ב"ש: למה חבר המועצה הפך את העולם כדי למנוע פרסום דוח הביקורת?
מבוכה בעיריית באר שבע: חבר המועצה ויו"ר ועדת הביקורת, יעקב אוחיון, שכר עורך דין פרטי על דעת עצמו, בניסיון למנוע פרסום דוח מבקר העירייה. בעיריית באר שבע מתנערים מהפרשה: "הכל נעשה על דעתו בלבד. תשאלו אותו". שאלנו

המבוקרים, מטבע הדברים, אינם חשים בנוח עם הנאמר בדוח. עובדי האגפים מחליפים ביניהם רכילויות עסיסיות אודות מי עשה מה. אבל הפעם, את פרסום דוח ליוותה סערה בלתי שגרתית שלא הייתה מביישת אופרת סבון לטינית הזויה במיוחד.
השבוע הסוער התחיל בשעה שתיים לפנות בוקר של יום חמישי, לפני כשבועים, הרבה אחרי שגיליונות השבועונים המקומיים נחתמו ויצאו אל מכבשי הדפוס. אדם שהציג את עצמו כעו"ד ציון ותארי ממרכז הנגב, התקשר באמצע הלילה אל כותב שורות אלה ואמר: "אסור לכם להפיץ את העיתון. יש צו מבית המשפט האוסר כל אזכור של דוח מבקר עיריית באר שבע".
הצו, אגב, הוצא ביום שלישי על ידי השופטת המחוזית צילה צפת, אך לא הגיע למערכת. עותק ממנו פוקסס רק אור ליום חמישי, יום הפצת העיתונים בדוכנים.
בדרך כלל בדוחות ביקורת, כדוגמת דוח מבקר המדינה, מצויין באותיות קידוש לבנה ממתי בדיוק מותר הדוח לפרסום. בדוח מבקר העירייה האחרון הדבר לא צוין. לדברי עו"ד ותארי, הדבר כלל לא משנה: "יש איסור על הפצת הגיליונות, גם אם אלה הודפסו וכבר אם הם בדרכם לדוכנים".
מתן צו שכזה, אחרי שהעיתונים כבר מודפסים, אגב, הוא נדיר ביותר ולא ניתן אלא במקרים בודדים, שקשורים אולי לפגיעה בביטחון המדינה. כאשר ניתן הצו, מבקשי הצו גם דואגים להביא אותו לידיעת התקשורת באופן מיידי, במסירה אישית לעורכים ולמנהלי העיתונים, באמצעות שליחים רשמיים. ואילו עו"ד ותארי לא ידע להגיד מי מנהל את העיתון או מי עורכו.
בשעה 01:47 לפנות בוקר התקשרה מישהי, שהציגה עצמה כפקידתו של עו"ד ותארי ושאלה אם הצו הגיע. "שלחתי לך את הצו במייל, תבדוק", היא הודיעה. אל התיבה אכן הגיע דואר אלקטרוני, ריק.
בשעה 01:58, אותה פקידה עלומה מתקשרת שוב ושואלת אם הגיע המייל? התשובה: המייל היחיד שהגיע הוא משקמה אהוד. ואז היא אמרה: "אני מורה לך למחוק את המייל הזה מיד! אני רושמת שעה, למחוק את המייל עכשיו".
שיחה הטלפון בוצעה מקו בזק מזוהה, שכתובתו ברחוב מורדי הגטאות, בעיר העתיקה של באר שבע. מדברי אותה מטלפנת ניתן היה להבין, שהיא היא בעלת התיבה והיא נשמעה מאוד לחוצה להשמיד את הראיה. את הראיה, אגב, לא השמדנו.
ליל השימורים נמשך עד השעה חמש לפנות בוקר, אז היא דרשה, בתוקף, שגיליונות העיתון יושמדו או ייאספו מהדוכנים. במקביל, היא התקשרה לכתבנו שי מוגילבסקי, העירה אותו משנתו והשמיעה דברים דומים.
אלא שלמרות הכל, דוח מבקר עיריית באר שבע זכה לחשיפה תקשורתית גדולה, בכל המדיות. אף אחד מהעורכים הרי לא יציית לשיחת טלפון מאדם לא מזוהה, העושה, ככל הנראה, שימוש בתיבת מייל של אחר. לפחות, לא כל עוד אנחנו במדינה דמוקרטית. בדיקטטורות אפלות זה אולי היה קורה, אבל בישראל, בינתיים (עם דגש גדול על בינתיים) זה עוד לא קורה.
בהחלטתה להוציא צו איסור פרסום מוגבל לזמן קצוב כתבה כבוד השופטת צילה צפת מבית המשפט המחוזי בבאר שבע: "המבקש (יעקב אוחיון) מציין בסעיף 18 לבקשתו, כי פרסום הדוח אסור על פי חוק עד ליום 15 באוקטובר, אולם לא המציא אסמכתא לטענה זו.

