ח"כ ג'מאל זחאלקה: ישראל הפכה את השטחים לגיהנום
מעודד מהעימות המתוקשר עם דן מרגלית שהעניק לו חשיפה גדולה, ח"כ ג'מאל זחאלקה לא מתכוון להפסיק לייצר כותרות. יו"ר סיעת בל"ד ותושב כפר קרע בראיון נוקב. וגם: לא תאמינו מי זוכה אצלו לחצי מחמאה (רמז: האיש הממונה על שנוא נפשו, אהוד ברק)
ואין זו הפעם הראשונה השנה שבה הוא קורא לחרם על ישראל. רק בראשית השנה הוא השתתף בכנס בארצות-הברית שכותרתו "ישראל-אפטהייד", והטיף נגד המדינה. "למה לחברי כנסת יהודים מותר להסתובב בעולם ולהסביר את עמדתם ולי אסור?", הוא חוזר על משנתו.
כי הם לא קוראים להחרים את המדינה. למה קראת להודו להחרים את ישראל?
"כי בכסף שהודו משקיעה בקניית נשק מישראל לא בונים בתי ספר או משקיעים בקצבאות ילדים, אלא קונים עוד כלי משחית. זה מגביר את מרוץ החימוש ואת סכנת המלחמות.
"הכסף מנוצל כדי לדכא את העם הפלסטיני, להרוג ילדים בעזה ולהמשיך את הכיבוש ואת המצור. זה כסף שגורם לסבל. דווקא הודו, עם הניסיון שלה, צריכה למלא תפקיד חיובי במזרח התיכון. להודו יש את המסורת של גנדי נגד אלימות. זו מעצמה גדולה שיש לה תפקיד חיובי".
זו לא הפעם הראשונה שאתה מבקר את המדינה בחריפות. הרי בעימות שלך עם מרגלית אמרת ששר הביטחון, אהוד ברק, שומע מוזיקה קלאסית ורוצח ילדים. ההשוואה לקצינים הנאצים בדוגמה הזאת הייתה בלתי נמנעת.
"אני אומר את האמת בפנים. אני לא אוהב ללקק. אני אומר את הדברים כפי שאני רואה אותם. אני רואה את אהוד ברק כשוחר של מוזיקה קלאסית שמוצג כאיש תרבות, ובאותו זמן נותן הוראות שגורמות להרג ילדים. ציינתי עובדות".
הרי ההשוואה לנאצים ברורה.
"אני מוכן להתוודות בפניך שלא ידעתי את זה. אני לא עושה השוואות כאלה".
אני לא מאמין לך.
"מעולם לא עשיתי את ההשוואה הזאת. מישהו לקח את הדברים האלה לשם. אם הייתי רוצה לעשות השוואות, הייתי עושה. לא צריך להשוות את המצב בעזה לשום דבר אחר. בכל מקרה, מעולם לא עשיתי השוואות עם הנאצים. חס וחלילה. זה נמצא במקום אחר".
אני מצטער, אבל אני לא מאמין לך.
"אפשר להתווכח עם מה שאני אומר. אמרתי משפט שאי אפשר להתווכח איתו. אי אפשר לומר שברק לא אוהב מוזיקה קלאסית. אפילו שמעתי את הנהג שלו אומר שכשיש מלחמות,
זחאלקה, תושב כפר קרע הסמוך לחדרה, נחשב לאחד הפוליטיקאים הערבים הקיצוניים ביותר בכנסת. הוא מצליח לאתגר את הישראליות, לבקר אותה ולתקוף אותה בעולם – תוך שימוש בכלים דמוקרטיים.
מפלגתו, בל"ד, יוצאת נגד זיהויה של ישראל כמדינה יהודית וקוראת להופכה למדינת כל אזרחיה. שם המפלגה, בל"ד, הוא ראשי התיבות של המלים "ברית לאומית דמוקרטית", אך המילה בלד בערבית פירושה "מולדת".
חברי המפלגה משתמשים בשפה נוקבת נגד מדינת ישראל ודמותה. עזמי בשארה, מייסד התנועה, נמלט מהארץ לאחר שנחשד בסיוע לחיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה; חנין זועבי עלתה לכותרות לאחר שהשתתפה במשט הטורקי לעזה; וזחאלקה פועל להחרמתה של ישראל בעולם.
"אם היית רואה את הפשעים שקורים בעזה, אז היית מבין שאנחנו לא מעבירים הרבה ביקורת", הוא אומר. "אני מקבל טלפונים על המצב הקשה בעזה, על המצור, על המלחמה. אז הביקורת שלי היא מינורית. זה מעצבן אנשים. מה שיש לי, אני אומר. אנחנו תומכים בעמדה הבין-לאומית של שתי מדינות. אני רוצה שהמדינה תהיה דמוקרטית. זה מאבק פנימי בתוך ישראל. אני משכנע אנשים שיש ניגוד בין המבנה של המדינה כמדינה יהודית, ששייכת לקבוצה אחת של אזרחים, לבין דמוקרטיה. אני נאבק למען דמוקרטיה. יש הבדל בין מה שאני אומר לבין מה שמפרשנים אותי".
אבל רוב הסבל של תושבי עזה נגרם בגלל החמאס.
"אני לא נכנס לסיפור של החמאס או של הפת"ח. הזכויות של בני אדם לא קשורות למנהיגות שלהם. אני שופט את אזרחי ישראל על מעשי ברק ונתניהו?".
אתה יודע מה, זכותך לבקר את ישראל. אבל לא שמעתי אותך מבקר את החמאס.
"יש לי ביקורת, ואמרתי את זה. אבל באופן כללי, יש לך את תושבי עזה והשטחים הכבושים, והם קורבן. מהצד השני יש מדכא. במשוואה הזאת, חובתי המוסרית למנוע סבל מהאנשים. איסמאעיל הנייה נבחר על ידי הציבור".
גם אהוד ברק ואביגדור ליברמן, שאתה כל הזמן מבקר, נבחרו על ידי הציבור.
"זה שהם נבחרו בצורה דמוקרטית, לא נותן להם את הזכות לבצע פשעים נגד עם אחר".
ולחמאס יש את הזכות הזאת?
"לכל פגיעה בזכויות אדם אני מתנגד. אותי מעניין גורל האזרח הפשוט. הם (החמאס) תקפו והרגו אנשים, אז כתבתי על זה מאמרים. אבל ישראל לא מתעניינת בזה. הבעיה הגדולה היא הכיבוש. אם אני רואה שנהרגו 1,400 אנשים בעזה, למה אתה מצפה ממני? דיברתי בצורה מאופקת מאוד. ניהלנו מאבק ציבורי, והציבור הערבי הוא מיעוט שהמדינה צריכה לכבד את הדרך שבה הוא מבטא את דעתו. אנחנו תומכים במאבק לא אלים מול אלימות נוראה".
במקביל לנאומו של זחאלקה בהודו, שנישא במהלך כנס שעסק בבעיה הפלסטינית, נשא שר החוץ, אביגדור ליברמן, נאום בבניין האו"ם בני-יורק, ובו הביע ספק בנוגע לסיכוי לכונן שלום בין ישראל לשכנותיה. ליברמן אף אמר בנאומו כי הסדר עתידי יתבסס על חילופי שטחים ואוכלוסיות.
ובמילים אחרות, ליברמן קרא לשנות את הגבול בין ישראל לרשות הפלסטינית, כך שתושבי ישראל הערבים יהיו אזרחיה, ואילו המתנחלים יהיו חלק מישראל. זחאלקה, כמעט מיותר לציין, מתנגד להצעה. "המטרה של ליברמן היא לפגוע באזרחים הערבים", הוא טוען.
"הוא רוצה להחליש אותנו. כל יום הוא מעלה הצעה אחרת לצמצם את המעמד שלנו. הוא מדבר על 'אין נאמנות אין אזרחות'. אי אפשר לשחק בגורל שלנו. אנחנו מתנגדים להצעה כזאת שבה ישראל תיקח את ירושלים המזרחית ופלסטין תיקח את אום אל-פאחם.
"אני חושב שצריך ללכת בהסדר במינימום על גבולות 67'. הוא (ליברמן) רוצה לספח לישראל את ההתנחלויות הלא חוקיות. אבל אי אפשר לחתוך אותנו בסכין כל הזמן. תסתכל על ההיסטוריה של הציבור הערבי. ב-48' הייתה קטסטרופה והופרדנו מבני עמנו. ב-67' התחלנו להתחתן איתם, ועכשיו רוצים להפריד בינינו".
אז אם כל כך רע לך בישראל, למה לא תתפוס בשתי ידיים את ההצעה ותהפוך לאזרח שווה זכויות בפלסטין?
