פנינה ירוקה: לאן נעלם עמק השושנים של אשדוד?
"עמק השושנים" באשדוד זכור כפנינת טבע מרהיבת עין, שכולם כאן נהרו להתפעל מיופיו וליהנות מפריחתו. יום אחד, ככה פתאום, העמק נמחק, נעלם
שושנה צילום: sxc
בבוסתנים נראו, בין היתר, עצי תות ורימון, גפנים ותמרים, גויאבות ושקדיות. ואיזה טעם היה לפירות האלה, שצמחו ככה לבד, בלי ריסוסים ובלי דישונים, בלי השקיה ובלי גיזומים, אל תשאלו:
מדהים. טעם של פעם, שנגוז מאז, נעלם. הפירות האלה, לא היו רק עסיסיים, נימוחים בפה, אלא גם בעלי ניחוחות מופלאים. כל פרי וריחו המיוחד, האופייני. הריח, כמו הטעם, אף הוא, כמה חבל, כבר איננו, לא קיים.
אבל לא רק הבוסתנים, להוציא אולי עצי פרי בודדים פה ושם, נעלמו. גם רבים מעצי השקמה הענקיים, שניטעו כאן לפני כמה מאות שנים, נכחדו. וזו, כמובן, אבידה שאין לה תמורה, שכן העצים המפוארים האלה, המייפים כל כך את הנוף, אינם יכולים להתרבות והם חונטים את פירותיהם ללא הפריה.
פסולת בנייה במקום פרחים
היעלמם של הבוסתנים, חלק מעצי השקמה ועצים גדולים אחרים, שפיארו כאן את הנוף בצמרותיהם הנישאות, באה כתוצאה מתנופת הפיתוח והבנייה המלווה את אשדוד מאז ימיה הראשונים. מכונות עפר ענקיות, דחפורים וטרקטורים למיניהם, משטחים את גבעות החול היפהפיות, שהרוח משחקת בהן ומשנה את צורתן ללא הרף, ופוגעות, תוך כדי כך, בצמחים ובעצים שאין להם תחליף.
הקמת רובע ח' לוותה, למרבה הצער, בהכחדת שכיית טבע מרהיבת עין, שנקראה "עמק השושנים". וותיקי העיר זוכרים את המקום כגן פורח, מכוסה מרבדים צבעוניים של פרחי כלניות וצבעונים, כוכביות ושושנים, אירוסים ונרקיסים. כל היופי הזה טבל בים של צמחייה ירוקה, בגובה שונה ובגוונים משתנים, מעוררי התפעלות.
בנימין פרנקל, מוותיקי העיר
ומתנדב טבע נלהב, מספר בספרו "מסעות בנימין השביעי", כי ב"עמק השושנים", שפרח בחורף ובאביב, היו גם עצי פרי. המטיילים שהגיעו לכאן, מבוססים בחולות, עם הילדים, במרחק של כשני קילומטרים משכונות המגורים באשדוד, קטפו ואכלו פה שקדים ושיזפים, תותים ותמרים. גם עצי הדר צמחו כאן. כן, חברים, נווה פורח בלב השממה, או , בלשונו של פרנקל, גן-עדן עלום.
כאשר הוחל בתכנון רובע ח', עשה בנימין פרנקל ככל יכולתו כדי לשמר את שלמותו ויופיו של "עמק השושנים". ואולם, הקבלנים שבנו את הרובע, שפכו את פסולת הבנייה אל העמק ועד מהרה כוסה המקום עד למעלה בערימות עפר מעלות אבק ושדה הפרחים הקסום, היפהפה, נמחק, נעלם. לימים נסלל מעליו רחוב הנקרא, למרבה האירוניה, "שדרת הפרחים".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם