ראשי » מקומי » דרום » אשדוד ואשקלון

ראשי ארגון "אכפת לי מאשקלון": רוצים להיות אלטרנטיבה לעירייה

דני רחמים, גל חזיזה ועו"ד שגיב שלום ניהלו בחודשים האחרונים, איש איש בתחומו, מאבקים מול התנהלות עיריית אשקלון. לאחר שהבינו שבנפרד קשה להזיז דברים, הם החליטו לאחד כוחות ולהקים גוף אלטרנטיבי לעירייה

נמאס להם. אחרי יותר משנה וחצי של מאבקים ציבוריים, הם הבינו שאין סיכוי אמיתי להשפיע על מקבלי ההחלטות בעיר, לפחות לא בדרכים הקונבנציונאליות.

עכשיו, כך הם החליטו, הגיע הזמן לעשות בעצמם מעשה שיותיר חותם, כדי שכל מי שצריך להבין יבין שכדאי לו מאוד להתייחס אליהם. כך החליטו שלושה מפעילי הציבור הבולטים ביותר באשקלון – דני רחמים, גל חזיזה ועו"ד שגיב שלום – להקים ביחד גוף אלטרנטיבי לעירייה, כזה שלטענתם, באמת יענה על צרכי התושבים.

בימים אלה ממש עובדים השלושה על הקמת הגוף הייחודי, שייקרא "אכפת לי מאשקלון". רחמים, חזיזה ושלום יהיו הקודקודים של הארגון, כאשר לכל אחד מהם גם מוגדר תפקיד שמתאים לכישוריו. דני רחמים, שבמשך שנים רבות עוסק בניהול ובספורט, יהיה היועץ המקצועי; שגיב שלום, עו"ד במקצועו, יהיה אחראי על ההיבט המשפטי של הגוף; וחזיזה, שהשתתף במאבקים ציבוריים רבים בחודשים האחרונות, יהיה איש הביצוע, המוציא לפועל, את כל ההחלטות שיתקבלו.

השלושה מספרים שעומדים מאחוריהם כבר עכשיו כמה אלפי תושבים, שייטלו חלק פעיל בהחלטות שיתקבלו אצלם. איך הגוף החדש יעבוד הלכה למעשה? פשוט מאוד:

בכל חודש יקיימו חברי "אכפת לי מאשקלון" ישיבת צוות, בדומה לישיבות המועצה שמתקיימות בעירייה. בישיבות אלה ידברו על בעיות ונושאים שונים שהעלו בפניהם תושבים בשבועות האחרונים. במהלך הישיבות, יתקיים סיעור מוחות, בו יחשבו החברים כיצד אפשר לתת פיתרון לבעיות.

גם הם מודעים לעובדה שלמעשה אין להם כלים דומים לאלה של קברניטי העיר, שבעזרתם יוכלו לפתור בעיות תושבים. אבל הם בטוחים ששני הכלים שיש להם – התקשורת והציבור שמאחוריהם – שווים הרבה מאוד כוח והשפעה.

"הם מבטיחים שבניגוד למה שקורה בעירייה, אצלם כל תושב שיגיע עם בעיה – גם יקבל פיתרון. "הרבה תושבים פנו אלינו, כי הם חיפשו מוצא מכל מיני בעיות", מסביר עו"ד שלום את הרעיון להקים את הגוף האלטרנטיבי. "זה לא סוד שיש לא מעט בעיות בעיר, וזה מתבטא היטב בצעירים הרבים שעוזבים את העיר. אין תעסוקה,

אין מקומות עבודה. ישנו סדר עדיפויות לקוי של מקבלי ההחלטות בעיר".

חזיזה: "זה דבר מאוד נכון. אני למדתי הנדסת מחשבים ונשארתי לגור בעיר. אבל אני רואה את כל אלה שלמדו איתי, ועזבו את העיר כדי להרוויח יותר כסף. העבודות היחידות שיש לעיר לספק הן בניקיון או באבטחה. נמאס שזה המצב בעיר. אני לא מוצא היגיון בהשקעת מיליונים בפסטיבלים ובחוברות תעמולה, בזמן שאין תעסוקה לאנשים. הבעיה היא שמתקבלות החלטות בצורה שערורייתית. חברי מועצה מרימים את הידיים כמו 'יסמנים', בלי לנסות לעשות שינוי".