הצו ניתן, אך לא הועבר לידיעת מערכות התקשורת, כפי שנהוג במקרים מעין אלה, במסירה ידנית. יתרה מזאת, יעקב אוחיון מודה, כי בקשת הצו נעשתה שלא בתיאום עם יועצה המשפטי של עיריית באר שבע, עו"ד חיים טורקל.
אוחיון שכר את שירותיו של עו"ד פרטי, לאחר שלדבריו, עו"ד טורקל התנגד להוציא צו איסור פרסום לדוח מבקר העירייה. "אני מתכוון לתבוע מעיריית באר שבע החזר הוצאות על שכירת עורך דין פרטי", אומר אוחיון.
מדוע הוצאת צו שלא על דעת יועצה המשפטי של עיריית באר שבע?
"כי אני חושש שבפרסום דוח מבקר העירייה, בו אין תגובות של נשואי הביקורת, עלול היה להיגרם להם נזק תדמיתי. לטעמי, היו דברים בחקירת משטרה והיו ניגודי אינטרסים ובדברים האלה ביקשתי לדון בישיבת ועדת הביקורת".
אתה, יעקב אוחיון, יו"ר ועדת הביקורת של עיריית באר שבע ואיש אופוזיציה. לכאורה, אתה הראשון שצריך להיות מעוניין בפרסום הדוח ובמתן פומבי לתוכנו. מה יש להסתיר?
"אני לא מכניס פוליטיקה לביקורת. אם אני מרגיש שהביקורת עלולה לגרום עוול למישהו, אז אני מבקש לדון בעניין. לישיבה שלי באופוזיציה אין עניין לתפקידי כיו"ר ועדת הביקורת ולא להתנהלותי מול ראש העירייה או נשואי הביקורת".
כיצד קרה, שמי שהציגה עצמה כפקידתו של עו"ד ותארי, השתמשה בתיבת הדואר האלקטרוני הפרטית של אחת מנשואות הביקורת? אין לעיריית באר שבע דואר ארגוני?
"ביקשתי מאותה בעלת תפקיד שתלמד אותי לפתוח תיבת מייל משלי, שאינה דואר ארגוני של עיריית באר שבע. יכול להיות שהתבלבלתי בתום לב ושלחתי משם דואר. יש לי כמה תיבות וייתכן שטעיתי והשתמשתי בתיבה שלה".
אפרופו ראש העירייה, בגיליון השבוע שעבר של עיתון "מקומי דתי", במדור "עדשה שמחה", אתה מצולם נושא על כפיים את ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ', בבר המצווה של בנם של הרב והרבנית ביטון. כיו"ר ועדת הביקורת, זו נראית לך התנהגות מכובדת? האם לא היה נכון לשמור על דיסטאנס?
"אני אוהב אדם ואני אוהב כל אדם בלי הבדל דת, גזע ומין. אם אני באופוזיציה או בוועדת הביקורת, אין זה אומר שאני לא מכבד את ראש עיריית באר שבע ולא מוכן לשמוח איתו בשמחות.

את שקמה אהוד, מנהלת מחלקת שילוט ואכיפה בעיריית באר שבע, שספגה ביקורת לא פשוטה מהמבקר, הכעיס מאוד שאוחיון עשה שימוש בתיבת הדוא"ל שלה. אף כי שמה הוזכר בראשי תיבות בדוח מבקר העירייה, היא אמרה: "אסור לי להתראיין וכל פניה אליי חייבת להיערך לפי הנוהל, דרך דובר עיריית באר שבע, גם בנושא להתייחסות לדוח מבקר העירייה".
לעיתון כל-בי נודע, כי היא מתכוונת לפנות ליועץ המשפטי של עיריית באר שבע ולראש עיריית באר שבע, על מנת שיטפלו בפרשת המייל. "אומר רק שבשעה שנשלח המייל, שתיים לפנות בוקר, אני ישנה בדרך כלל. יותר מזה, תצטרך לפנות לדובר עיריית באר שבע – לי אסור להתראיין".
גם בני מגרילאשוילי, מנהל אגף הפיקוח העירוני, שחטף ביקורת קשה על התנהלותו ממבקר העירייה, אבי פוגל, סירב להגיב לכתבה, למרות פניותינו הרבות.
"תגובת ראש העיר לדוח נמסרה למבקר העירייה והופיעה בדוח", נמסר מעיריית באר שבע בתגובה. "בנוגע לפעילותיו של מר אוחיון, אלו נעשו על דעתו בלבד ולא כנציג העירייה ולכן יש לשאול אותו את השאלה. מר אוחיון פנה לעו"ד ותארי, על מנת שייצגו ולכן יש לשאול אותו מי משלם את שכר טרחתו", ביקש צביקה כהן, עוזרו האישי של רוביק דנילוביץ'.
"בנוגע לפניה לבית המשפט לאסור את הפרסום, זו נעשתה כאמור על ידי חבר המועצה ועל דעתו בלבד ולכן יש להפנות את השאלה אליו, כמו גם שאלת תזמון מסירת הצו. יודגש שוב, כי חבר המועצה פעל על דעת עצמו ולא על דעת היועץ המשפטי של העירייה ו/או ראש העירייה. על כן יש לפנות בנושא למר אוחיון.
"בנוגע לטענות על שיחת הטלפון לפנות בוקר וזהות המתקשרת או שליחת המייל, אלה נמצאות תחת בדיקה".
