אמנות לעם: מה עושה התבליט של בעל בק במוסך תל-אביבי?
תבליט אמנותי של העיר הלבנונית בעל בק נמצא מוזנח ומתפורר על חזית משרד הקבלה של מוסך אריה במגרשי התערוכה הישנים בנמל תל אביב
על גבי החזית המערבית של הביתן (משרד הקבלה האמור) ניצב עד היום תבליט מקורי של העיר בעל בק, שהיה לפני 74 שנה אחת האטרקציות המיוחדות של היריד.
כיום התבליט האמנותי, בו רואים את שרידי המקדשים הרומאים המפוארים של בעל בק, העיירה ההיסטורית הלבנונית המפורסמת במקדשיה העתיקים (כיום בידי חיזבאללה), מוזנח ועומד להתפורר, חרף המאמצים של בעל המוסך ניסים שמריהו לשקם את התבליט ולצבעו אחת לכמה שנים.
עם זאת, ניתן להבחין בו בשרידי המקדש של בעל בק ומשמאל לתבליט גם בארזי הלבנון, אבל אם תבליט
כיום קשה לתאר, אבל ב-1936, בעת קיומו של יריד המזרח הגדול במגרשי התערוכה, שמחה לבנון להשתתף ביריד עם עוד עשרות ביתנים של מרבית המדינות הגדולות והחשובות באירופה. בביתן הלבנוני, שהיה אחד הקטנים ביריד, הציגו סוחרים ערבים את מרכולתם לתושבי ארץ ישראל של אותם ימים.
אמיל אדרה, מי ששימש נשיא הרפובליקה הלבנונית של אותם ימים, אף שלח ברכה ליריד, וזו פורסמה בחוברת מהודרת שהודפסה לכבוד האירוע. בין היתר כתב הנשיא: "מאז ומתמיד הסבירו ארץ ישראל והלבנון זו לזו. היום שואבות שתי הארצות ממקורות אידאלים אחידים לעבודה קונסטרוקטיבית וקדמה בכל שטחי פעילותיהן הרוחניות והגשמיות. לבנון לא תזניח שום אפשרות ולא תחסוך שום מאמץ לשם טיפוח הידידות המסורתית ואימוץ יחסי גומלין פוריים בין שתי השכנות".
לא ידוע מי תכנן את הביתן הלבנוני. גם לא ברור מי צייר והכין את התבליט המקסים על קיר הביתן. בשנות ה-60, כשנכנס מוסך אריה למקום, החליטו הבעלים החדשים להוסיף צבע לתבליט הלבן, וכנראה באותה הזדמנות גם מחקו את החתימה שהייתה לצד התבליט.
מגרשי התערוכה בצפון תל אביב היו הבית החמישי של התערוכה המסחרית הבינלאומית של שנות ה-20 וה-30 בתל אביב. מאחורי היוזמה עמדו עורכי שבועון בשם "מסחר ותעשייה", אברהם אידלסון, שלמה יפה ואלכסנדר ייבזרוב.
התערוכה הוצבה לראשונה ב-1924 במועדון הציוני בשדרות רוטשילד, לאחר מכן הועברה לבית הספר לבנות בשכונת נווה צדק, ומשם לבית הספר אחד העם. רק לקראת סוף שנות ה-20 קיבלה החברה מגרש קטן בשכונת נווה שאנן, ושם התקיימו התערוכות הגדולות.
בתום התערוכה של 1932, שבה ביקרו 286 אלף צופים, עלה צורך בהקמת משכן קבע ליריד. בראשית שנות ה-30 הקצה מאיר דיזנגוף ליוזמי היריד שטח ענקי בחצי האי ירקון בצפון תל אביב, היכן שעמדה להתקיים המכבייה הראשונה, ואלה, יחד עם העירייה, הניחו ב-17 באוגוסט 1933 את אבן הפינה לאזור היריד החדש.
הכותב הוא עיתונאי וחוקר תולדות תל אביב.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם