הגברת הראשונה: האישה המבוגרת בתל אביב חוגגת יום הולדת 108
האישה המבוגרת ביותר בתל אביב, עדה כצנלסון, חגגה אתמול (ו') את יום הולדתה ה-108. לזמן ת"א סיפרה על הצוענייה שניבאה את עתידה במדויק, על החדר שהשכירה להוריו של משה דיין ועל השכנים החשובים מהדירה ממול
כצנלסון, השבוע. "החיים זרמו מהר" צילום: עמית לוינסון
היא נולדה בראשית ספטמבר 1902 בגליציה המזרחית, וגדלה בבית אמיד בעיר בוריסלב, אז חלק מן האימפריה האוסטרו-הונגרית. בראשית שנות העשרים החליטה עדה לעזוב הכול ולעלות לבדה לארץ ישראל. היא לא הצטרפה לארגון או להכשרה. אמיצה, עלתה לארץ לבדה.
"לפני שעזבתי את עיר הולדתי, את המשפחה, את החיים שהיו לי שם, פגשה אותי צוענייה, שלא הכירה אותי ולא ידעה עליי דבר, אבל ביקשה להגיד לי משהו", היא הולכת בזיכרונה 86 שנים אחורה. "היא אמרה לי: "את נוסעת למרחקים, מעבר לים. שם תכירי עורך דין ותתחתני אתו. תלדי שתי בנות, אבל בן זוגך ימות צעיר".
מה שאמרה הצוענייה נשאר לי בראש, אבל החיים זרמו מהר. הגעתי לארץ ופגשתי את חיים כצנלסון, בחור מקסים, שהתחיל ללמוד משפטים בפולניה, ובינתיים הוא היה מורה בכפר הנוער שפיה. ידעתי שזהו זה. והתחתנו. גרנו בהתחלה בירושלים כי הוא המשיך ללמוד משפטים ונהיה עורך דין".
בהמשך הם עברו לתל אביב ונולדו להם שתי בנות - חווה ומינה. חיים כצנלסון התקבל לעבודה כיועץ משפטי בעיריית תל אביב, בימי ישראל רוקח כראש העירייה. "ראש העיר רוקח היה אומר שחיים הוא האדם הכי ישר", היא מציינת, אבל חיים לא האריך ימים.
"מאוד אהבתי את חיים", אומרת עדה. "הוא מת צעיר, הכול כמו שאמרה לי הצוענייה. נשארתי אלמנה צעירה. היו לי מחזרים, אני יודעת שהייתי יפה אז, אבל לא רציתי אף אחד אחריו".
הרמטכ"ל בדלת ממול
בהמשך הלכה עדה ללמוד ספרנות ועבדה בספרייה בנווה שאנן, וכך פרנסה את עצמה ואת בנותיה. אחר כך ניהלה ספרייה ביד אליהו. "להשלמת פרנסה הייתי משכירה חדר בדירה", היא מספרת. "זה היה מקובל אז".
הבת מינה צמח. מביאה נחת צילום: יוסי אלוני
בין הדיירים הקבועים היו חבר הכנסת שמואל דיין ואשתו דבורה, ההורים של משה דיין, ששכרו את החדר כשהיו באים מנהלל העירה. "הייתי משכירה חדר מרוהט והדיירים היו מתחלפים", מספרת עדה.
"אחרי ששמואל דיין נפטר, בא הבן שלו, משה דיין, שהיה אז שר בממשלה, עם משאית, והתחיל לקחת את הרהיטים. אמרתי לו 'משה, סליחה, הרהיטים שלי, לא של ההורים שלך, שמאוד חיבבתי'".
גם בדירות אחרות בבניין התגוררו באותן שנים כמה אישים חשובים. "הייתי בידידות עם השכנים", מספרת עדה. "בדלת מולנו גר חיים לבנון, ראש עיריית תל אביב, ואחריו גר בבניין הרמטכ"ל חיים לסקוב. פעם לא היו נועלים דלתות כי לא חששו מגנבים, והייתה
ידידות בין השכנים. רק אחר כך התחילו לנעול. כך קרה שלסקוב ואשתו סולה חזרו פעם ממסיבה והדלת לא נפתחה, אז הם חזרו למסיבה, וכשבאו שוב הביתה הסתבר שהיו שם גנבים".
"תאר לך באיזו צניעות חיו אז ראשי ערים ורמטכ"לים ובכירים אחרים", מוסיפה בתה של עדה, ד"ר מינה צמח, שיושבת לצדה. "יש לי נחת", אומרת עדה על בתה המוצלחת, וצמח מספרת: "עד לא מזמן אימא עוד הייתה דואגת לקראת הופעות שלי בטלוויזיה, והיא בת מאה וכמה ואני בת שבעים פלוס".
בגיל 108 עדה כצנלסון מוקפת באהבה. בתה הבכורה חווה כבר בת שמונים. בנותיה, נכדיה וניניה באים לבקר הרבה. יש להם זכות גדולה ליהנות מאימא וסבתא בת 108.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם