מושב נהלל לא קבר תושבת לשעבר – וישלם
ביהמ"ש קבע כי מושב נהלל יפצה את משפחתה של ירדנה בן-חיים שגרה במקום 35 שנה ואף הסדירה קבורתה. "היא חלמה להיטמן שם"
בית קברות בנהלל צילום: יגאל לוי
בשנת 1997, אישרה מזכירות המושב אישרה בכתב את בקשתם. בחודש ספטמבר 2009 נפטרה ירדנה בבית חולים בילינסון בפתח תקווה. כאשר משפחתה ביקשה לתאם את מועד ההלוויה בבית העלמין בנהלל כמובטח, בקשתם נדחתה. למרות שהפעילו לחץ, לא הצליחו בני המשפחה לקיים את ההלוויה בנהלל.
"כל חייה רצתה להיקבר בנהלל"
ירדנה נקברה בפתח תקווה במהירות ללא רבים מחבריה. "אין במילים כדי להביע ולשקף באופן מלא את גודל העלבון אשר נגרם למשפחת המנוחה ובמיוחד לבעלה. הנתבעים חטאו כלפי המנוחה, משפחתה וחבריה בחט המכונה במקורות 'ביזיון המת'", נכתב בתביעה. "ביום שאימא נפטרה זאת הייתה הפעם הראשונה שידענו שיש בעיה", שחזר בבית המשפט הבן רפאל, "התחלנו לחפש סידור אחר, זה היה בחג. התחלנו להתקשר לכל המקורבים שידעו מראש שההלוויה צריכה להיות בנהלל והם גרים קרוב, אז לא הייתה בעיה... היה
לחץ נוראי ולא ידענו איפה לקבור אותה".
הבת אלקה סיפרה בבית המשפט כמה חשוב היה לאימה להיקבר בנהלל. "היא הייתה בת 60 כשיצאה מנהלל, זה היה כל חייה להיקבר בנהלל. היא הייתה ניצולת שואה, שאיפת חייה היה להיקבר בנהלל", אמרה הבת.
בכתב ההגנה שהגיש המושב נטען כי למרות ההבטחה שניתה לירדנה ב-1997, הרי שבשנת 2004 החליטה הממשלה לאפשר לקבור בבתי העלמין במושבים רק את חברי המקום ולמרות זאת ביקש המושב לאפשר לקבור את ירדנה במקום אולם הדבר נדחה על ידי המדינה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם