זכותו לנהל את הישוב בהתאם לאופיו וצרכיו.
"משרד הפנים מבקש לנצל את המצב ולאחד את הישוב עם רשות מקומית אחרת או רשות אזורית. איחוד יפגע באופייה של מושבתנו, יפגע במרקם החברתי המיוחד, יפגע ברמת השירותים ובעיקר ביכולתה של מושבתנו להמשיך ולהתפתח, תוך שמירת אופייה, ייחודה והיותה אבן שואבת לתושבים המעוניינים לגור בישוב בעל אופי כפרי מיוחד" כותב מזרחי, אשר סבא רבא שלו התיישב ביסוד המעלה בתקופה שהייתה אזור מוכה קדחת וביצות בראשית המאה הקודמת.
תושבי המושבה טוענים כי התשתית המוניציפלית שנבנתה לאורך שנים ותכנית ההבראה שהתקיימה במושבה במשך השנתיים האחרונות, מאפשרת את המשך פיתוחה של יסוד המעלה, ללא השקעות בתשתית, להיקף של 4,000 נפש. עוד טוענים התושבים כי הגרעון שנוצר בעת כהונתו של ראש המועצה האחרון, בין השנים 2004 ו-2006, תוקן בתקופת ראש המועצה שמונה על ידי משרד הפנים עמוס רודין, המנהל את המועצה תוך הקפדה על ריסון תקציבי.
פועלים בהתאם לתכנית הבראה
בשנתיים האחרונות, מדגישים התושבים, נוצר בקופת המועצה עודף תקציבי, זאת בזכות התושבים אשר נכונו לשלם מיסים ודמי ארנונה גבוהים ב-10 אחוז בכדי לצמצם את הגירעון שנוצר. כל הגופים הכלכליים במושבה - האגודה החקלאית המאגדת 160 חקלאים ובית הקירור המשרת את החקלאים - פועלים כל השנים באחריות וחוסן כלכלי המאפיין את חקלאי המושבה וכלל תושביה, אשר אפשרו לשרוד, כאשר ארגונים ואגודות חקלאיות אחרים קרסו במשברים כלכליים.

המושבה הוקמה בעמק החולה ב-1883 צילום ארכיון: חיים אזולאי
מעבר לכך, אומרים התושבים, עובדה היא שהמועצה המקומית יסוד המעלה פעלה במהלך השנים 2007 ו-2008 על פי תכנית הבראה, שכאמור כללה העלאה של שיעור הארנונה. המועצה, הם מוסיפים, עמדה בכל אבני הדרך של תכנית ההבראה.
זאת אף על פי שלדבריהם לא סיפקה התכנית פתרון הולם לחובות עבר בהיקף של 4.3 מיליון שקלים. לצורך שדרוג התכנית נפגשו נציגי הישוב פעמים רבות עם אנשי משרד הפנים, אולם מסיבות לא ברורות, עד היום טרם אישר משרד הפנים את השדרוג.
דרישה נוספת שהעלה משרד הפנים, העלתה את הצורך לבצע סקר נכסים ברחבי הישוב, במטרה להגדיל את ההכנסות מארנונה. המועצה קיימה סקר נכסים וסיימה אותו עוד בשנת 2009, אך התושבים טוענים כי משום מה משרד הפנים לא מבצע את חלקו בעניין וסיבותיו עמו.
נחמה
שטילמן, תושבת יסוד המעלה, מציינת עוד כי משרד הפנים חייב את המועצה להצטרף לתאגיד מים וביוב ולא, ייעצרו מענקי האיזון למועצה. המועצה אכן נכנסה לפני כשנה וחצי לחברות בתאגיד מים וביוב "פלג הגליל". על פי ההסכם שנחתם עם התאגיד, זכאית מועצת יסוד המעלה למענק
של 3.9 מיליון שקלים מהתאגיד. אולם סכום זה מעולם לא הגיע לידי המועצה. שטילמן טוענת כי הסיבה לכך נעוצה במחדל של משרד הפנים, שעיכב העברת תקציבים ברמה הארצית, ובכך הכשיל
את הישוב.
עוד טוענת שטילמן, כי איחוד רשויות הוכח בשטח ככישלון חרוץ, ולכן על ועדת הפנים של הכנסת לדחות את בקשתו של שר הפנים לאיחודה של המושבה יסוד המעלה ולהכריז על בחירות למועצה המקומית כפי שהיה מאז ומעולם ולתת בידם של התושבים את עצמאותם.