עם אחד: מזרח תיכון חדש על פי דודו אלהרר

הידעתם? מרבית הערבים במרחב שבין הירדן לים הם יהודים שהתאסלמו. חלקם מחזיקים טלית או תפילין. כעת צריך לשכנע אותם להצטרף אלינו. מביתו הצנוע שבראשון לציון מקדם דודו אלהרר תוכנית מהפכנית שתשים קץ לסכסוך הישראלי-ערבי

אור שדה | 13/9/2010 16:02

כשנכנסתי, היה הבית אפוף ריחות טיגון מעוררי מיצי קיבה. דודו אלהרר יצא מהמטבח ולפת את ידי. "נעים להכיר", הוא אמר והרים אליי את מבטו. "גבהת", שרק בהתפעלות. "תתפלא", עניתי, "דווקא התעביתי. אני פשוט אוהב לאכול".

דודו אלהרר צילום: יהונתן שאול

אלהרר, שבין שלל עיסוקיו היה גם טבח ומסעדן, הבין שיש לו עסק עם חובב מזונות, ובאחת האתנחתאות של הראיון הכין לשנינו את אחת השקשוקות היותר טובות שנרקחו בצד הזה של גן עדן. אבל על כך בהמשך.

ביתו של אלהרר שוכן בשכונה שקטה במערב הישן של ראשון לציון. תמיד מפתיע אותי כמה בית הוא בית בכל מקום אליו אני נכנס. בדירה בה הוא מתגורר עם מיכל, אשתו הצעירה וצחורת השיניים מנישואיו השניים ובתם נעה, יכולה הייתה לדור גם משפחת ויינשטוק, בה האב רואה חשבון והאם רופאת שיניים.

הרמז היחיד ליצירתיות המבעבעת בין הכתלים באה בדמות פסנתר השוכן ברוב הוד בתפר שבין הסלון למטבח. הדירה עצמה מרוהטת בפשטות. גנב לו ייקלע הנה, ייצא מכאן מאוכזב למדי. רק חדר העבודה נראה כמו ישות אקס~טריטוריאלית. הוא לא ממוזג, מבורדק והכונניות כורעות תחת כרכים של ספרי הגות, ביוגרפיות, מעט סיפורת פרוזה ואי אילו דיסקים.

"השתדלתי כל החיים שלי להיות בן אדם נורמאלי, בלי כל העיקומים של אמן ואיש רוח בוהמיין", הוא הסביר את מצבו הגשמי. "אני איש משפחה, גידלתי שלושה ילדים גדולים ועכשיו את נעה".

במהלך הראיון הוא הדליק ווינסטון אחת בשנייה ("מעשן קופסה ביום") ושתה מי לימון מכוס גדולה. האיש סוגר עוד מעט 66 שנות קיום ונראה מלא חיוּת. הוא מדבר בתנועות יד רחבות, תיאטרליות, גם כשהקהל שלו מסתכם בכתב גרגרן. השיחה עמו קולחת, הוא איש שיחה מרתק ורחב אופקים כמוטת כנפיים של בואינג 747.

פלסטינים צמים בכיפור

כשביקשתי מאלהרר להתראיין בנוגע לתיאוריה המאוד לא שגרתית שלו בנוגע לסכסוך הישראלי פלסטיני, ולפתרון העוד יותר לא שגרתי שהוא וחבריו מציעים, הוא לא נעתר מיד.

הוא חשש שמא אהיה נבזי ואגחיך אותו ואת תפישת העולם שלו. הוא הסכים לקיים את הראיון רק לאחר שהבטחתי שאבוא כדף חלק, ממקום נקי. עכשיו אפשר לגשת לדבר עצמו. לפני מספר חודשים אלהרר פגש את צבי מֵסִינַי, פיזיקאי מרחובות, פנסיונר הייטק מצליח שייסד בזמנו את חברת סאפיינס שחיברה מחולל יישומים נפוץ במיוחד.

מסיני ייסד עמותה בשם "ההתחברות" ואלהרר, שהשתכנע עד עמקי נשמתו, שילב עמו ידיים. "לדעתי האיש קדוש", הוא אומר על שותפו הפיזיקאי. לאור יכולותיו וקשריו בעולם התקשורת, אלהרר אמור לשמש בין היתר כשר החוץ

וההסברה של התזה.

אליבא ד'מסיני ואלהרר, מרבית הערבים במרחב שבין הירדן לים הם יהודים שהתאסלמו. "מסיני גילה שלא יכול להיות שאחרי חורבן בית שני כל היהודים הלכו מפה, חלק נשארו", פורס אלהרר את משנתו. "מי שהלך מפה היו האליטה. לאנשים שיש להם כסף אין מה לחפש במקום עם צרות ומלחמות. מי שנשארו הם הפלאחים, בעיקר תושבי ההר, יהודה שומרון, הגליל וגם עזה. בשלבים מסוימים הפלאחים התנצרו והתאסלמו לפי השלטון שהתחלף פה.

"היה חוק שמוסלמים פטורים ממס גולגולת וזה נתן תמריץ להתאסלם, כשלאחר מכן אף הונחתה עליהם גזירה שהם חייבים להתאסלם. לפיכך יהודים רבים נוספים נאלצו להמיר את דתם, אם כי היו לא מעט שקיימו מצוות בסתר, כמו האנוסים בספרד של ימי האינקוויזיציה".

לאחר שנאספו כמויות נתונים אדירות, מסיני ואלהרר החלו לנסוע לכפרים במטרה להתחקות אחר מנהגים, שמות ומקומות. "אנחנו מתחקרים תושבים מבוגרים, מהבדואים בנגב ועד הגליל. אנחנו פשוט שואלים שאלות ואז אתה מגלה שיש מנהגים שרוב הפלסטינים שמרו עליהם, לפחות עד הדור האחרון, כמו ברית מילה ביום השמיני, כשבאיסלאם מלים רק לאחר שלושה-ארבעה חודשים.

"ליד הדלת ניתן למצוא מזוזות או חללים שמוכיחים את קיומה של מזוזה. בשני בתים נמצאו תפילין, ישנם כאלה שעושים פדיון הבן, כאלה שמדליקים נרות - מה שלא מקובל אצל המוסלמים. חלקם מדליקים את הנרות ביום חמישי, אולי כי אסור היה לקיים טקסי פולחן, והם פחדו להיתפס. לרבים יש חנוכיות. בכפר יאטה שבדרום הר חברון, ממנו יצאו לא מעט אנשי חמאס, צמים ביום כיפור. נשים מבוגרות עושות הפרשת חלה. המכנה המשותף הוא שאם תשאל אותם לפשר מנהגיהם, מרביתם לא יידעו להסביר, אבל יגידו שכך נהוג במחוזותיהם דורי דורות.

ילדים פלסטינים משחקים ברובי ואקדחי צעצוע בכפר בית רימא שבגדה המערבית. צילום ארכיון: פלאש 90

"אם מישהו נהרג או מת, אחד מהאחים חייב להתחתן עם האלמנה, כמו כל יהודי טוב שחייב לייבם את האלמנה על מנת לשמור על ההמשכיות. הם לא אוכלים בשר של גמל, שמבחינת האיסלאם מותר למאכל, אבל אינו כשר מבחינת היהדות.

"האם ידעת שבספר הטלפונים של ירדן תמצא 4,000 בתי אב ששם משפחתם הוא כהן? זה לא מקרי. רבים מהם מודים בסתר שיש להם שורשים יהודים, אבל מפחדים להצהיר זאת בגלוי שמא יבולע להם. במשך הדורות המנהגים דהו ונותרו שרידים.

"סאיב עריקאת מהרשות הפלסטינאית יהודי והוא יודע שהוא יהודי. ראאד סלאח, מנהיג הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית יהודי וגם הוא יודע זאת. גם חבר הכנסת לשעבר עבד אל וואהב דראושה הוא יהודי. מה זה דראושה? מלשון דרשן, בית מדרש".

לא זכור לי שהאנשים הללו ציינו שיש להם קשר ליהדות. הם מוכנים להודות בכך?
"יכול להיות שכן, אבל מאוד יכול להיות שיתחמקו ויגידו לך 'מה זה חשוב, אנחנו עכשיו מוסלמים. אם תלך איתי אחורה, אני אלך איתך עד הכנענים והיבוסים שאני משורשיהם'".

