ראשי » מקומי » השרון » כפר סבא/רעננה/הוד השרון

גאון הדור: גל דור רק בן 16 וכבר בדרך לדוקטורט

בגיל 11 הוא כבר התחיל ללמוד לתואר ראשון במתמטיקה, בימים אלה הוא נמצא בעיצומם של לימודים לתואר שני ובאולימפיאדת מדעי המחשב שנערכה לפני שבועיים בקנדה הוא זכה במדליית ארד. הכירו את גל דור מהוד השרון, כולה בן 16, וכבר מאיים להיות יורשו של פרופ' אילון לינדנשטראוס

יש לו תואר ראשון במתמטיקה ומדליית ארד באולימפיאדה. התחביב העיקרי שלו הוא משחקי מחשב אסטרטגיים ופתרון שאלות שהאדם הממוצע לא ממש מבין. הוא נמצא בעיצומם של הלימודים לתואר השני. והוא כולה בן 16.

נא להכיר: גל דור, תושב הוד השרון, ומהשבוע שעבר בעל מדליית ארד באולימפיאדת מדעי המחשב שנערכה בקנדה. בזמן שחבריו מבלים את ימי החופש האחרונים בים או בבריכה, הוא מסתגר עם הספרים והמחשב בניסיון לפתור עוד בעיה מתמטית סבוכה. "אני לא חושב שאני טוב יותר מאחרים, ממש לא", מצטנע המדליסט האולימפי.

ובכן, הנחתום מסרב להעיד על עיסתו, אבל אנחנו יכולים להעיד שדור כנראה הרבה יותר טוב מרובנו בכל הקשור למתמטיקה, מספרים וחשיבה לוגית. ככה זה כשבגיל 11 אתה מתחיל תואר ראשון במתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה, מסיים אותו בגיל 16 ומתחיל מיד את התואר השני באוניברסיטת בר אילן.

למרות ניסיונותיו של ילד הפלא להפחית מערך הישגיו, אי אפשר שלא להתפעל לנוכח הגאונות וההספק המדהים שלו. כשביקרנו ביום שלישי שעבר בבית הוריו,

הבנו כי התפוח לא נפל רחוק מהעץ. לאמו של גל יש דוקטורט במתמטיקה ואביו בעל תואר שני בכלכלה ובעל תארים נוספים במדעי המחשב. לא מפתיע, אפוא, שהילד נמשך דווקא למספרים.

"אני ממש לא מתיימר להכריז אם מדובר בנטייה תורשתית או שמא מדובר בהשפעות הסביבתיות על כישוריו של האדם", הוא מתנסח כמו פילוסוף. כך או כך, נדמה כי אפשר להכריז שנמצא יורש לפרופ' אילון לינדנשטראוס, שזכה בשבוע שעבר בפרס הפילדס היוקרתי.

בימים בהם הוא לא פוקד את האוניברסיטה, דור לומד בכיתת המחוננים בבית הספר התיכון אחד העם בפתח תקווה. מדוע הוא אינו לומד בעיר מגוריו? דור מתנדב להסביר. "בהוד השרון יש מספר תכניות למצוינות ומסלולים למחוננים, אבל אין כיתת מחוננים של ממש".

במהלך הביקור בקנדה, הוא התוודע להווי החיים הסטודנטיאליים, אך לא ממש התלהב מהם. "בזמן התחרות התגוררנו במגורי הסטודנטים", הוא מספר. "הביקור לא ממש עשה לי חשק ללמוד בתנאים דומים. אני לא ממש רואה טעם בכך כאשר אני נמצא כבר בעיצומו של התואר השני".

ומה עם לימודי דוקטורט?
"אני מאמין שזה יקרה, אבל לאו דווקא בחו"ל".

בוא ספר לי על התחרות. אני מכירה תחרויות ריצה, לא תחרויות במתמטיקה. מה בדיוק עשיתם שם?
"התחרות עצמה נמשכה יומיים. בכל יום נבחנו במשך חמש שעות ונדרשנו  לענות על ארבע שאלות שעליהן קיבלנו ניקוד לפי קריטריונים מסוימים. הניקוד הצטבר עד שהוכרזו המנצחים. השאלות שקיבלנו דרשו יכולות כמו חשיבה יצירתית, קידוד התשובות ועמידה בהנחיות שניתנו".

כמה ישראלים היו בנבחרת?
"היינו ארבעה חבר'ה בנבחרת, כולם מאזור המרכז. כשהגענו לשם, כבר היינו יחסית מגובשים. הכרנו זה את זה בזכות מפגשי ההכנה הרבים שעשו לנו לפני היציאה לתחרות".

מהצד זה נשמע כאילו האווירה הייתה מאוד תחרותית ומלחיצה. זה נכון?
"לא בהכרח. האנשים בתחרות היו מאוד נחמדים ולקחנו את כל העניין בקלילות. אני בכל מקרה לא נתקלתי בתגובות שליליות, גם אחרי שאנשים הפסידו. אין מה לעשות, זה חלק מהעניין וצריך לקחת בחשבון שבכל תחרות יש מי שמפסיד. רוב המשתתפים לדעתי כבר מורגלים בפרוצדורה".

נתקלתם במשלחות ממדינות ערביות או בעוינות מצד היריבים בתחרות?
"מה שיפה בתחרויות כאלה, זה שמדובר בעשייה א-פוליטית. לי אישית לא יצא לפגוש מתחרים ממשלחות כאלה, אבל אני יודע שהגיעו נבחרות ממדינות כמו איראן, סוריה, ערב הסעודית, האמירויות ועוד".

הייתה לך הרגשה שתגיע להישג כזה או שהופתעת?
"אני לא יכול לומר שזאת הייתה הפתעה מוחלטת. הלך לי יחסית טוב במהלך התחרות. עוד לפני הנסיעה, במהלך ההכנה לתחרות, השתתפנו בתחרויות און-ליין והלך לי טוב, ככה שזה לא היה ממש מפתיע. מה גם שזאת לא התחרות הראשונה שלי. השתתפתי בעבר בשלוש תחרויות בינלאומיות, ואני יכול להגיד מהרושם שקיבלתי עד כה, שדווקא בתחרויות המתמטיקה נהניתי יותר מאשר בתחרות של מדעי המחשב".

כי מתמטיקה זה תחום שיותר קרוב ללבך?
"נכון".

קצת קשה להתווכח עם הצהרה של נער בן 16 שמוצא עניין בעיקר בחשיבה עמוקה ובפתרון שאלות שנשמעות לרובנו כמו סינית עתיקה, ובנוסף מגדיר את עצמו כחובב משחקי מחשב אסטרטגיים. לדברי דור, מי שמשתתף בתחרויות מהסוג האלה מגיע בעיקר בשביל הכיף וההעצמה האישית והאתגר, ולא בשביל פרסום או למען הקריירה. ולמרות זאת, קשה להתעלם מנופיה הפראיים של קנדה, מהאווירה הרומנטית של האוניברסיטה ומההורמונים של בני ה-16 שגודשים את המקום.

כשדור נשאל אם היו גם בנות בתחרות, הוא רץ למחשב ומחפש נתונים מספריים. כמו מתמטיקאי מדופלם, ההיצמדות לעובדות יבשות היא מעל הכול. "אפשר לומר בוודאות שבתחרות האחרונה השתתפו יותר בנים מאשר בנות", הוא משיב לאחר בדיקה מדוקדקת של כמה טבלאות.

אתה חושב שזאת מגמה שצפויה להשתנות בעתיד, או שלנצח מדעי המחשב יישאר תחום של בנים?
"אין לי שום דרך להעריך משהו כזה".

יש דברים אחרים שמעניינים אותך מלבד שאלות מתמטיות ומדעי המחשב? ים, מסיבות, טלוויזיה?
"מסיבות משעממות אותי. הן רועשות מדי. לים אין לי צורך ללכת, כי יש לי בריכה. ולגבי טלוויזיה, בזמן האחרון אני כמעט לא רואה, כי העיסוקים שלי לוקחים לי חלק גדול מהזמן".

אין בך חשש להחמיץ את הנעורים?
"אני סבור שאני לא מפספס שום דבר שאני אתחרט עליו. אין לי הרגשה שבעוד כמה שנים אסתכל לאחור בתחושת החמצה. אני עושה את מה שאני אוהב".

יש לך כבר תכנית לעתיד?
"אני עוד לא ממש סגור על מה אעשה. טרם החלטתי אם אבחר בכיוון של האקדמיה. סביר להניח שאהיה בתחום המתמטי, אבל בתוך השדה הזה אין לי עדיין העדפה חד משמעית".

פרופ' לינדנשטראוס שזכה בפרס פילדס מהווה עבורך מודל לחיקוי?
"אני יודע שהוא בן-אדם נחמד ולא מתנשא. הייתי פעם בהרצאה שלו. בדרך כלל, מתמטיקאים הם לא אנשים מתנשאים. הוא גם חכם מאוד, כמובן. מגיע לו מזל טוב".

מדובר במקור לגאווה ישראלית?
"אני לא חושב שצריך לנכס את הקרדיט להצלחה למדינה כולה. אני לא מבין למה עושים את זה".

אם עושים את זה עם בר רפאלי, למה לא עם חוקר מתמטיקה?
"גם עם בר אני לא מבין למה עושים את זה. בכל מקרה, אני יכול להגיד על עצמי שאני לא פועל מתוך שאיפה להביא כבוד לאף אחד".

גל, כך מתברר, הוא לא הגאון היחיד מבין הצאצאים של משפחת דור. אחיו עידן, בן 12, מתחיל השנה ללמוד בכיתת מחוננים. כשדור נשאל האם לא מלחיץ לגדול בבית של גאונים עם ציפיות מרקיעות שחקים, הוא נע על כיסאו בחוסר נחת. "לא גיליתי שאני יוצא דופן ביום אחד, ולכן היחס אליי לא ממש השתנה", הוא משיב בצורה מדודה. "תמיד הייתה לי סביבה תומכת ואין לי ספק שזה עזר לי לפתח את הכישורים שלי ולהביא את היכולות הללו לידי מיצוי מקסימלי".

לדעתך, חסרות תשתיות לטיפוח מחוננים בארץ?
"יש אנשים שמחוננים בכל מיני נושאים ותחומים, ולרובם דווקא יש מענה. השאלה לכמה ולאיזה סוגים. יש הרבה מאוד קבוצות שונות עם צרכים משתנים שצריך לתת גם להן מענה. אין ספק שיש עוד מקום להשקיע. תמיד אפשר לעשות יותר. השאלה עד כמה זה נעשה בחוכמה, איפה משקיעים את המשאבים והאם זו חלוקה טובה או לא. אלה שאלות שאני לא יכול לענות עליהן".

איך אתה זוכר את החוויה של ילד בן 11 שמגיע לכיתה עם סטודנטים מבוגרים?
"כשהתחלתי את התואר הראשון שלי, כמעט שלא הלכתי למפגשים. עשיתי את רוב העבודה מהבית. הגעתי לכמה מפגשים בודדים. מובן שזה מושך תשומת לב וזה לא טבעי כשרואים מישהו צעיר כל כך באוניברסיטה. אבל אני שמח לומר שהאנשים היו תומכים ונחמדים ורוב התגובות שקיבלתי היו חיוביות".

יש לך גם חברים מחוץ ללימודים?
"יש לי כמה חברים טובים מהכיתה ומהשכבה וגם כמה חברי ילדות שלאחרונה אני קצת פחות שומר עמם על קשר. אבל הם בהחלט בגדר חברים טובים".

מה הזיכרון הבולט ביותר שלך מהנסיעות לחו"ל עם המשלחות?
"אני לא חושב שיש סיפור אחד ששווה ציון מיוחד, אבל מכל התחרויות והנסיעות צברתי זיכרונות רבים. נעים מדי פעם להיזכר בדברים האלה".

מה התחרות הבאה שאתה מתכוון להשתתף בה?
"יש עוד שלוש תחרויות בינלאומיות שאולי אשתתף בהן בשנה הקרובה: במתמטיקה, במחשבים ובפיזיקה. עוד לא התחילו את המיונים, אז אני עדיין לא יודע. המיונים כוללים לפעמים מבחנים, לפעמים ראיונות, תלוי בשלב ובאופי התחרות".

אם מישהו קורא עכשיו את הכתבה ורוצה לממש את היכולות שלו מעבר ללמידה בכיתת מחוננים, מה היית מציע לו לעשות?
"זה תלוי. באופן עקרוני הייתי אומר לו שכדאי להתחיל ללמוד לתואר ראשון, להירשם לתחרויות ולעשות מה שאפשר. בכלל, אני מאמין שכל אחד יכול להצליח. גם מי שמתקשה לכאורה, אילו הוא היה לומד ומתרכז בעיקר בהבנה ופחות בטכניקה, כפי שלצערי מתעקשים ללמד בארץ, אז הוא היה מצליח להתקדם".

כיצד היכולת שלך באה ידי ביטוי ביומיום?
"לפעמים אני יכול לעשות חישובים ממש מהירים בגלל שיש מספרים שקל לחשב אותם מהר. יש כל מיני שיטות להכפלה בראש. עד התחרות הזאת בקנדה, שמשום מה לקחה המון תשומת לב, היכולת שלי לא ממש בא לידי ביטוי משמעותי".

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...