"ישראל הפכה את השטחים לגיהינום. אף אחד לא רוצה ללכת לגיהינום. חוץ מזה, אנחנו מבינים מה המטרה הפוליטית של ההצעה. אנחנו לא תמימים. המטרה היא לשים את האזרחות שלנו על תנאי. הסדר לא יהיה, אבל סימן השאלה על האזרחות, יישאר. אנחנו תושבי הארץ. אנחנו לא מהגרים".
והיהודים כן מהגרים?
"זאת עובדה. אני רוצה להתייחס בשוויון מלא לתושבי הארץ, יהודים וערבים, כי אני חפץ בחייהם, ורוצה שיהיה עתיד גם לילדים שלי ושלך. מציגים אותנו כקיצונים, כי לרצות שוויון, זה עמדה קיצונית מאוד. איך זה שערבי רוצה שוויון?".
אתה מרגיש אזרח סוג ב'?
"מתייחסים אליי כסוג ב', אבל אני אדם סוג א'. כאזרח, אני פחות מסוג ב'. יש עניינים שמתייחסים אליי כאל אויב, כמו באוקטובר 2000, בנושאי תכנון ובנייה, בזהות ובהיסטוריה שלנו בבתי ספר. לא מצאתי מישהו אחד עם יושרה שיכול להוכיח שלא מתייחסים לערבים כאזרחים מסוג ב'. ערבי שנולד, מרגע שיוצא מבטן אמו, צריך להצהיר נאמנות למיסטר ליברמן".
אחת הבעיות שאיתן נאלץ הממסד הישראלי להתמודד כאשר הוא עומד מול אנשי ציבור מסוגו של זחאלקה, היא הרהיטות שלהם. זחאלקה, שסיים את הדוקטורט שלו ברוקחות באוניברסיטה העברית, מכיר את החברה הישראלית על בוריה.
בעברית רהוטה, שמעטים מהפוליטיקאים הישראלים דוברים כמוה, הוא מציג את משנתו. ובשפה הקולחת שלו, הוא מעביר מסר נוקשה. "בישראל אין דמוקרטיה אמיתית", הוא אומר. "תראה מה זה ישראל. זו מדינת דמוקרטיה יהודית, אבל הדמוקרטיה רק ליהודים. בגדה יש אפרטהייד. זאת דמוקרטיה של אדונים בתל-אביב. בגדה ובעזה יש משטר של כלא".
אם ישראל לא הייתה דמוקרטית, לא היו מקבלים את הקריאות שלך לחרם. נסה לומר את אותו מסר בסוריה או בכל מדינה ערבית אחרת. במקרה הטוב, תאבד את חירותך. רוב הסיכויים שתיאלץ להיפרד מהראש שלך.
"אני חי כאן. אני שומע את הטענה הזאת בכנסת. היה ויכוח על קרקעות בכנסת, אז אמרו שיש דמוקרטיה שאני יכול להתבטא כמה שאני רוצה. אז אמרתי שזו עסקה לא ראויה שלוקחים לי את האדמה ונותנים לי אפשרות לדבר. קחו את הדמוקרטיה שלכם ותנו לי את האדמות.
"רצו לפסול את המפלגה שלנו כבר פעמיים והייתה החלטה של ועדת הבחירות לא לתת לנו לרוץ. זה לא שיש כאן יותר מדי חופש ביטוי. המילה דמוקרטיה לא מפילה אותי מהכיסא. כשמעבירים חוקים גזעניים, זה לא דמוקרטיה.
"ב-48' עשו טרנספר, וכך יצרו רוב יהודי. זה החטא הקדמון של ישראל. זה הבסיס של הדמוקרטיה הישראלית וכעת חוזרים לאותו היגיון שצריך להקטין את מספר התושבים הערבים. אני דוחה בשאט נפש את העניין הזה שמישהו עושה לי טובה כשאני מדבר".
את עיקר הביקורת של זחאלקה סופג שר הביטחון, אהוד ברק. את ראש הממשלה בנימין נתניהו, לעומת זאת, הוא מעריך יותר. "ברק הוא האדם המסוכן ביותר כי הוא חושב שאפשר לפתור בעיות רק באלימות".
והצד הערבי ממש מתנזר מאלימות.
