דם יזע וכדורסל: משחק ידידות בב"ש הסתיים בקטטת ענק
משחק ידידות בין הפועל ובית"ר באר שבע בטורניר לזכרו של דב שריר, הסתיים בחילופי מהלומות וקטטה גדולה. בסיום הקטטה נשארו על הפרקט כתמי הדם של השחקן אסף קלייו. והיו גם כישלונות ניהוליים קשים. היום (ג') ייערך מפגש נוסף במסגרת הליגה
משחק הפתיחה של הטורניר ה"ידידותי" לזכרו של שריר, בין הפועל באר שבע לבית"ר באר שבע, פוצץ 1.32 דקה לסיומו, בעקבות קטטה המונית בין שחקני שתי הקבוצות.
המתח במשחק, שדווקא נפתח באווירה ידידותית (אגב, ללא דקת דומיה), הלך וגבר ככול שנקפו הדקות (8 דקות כל רבע). כדקה וחצי לסיומו, במצב של 42-50 לזכות בית"ר, שרק השופט יוסי בן עמי לסיומו, ועזב את המקום.
לא ברור מי בדיוק ארגן את הטורניר, אבל אין ספק שתלמיד תיכון היה עושה זאת בצורה מוצלחת יותר. מיכאל ברוש, רכז ספורט בחברת כיוונים הגיע למקום בשעה שש לערך, הביא עמו מים מינרלים לארבע הקבוצות (גם אס"א ואליצור), ועזב את המקום עוד בטרם החל הטורניר.
קרוב לשעת פתיחת המשחק הראשון (18:30) התחממו שחקני שתי הקבוצות. הפועל עם המאמן החדש זיו הייניק, ובית"ר ללא מאמנה דודי אזולאי, שיושב 'שבעה' על מות אימו.
השופט בן עמי, שאגב ביצע את מלאכתו בהתנדבות, הגיע לאולם הספורט של האוניברסיטה ו'חיפש' שותף שיסייע לו במלאכת השיפוט, אבל לא מצא כזה. הוא אפילו פנה לאיש התקשורת מירן שפילברג, שהגיע כצופה ולבש חולצה שחורה עם הסמל של יובנטוס, ושאל אותו אם הוא השופט השני...
גם לגבי המזכירות ורישום השמות בטפסים, לא נמצא מי שיעשה זאת, עד שפנו לשלושה נערים
ואם בענייני ארגון עסקינן, אנשי הביטחון של האוניברסיטה הגיעו לאולם הספורט רק לאחר תום הקטטה, כשהאווירה נרגעה מעט, והשיחה בין רועי נתיב לאחראי הביטחון נשמעה כשיחת נזיפה, בסגנון – לא יכול להיות שאנחנו מבקשים שתגיעו לאולם ואיש הביטחון יגיד שהוא לא יכול לעזוב את השער. גם חובש לא היה במקום במהלך המשחק, והגיע לטפל באסף קליין המדמם רק לאחר כמה דקות.
ומה בדיוק עושים בעקבות האירועים? ממשיכים לשחק? הולכים הביתה? מקיימים את המשחק השני בין אס"א לאליצור באר שבע? איפה הוועדה המארגנת? אף אחד לא ידע מה עושים.
כולם התרוצצו מצד לצד וניסו להבין את הסיטואציה ולהציע פתרונות. הרבה שאלות, אבל לא היה מי שיענה, למרות שבאולם נכחו אייל חטב - היו"ר של הפועל, כדורי אורה - היו"ר של בית"ר, רועי נתיב מאס"א ושמעון מלכה - המנהל של אליצור באר שבע.
האווירה התחממה בעקבות טענת הצדדים שהשופט אינו שולט במשחק. דקות לפני הפיצוץ נשרקה לחובתו של הייניק, מאמן הפועל, עבירה טכנית, לאחר שבעט בכעס בכדור.
בהמשך נכנס מנהל הפועל, רן אלתר, לתחומי המגרש במחאה על אחת מהחלטות השופט. שחקני בית"ר דחפו את אלתר אל מחוץ למגרש, פעולה שגררה תגובה מיידית של שחקני הפועל.
מאותו הרגע איבדו השחקנים שליטה, שכחו שהטורניר הוא בכדורסל, והפכו את הפרקט לזירת התגוששות מדממת. גם בקבוק מים התעופף באוויר, ודקות ארוכות עברו עד שהאווירה נרגעה מעט, ובסופו של דבר עזבו שחקני שתי הקבוצות את האולם.
האווירה הקשה השפיעה גם על שחקני אס"א ואליצור באר שבע, שניסו לשווא להתרכז בחימום לקראת המשחק בין קבוצותיהם, אלא שגם הם לא ידעו אם יש ערך למשחק, ומה יהיה גורלו של הטורניר.
בסופו של דבר, לאחר התלבטויות רבות, התקיים המשחק השני באווירה ידידותית, כאשר רוב הקהל (כ-30 איש), כבר עשה את דרכו הביתה. המשחק עצמו הסתיים בניצחון אס"א על אליצור בהפרש של 13 נקודות, כאשר אחד משחקני אס"א שפט את המשחק. אגב, היום (ג') ייפגשו שתי הקבוצות באותו האולם במסגרת המחזור הראשון של ליגה א' (ליגה רביעית).
למחרת, התייחס כדורי אורה, היו"ר של בית"ר לאירועים: "זה היה מצער מה שקרה. באותו ערב דיברתי עם אייל חטב וסיכמנו שגם אצלם וגם אצלנו נקיים שיחות עם השחקנים.
"צריך להרגיע את האווירה, הרי ביום שלישי יתקיים משחק דרבי במסגרת המחזור הראשון של ליגה א' (אולם 'רעות' בשכונה א', מגרשה של בית"ר, ב-20:00). לגבי הטורניר, מפאת כבודה של משפחת שריר, אין מבחינתנו כל מניעה שמשחק הגמר לזכרו של דב שריר יהיה בין הפועל לאס"א".
ביום שלמחרת המשחק נפגש אייל חטב, יו"ר הפועל באר שבע, עם דודי אזולאי, מאמן בית"ר באר שבע, שכאמור יושב 'שבעה' על מות אימו. אזולאי, שהיה חניכו של שריר, וארגן את הטורניר, כעס מאוד על אירועי יום שלישי, וביקש למרות הכל להביא את הטורניר לידי סיומו כמתוכנן ביום חמישי (לאחר סגירת הגיליון).
הכוונה הייתה לקיים משחק חוזר ומקוצר בין אליצור לאס"א באר שבע, ולאחריו טקס עם משפחת שריר ונציגי העירייה, חברת 'כיוונים' והאוניברסיטה, בו יישאו דברים שחקנים מבית"ר והפועל באר שבע, ויתנצלו על האירועים החמורים שאירעו.
דב שריר, שאת שמו נושא הטורניר, נחשב לאחד ממייסדי הפועל באר שבע כדורסל בשנת 1973. הוא שיחק בקבוצה, היה קלעי מצטיין בשורותיה וטיפס עמה במעלה הליגות עד לעונת 77/78 בה אף אימן את הקבוצה לראשונה בתולדותיה בליגה הארצית, אז ליגת המשנה.
דב שריר, שהוא אגב אחיו של שלום שריר, מאמן הכושר הידוע, גם הקים וטיפח את מחלקת הנוער של המועדון האדום. בשנת 2004 הוא נפטר ממחלת הסרטן. חבל שכדורסלני ההווה לא ידעו לתת כבוד למי שהתווה וסלל את הדרך בה הם הולכים כיום.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם