כשאוונגרד פוגש מסגד: מסכה ושמה פסטיבל עכו
למשך כמה ימים לובשת העיר עכו מסכה והופכת לחגיגת תיאטרון צבעונית ואינטלקטואלית. בינתיים, בין סמטאות השוק, מצאנו ילדים מקומיים מתעללים בחתול. שני שחם מדווחת מהפסטיבל הצפוני
כבר 31 שנים מתקיים הפסטיבל שכבר הפך לסמל של יצירה שונה ואחרת, ימי חג לשוחרי תרבות וסוכריות תפוחים מסוכרים על מקל. לפסטיבל העדפנו להגיע ברכבת מחשש לפקקי ענק ומחסומים, מה שהתברר כהחלטה נבונה. בתחנת הרכבת של עכו חיכו מוניות שירות שפועלות במתכונת רחבה לרווחת "אורחי חוץ", לדבריהם, שהגיעו לעיר.
עברנו כמה בני נוער שהוסבו לצורך הערב לבודקי ביטחון - נרגשים מהמעמד ומכמויות המבקרים – והנה נכנסנו פנימה. לפנינו שדרה נפלאה ואקלקטית של דוכני מזון – כופתאות דים סאם לצד כנאפה (מקולקלת לצערי), צמר גפן מתוק (מתי בפעם האחרונה ראיתם את ענן הסוכר הזה?) ותפוחים מסוכרים (כמה מגעיל, ככה מרגש). גם צעצועי ילדים מצאנו שם, לצד דוכני מזל והימורים.
זהו יום חג לתושבי המקום שמנסים למכור את מרכולתם לכל העוברים והשבים, שיותר מאשר קונים, משתאים מהשפע הדל הזה, לא פחות מזאטוטי המקום המרותקים אל הקסם הלא מוכר שמציעים ימי הפסטיבל. 300 אמנים לוקחים חלק בפרויקט הנפלא הזה, מקימים לחיים את סמטאות השוק וחומות הנמל העתיקות. ממיצגים קטנים בפינת רחוב, דרך מופעי קברט ותיאטרון גוף (שאינם עולים כסף) ועד הצגות תיאטרון באורך מלא (40-100 שקלים).
מאות רבות של מבקרים פקדו את רחובות ויצמן, אל-ג'זאר וסביבותיהם. צפוף, אבל לא מדי. המוני, אבל
בפסטיבל עכו אי אפשר להספיק לראות את הכל ביום אחד, אבל אפשר להתנחם בכך שכל מופע עולה כמה פעמים בערב. אז אפשר לעשות סיבוב בשוק, בנמל, לשתות מיץ רימונים, לאכול חומוס (באבו-סוהיל אכלתי את אחת המנות הטעימות ביותר שטעמתי מעולם) ולחזור לראות עוד דמויות מאופרות, מערטלות, שרות, או מקימות מהומה מדומה.
אין ספק כי מדובר בחוויה צבעונית, מעניינת ואינטלקטואלית – לילדים ומבוגרים כאחד. גם מבחינה תיאטרונית וגם מבחינה ארכיאולוגית-תרבותית. ייתכן מאוד שאין מקום אחר בארץ שיכול להכיל התרוממות רוח מעין זו, או כדברי מוני יוסף, המנהל האומנותי: "ניסינו להכניס לפסטיבל דברים שהם באמת יהיו שונים ומיוחדים, וכאלה שיכולים להיות רק בעכו, ורק בפסטיבל".
אבל אז ראינו בסמטאות הריקות של השוק שלושה ילדים בערך בני שש משחקים "מסירות" עם גור חתולים, זורקים אותו ובועטים בו. כשניסינו לעצור בעדם – ניסו לבעוט בנו וצחקו עד לב שמיים. חשבתי לעצמי – כיצד ייתכן שכמה מטרים משם נהנים מאות אנשים מבידור מכובד, ואילו כאן, בשקט וברעש צורם, גדל דור שאולי לעולם לא יזכה להזדמנות להבין את משמעות היצירה, על אף שהיא נמצאת מתחת לאף. והעיר, כמו שחקנית מוכשרת, עטפה עצמה במסכה גדולה וצבעונית, מחביאה עצמה לכמה רגעים. בעוד כמה ימים תוסר המסכה ויישארו חומות. מהרו לראות, מומלץ מאוד.
חוגגים סוכות: פסטיבלים מומלצים נוספים בחג
כל הטיולים והבילויים: במדריך המלא לבילוי בסוכות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם