רחובות: ארבעה ילדים אתיופים טרם התחילו את שנת הלימודים
שכונת קרית משה: ארבעה ילדים בני העדה האתיופית עדיין לא התחילו את לימודיהם בכיתה א' עקב התעקשותה של העירייה לשבצם בבית ספר מרוחק בצפון העיר. ההורים הזועמים: יש כאן ניסיון לבידול אתני
מולו סנטה לא לבד. איתה, מול העירייה, מפגינים הורים נוספים מהקהילה. ילדיהם, שאמורים להתחיל ללמוד בכיתה א', נשלחו לבית ספר "תחכמוני" בצפון העיר, הרחק הרחק מהשכונה בה הם גרים – קרית משה.
הורים ותלמידים אתיופים מפגינים מול עיריית רחובות
צילום: שירה זילברמן
רק את הבת שלי שולחים לבי"ס מרוחק
לפני שבועות אחדים הודיעה מחלקת החינוך בעיריית רחובות לארבעה הורים מהקהילה האתיופית בעיר שילדיהם שובצו לבית ספר בצפון העיר, תחכמוני, שם לטענת ההורים ישנו רוב ברור לתלמידים ממוצא אתיופי.
האפשרות השנייה של ההורים, כך נאמר להם בעירייה, היא לשלוח את ילדיהם לבית ספר חילוני בשכונה, "הדרים" שמו, גם שם ישנו רוב לתלמידים ממוצא אתיופי ואשר לטענת ההורים נתקל בבעיות תחזוקה שונות ומגוונות בשנים האחרונות.
ההורים, שביקשו לשלוח את ילדיהם לבית הספר הממלכתי-דתי "סיני" הנמצא בשכונה, זכו לסירוב מוחלט מצד העירייה, ולטענתם
אף ליחס קר ומנוכר מצד מחלקת החינוך. השבוע איימו ההורים שלא ישלחו את ילדיהם ללימודים בראשון בספטמבר עד אשר ישונה שיבוצם – ואכן מימשו את איומם. ביום רביעי, היום הראשון ללימודים, נשארו הילדים בבית ולא הלכו לבית הספר.
"הילדה שלי סיימה את גן החובה והייתה אמורה לעלות לכיתה א'", סיפרה השבוע מולו סנטה, "כמו כל הורה ברחובות ניגשנו לעירייה על מנת לרשום אותה לבית הספר. בעירייה הודיעו לנו שישנם שני בתי ספר שמתאימים לבת שלי. בית הספר החילוני הדרים, שכולם יודעים כמה הוא גרוע, ובית הספר הדתי תחכמוני בצפון העיר".
מדוע הדרים הוא בית ספר גרוע?
"זה בית ספר עם המון בעיות. עד עכשיו לילדים בכלל לא היו כיתות לימוד נורמאליות והעבירו אותם ממקום למקום. מלבד העובדה שבית הספר לא טוב, הוא חילוני. אני רוצה לשלוח את הבת שלי לבית ספר דתי, על פי המסורת שאנחנו חיים בבית".
ולא אפשרו לך?
"אמרו לי שהאפשרות היחידה שלי היא בית ספר תחכמוני. זה אמנם בית ספר דתי, אבל הוא רחוק מאוד מהשכונה שלנו. אני לא יכולה לשלוח אותה לבית הספר הזה. בעלי ואני יוצאים לעבודה עם הסעות בשעה שש בבוקר. השכנה שלנו יכולה בבוקר לקחת את הבת שלי לבית הספר יחד עם הבן שלה, שהולך כמו רוב הילדים בשכונה לבית ספר 'סיני'. רק את הבת שלי ועוד שלושה ילדים החליטו לשבץ בבית ספר מרוחק".
"לא מוכנה לפגוע בבת שלי"
הרבה ילדים בשכונה שלך ילמדו בבית הספר סיני?
"כן. כמעט כולם. זה בית הספר הקרוב. בעירייה אמרו לנו שאותם ילדי כיתה א' שעלו עכשיו לסיני, יש להם אחים גדולים בבית הספר. אני ממש לא מבינה למה הבת שלי אמורה להיפגע רק בגלל שהאחים שלה לא למדו באותו מקום בעבר. הילדים האחרים שלי יותר גדולים ממנה וכבר לומדים בחטיבה ובתיכון".
מולו סנטה. "אני לא יכולה להפריד את הבת שלי מכל החברים שלה" צילום: שירה זילברמן
ניסיתם לפנות לעירייה על מנת שישנו את השיבוץ?
"כמובן שניסינו, אבל לא ממש מתייחסים אלינו. כל ההתנהלות שלהם הייתה ממש לא בסדר. בפעם הראשונה שפנינו, כבר לפני חודשיים, אמרו לנו לשלוח מכתב בקשה מסודר. שלחנו את המכתב ממש באותם ימים. משכו אותנו ומשכו אותנו המון זמן, בלי לתת שום תשובה לבקשה. בסוף, שבוע לפני תחילת הלימודים, הם שלחו לנו מכתב שהבקשה שלנו נדחתה".
הם הסבירו מדוע הבקשה נדחתה?
"לא בדיוק. הם אמרו משהו על כך שבמידה שלא יגיעו מספיק תלמידים מהעיר לתחכמוני, בית הספר יהיה בבעיה. לא ברור לי למה הבת שלי היא זו שצריכה להיפגע מהמצב הזה".
אז מה אתם מתכוונים לעשות עכשיו?
"בינתיים אנחנו מפגינים מול העירייה ומנסים לדבר עם ראש העירייה והאחראים על החינוך. הגיע אלינו אחד הנציגים, ואמר לנו שאם לא נשלח את הילדים לבית הספר בראשון בספטמבר, הוא יבוא אלינו הביתה וייקח אותם בכוח. אני לא מבינה מה ההתייחסות הזאת, כאילו אנחנו שונים".
הבת שלך בטח מצפה לכיתה א'.
"את לא מבינה כמה היא מצפה לזה. איזו התרגשות הייתה כשהלכנו לקנות לה ציוד חדש וכמה היא דיברה על זה".
ומה קורה עכשיו, כשהחלטתם שאתם לא שולחים את הילדים לתחכמוני?
"גם אם ארצה לשלוח את הילדה שלי לתחכמוני, היא לא מוכנה. היא שואלת אותי כל הזמן למה כל החברים שלה הולכים לבית הספר סיני, והיא לבד צריכה ללכת לבית ספר אחר שבו היא לא מכירה אף אחד. אני לא יכולה להפריד אותה מכל החברים שלה מהגן והשכונה. כל פעם ששואלים אותה על כיתה א' היא מורידה את הראש ומבקשת שלא ידברו איתה על זה".
ואיך את מגיבה להתנהגות שלה?
"אני לא מוכנה לפגוע בבת שלי. אני אלחם על הכבוד שלה כמה שצריך. מעולם לא ביקשתי שום דבר מעיריית רחובות. בעלי ואני עובדים ומרוויחים משכורת שמפרנסת את הילדים. כל הילדים שלי לומדים בבית הספר ומצליחים. אחד אפילו עומד להתגייס לצבא. לא ברור לי למה אנחנו מקבלים יחס שונה כשמדובר בשיבוצים לבתי הספר".
"ניסיון לבידול אתני"
דוד מקונן, פעיל בשכונת קרית משה ונציגם של ההורים, טוען כי מדובר באפליה של העירייה כלפי יוצאי העדה האתיופית בעיר. "צריך להבין, שכנראה יש סיבה מאחורי החלטת העירייה לשלוח דווקא את אותם ארבעה ילדים לבית ספר תחכמוני המרוחק", אומר מקונן.
המפגינים. "כאילו אנחנו שונים" צילום: שירה זילברמן
"לטענת העירייה מדובר בניסיון לעשות איחוד אחים בבית הספר סיני, אבל אם מסתכלים מקרוב על הנתונים אפשר לראות שבתחכמוני מדובר על רוב של 90 אחוז ילדי העדה האתיופית. כך גם בבית הספר הדרים. הם מעוניינים לעשות בידול אתני בין ילדי העיר ואנחנו לא ניתן לזה לקרות".
מה אתם מתכוונים לעשות?
"אנחנו נמשיך להגיע לעירייה ולדרוש את שיבוץ הילדים בבית ספר סיני. אנחנו נפגין, בתקווה שעוד הורים יצטרפו אלינו, ואני אישית אמשיך בשיחות מול הגורמים בעירייה. אין כל סיבה שהילדים הללו ייפגעו בגלל שמחלקת החינוך בעירייה לא מספיק פתוחה לקבל את השונה.
"אין סיבה שיהיה בית ספר אחד שבו כולם יוצאי העדה האתיופית, ובית ספר אחר בלי אף אחד מהם כמעט. העירייה חושבת שהיא צריכה לסמן 'וי' ולהגיד – הנה, שמנו שלושה ילדים אתיופים בבית ספר רגיל אז אנחנו בסדר. זה לא עובד ככה".
מעיריית רחובות נמסר בתגובה: "הרישום לבתי הספר מתבצע על פי איזורי רישום וארבעת התלמידים רשומים לבית הספר הממ"ד תחכמוני בצפון העיר, על פי איזור הרישום. בבי"ס תחכמוני יפתחו שלוש כיתות לימוד קטנות עם 26 תלמידים בלבד.
"ההורים הגיעו לאחר שהסתיימו כל הרישומים, בקשות ההעברה ופתיחת הכיתות, וביקשו לשבץ את התלמידים עם קרובי משפחה וחברים בבית הספר סיני.
"החלטת העירייה בעניין הנה חד משמעית, לפיה התלמידים ילמדו בבי"ס תחכמוני ואין כל כוונה לשנות את איזורי הרישום או לסגור כיתה בבי"ס תחכמוני, דבר שיביא ללמידה של כ-40 תלמידים בכיתה. האמירות המועלות בנוגע לבני העדה אינן נכונות לחלוטין, ואין בכוונתנו להתייחס אליהן אלא לגופו של עניין בלבד".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם