קבוצה סודית: מבט מבפנים על העדה הקראית באשדוד

הם יהודים מאמינים, אך אינם מקבלים את פסיקות חז"ל, מתעלמים מתורה שבעל פה ואינם חוגגים את חנוכה. הם מקימים סוכה, אך לא רוכשים אתרוג. הצצה מרתקת לעולמה של עדת הקראים האשדודית

שי גבעתי | 3/10/2010 7:03 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
רבים מתושבי העיר אינם יודעים זאת, אך אשדוד היא העיר שבה קיים הריכוז הגבוה ביותר בעולם של עדת הקראים. על פי ראשי העדה, מדובר בלמעלה מ-25 אלף המתגוררים בעיר, מרביתם ברובעים ב' וי"א. השבוע עסקו בני העדה הקראית, כמו תושבים רבים אחרים, בבניית סוכה ואנו, שלא בקיאים בהלכות ובמצוות העדה, יצאנו לברר כיצד הם מציינים את החג.

"אנחנו מקיימים בדיוק את מה שכתוב בתורת משה רבנו עליו השלום", מתמצת הרב אברהם כפלי מאשדוד, שאחראי על ענייני בית הכנסת הקראי ברובע א' בעיר.
צילום: יניב וקנין
מגדי טחן, מראשי העדה הקראית באשדוד. ''אצלנו אין ארבעת המינים'' צילום: יניב וקנין
מתמודדים עם תהליך חילון

כידוע, במשך הדורות, פירשו חכמי עם ישראל את התורה וקבעו גדרים מדויקים באלפי נושאים שלא בוארו בתורה שבכתב. את אלו אנו מכנים תורה שבעל פה. עיקר הלימוד והתקנות נערכו בתקופת הגמרא ונמשכים עד לימנו אנו.

אצל העדה הקראית אין התייחסות לתורה שבעל פה, ובני העדה דבקים בדברים המפורשים. כך למשל, בעוד שהאורתודוקסים מתפללים שלוש תפילות ביום על פי תקנות חז"ל – שחרית, מנחה וערבית, הרי שהקראים מתפללים שתי תפילות בלבד. למה? "זה פשוט מאוד", אומר מגדי טחן, 60, פעיל בקהילה ועובד בחברה העירונית לתרבות ופנאי. "כתוב בתורה - 'ויהי ערב ויהי בוקר'. כלומר, צריך להתפלל שתי תפילות".
  
מוצאם של רוב רובם של הקראים במדינת ישראל בקראי במצרים. ישנן גם קהילות שלמות שהגיעו מעירק, מטורקיה, מרוסיה וכאלו שקיבלו על עצמן את הקראות בארץ. ניתן להתייחס

לשתי עליות עיקריות של קראים ממצרים - הראשונה בשנת 1948, והשנייה בשנת 1955, בעיקר בעקבות מבצע קדש - אולם גם לאחר מכן הוסיפו לעלות קראים לארץ.

מאחר וברישומי משרד הפנים הקראים רשומים כיהודים, לא ידוע מספרם המדויק בארץ. כיום מוערך מספר הקראים בישראל בכ-50 אלף איש, ובמדינות אחרות בעולם חיים עוד כעשרת אלפים קראים. חוץ מבאשדוד, ישנן קהילות קראיות גם ברמלה, שבה נמצא מבנה "מרכז היהדות הקראית העולמית", וכן באופקים, בבאר שבע, בקריית גת, בבת ים, בירושלים ובמושבים מצליח ורנן שבשפלה.

בסך הכל ישנם 11 בתי כנסת קראיים בארץ, כאשר שניים מהם הוקמו באשדוד. כיום מתמודדת העדה עם תהליך של חילון, כאשר ישנם קראים שאינם מקפידים על מצוות אמונתם קלה כבחמורה. "אנחנו גאים בדור שלנו ששומר על המסורת", מבקש טחן לרכך את הסוגיה הרגישה.

טוענים לאפליה תקציבית

במשך שנים רבות היה מעמדם של בתי הדין הקראים בעייתי, שכן החוק לא מכיר בקראים כעדה דתית נפרדת. אף שבדרך כלל ניתנו פסקי הדין בענייני גירושים ונישואין בידי בית הדין העדתי, הדרך הייתה פתוחה לפני כל אחד מהצדדים. כלומר: אם אחד מהצדדים היה מעוניין להעביר את הדיון לבית הדין הרבני, הדבר היה עולה בידו.

בית כנסת קראי במושב מצליח. אין כיסאות כדי שאפשר יהיה להשתטח
בית כנסת קראי במושב מצליח. אין כיסאות כדי שאפשר יהיה להשתטח צילום: תגליות

אולם, בית המשפט העליון שינה את המצב בפסק דין שניתן בשנת 1995, ובהלכה משפטית חדשה, קבע כי המשפט הקראי מחייב בני זוג מאותה העדה.

בישראל נתקלו הקראים לראשונה במצב שבו הם נמצאים תחת שלטון שנותן יחס מועדף ליהדות האורתודוקסית. קראים מתלוננים על אפליה בתקציבים שמעניקה מדינת ישראל לעומת המוסדות הרבניים, ואף הגישו בעבר עתירה לבג"צ בעניין זה.

רק בארץ אימצו לעצמם קראים מנהגים רבניים כמו בר מצווה ועליה לתורה בגיל 13, בניגוד לטענה הקראית המקורית שגיל הבגרות משתנה מאדם לאדם. הקראים טוענים שאין במנהג זה כל רע.

ברוך מרזוק, חבר מועצת עיריית אשדוד וקראי גאה, מציין בראשית דבריו שחשוב מאוד שייכתב – "העדה הקראית" ולא "הקהילה הקראית". "ההבדל הזה חשוב מאוד, כי קהילה זה משהו קטן יותר ואילו עדה זה משהו גדול יותר".

אתה שומר תורה ומצוות על פי המסורת הקראית?
"אני משתדל לעשות את כל המנהגים כמו שצריך".

כיצד אתה רואה נישואין של בני העדה הקראית על פי המוסדות הרבניים?
"זה כמו שתשאל האם זה בסדר שיהודי אורתודוקסי יתחתן עם עובד זר. בגדול, אין ספק שהייתי רוצה שתהיה אחדות והנישואין יהיו ויישמרו בתוך העדה. כיום שוקדים על המון חוקים בכנסת בעניינים שקשורים לנישואין אזרחיים. מישהו יכול לעצור את זה?".

עד כמה העדה הקראית מגובשת בינה לבין עצמה באשדוד?
"העדה הקראית מאוד מגובשת. כולם מכירים אחד את השני. למעשה, מדובר במשפחה אחת גדולה".

העדה הקראית שומרת כאמור את כל חגי ישראל, אך רק את החגים מהתורה. חג החנוכה, למשל, הוא מחוץ לתחום. "בגלל שהיה נס זה יכול להיות חג חברתי", אומר מגדי טחן. "אלוקים לא ציווה אותנו להדליק נרות".

לבית הכנסת של העדה הקראית לא נכנסים בנעליים. "הסיבה לכך היא הפסוק 'של נעליך מעל רגליך'. בבית הכנסת שלנו יש כסאות רק למבוגרים או לאנשים שלא חשים בטוב. רוב הציבור משתטח וזאת משום שנכתב בתורה 'והשתחוויתם לה'", מסביר הרב כפלי.

"הרבה אנשים חושבים שיש לנו תפילין ושאנחנו תולים אותם על הקיר, אבל חשוב לי שתכתוב שמדובר בטעות נפוצה", אומר חבר המועצה מרזוק. "אנחנו לא תולים את התפילין בשום מקום ואין לנו תפילין בכלל".

אז איך אתם מקיימים את מצוות תפילין?
"כסימן. כלומר, אנחנו זוכרים לנגד עיננו את התוכן שכתוב בתפילין. אנחנו מתנהגים כאילו התוכן שמופיע בתפילין נמצא בין העיניים שלנו בכיוון המחשבה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים
vGemiusId=>/local/south/ -->