קרית ים: סיפורו של הכירורג שהחליט להפוך למורה
במשך 8 שנים שימש ד"ר אשר פרסמן מורה לחשמל, עד שהחליט לעשות הסבה והפך לכירורג ילדים. לפני 3 שנים שב ללמד, הפעם את מדעי הבריאות, במגמה ייחודית שנפתחה בתיכון רודמן. רק שנתיים חלפו והמגמה גוועה. ד"ר פרסמן בטוח שניתן היה להציל אותה
מדובר במגמה יחידה מסוגה בבתי הספר בקריות. תלמידי מחזור י"ב שהחלו את הלימודים במגמה בכיתה י', יהיו הראשונים והאחרונים שיזכו לקחת חלק בלימודי הרפואה במסגרת התיכון, מבלי שיפתח מחזור חדש.
ד"ר אשר פרסמן, מנהל המחלקה כירורגית ילדים בבית חולים העמק בעפולה, משמש גם כמורה במגמה לכל אורך התקופה, ועושה זאת בהתנדבות מלאה. את השכר המגיע לו הוא החליט לתרום לתלמידים בחזרה, כשהכסף משמש למלגות לתלמידים הזכאים לכך.
שבוע לפני
ד"ר אשר פרסמן, מנהל מחלקה כירורגית ילדים בבית החולים העמק בעפולה, עוסק מזה 23 שנים ברפואה. אלא שבעברו החל בכלל לעבוד כמורה להנדסת חשמל בבית הספר בסמת בחיפה. בשעה שלימד, גילה עניין גם בתחום הרפואה והחליט לעשות הסבה מקצועית.
פרסמן לא ניחש אז, שברבות השנים הוא ישוב לעמוד מול תלמידים ולוח. לפני כשלוש שנים הוא התבקש על ידי הנהלת בית הספר רודמן בקרית ים לסייע בהקמת מגמה חדשה למדעי החיים. למרות העומס הרב שבעבודתו ככירורג, הוא נעתר לבקשה בשמחה והחל להוביל את המגמה.
"הייתי יו"ר ועד ההורים בבית הספר רודמן במשך 15 שנים", משחזר פרסמן. "באיזשהו שלב רצו בקרית ים לפתוח מגמה ללימודי הרפואה מתוך מחשבה שבאמת התלמידים הטובים ירצו להתעניין בנושא. פתחו את המגמה כדי למשוך אליה את התלמידים הכי טובים.
"כדי לפתוח את המגמה היה צורך בליווי של רופא. אז פנו אליי מבית הספר רודמן כדי לשאול אם אני מוכן להיות המלווה של המגמה הזאת".
הקמת המגמה לא הייתה עניין פשוט. פרסמן ובית הספר ביקשו אישור מיוחד ממשרד החינוך. בנוסף, הם חיפשו אחר בית חולים שיסכים להיות אכסנייה ללימודי הילדים במגמה. פרסמן חשב שעם מציאת בית החולים וקבלת האישורים לקיום המגמה הוא סיים את פועלו.
אבל אז שוב פנו אליו בבקשה שיהיה הרופא המלמד. וכך שוב מצא עצמו ד"ר פרסמן אומר כן ושב להיות מורה, הפעם לרפואה קלינית בתיכון.
למה הסכמת לחזור להוראה בתיכון?
"רודמן זה בית ספר שאני קשור אליו שנים רבות. לכן לעשות את מה שאני עושה עבור התיכון, בשבילי זה משהו שהוא מובן וברור מאליו. כי זה בית ספר שאיכפת לי מה קורה בו. במיוחד לאור העובדה שהמגמה הזו הייתה צריכה להיות מגמה עירונית, ולא רק של תלמידי רודמן.
"התלמידים במגמה היו אמורים להגיע משני בתי הספר, גם מרבין וגם מרודמן. אבל למעשה אין אף תלמיד מרבין וזה לא בגלל שלא רוצים לקבל אותם.
"גם החזרה שלי להוראה לא הייתה קשה. סך הכל לימדתי והייתי מורה כשמונה שנים בעבר. לימדתי אלקטרוניקה בבית הספר בסמת בחיפה, בו למדתי. זה לא היה משהו חדש שאני עושה אותו פעם ראשונה בחיים.
"אני חושב שלמקצוע הרפואה יש קשר לחינוך. זה לא משהו מאוד שונה. יש את לימוד הרופאים הצעירים כל הזמן, ויש הדרכות וסדנאות שעליך להעביר כרופא. כך שהוראה היא חלק מהעיסוק ברפואה".
מה יותר קשה לטעמך, להיות רופא או מורה?
"קשה מאוד להשוות בין שני המקצועות. אני חושב שהוראה זו עבודה מאוד מורכבת, מסובכת, שוחקת ומתישה. להיות כירורג ילדים זה משהו אחר לגמרי, שאי אפשר להשוות אותו לאף מקצוע. זה מקצוע שתובע ממך עבודה של 24 שעות ביממה בקצב מטורף.
"לנתח פגים שנולדים עם מומים, זו שליחות גדולה. אם טעית בתרגיל בבית הספר, אז לא קרה אסון. אבל אם טעית בניתוח, אתה יכול להרוס לילדים האלו את כל החיים ואת הסיכוי לחיות חיים בריאים ונורמאלים. זאת עבודה מאוד מורכבת, קשה ולפעמים גם מתסכלת.
"עם כל זה, אני מוצא הרבה קווי דמיון בין שתי העבודות. בשתיהן, מי שעוסק בהן צריך לבוא עם המון רצון של עשייה, הרבה מוטיבציה ואהבה למקצוע. מי שמחפש להתעשר דרך העבודות האלו, או מחפש פרנסה טובה, אז כדאי שלא ילך לרפואה או הוראה.
"צריך לראות בעבודה הזאת שליחות, עבודה שלא כמו אלו המשרדיות, שברגע שמסתיים יום העבודה, הם מכבים ניידים ופורשים לענייניהם. ברפואה בטח, וגם בהוראה, אין הגבלה לשעות העבודה".
למרות שהוא נמנה עם סגל הלימוד בתיכון רודמן, ד"ר אשר פרסמן ויתר על משכורת המורה, כשהוא בחר להפנות את השכר מרודמן לטובת תלמידיו. "השכר שלי חוזר לתלמידים", מסביר פרסמן. "אני מעביר את הכסף לבית הספר ופעם בשנה מחלקים אותו כמלגה לתלמידים הזכאים וזקוקים לעזרה".
למרות שעל פניו נראית מגמת הרפואה כמוצלחת ואטרקטיבית, לדברי פרסן, אין לה ביקוש גדול מצד התלמידים, והיא גוועת לאיטה. לכן, השנה יתקיימו לימודי הרפואה בבית הספר בפעם האחרונה.
"מסיבות שאני לא יודע בדיוק מה הן, אין כל כך ביקוש למגמה ותלמידי בתי הספר בקרית ים לא ממש נוהרים אליה", אומר ד"ר פרסמן באכזבה. "לכן הצלחנו לפתוח את המגמה הזו רק לפני שנתיים, למשך שנה אחת. מחזור אחר כך לא נפתחה המגמה, כי פשוט לא היה ביקוש. אני לא מבין את זה, וזה מצער.
"התחלנו בכיתה הזו עם 14 תלמידים והיום אנחנו עם עשרה תלמידים. ארבעה החליטו שזה הרבה עבודה והשקעה, והם לא רוצים. העצוב הוא שמדובר בתלמידים מצטיינים. אז עשרת התלמידים האלו יסיימו השנה, ואני חושב שהם מאוד נהנו. לצערנו, לא יהיה לזה המשך כי שני המחזורים אחר כך לא נפתחו. אחרי השנה הזו העסק הזה פשוט מסתיים, וזה חבל".
למה לא הצלחתם לפתוח עוד כיתות?
"אני לא נכנסתי יותר מידי עמוק לעניין הזה, העובדה שהמגמה התקיימה בבית ספר רודמן, וזה נחשב למגמה של אותו תיכון, זה הרחיק תלמידים מרבין שרצו ללמוד במגמה. אולי זה עניין של תחרות בין בתי הספר, אני לא ממש יודע למה, אבל בית ספר רבין לא עודד את התלמידים שלו ללכת ללמוד במגמה הזאת.
"יחד עם זה, יש גם כמה בעיות לוגיסטיות. בגלל שהלימודים נערכים ברודמן, אז התלמידים של רבין צריכים להגיע לרודמן כדי להשתתף בשיעורים וזה יוצר בעיות לוגיסטיות. אבל לדעתי גם אף אחד לא עשה מאמץ גדול שיהיו תלמידים מרבין".
לד"ר פרסמן יש ביקורת נוקבת על כך שהתנאים ללימודים במגמה הייחודית הם כאלו, שלמעשה מרחיקים תלמידים ממנה.
"התלמידים היום מאוד מעשיים, הם לא פראיירים. אנחנו מדברים על התלמידים הטובים ביותר בבית הספר. אומרים להם: 'בואו ותיקחו על עצמכם עוד מקצוע של חמש יחידות שנקרא מדעי הבריאות. במקצוע הזה אתם צריכים ללמוד למבחן בגרות קשה ועם הרבה חומר לימודי'. אם לא די, מטילים עליהם להגיש עבודה כתובה בהיקף גדול למשרד החינוך. בנוסף, הם צריכים לעשות קורס התנדבות במגן דוד אדום.
"בסך הכל, מדובר בהרבה מאוד עבודה שצריך להשקיע. אז בא תלמיד כזה ואומר, גם ככה נקודות לבגרות לא חסרות לי, הרי מדובר במצטיינים, אז בין כה הם עושים בגרות מתוגברת במתמטיקה, פיסיקה ומקצועות אחרים. אז כשבאים ומערימים עליהם מקצוע כל כך תובעני, הם בורחים, ואולי בצדק".
זה לא מעניק להם יתרון על פני תלמידים אחרים בקבלה למקצועות הרפואה באוניברסיטה?
"חמש היחידות האלה, זה עוד תוספת שלא נותנת להם הרבה. זה לא נותן בונוס בחישובים של הטכניון, בניגוד למקצועות הפיסיקה והמתמטיקה. אז יוצא שהם צריכים להשקיע הרבה מאוד בלימודים של המגמה, כאשר זה לא נותן להם הרבה בניגוד למקצועות האחרים.
"לעומת זאת, אם בגלל ההשקעה שמצריכה ודורשת מהם מגמת הרפואה, הם משקיעים פחות במקצועות הריאלים ולכן מוציאים בהם ציונים נמוכים, זה פוגע בהם. הם מפסידים יותר משהם מרוויחים.
"הדבר שיותר מקומם, הוא שגם לאלו הרוצים להמשיך לפקולטה לרפואה, אין כל יתרון על אחרים אם הם בוגרי מגמת הרפואה. אז בעצם יוצא, שזה רק עושה להם חיים יותר קשים, הם לומדים יותר קשה ומסכנים את המקצועות החשובים באמת שנותנים להם בונוס. אז למה בעצם הם צריכים את כאב הראש הזה?
"האבסורד הוא, שאם ישקיעו יותר בפיסיקה ומתמטיקה, יש להם סיכוי גדול יותר להתקבל לרפואה. היו צריכים להיות חכמים ולסגור הסכם עם הפקולטות לרפואה בארץ, כך שלמי שסיים את המגמה הזאת, יהיה יתרון בקבלה אליהן. אבל זה לא קרה, זה לא הולך לקרות, וזה סתם את הגולל על המגמה, בעצם".
אי אפשר להפוך את זה לאטרקטיבי יותר?
"אני בטוח שאם לגורמים האחראים היה עניין בכך, היה ניתן להציל את המגמה".
מיהם אותם גורמים?
"שני בתי הספר גם רבין וגם רודמן. מדברים בכל מקרה על איחוד של בתי הספר. אז אם זה מה שהולך להיות, אז שני בתי הספר צריכים לשבת ולחשוב על פתיחת מגמות ייחודיות כאלו. צריך שהעירייה תיתן דחיפה לשני בתי הספר ותגיד להם: 'רבותי, זה מה שאנחנו רוצים שיקרה. המגמה הזו חשובה לנו בקרית ים, כי בכל זאת זה נותן יוקרה לקרית ים, כי מגמה כזאת לא קיימת נכון להיום באף קריה.
"אבל אם בשני בתי הספר מצליחים לשלוח רק מספר נמוך של תלמידים למגמה הזו, אז זה אומר שמשהו בעסק הזה לא בסדר. זה אומר שאף אחד לא ממש עשה מאמצים שזה יקרה. אני לא בטוח שגם ברודמן עושים מאמצים גדולים, כדי להציל את המגמה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם