מים מהסלע: מאמן קבוצת השחייה מכבי רחובות בריאיון פרידה
אחרי 13 שנים של עבודה בתנאים בלתי הגיוניים ולא מעט הישגים, מאמן קבוצת השחייה של מכבי רחובות ארנון אבני עוזב להפועל ירושלים, אגודת השחייה המובילה בארץ. בריאיון סיכום הוא מודה: "אי אפשר להמריא ולגדול בצורה הזאת"
על אף כל הקשיים הבלתי נתפסים שהיו בדרך, הצליח ענף השחייה ברחובות לשרוד לא מעט בזכותו, והנה גם בהפועל ירושלים ראו את העבודה וההשקעה הבלתי מתפשרת של אבני.
עד כמה הדברים השתנו מאז שהגעת לרחובות לפני 13 שנים?
"כשהגעתי בשנת 1997, מרכז וייסגל כבר היה סגור שנה וחצי. הגעתי לבריכה ריקה ודשא צהוב, וככה אני גם עוזב את המקום. אני חושב שהסיפור של השחייה ברחובות הוא הסיפור של וייסגל. כשווייסגל שירת אותנו השחייה פרחה, וברגע שצמצמו את פעילות השחייה המקום עצמו נסגר.
"האנשים של המקום לא הבינו שאנחנו הצדקנו את קיומו של המרכז הזה, וברגע שסילקו את השחייה מטעמים אחרים, כלכליים
"המנהלים של הבריכות לא מבינים שאמנם יכול להיות מצב שמנוי אחד מתלונן שהשחיינים מפריעים לו, אך מצד שני אנחנו מביאים הרבה מנויים לבריכה. כל הפעילות סביב הקבוצה התחרותית מביאה לבריכות הרבה ברכה, ועובדה שבמועדון רחובות שמאפשר לנו להתאמן בבריכה שלו מרוצים מאוד".
כשהגעת לרחובות מה היה החזון שלך?
"בזמנו פנו אליי מספר אנשים, ביניהם משה גת (צ'ופ), כדי להקים את הקבוצה הזאת. הגעתי לרחובות אחרי שסיימתי את תפקידי כמאמן ראשי במכבי חיפה. כבר אז אימנתי במקביל את נבחרת העתודה של ישראל, וכאשר פנו אליי מרחובות, מה שאתגר אותי במיוחד להגיע לכאן זו בריכת השחייה האולימפית במקום, 50 מטר, זאת שאגב נהרסה.
"חלמתי על הקמת פנימיית יום לשחייה, וכשדיברתי על הפרויקט עם ראשי מכבי, הם לא הבינו על מה אני מדבר, לא הבינו על מה המשוגע הזה מדבר. בשנה הראשונה של הפעילות שלי ניסיתי להחיות את וייסגל ולהחזיר שחייני עבר שעזבו את האגודה לטובת אגודות אחרות, מאחר שלא הייתה להם בריכה, ולהפתעתי הצלחתי לרכז די הרבה ילדים".
"בשנה הראשונה שלי מרכז וייסגל חזר לפעילות", משחזר אבני. "באותה שנה הקמתי את האקדמיה לשחייה, שמטרתה הייתה לתת תנאים אופטימאליים לשחיינים בווייסגל ולבנות מודל של פעילות מקצועית ברמה גבוהה ביותר בלי לנתק את הילד מהסביבה הטבעית.
"פניתי למנהל בית ספר קציר והפעילות תואמה מול התיכון שהיה שותף מלא לפרויקט. כל השחיינים מכיתה ז' ומעלה היו באותן כיתות אם, ונפתחה מגמת שחייה בתיכון 'קציר'. במקום להתאמן בשעה שש בבוקר, הם התחילו את האימון ב-7:00, אכלו ארוחת בוקר מסודרת בווייסגל, המשיכו לבית הספר, ובתום יום הלימודים חזרו לארוחת צהריים חמה בווייסגל.
"במקום המתינה להם אם בית שהייתה גם מורה, ואחרי ארוחת הצהרים הם הכינו שיעורי בית, נחו, והמשיכו באימונים שכללו עוד אימון ערב ואימון כושר. בתום יום הפעילות השחיינים חזרו לביתם כאשר אין להם חובות, כי הם הכינו שיעורים במסגרת הפרויקט.
"הפעילות נמשכה כארבע שנים, ובהן האגודה הגיעה להישגים בלתי רגילים והפכה להיות אחת מחמש האגודות המובילות בארץ. סיפקנו שחיינים לנבחרות הקדטים והנוער של ישראל, קבענו שיאים ברמה אישית ובמשחי השליחים, המודל שלנו הפך מודל לחיקוי, שממנו למדו גם מכבי קרית ביאליק והפועל ירושלים, שהיום הן האגודות המובילות בארץ".
מדוע הפרויקט יוצא הדופן שתיארת לא נמשך?
"הפרויקט נסגר אחרי שהעירייה הפסיקה את תקצוב המורה שהכינה ארוחת צהריים ושמרה על הילדים שיכינו שיעורי בית. העירייה הפסיקה לתקצב את הארוחות, ומדובר על סכום של כ-150 אלף שקל בשנה.
"סגירת האקדמיה אילצה אותנו לעבוד בתנאים הרבה פחות מקצועיים, כאשר גם תיכון 'קציר' הרגיש פחות מחויב, כי הילדים לא היו במסגרת והכל התפרק. הפכנו להיות אגודה רגילה. למרות זאת, התארגנו ומצאנו את הדרך לעשות את המיטב והמשכנו להגיע להישגים".
זה המשבר היחיד שהיה בדרך?
"לא. המשבר הגדול הבא הגיע ב-2004, עם העברת הבעלות של וייסגל ליזמים פרטיים, ביניהם אנשי ספורט ידועים מרחובות, מראשי הכדוריד, שראו את טובת הכיס שלהם. ביד אחת הם ביקשו תקציבים לכדוריד וביד השנייה הרסו את ענף השחייה. אותם אנשי עסקים פגעו ביכולת של הנהלת העמותה להפעיל את קבוצת השחייה, בכך שהם העלו את התעריפים בצורה מוגזמת עבור המסלולים של השחיינים.
"למרות זאת, הצלחנו בעזרת שוקי קרומר, שהיה סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הספורט, לגייס כספים ולשרוד עוד כארבע שנים. אבל לפני כשנה וחצי היזמים סילקו אותנו מהבריכה ועמדנו בפני שוקת שבורה. בזכות יו"ר העמותה נורית משיח, וצוות ההנהלה של העמותה ושוב מר שוקי קרומר, שגייס גם את ראש העירייה רחמים מלול, הצלחנו לשרוד את המשבר הענק ולהעביר את כל הפעילות למועדון רחובות, שם אנחנו מקבלים שני מסלולים ולפעמים יותר.
"למרות זאת הגענו להישגים מאוד מכובדים בתנאים לא תנאים, ואני מודה למועדון רחובות ולכל הפוליטיקאים שעזרו לנו".
עד כדי כך אבני קשור ומחובר למה שקורה ברחובות, שכשהוא מדבר על השחייה בעיר הוא עובר מגוף שלישי לגוף ראשון. מי כמוהו רוצה שענף השחייה יתרומם.
"כשמדברים על ספורט הישגי בכלל ושחייה הישגית בפרט", הוא מסביר, "מי שרוצה לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים חייב להתאמן בצורה מסודרת. אגודה שנאבקת על עצם קיומה יכולה לצוף על פני המים, אבל בטווח הארוך לא ניתן לפתח קבוצת שחייה ברמה הישגית גבוהה כי המשברים האלה כל פעם גורמים לנפילה מאוד גדולה.
"אנחנו לא מתים ומצליחים להרים קצת את הראש, אבל אי אפשר להמריא ולגדול בצורה הזאת. אני מעריץ את הצוות שעבד איתי ומאמין שרחובות זאת עיר שענף השחייה יכול להיות הדגל שלה. זאת לא עיר של כדורסל, לא של כדוריד ובטח שלא של כדורגל. פה יש ענף נטו של העיר שלנו, של הילדים שלנו. אם הייתה לנו בריכה שלמה, היינו מחזיקים אלף ילדים בפעילות ספורטיבית".
כמה יש היום?
"היום אנחנו מחזיקים כמאתיים ילדים".
ספר קצת על הפועל ירושלים אליה אתה עובר.
"זאת אגודה שמובילה את השחייה הישראלית. זאת מעצמה, אגודה שעובדת עם בריכה משלה. בנוסף לכך להפועל ירושלים יש עוד שלוש אגודות בעומר ובבאר שבע. בפנימייה בווינגייט יש לה למעלה מעשרה שחיינים, ומספר דומה של שחיינים שמתאמנים באוניברסיטאות בארה"ב.
"המטרה העיקרית היא לבנות את קבוצות האם וקבוצות המשנה בירושלים. אני רוצה לבנות את הדור החדש, את אלה שנייצר בהמשך הדרך ונביא אותם לרמה הישגית גבוהה. בירושלים הולכת להיות שחייה ברמה אירופאית, מאחר שנבנית שם בניית בריכה אולימפית מודרנית שתשרת את השחיינים של ירושלים".
עם כל הקשיים שחווית ברחובות, האגודה המובילה בארץ פנתה אליך. זה אומר הרבה מבחינתך, לא?
"האגודה מספר אחת לא מחפשת את המאמן שלה בקבוצת תחתית. ראשי האגודה בירושלים ידעו להעריך את מה שעשינו ברחובות ולבחור בי כמאמן הראשי, וזה אומר הרבה על מה שעשינו ב-13 השנים האחרונות.
"ברמה האישית, אני יכול להיות גאה שהשחיינים שמובילים את השחייה בישראל כמו גל נבו, גיא ברנע, תום בארי ודני מלניק, התחילו את הקריירה הבינלאומית שלהם איתי כמאמן נבחרת הקדטים והשתתפו באליפות אירופה לנוער.
"אחד הדברים החשובים לי ביותר היה לחנך את הילדים להישגיות וללמד אותם לבנות את הדברים לטווח הארוך, אם תרמתי ולו בקצת בהתפתחות שלהם, אני מאוד גאה בזה".
שחיין ישראלי לדעתך יכול לזכות במדליה אולימפית?
"שמעתי הרבה פעמים שלשחיין ישראלי אין לאן להגיע בטופ העולמי. צריך להבין שענף השחייה זה ענף מדיד ומדויק, שלא נמדד על ידי שופט, והרמה העולמית מאוד גבוהה. השחייה זה הענף המוביל של האולימפיאדות ביחד עם האתלטיקה, ולכן עלייה של שחיין ישראלי לגמר זה לפעמים יותר ממדליה אולימפית בענף אחר".
מי שיחליף את אבני בתפקיד הוא גיא שחר הצעיר, שמונה למאמנה הראשי של מכבי וייסגל רחובות. שחר, תזונאי במקצועו, מכיר היטב את הבריכה - הן כשחיין בהפועל עמק חפר והן בהדרכת שחייה.
לפני ארבע שנים הוא עבר לגור ברחובות בגלל התמחותו בבית החולים קפלן. תוך כדי ההתמחות הוא חיפש עבודה כמדריך שחייה ואימן בהצלחה את קבוצת הילדים של מכבי וייסגל רחובות. בשנה שעברה עבר לאמן במכבי ראשון לציון, שם שימש עוזר מאמן של הקבוצה הבוגרת וקבוצת הנוער וצבר הרבה מאוד ניסיון. שחר עבד עם אבני בשיתוף פעולה, ובמערכת לא היה ספק כי הוא האיש במקומו של אבני.
גיא, אתה נכנס לתפקיד כמעט ללא ניסיון ברמות האלה. איך אתה מרגיש עם זה?
"כשארנון הגיע לווייסגל זה היה אחרי שאימן במקום אחר. אני לא. אני אימנתי לפני שנתיים את הנבחרת הבוגרת של וייסגל והייתי עוזר מאמן של יעל אשכנזי, המאמנת הראשית בראשון לציון. הניסיון שלי והרקע שלי בשחייה מספיקים. ללא ספק, זה תפקיד מאתגר עם המון אחריות ואני לא חושש ממנו".
אין לכם כרגע בריכה ראויה להתאמן בה.
"התנאים לא אופטימאליים, אבל בהחלט אפשר לעבוד בהם. אני לא אגיד שלא הייתי רוצה יותר, אבל אפשר להגיע איתם להישגים. ארנון הוכיח שאפשר לעבוד בתנאים ללא תנאים, ועדיין להצליח. ברור שלאורך זמן זה לא יעבוד".
מה הדגשים ששמת לך לעבודה?
"לטווח הארוך, שתהיה נבחרת מגוונת עם הרבה שחיינים. צריך להתפתח ולעודד את השחייה אצל הצעירים בעיר, ככל שיהיו יותר ילדים הסיכוי שלנו להיתקל בכישרונות ולמצוא שחיינים תחרותיים הוא יותר גדול. יש לא מעט כישרונות ברחובות, הם עדיין בתחילת הדרך ויש להם עוד המון עבודה והמון במה להשתפר".
איך הייתה התקופה הקצרה בראשון לציון והעבודה ברחובות עם ארנון אבני?
"צברתי הרבה מאוד ניסיון בשנה הזאת. לראשון יש קבוצה מדהימה עם צוות מאמנים מעולה, שחיינים מצוינים ומערכת מאוד משומנת שנתמכת על ידי העירייה. אני וארנון חברים טובים ואנחנו בקשר קבוע. הרבה מאוד ממה שאני יודע היום זה בזכותו ולמדתי ממנו המון".
ארנון, לסיכום, עתיד השחייה ברחובות לאן?
"יש בי אופטימיות שהמאבק שלנו יצליח ושראש העירייה מר רחמים מלול ומחזיק תיק הספורט שוקי קרומר יקימו בריכת שחייה שתשרת את ענף השחייה בעיר.
"כדי להקים קבוצת שחייה ברמה הישגית גבוהה נדרש מתקן, שהולך להיבנות, הנהלה ברמה גבוהה ואת זה כבר יש, תמיכה ברמה הפוליטית ותקציבים. בעניין זה כרגע מצבנו טוב, אבל מי יודע מה תלד הפוליטיקה. בעוד כמה שנים יכול להתחלף ראש עירייה שהשחייה לא תעניין אותו, ושוב המצב עלול להתהפך".
מילה על גיא שחר.
"המאמן גיא שחר, שמחליף אותי ושינהיג את הקבוצה, הוא אחד המאמנים הצעירים המוכשרים ביותר והמבטיחים שיש במדינת ישראל. אין לי ספק שהוא האיש הנכון במקום הנכון. אם יתנו לו תנאים הוא ירים את האגודה לגבהים הרבה יותר גבוהים מאלו שהגענו עד היום, כי שחיינים מוכשרים יש תמיד, היו ותמיד יהיו".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם