ראשי » מקומי » שפלה » רחובות ונס ציונה

שבועיים לאחר תחילת שנה"ל: התלמידים האתיופים עדיין בבית

עיריית רחובות ממשיכה להתנהג בציניות ובקשיחות כלפי ארבעה תלמידים בני שש, יוצאי אתיופיה, שמבקשים בסך הכל ללמוד קרוב לבית ולא בקצה השני של העיר. בינתיים הם יושבים בבית ולא לומדים

דוח: שילוב תלמידים יוצאי אתיופיה - נכשל

שבוע עבר מאז פתיחת שנת הלימודים תשע"א, וארבעה תלמידים בכיתה א' משכונת קרית משה ברחובות עדיין יושבים בביתם, מחכים ומקווים שבעירייה יסכימו להעבירם לבית הספר "סיני" הממוקם בשכונתם, קרוב למקום מגוריהם.

מנגד בעירייה ממשיכים להתעקש, משום מה, על העברתם של הארבעה לבית ספר תחכמוני המרוחק, בצפון העיר, קילומטרים מביתם, וזאת בנימוק ש"צריך למלא כיתה".

תזכורת: לפני שבוע חשפנו, כי מחלקת החינוך בעיריית רחובות הודיעה לארבעה זוגות הורים מהקהילה האתיופית בעיר, כי ילדיהם שובצו לבית ספר בצפון העיר, תחכמוני, למרות ההיגיון לשבצם ללמוד בבית ספר דתי בשכונתם – "סיני".

אחת האמהות, מולו סנטה, סיפרה בשבוע שעבר: "לא ממש מתייחסים אלינו. כל ההתנהלות של העירייה הייתה ממש לא בסדר. בפעם הראשונה שפנינו, כבר לפני חודשיים, אמרו לנו לשלוח מכתב בקשה מסודר. שלחנו את המכתב ממש באותם ימים. משכו אותנו ומשכו אותנו המון זמן, בלי לתת שום תשובה לבקשה. בסוף, שבוע לפני תחילת הלימודים, הם שלחו לנו מכתב שהבקשה שלנו נדחתה.

"גם אם ארצה לשלוח את הילדה שלי לתחכמוני, היא לא מוכנה. היא שואלת אותי כל הזמן למה כל החברים שלה הולכים לבית הספר סיני, והיא לבד צריכה ללכת לבית ספר אחר שבו היא לא מכירה אף אחד. אני לא יכולה להפריד אותה מכל החברים שלה מהגן והשכונה. כל פעם ששואלים אותה על כיתה א' היא מורידה את הראש ומבקשת שלא ידברו איתה על זה. אני לא מוכנה לפגוע בבת שלי. אני אלחם על הכבוד שלה כמה שצריך". 

השבוע, תיק הלימודים הקטן בבית משפחת סנטה בשכונת קרית משה היה מונח בצד, בודד, מחכה שיבואו וישאו אותו לבית הספר, כפי שאמור היה לקרות כבר לפני שבוע ימים. התיק הקטן שייך לבתה בת השש של מולו סנטה, המחכה בציפייה שיאפשרו לה להצטרף לבני גילה

ולהתחיל ללמוד בכיתה א' בבית הספר סיני שבשכונה. כל השבוע היא לא הלכה לבית הספר.

"מאז השבוע שעבר לא שמענו מילה מנציגי העירייה", אמרה השבוע סנטה, "אף אחד לא פנה אלינו או בדק למה הילדים לא מגיעים לבית הספר כבר כמה ימים ברציפות".

איך הילדים מרגישים עם העובדה שהם אינם הולכים לבית הספר כמו שאר הילדים?
"הם מרגישים ממש רע. הבת שלי הולכת ובוכה, שואלת שאלות שאני לא יודעת איך להשיב להן".

כמו מה?
"למה היא היחידה שלא הולכת לבית הספר ולמה היא צריכה להיות שונה מכל הילדים. היא מאוד התרגשה, כשחשבה שתתחיל כיתה א', ועכשיו היא יושבת משועממת בבית, בלי חברים".

היא נמצאת לבד בבית?
"בינתיים ביקשתי חופש מהעבודה כמה ימים עד שהכול יסתדר. נתנו לי עד החג, אבל זה לא יכול להימשך ככה. אנחנו חייבים לשלוח את הילדה לבית הספר, אבל אנחנו לא מוכנים לשלוח אותה לתחכמוני".

חשבתם לנסות ולשלוח אותה בכל זאת לבית הספר?
"אין לי שום דבר נגד תחכמוני. אני לא מכירה אותו ולא באמת מכירה את סיני. בשביל לשלוח את הבת שלי לתחכמוני אני צריכה להתפטר מעבודה, שאני עובדת בה למעלה מ~11 שנה, כדי שאצליח להביא ולהחזיר אותה בסוף יום הלימודים. זה פשוט לא הגיוני. אני לא מבינה מה הבעיה הגדולה בשביל העירייה להעביר בסך הכול ארבעה ילדים בית ספר".

מהעירייה נמסר שוב בתגובה כי ההחלטה היא חד משמעית, כלומר הילדים ילמדו ב"תחכמוני".
 

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...