"אני חושב שצריך לצאת ממעגל האלימות. כל פגיעה באזרח חף מפשע היא מגונה. השאלה אם במצב הקיים של הסבל הדרך לצאת ממעגל האלימות היא להגיע להבנה. ברק רוצה להעתיק את מעגל הכוחות להסדר פוליטי. הוא כופה על הפלסטינים הסכם כניעה.
"הוא אחראי למה שהיה בעזה ולמה שהיה במשט. במלחמה בעזה הוא נתן הוראות של אפס סיכון לחיילים, והצבא פירש זאת כך שכל מה שזז צריך לירות בו. גם במרמרה הוא אמר למנוע את הכניסה בכל מחיר. הוא אדם מסוכן מאוד, יותר מכל מנהיג אחר".
אתה מדבר איתו לפעמים?
"לא".
ועם ראש הממשלה, בנימין נתניהו?
"לא מדבר איתו שיחות חולין. אבל בוויכוח הפנימי, יש בינינו דיבור. פעם בכנסת היה דיון, אז צעקו שם אחד על השני 'אתה אפס'. אז שאלתי מי המציא את האפס. רק ביבי ידע. הוא אמר שאלה ההודים. הרבה חשבו שהערבים המציאו את האפס, אבל ביבי צדק. ביבי הוא אדם עם משנה סדורה. אני לא מזלזל בו. הבעיה היא שהוא לא מזגזג. הוא אדם קיצוני מאוד, מסוכן מאוד.
"המקורות של התרבות הפוליטית שלו זה בית אבא, זאת התנועה הפוליטית שלו, ארץ ישראל השלמה. הוא גם חניך של הימין האמריקאי החדש, שלא מאמין בפתרון סכסוכים, אלא בניהול סכסוכים. הכול הוא עושה לניהול המשבר עם הפלסטינים, לא לפתרון. יש אצלו הרבה טקטיקה ורטוריקה. צריך לקלף את זה ולראות את הגרעין של הגישה שלו. הוא לא איש של פתרון סכסוכים".
ואיך היחסים שלך עם ליברמן?
"אני זוכר אותו עוד מהאוניברסיטה. הוא היה עם החבורה של צחי הנגבי וישראל כץ. הוא לא ידע אז עברית, חוץ מכמה קללות. הוא נושא כליו של צחי, והיה בקבוצה שתקפה סטודנטים ערבים בשנות השבעים. אבל כשהיה ריב אמיתי, הוא היה נעלם".
ניהלת איתו שיחות נוסטלגיה?
"לא, אין לי איתו שיח".
ועם איזה ח"כ יש לך קשר יותר הדוק?
"אני מעשן, אז הקשר הוא עם מי שיושב בפינת העישון. החברים שלי הם מחוץ לכנסת".
גם לא עם חנין זועבי?
"היא עמיתה במפלגה. יש לי גם חיים אישיים".
ומה עם עזמי בשארה, אתה בקשר איתו?
"כן, אבל לא כמו בעבר. הוא חבר אישי שלי מזה 30 שנה. אנחנו נפגשים לעתים נדירות. הקשר הוא באמצעות המייל והטלפון. הוא עסוק בעניינים אחרים".
הוא יחזור לארץ?
"אני מקווה שכן. זה תלוי באווירה הפוליטית. אני זוכר שהיו אנשים שהיו עם אש"ף וחזרו לארץ אחרי חתימת הסכם אוסלו. מי יודע מה יילד יום. אבל באווירה הנוכחית, זה לא נראה לי".
הוא מואשם בעבירות חמורות. אתה מאמין שהוא ריגל?
"זאת בדיחה. אדם במעמדו, מה הוא מבין בצבא? הוא אינטלקטואל, אקדמאי. הניסיון להדביק לו דבר כזה, היה ניסיון להשתיק אותו. השב"כ יודע לעשות את זה. אין לדברים האלה שחר".
אז למה הוא לא בא להיאבק על חפותו בארץ?
"כי בארץ, בעניינים הביטחוניים, אין צדק. בתי המשפט מקבלים את עמדת השב"כ בלי עוררין. העניין הוא שהחליטו להיפטר ממנו בגלל שהוא איתגר את המערכת הפוליטית בישראל. חשבו שבדרך הזו יחסלו את תנועת בל"ד, כי בשארה זה בל"ד. אבל היו בחירות וקיבלנו יותר קולות. יש לנו אידאולוגיה ועמדות פוליטיות. המפלגה לא מבוססת על איש זה או אחר".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם