ראשי » מקומי » השרון » חדרה/נתניה

משחק החיים: הכירו את הדוברת החדשה של עיריית נתניה

הספורטאית שבגיל 14 זכתה באליפות אירופה בהתעמלות מכשירים, היא מעתה הדוברת של עיריית נתניה. עו"ד מיכל שחף, שתחליף את קובי ברדה, תעשה הכול כדי למלא את תפקידה החדש בהתלהבות שאפיינה אותה כספורטאית

הישגה המקצועי הגדול ביותר של עורכת הדין מיכל שחף, הדוברת החדשה של עיריית נתניה, כרוך גם באכזבה גדולה. שחף, דוברת המשלחת הישראלית לאולימפיאדת בייג'ין שנערכה לפני שנתיים, הסתובבה גאה בכפר האולימפי המפואר שהוקם בבירת סין לכבוד המשחקים.
 
אך בכל פעם שהיא הבחינה בספורטאים, היא חשה צביטה אחת בלב. גם היא יכלה לייצג את המדינה כספורטאית.

אחרי הכול, מי שהייתה אלופת אירופה בהתעמלות מכשירים ופרשה מעולם הספורט בשיאה, חשה עדיין בעצמותיה את התשוקה לחזור לזירה. "כל ספורטאי חולם להגיע לאולימפיאדה", אומרת השבוע שחף. "אבל למרות תחושת ההחמצה, הרגשתי כאילו אני חלק מהספורטאים".

למרות תחושת ההחמצה שחף, רווקה בת 31, מציגה רזומה שמעטים האנשים בגילה אשר יכולים להתגאות בו: ספורטאית מצטיינת, עורכת דין ודוברת הוועד האולימפי ומשלחת ישראל לאולימפיאדה. מהשבוע, כאמור, היא גם דוברת עיריית נתניה.

השבוע נערך במכון וינגייט כנס לציון 20 שנה לפנימיית המחוננים הפועלת במקום מאז שנת 1990. שחף היא חניכת המחזור הראשון בפנימייה. "אפשר אפילו לומר שהפנימייה הוקמה בזכותי, מכיוון שהיו כאלה שאמרו שהפנימייה לא תיפתח אם מיכל שחף לא תהיה שם", היא אומרת בנימת גאווה. "תמונתי מופיעה על קיר התהילה שהוכן בפנימייה במסגרת חגיגות 20 שנה לצד עשרות ספורטאים".

כששחף הצטרפה לפנימייה בגיל 11, היא כבר הייתה ספורטאית מנוסה. "עוד בתור ילדה ניכר עליי שאני מוכשרת בספורט ושיש לי קואורדינציה. אהבתי לשחק ולהיתלות על עצים".

מי שהבחינה בכישרונה של הילדה היא אמה, ענת, בעצמה ספורטאית מקצוענית שהשתייכה לנבחרת ישראל בהתעמלות מכשירים. "היא זיהתה את הכישרון שלי וצירפה אותי לחוגים. בהתחלה הלכתי לחוג בלט, אחר כך למסלול של התעמלות".

שחף הפכה תוך זמן קצר למקצוענית בתחום התעמלות המכשירים. התחביב שהחל בחוג התעמלות בעיר חיפה בה נולדה, הביא אותה בגיל שש לקבוצה תחרותית בקריית ביאליק. המאמן הרומני מיחאי ברשטיאן הבחין בכישרון של הספורטאית הצעירה וצירף אותה כחלק מהעתודה. "כבר בחוג הראשון להתעמלות, כשהייתי בת ארבע, התברר שיש לי כישרון", היא מתרברבת.

"המזל שלי הוא התמיכה הגדולה של הוריי. בפנימייה הייתה משמעת. זה בעצם כמו קיבוץ עם משמעת נוקשה. הולכים יחד לחדר אוכל ונוסעים ביחד בהסעה".

שחף החלה להשתתף בתחרויות מקצועיות בארץ ובעולם וזכתה באליפות ישראל בכל הדרגות והגילים. בשנת 1991, בהיותה בת 12, היא הגיעה למקום העשירי באליפות אירופה לנוער, וכעבור שנתיים כבר רשמה את הישגה הגדול ביותר – מקום ראשון באליפות אירופה בקפיצות ומקום חמישי כללי באותה תחרות. "זה מלחיץ מאוד. להגיע למקום הראשון זה דבר אחד ולשמור עליו זה דבר אחר".

בגיל 16 היא החליטה לעזוב את הספורט המקצועי והתחרותי ונפרדה גם מהפנימייה. "המעמסה והעול עליי היו מאוד כבדים. היה גם משבר עם המאמן. צריך לזכור שבכל התקופה הזאת לא גרתי בבית והייתי כל הזמן תחת לחץ לשמור על המעמד שלי. אפשר להוסיף לכך את הבירוקרטיה של ארגוני הספורט בישראל. כל זה הוביל אותי להגיד 'די', ולצאת לדרך חדשה".

איך היה להתחיל חיים חדשים ללא פעילות ספורטיבית?
"עברתי לתיכון כצנלסון בכפר-סבא ונאלצתי להתמודד עם העובדה שעזבתי קריירה מפוארת. אין ספק שלצאת לעולם חדש זה לא פשוט. את צריכה לבנות את עצמך מחדש, למצוא את המקום שלך ללא הריגוש והאדרנלין. לשמחתי, הספורט נתן לי כלים לחיים, כלים שבהם אני משתמשת עד היום במצבי לחץ".

לאחר שירות צבאי בגדוד חי"ר משוריין, נרשמה שחף ללימודי משפטים במכללת נתניה ובסיומם הפכה לעורכת דין. אגב, את הסטאז' שלה היא עשתה אצל התובע של ההתאחדות לכדורגל, עו"ד שלום אבן-עזרא.
 

שחף לא עסקה בעריכת דין ופנתה לאהבה אחרת שלה: דוברת ויחסי ציבור. "תמיד משך אותי העולם הזה", היא מסבירה. "אולי כי תמיד היה בי משהו ייצוגי. אהבתי להציג ולהיראות בעיני אנשים. זה משהו שתמיד היה בי. גם בתור נערה צעירה, המפגש עם תקשורת לא היה טראומטי אצלי".

שחף החליטה לשלב בין אהבתה הספורט לדוברות. "עבדתי במשרדי יחסי ציבור ובהמשך הייתי דוברת הוועד האולימפי ודוברת המשלחת הישראלית של המשחקים האולימפיים בבייג'ין. בזכות התפקיד הזה התנסיתי בעבודה עם כלי תקשורת בין-לאומיים. באולימפיאדת בייג'ין נפלה בחלקי הזכות להיות המיקרופון של המשלחת. זה היה הישג אישי שלי".

עתה היא ניצבת בפני פרק חדש בחייה. לאחר שזכתה במכרז, היא תיכנס לנעליו של הדובר הקודם, קובי ברדה. עד ליום שבו התבשרה על בחירתה לתפקיד, היא לא הכירה לדבריה את ראש העירייה, מרים פיירברג, וגם לא את העיר.

שחף מבטיחה כי תמלא את תפקידה במרץ ובהתלהבות, אך תמיד יישארו לה הגעגועים לספורט. "רגע המפגש בווינגייט עם בוגרי הפנימייה בעבר ובהווה היה מרגש מאוד. על אף שנשארתי ועקבתי אחרי הספורט, ואני קשורה גם לאנשים שהיו איתי כמתעמלת, זה היה רגע שהחזיר אותי אחורה והזכיר לי את התקופה בווינגייט ואת כל הדברים הנעימים יותר והנעימים פחות שהיו שם.

"אני חושבת שענף ההתעמלות דורש הרבה יותר השקעה ומשאבים מכל ענף ספורט אחר. המפגש בווינגייט החזיר אותי לרגעים שבהם את חשה שאת עומדת על דוכן המנצחים".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...