מה הפתרון שאתם מציעים?
"היינו אצל רפי איתן, לשעבר השר לענייני גמלאים וירושלים, ואמרתי לו שאפשר לעשות פיילוט. ניקח כפר קרוב שרוצה להסתפח למדינת ישראל, נשמור עליו, נשים שם שני גדודים וניתן להם את האפשרות להיכנס ולעשות תהליך של התאזרחות, ללמוד עברית, את ההיסטוריה שלנו ושלהם, שיידעו למה הם כאלה, כי הנוער כבר לא כל כך מכיר.

"התנאים הטובים שמדינת ישראל תיתן להם ישכנעו אותם. יש לנו רשימות של חמולות בנות אלפים ועשרות אלפים. אם יבוא ראש החמולה ויעיד את עדותו, כל החמולה תהיה איתו – ורבים מהם בעזה".

ביקרתם בעזה?
"לא. אבל יש משפחות שלהם פה, ויש דרך לקבל משם דברים. ישנה גם אפשרות להיפגש עם מי מהם שמגיע לפה להתאשפז בבית חולים. הם מביאים איתם סממנים כמו טלית ומגש עתיק שכתוב עליו 'זכור את יום השבת לקודשו'. אבל בוא אני אתן לך את הפאנץ' ליין: המכון לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים ערך מחקר בינלאומי, ומצא שמרבית הגנים של הפלסטינים בישראל זהים לגנים היהודיים".
ש אבל כולנו מזרעו של אברהם, הם צאצאיו של ישמעאל.

"כל העולם הוא מזרעו של אדם, זה התחיל ממישהו. יש הבדל בין גנים של שבדי לגן של אפריקאי. יש גן הנקרא 'גן הכוהנים' שיש רק לכוהנים, שנמצא גם אצל הפלסטינים. עד לא מזמן חשבתי שהדרך היחידה לפתור את הבעיה פה היא הכרעה חד משמעית כוחנית שלאחריה תהיה חלוקה נפרדת לגמרי בין יהודים לערבים. חשבתי אז שצריכה להיות מדינה אחת שכל תושביה יהודים ומדינה שנייה שכל תושביה ערבים – ואני מתכוון גם לערבים הישראלים. אני רוצה למצוא משהו שיפריך לי את זה, שאני חולם, הוזה, אבל כל הנתונים והראיות שאנחנו אוספים רק מאששים את העניין".

מה אחוז הצאצאים של עם ישראל בשטחים?
"מסיני טוען שמדובר בכ~85 אחוז. אבל אני אפילו לא מדבר כמוהו ואומר שרוב הפלסטינים הם ממוצא יהודי. אני אומר שאין ספק קל שבקלים, שחלק כלשהו של הפלסטינים הם ממוצא יהודי. מה החלק הזה? שיריבו ההיסטוריונים".

במקום יהודי – ישראלי

גם אם ל-99 אחוז מהם דם יהודי, הם פלסטינים שרוצים מדינה פלסטינית.
"הפלסטינים לא רוצים מדינה פלסטינית, הם מתים מפחד שיהיה הסכם ופתאום תהיה להם מדינה. איזו מדינה תהיה להם? לדלת העם לא יהיה מה לאכול, השליטים ייקחו את כל הכסף לעצמם, הסכסוך איתנו מחייה את ההנהגה שלהם וממלא את כיסיהם במזומנים.

עריקאת בוושינגטון. צילום ארכיון: אי-פי

"הישועה של הפלסטינים תבוא מאיתנו. אומרים לי לא אחד, לא שניים ולא עשרים שאם אנחנו ניתן להם הגנה, אם רק נפרוס הגנה על כפר אחד, זה יהיה כמו מפל של אנשים שירצו להצטרף. אבל כשהם רואים איך אנחנו מתנהגים עם המשת"פים ואיך התנהגנו עם צד"ל, אז הם חוששים ובצדק".

נניח ונפרוס הגנה על כפרים ואחר כך ערים מרכזיות ירצו להצטרף. מה אז? נחיה כולנו כקומונה גדולה ומאושרת?
"זה מורכב, אבל בלתי נמנע. תמיד יהיה חמאס ומתנחלים ומריבות ופיצוצים ותמיד יהיו מלחמות קטנות ואולי אפילו מלחמה גדולה. אבל אם מדינת ישראל תסכים לשנות את הלאום בתעודת הזהות מדת ללאום, שבמקום יהודי ירשמו ישראלי, אז הרבה מאלה שמרגישים עצמם שייכים, יהודים במוצאם שהתאסלמו, יכולים להישאר מוסלמים. לכן אנחנו צריכים לפתוח את הלאום הישראלי שיכיל בתוכו מוסלמים ונוצרים וצ'רקסים והכל, וכמובן יהודים, שתמיד, בכל מפה דמוגרפית עתידית, יהיו הרוב".

איך בדיוק נהיה הרוב פה? יש מיליוני פלסטינים בגדה וברצועה.
"הם מרמים בכמיליון וחצי איש. תמיד היהודים יהיו הרוב כאן. אם נשכיל לפתור את העניין מוקדם ככל האפשר, נרוויח. אם לא, נפתור אותו אחרי הרבה שפיכות דמים. אין פתרון אחר. אנחנו נלחמים על הארץ הזאת כ~120 שנים, אבל נלחמו על הארץ הזו אלפי שנים קודם".

איך מוציאים את התוכנית מן הכוח אך הפועל?
"יש לנו מספיק עדויות ונתונים וראיות. עכשיו צריך לשכנע את הפוליטיקאים. הם עם קשה עורף, והדרך הכי טובה להגיע אליהם היא דרך התקשורת. אנחנו רוצים לקחת חמישה בדואים אמיצים מכל מיני אזורים בישראל, שמוכנים להיחשף.

"אותם חמישה אנשים יצטרכו לענות על השאלות שלי ויפתחו הכל. שלושה כבר יש לי. אני אעשה סרט תיעוד קצר ואביא אותו לתחנות הטלוויזיה ולכלי תקשורת זרים. אתן להם רשות לשדר אותו תמורת סכום סמלי. ואז אתה פתאום תמצא את עצמך כמו נחשון בן עמינדב שיושב אצלי בבית, ולראשונה מביא את הבשורה לעיתונות".

דיברת עם פוליטיקאים?
"דיברתי בינתיים רק עם רפי איתן. אם מדברים על מנהיגים, העסק בכלל התחיל עם בן גוריון ובן צבי. הם כתבו שאם יבדקו את דמם של הפלאחים האלה, ימצאו שזורם שם הרבה דם יהודי".

אתה מדבר פה על דבר ענק. כל מי שחי כאן במרחב צריך למחוק את כל מה שהוא יודע וחושב.
"אני הצלחתי. אני רואה את התגובות של האנשים למאמרים שאני כותב, רבים אומרים שזה נשמע מאוד הגיוני. יש כאלה שכועסים ואומרים לי 'אתה משתמש בגזענות כדי לפתור בעיה'. אבל גזענות היא כמו אנרגיה גרעינית, שהיא רעה מאוד למלחמה וטובה לימי שלום.

דודו אלהרר צילום: זמן ראשון

"אז במקום גזענות שהיא מילה פיכס, אנחנו קוראים לזה 'גזעיות'. אי אפשר להתנכר לכך שיש גזעים שונים בעולם. הגזענות היא תיאוריה המדברת על עליונות של אחד לעומת האחר ואנחנו ממש לא מאמינים בה. אתה תראה את האנשים, תסתכל להם בעיניים, הם לא דומים לערבים, אלא יותר ליהודים".

ש איך תצליח לגרום לשינוי התודעתי האדיר הזה?
"ברור שהמנהיגים שלהם לא יסכימו, אבל ברגע שמדינת ישראל תעשה מעשה, יקומו מנהיגים אחרים. אני לא אומר שאפתור את זה בימי חיי, אבל אני רוצה להתחיל את התהליך, ליצור שיח, ולאט לאט הדבר הזה יקרום עור וגידים".

פלסטינים גם בהרצליה

לכשעצמה, וגם מבלי להזדקק לבדיקות גנטיות, התיאוריה הגזעית של מסיני ואלהרר נשמעת הגיונית למדי. אין עוררין שגם לאחר חורבן בית שני נותרו יהודים בארץ ישראל.

העניין הוא אחר, התודעה, התפישה. הרוב המוחץ של קוראי כתבה זו הוא יהודי. לפני קצת פחות מ~2000 שנה, לאחר המרד הגדול שבמהלכו חרב בית המקדש, ומרד בר כוכבא שהחל כ~60 שנה לאחר מכן, נפוצו היהודים בארץ ישראל לכל קצוות העולם שהיה מוכר עד אז. לפני כ~120 שנים התחלנו שבים הנה. והפלא ופלא, היהודים התימנים דומים עד מאוד לתושבי תימן, היהודים הפולנים נראים כמו שכניהם מקרקוב וכך הלאה.

מבחינה אבולוציונית, 2,000 שנה הם פרק זמן קצר מאוד שלא מאפשר לנתונים פיסיים בולטים להשתנות בצורה כה דרמטית. לפיכך אפשר להניח שדמנו התערבב איכשהו בדם השכנים בגולה. כמו כן, נוכח הצבאות הכובשים שצעדו בסך בארץ ישראל, אפשר לצאת מנקודת הנחה שכבר בטרם הגלות הגנים יהודיים נמהלו בצורה כזו או אחרת באלו של שכנינו. ועדיין, מבחינת התפישה העצמית והקולקטיבית, אנחנו יהודים, גם אם דמנו אינו "טהור".

בספרון שכתב מסיני מצוין כי כל "מתחבר" יצטרך, בין היתר, לשלוט בעברית, בתרבות של עם ישראל, בתנ"ך ובמסורת ובדת היהודית. כמו כן יידרש המתחבר לשבועה על אי השתייכותו לעם הערבי ולטבול במקווה לשם הסרת ספק בהשתייכותו המלאה לעם ישראל.

אי לכך, גם אם נשכנע את בני דודינו (שלפי התיאוריה הם בעצם אחינו) כי בעורקיהם זורם דם יהודי מיוחס, אפשר להניח שהם תופשים את עצמם כערבים מוסלמים, וגם ככאלה שנאלצו להידחק הצידה לאחר שבמאה ומשהו השנים האחרונות, לטעמם, פלשנו לאדמתם ודחקנו אותם הצידה. כלומר ייתכן שלא כולם יתלהבו להימנות על בני ישראל. אלהרר ממש לא מסכים.

אתה מדבר על שורשים היסטוריים שמקורם לפני 2,000 שנה. היה מה שהיה, עכשיו הם ערבים~פלסטינים~מוסלמים והם רוצים מדינה.
"פלסטיני לא יכול להיות ערבי. ערבים הם בני ישמעאל והם הלכו לאזור אחר, הם ממלאים את ערב הסעודית ואת עיראק ומקומות אחרים. לפחות חלק מאלה שנשארו פה דורות אינם ערבים. אני רוצה שמדינת ישראל תבדוק את העניין, ואם צריך, שתגיד שאלה שטויות".

נלך על היפותזה. התמנית כראש ממשלה. מה הצעד הבא שלך?
"אני עושה סקר מבית לבית עם השב"כ שבו האנשים יכולים להיות בטוחים באנונימיות שלהם. אז נראה לאיזה אחוז יש זיקה לעם היהודי, לאיזה אחוז יש יותר מזיקה, ואיזה אחוז רוצה להיות חלק מעם ישראל. כאן לדעתי נקבל תשובה של קרוב למאה אחוז, אף אחד לא ירצה להישאר תחת שלטון ערבי, כשהם יודעים מה איכות החיים כאן. לך לסכנין, לעראבה, תראה שהם נוסעים לחו"ל, נוסעים במכוניות, גרים בבתים יפים. אני עכשיו מוכן לעבור לגור בסכנין, גן עדן. רק אשתי לא מסכימה. ברגע שהפלסטינים יקבלו תנאים של אזרחים, שוויון גמור, הפערים יתחילו להצטמצם".

ומה אם הם לא ירצו להיות חלק ממדינת ישראל?
"אם יהיו אזורים שלא רוצים, הם יוכלו להקים אוטונומיה או להסתפח לירדן, אבל כל הפלסטינים ירצו להיות חלק מהמדינה המפותחת הזו שמעניקה להם ולילדיהם חינוך, עבודה, חיים. אף אחד לא יתלבט ברגע שהסקר יוכיח שמרבית הפלסטינים רוצים להיות חלק מעם ישראל.

"השלב הבא יהיה להראות אותו לכל העולם ואז להחליט על סיפוח. כולם הופכים תושבים, וכל מי שרוצה להיות אזרח יצטרך לעבור תהליך מסוים, לא גיור, אני לא רוצה לגייר אותם. הם יצטרכו להכיר את השפה העברית ואלמנטים שונים כמו ההיסטוריה היהודית. לאחר מכן נעשה להם מעין אולפן, רק עם קצת יותר דגש על הקשר המשותף בינינו. זה מה שיביא שלום".

בזמן שאנחנו מדברים, מתנהלות שיחות ישירות בינינו לפלסטינים. מה אתה רוצה שייצא מהן?
"הטוב ביותר בשביל התוכנית שלנו זה שהם יגיעו לדרך ללא מוצא במהרה בימינו אמן. נראה ששני הצדדים מעוניינים בכך, אף אחד לא רוצה לפתור את זה באמת, הרי את אבו מאזן גררו לשם. עכשיו הם עובדים על האשמה לכישלון, כשכל צד ינסה להפיל את התיק על הצד השני. אבל גם אם הם יחתמו על הסכם, זה לא יחזיק מים. את מי זה מעניין אובמה שמובמה? לכן כל הפתרונות המלאכותיים שמנסים למצוא לא מצליחים. אי אפשר לפתור בעיה שלא קיימת, אין פה שני עמים אלא אחד.

"באמצעות התוכנית עליה אנחנו מדברים עכשיו, המדינה שלנו יכולה להדהים את העולם. אנחנו לא מגיירים אף אחד, המוסלמים יישארו מוסלמים, הם רק צריכים להכיר בכך שהמוצא שלהם יהודי ולעבור מבחן פשוט, כמו שהרבה מהגרים צריכים לעבור ברחבי העולם".

מה יהיה הדגל, מה תהיה השפה הרשמית?
"המדינה תהיה מדינה ישראלית שרובה יהודית. אנחנו יכולים להחליט החלטות פזיזות, כמו להפוך את הערבית לשפה רשמית, אבל זה לא יהיה נכון. מותר להם לדבר ערבית, אנחנו נשלט את המקומות בערבית, אבל השפה הרשמית תהיה עברית, כמו שהדגל הלאומי יהיה דגל ישראל. הם אלה שמסתפחים לבני ישראל, לא להיפך".

יו''ר מפלגת הגמלאים, רפי איתן צילום ארכיון: אריק סולטן

מה נעשה עם החמאס, שאפשר להניח שינסה לתקוע מקלות בגלגלים?
"ברגע שמתחילים לפתור את הבעיות במאקרו, אז מה זה החמאס?".

הגוף ששולט ללא עוררין ברצועת עזה ויורה עלינו טילים מתי שמתחשק לו.
"שום דבר. אנחנו ניכנס, נאבטח את הדרך למעברי הגבול וכל מי שרוצה יוכל לברוח מעזה ולעבור לגדה. שם הוא יטופל על~ידי כוחותינו. אלה שיישארו בעזה יהיו רק אלו שהחמאס מחזיק אותם בכוח ואז נלחמים בחמאס, כובשים את הרצועה, מבטלים את החמאס ומציעים לעזתים את אותה הצעה, כי גם שם יש המון יהודים. נעשה כאן גן עדן".

ברגע שהפלסטינים הופכים לאזרחים, הם יוכלו לגור בכל מקום, בהרצליה, ת"א וחדרה?
"בהחלט כן".

מוכן לשלם מחיר

אלהרר הוא סוג של סוס פרא. אפשר להסכים איתו ואפשר שלא, אבל אי אפשר להתעלם מהישירות המחוספסת שלו. בעידן הפי.סי הנלוז, שמישהו חכם אמר פעם שהניסיון להיות פוליטיקלי קורקט בנושאים שנויים במחלוקת משול להרמת חתיכת חרא מהצד הנקי שלו, אלהרר פשוט אומר את שעל לבו. כל אחד צריך בסוף למות. אלהרר, יש להניח, לא ימות מאולקוס. הוא פשוט לא שומר בבטן.

לפני כשנתיים, תוכניתו השבועית בגלי צה"ל, "הפוגה", הורדה מגלי האתר. בעתירה שהגיש לבג"ץ כנגד מפקד התחנה, יצחק טוניק, טען אלהרר שהסיבה היחידה לכך היא כי נתן בתוכניתו דרור לדעותיו הפוליטיות. העתירה, אגב, נדחתה. לפני כשנה התראיין לרזי ברקאי וטען ש"צריך לגזור מיתה על יוסי ביילין, פרופ' זאב שטרנהל וגדעון לוי". אלהרר התייחס בראיון גם לראש הממשלה לשעבר אריאל שרון: "הייתי מוציא אותו להורג בכיכר העיר".

עמדותיך לא שגרתיות והתבטאויותיך יכולות להיתפש כהזויות. אתה משלם עליהן מחיר?
"בטח, כמו כל אחד שלא הולך בתלם. כל אחד ששנוי במחלוקת חייב להיות מוכן לשלם מחיר כדי להביע את דעתו מבלי לפחד. כל גופי התרבות בארץ ומרבית התקשורת נשלטים על-ידי השמאל. התוכנית שלי בגלי צה"ל רצה במשך עשר שנים, וכשהתחלתי לדבר על מה שחשוב באמת, עשו הכל כדי להפריש אותי משם. באמת לא נוח לשמאלנים לשמוע את הדעות שלי.

"ימנים דווקא אוהבים את דעותיי, אם כי אני לא מגדיר את עצמי כימני. מפסיקים לקרוא לי להפיק אירועים כי תמיד יש איזו התנגדות באיזה מקום. מפסיקים להזמין אותי להרצאות והופעות. אם ב~20 השנים האחרונות הייתי מופיע 10~15 פעמים בחודש בסיפורים ומשלים ושירים, בשנתיים האחרונות זה ירד כמעט לגמרי. זה פוגע".

עד עכשיו לא הצלחתי להבין אם תוכנית ההתחברות היא ימנית או שמאלנית. הרעיון של מדינת כל אזרחיה בין הירדן לים נחשב כפופולארי מאוד בחוגי השמאל הרדיקלי.
"ההתנגדות של השמאלנים נובעת מכך שאני טוען שאסור לעשות שום שינוי בגבולות בינינו לבין הערבים בלי הסכם ברור. עד שאין הסכם אין מה לגעת בהתנחלויות, כי זה לא סכסוך טריטוריאלי. לכן מבחינתם אני ימני. דווקא הימניים, המתנחלים, חושבים שאולי מכאן תצמח הישועה".

ממה אתה מתפרנס כיום?
"אני לא רעב ללחם. עמותת ההתחברות משלמת לי קצת, לא הרבה. לאשתי ולי יש דירה שאנחנו משכירים, אני כותב בעיתון 'בשבע' ומקבל שכר צנוע ופה ושם אני עדיין מופיע. הדרישות שלי מאוד צנועות, אני לא מקוני הבגדים ונוסעי החו"ל, ואני לא נוהג, אבל זה כבר עניין אידיאולוגי".

הסבר בבקשה.
"לפני 16 שנים נהג אחד חתך אותי וכמעט העביר אותי לעולם הבא. כל כך התעצבנתי עליו עד שרציתי להרוג אותו. רדפתי אחריו והוא ברח ממני עד אשדוד ושם הוא נעלם. המשכתי לחפש אותו ולא מצאתי. חזרתי הביתה ושאלתי את עצמי מה קרה לי, הייתי הורג אותו ויושב כל החיים בבית הסוהר. כיום אני משתמש בתחבורה הציבורית שהיא נוחה, ממוזגת ויעילה. אין את העצבים שעל הכבישים ואין את כל ההוצאות הכרוכות באחזקת רכב".

מחבת שקשוקה צילום: דני זאק

משפט לסיכום?
"בסך הכל אני די רגוע, טוב לי. אני מנסה לקדם עכשיו דבר מעניין, גדול, זאת הפקה רצינית".

זהו, תם הראיון, אבל לא לפני שאסגיר את המתכון המנצח של אלהרר לשקשוקה. חוצים מספר עגבניות, מכניסים למחבת, מטגנים במעט שמן וסוגרים עם מכסה. בינתיים כותשים שלושה שיני שום ומוסיפים למחבת.

"עד אז העגבניות מתרככות ולכן אפשר להגביר את הלהבה כי במחבת יש מספיק מיץ מהעגבניות. בעזרת מלקחים מוציאים לעגבניות את הקליפה, מועכים אותן, מוסיפים מעט פפריקה חריפה, הרבה פפריקה מתוקה, מלח ותבלין סודי שאלהרר קונה בשוק הכרמל. התבלין ברובו מורכב משילוב של כמון, כורכום ופלפל שחור. מוסיפים ביצים, מכסים בחזרה, ממתינים שהן יתבשלו, ובתיאבון.