רחמים: "כל אחד מאיתנו התנסה מול עיריית אשקלון, איש איש בתחומו, עד שהבנו מה קורה כאן. אני רואה פשוט חוסר ניהול בעיר. אנשים שלא רואים את התפקיד שלהם. היו ימים, בתחילת האנושות, שבהם השלטון היה עובר בירושה. אחר כך, הוא היה עובר בשררה.

"היום שלטון שווה יכולת ניהול. מי שלא יודע לנהל, לא יכול להיות נבחר ציבור. באתי לא פעם לישיבות מועצה, ופשוט לא הבנתי מה ראיתי שם. צריך לשבת מול 'יוטיוב', לראות ישיבת מועצה של עיריית תל אביב או הרצליה, כדי להבין מה באמת צריך להיות שם: קם חבר מועצה, מגיש רעיון ומנתח אותו מכל הכיוונים. כל כמו הרצאה באוניברסיטה".

אין אף חבר מועצה, לדעתכם, שעושה את עבודתו כראוי?
שלום: "אי אפשר להגיד שאף אחד מהם, אבל אין ספק שרובם הגדול לא מתפקדים. אם צריך לציין מישהו לזכות זה את איתמר שמעוני, שממשיך להילחם גם מספסל האופוזיציה".

חזיזה: "אני חייב לציין לטובה גם את יורי זמושצ'ק, שמנסה לעזור עד כמה שהוא יכול, במגבלות של האופוזיציה. גם תומר גלאם מנסה להזיז דברים. אבל זו טיפה בים, מול כל חברי המועצה שמצביעים באופן אוטומטי עם ראש העיר".

רחמים: "אני אגיד לכם משהו לגבי חברי המועצה. פניתי לא פעם לכמה מהם עם סוגיות שונות. הם אמרו לי, 'תשמע, דני, אתה צודק, אבל אני חייב להצביע הפוך, כי אני מחויב למשמעת קואליציונית'. איזה מין תשובה זאת?".

חזיזה: "כל אחד מחברי המועצה דואג אך ורק למצביעים שלו. הדתיים דואגים לדתיים, הרוסים לרוסים, איכות הסביבה לסביבה, וזהו. אף אחד לא מתעניין בנושא אחר, וכולנו יוצאים מפסידים".

רחמים: "פניתי לא מזמן לחבר מועצה מסוים באיזה עניין, והוא אמר לי שהוא לא מבין בזה כי התפקיד שלו הוא אחר. לגיטימי, זכותו. אבל זה שהוא בא אחר כך לישיבת מועצה ומצביע בעד או נגד, באותו נושא שהוא אמר שהוא לא מבין בו – זה כבר מוגזם".

איך התחברתם להרכיב את הגוף הזה?
שלום: "גל היה זה שהתחיל במאבקים הציבוריים, עם כל הנושא של המדחנים, שעמד על הפרק לפני יותר משנה. אז עיריית אשקלון ניסתה ליצור בעיית חניה מדומה, כדי להציב מדחנים, אבל גל עמד בראש המאבק נגד ובינתיים זה נמנע".

חזיזה: "אני חושב שאפשר אפילו להגיד שבגופי עצרתי את הנושא. בעצם, לא יודע אם להגיד עצרתי, אבל לפחות השהיתי אותו. כשראיתי שאפשר לשנות דברים, החלטתי להמשיך להיאבק על נושאים שחשובים לי.

"בהמשך קראתי את הטורים של דני רחמים בעיתון, והזדהיתי עם המילים שלו. לא יכול להיות שתקציב הספורט כולו ילך לזרים, ואילו ילדי אשקלון יישארו בחוץ. בהמשך נפגשתי גם עם שגיב, שסיפר לי על הבעיות בעניין של הסחבת עם השוק. כך החלטנו כולנו לאחד כוחות".

רחמים: "זה גם לא הסוף. אנחנו רוצים להרחיב את הקשר הזה, עם עוד כמה אנשים שרוצים לעשות שינוי".

שלום: "חשוב לציין שעשרות אנשים יוצרים קשר בכל שבוע ומצטרפים אל הקבוצה שלנו".

מתי עלה הרעיון באמת להקים גוף אלטרנטיבי?
שלום: בערך בחודש האחרון, הבנו שכדי ליצור השפעה אמיתית, אנחנו צריכים למסד את כל הנושא הזה. החלטנו להקים עמותה מסודרת על פי חוק, כמובן ללא מטרות רווח, על מנת לתרגם את הכוח של האנשים שעומדים מאחורינו שנוכל להשפיע באמת. אנחנו מגיעים בתור משקיפים לכל ישיבות המועצה ומקיימים ישיבות משל עצמנו. מדובר בישיבות פתוחות שבהן כל הציבור מוזמן להגיע".

רחמים: "אגב, תושב שיש לו בעיה מסוימת, לא צריך לחכות עד הישיבה שלנו כדי להעלות אותה. בהחלט ניתן ליצור איתנו קשר בדרכים אחרות – מייל, טלפון".

אבל איך אתם באמת יכולים לעזור לתושב שמגיע עם בעיה?
חזיזה: "יש לנו כוח גדול מאוד. אנחנו יכולים לייעץ לו, להפנות אותו לגורמים המתאימים, להעלות את הנושא לסדר היום בתקשורת, לפנות לחברי מועצה שיעלו אותו בישיבת מועצה, ללחוץ, להפגין – עד שבסופו של דבר ננצח. הכוח שלנו הוא בגודל שלנו. ככל שהקבוצה גדלה, כך גדלה גם ההשפעה שלה. כשנגיע ל-10,000 איש שתומכים בנו, לא יוכלו להתעלם מאיתנו".

שלום: "כבר היום, כשאני מגיע לישיבת מועצה בתור משקיף, אני רואה התעניינות ותכונה סביבנו. חברי מועצה ניגשים אלינו, שואלים את דעתנו, איך הם היו, מה הם צריכים לעשות. אני חושב שכבר עכשיו הם מבינים את הכוח שלנו". 

רחמים: "בשלב זה אנחנו לא יכולים לעזור באופן ממשי, כי אנחנו במאבק מול ההתנהלות ולא חלק מההתנהלות. חשוב לציין שכרגע, גם אין לנו כוונות פוליטיות. הכוח שלנו הוא מוגבל, אבל אני מאמין שהוא לא מבוטל. אנחנו יכולים להציף בעיות, להוכיח חברי מועצה. אנחנו רוצים ועדות עיריית מתפקדות כמו שצריך, פקידים מנומסים שלא זורים חול בעיני התושבים, שמתנהלים על פי חוק. נצא למאבק, ואם זה לא יצליח, אז נחריף אותו.

"נפנה לדעת הקהל האשקלונית. אם נראה שתוך חודש-חודשיים הדברים לא ישתנו, נסיק מכך שטעינו בבחירת נציגינו ונריץ מהלך לגרום לשינוי פני מועצת העיר. נדאג יהיו סביבנו אלפי אנשים. אבל לפני שאנחנו יוצאים לדרך עם זה, אני חושב שאנחנו צריכים שוב לנסות ליזום פגישה עם ראש העיר. לפחות שש פעמים ביקשתי ממנו להיפגש, והוא התעלם ממני".

שלום: "אם ראש העיר קורא את העיתון, שיקבע לנו פגישה. מאיתנו הוא ישמע מה חושבים עליו האנשים מבחוץ, מה באמת השטח רוצה ממנו".

תגידו, הגוף האלטרנטיבי הזה הוא גימיק תקשורתי או משהו שנמצא כאן כדי להישאר?
רחמים: "אנחנו, כשפעלנו כל אחד בנפרד במהלך החודשים האחרונים, מחזיקים מעמד יפה ומצליחים להשיג לא מעט תמיכה. אני מאמין שעכשיו, כשאיחדנו את הכוחות שלנו, אנחנו נכפיל ונשלש את כוחנו. אני מאמין בעתיד ורוד לאשקלון. אם יתנו לי צ'אנס לפרגן – אני אפרגן בשמחה".

חזיזה: "הבעיה היא שלחברי המועצה אין אחריות. נגרמים מחדלים, אבל אף אחד לא משלם על זה, חוץ מאיתנו, משלמי המסים. לא אכפת להם כי הכסף לא יוצא מהכיס שלהם".

מה אתם רוצים להשיג בהקמת הגוף הזה?
רחמים: "כתושב בעיר הזאת, יש לי כאן חגיגה דמוקרטית אחת לחמש שנים, שבה מתקיימות הבחירות המוניציפאליות. אני יכול להגיד שאם חברי המועצה לא ישנו את דרכם באופן דרסטי, אנחנו נקים גוף פוליטי, שמטרתו לוודא מי לא ייבחר לקדנציה נוספת. אנחנו נבקש לקבל מכל חבר מועצה דוח מפורט של העשייה שלו, נסיק מסקנות ונחליט את מי אנחנו לא רוצים שוב".

שלום: "אין הישגים להצביע עליהם באשקלון, במיוחד בתחום התעסקה. אפילו בקריית גת, עיר עם רבע מהאוכלוסייה באשקלון, הולכים לפתוח מפעל נוסף של אינטל. שלא לדבר על אשדוד, מרחק עשר דקות נסיעה מאשקלון, עם אחוזי אבטלה מינימאליים".

אתם מרגישים שאתם ממלאים תפקיד של מבקרי העירייה?
רחמים: "אני פניתי למבקר העירייה מספר פעמים בעבר, והוא אומר לי שאני צודק, אבל הוא לא יכול לעשות כלום, כי הוא לא זה שמחליט. אתם מבינים? זאת תשובה של מבקר העירייה. קיבלתי תשובה שהוא בעצמו מתבייש בה. אילו אני בעמדת ההנהגה, הדבר הראשון שהייתי עושה זה לצרף לוועדות השונות של העירייה מומחים מקצועיים תושבי אשקלון. כי חברי מועצה, שאינם מקצועיים בכל נושא, לא יכולים להבין את הדברים. אם אני הייתי ראש העיר, הייתי רוצה שיביאו לפניי נתונים מקצועיים לפני שאני מקבל החלטה".

איזה תגובות אתם מקבלים על המאבקים השונים שאתם מנהלים?
חזיזה: "אני כבר תקופה די ארוכה במאבקים הציבוריים, ואני יכול להגיד לך שאין אדם שלא עוצר אותי ברחוב בלי מחמאות. כולם לוחצים לי את היד ואומרים לי כל הכבוד. אנשים מגיעים לבית העסק שלי מהקבוצה השני של העיר כדי להגיד מילה טובה".

רחמים: "לפני שבוע הגעתי יחד עם אחת הקבוצות שלי למשחק בחבל יבנה, בגבעת וושינגטון. בא אליי מישהו שם ואמר לי שהוא קורא את הטורים שלי ושהם תענוג לעיניים. הוא אמר שחבל שבעיר אשקלון מתייחסים לספורט ככה. כל האנשים מחזקים את ידינו, ואומרים לנו לא לוותר".

שלום: "היינו בטוחים שתהיה אדישות מצד הציבור, במיוחד לאור העובדה שהבחירות המוניציפאליות עדיין רחוקות. אבל אנחנו רואים שיש היענות גדולה, אנשים שרוצים להצטרף אלינו ולקחת חלק בפעילות.

מה יהיה הגודל של הקבוצה שלכם בעוד שנה?
שלום: "נכון להיום, הקבוצה גדלה בקצב של 50-60 איש בכל שבוע. כשאני אומר שאנשים מצטרפים אלינו, זה אומר שהם שולחים לנו הודעות אישיות, שהם מוכנים לעזור במאבקים. אנחנו לוקחים מכולם את מספרי הטלפון ושומרים איתם על קשר. אני מאמין שבעוד שנה אנחנו נמנה כבר 10,000 אנשים לפחות שילכו מאחורינו".

רחמים: "אני יכול להבטיח שבשום מקרה, לא יקנו אותנו בסוכריות. הגוף שלנו יהיה בעל מערכת הסברה מאוד רצינית. אנחנו שלושה אנשים מוכרים באשקלון, הרבה תושבים אוהבים את הדעות שלנו. אנחנו לא הולכים להיכנע במאבק הזה".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...